1

 

 

 

1.       הנאשם הורשע ע"פ הודאתו בכתב אישום בעבירת נשק (נשיאה והובלה) לפי סעיף 144 (ב) (רישא+סיפא) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") ועבירת נשק (החזקה) לפי סעיף 144(א) (רישא+סיפא) לחוק העונשין.

 

2.       על פי האמור בכתב האישום, בתקופה הרלוונטית הנאשם היה הבעלים של רכב מסוג ניסאן ועבד כשומר בשעות הלילה ב "שוק פייסל" במזרעה.

החל ממועד שאינו ידוע למאשימה, כחודשיים לפני התאריך 23.7.21 ועד תאריך 24.7.21 הנאשם החזיק, נשא והוביל ברכב נשק, תחמושת ואביזרים לנשק כמפורט להלן:

נשק מסוג M16, מחסנית מלאה ב 30 כדורים בקוטר 5.56 מ"מ, רימון יד גז, רימון יד הלם וכוורת זיקוקים בעלת 25 קנים, מחסנית מלאה ב 8 כדורים בקוטר 9 מ"מ פאראבלום וקופסא ובתוכה שקית המכילה 57 כדורים בקוטר 5.56 מ"מ.

בתאריך 23.7.21 סמוך לשעה 21:00 הגיע הנאשם בנהיגה ברכב למקום עבודתו בשוק, כשהוא מחזיק, נושא ומוביל ברכב את הנשק, התחמושת והאביזרים לנשק. בשעה 01:55 או בסמוך לכך, הגיעו אנשי משטרה לשוק ובחיפוש שערכו ברכבו של הנאשם נמצאו ונתפסו הנשק, התחמושת, והאביזרים.

 

2

3.       בטיעונים לעונש העידה לטובתו של הנאשם אמו, הגב' אבתיסאם ג'ארחי, שסיפרה כי הנאשם אדם שאוהב לעזור לזולת, כאדם טוב, לא עבריין, שמתחרט על מעשיו. היא הוסיפה גם שהנאשם שירת במשטרה (בתור מתנדב) וביקשה להקל בעונשו.

 

 

עמדת המאשימה

 

4.       המאשימה טענה למתחם עונש הולם שנע בין 4 - 7 שנות מאסר בפועל.

 

5.       נטען כי עבירות האלימות המבוצעות באמצעות נשק, שהתרבו בשנים האחרונות נגזרות באופן ישיר מהחזקה של נשק בלתי חוקי על ידי אנשים שאינם מורשים לכך ועל ידי גורמים עברייניים אשר עושים שימוש בנשק.

 

6.       נטען כי תופעת החזקת ונשיאת הנשק הבלתי חוקי הפכה למכת מדינה של ממש ועל בתי המשפט מוטלת החובה להילחם בתופעה באמצעות ענישה מחמירה אשר תעביר מסר תקיף לחברה.

 

7.       נטען כי מדובר בעבירה מתוכננת ומתמשכת. הנשק הוחזק, נישא והובל ברכב תקופה ארוכה.

 

8.       נטען כי חלקו של הנאשם בביצוע העבירות היה בלעדי. עוד נטען כי לא ניתן לדעת להיכן היו מגיעים כלי הנשק ואיזה שימוש היה נעשה בהם וכי הנזק שצפוי להיגרם כתוצאה מהתגלגלות כלי נשק רבים בין גורמים עברייניים הוא ברור.

 

9.       המאשימה הפנתה לפסיקה כדלקמן:

 

-         ע"פ 6021/21 עלי עבוד נ' מדינת ישראל (19.12.21), שם הורשע נאשם על פי הודאתו בעבירות של נשיאה והובלת נשק והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. בית המשפט המחוזי השית עליו עונש של 30 חודשי מאסר בפועל. הנאשם על חומרת העונש נדחה.

-        ע"פ 5522/20 חלייחל נ' מדינת ישראל (24.2.21), ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי שבגדרו הושת על המערער עונש של 36 חודשי מאסר בפועל. הנאשם הורשע על בסיס הודאתו בכתב אישום מתוקן שייחס לו ביצוע עבירות בנשק לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין. הערעור נדחה.

3

-        ע"פ 5750/20 עימאד חוסיין נ' מדינת ישראל, שם הורשע הנאשם בעבירות של נשיאה והובלה של נשק ותחמושת ושיבוש מהלכי משפט, בית המשפט המחוזי קבע מתחם שנע בין 2 - 5 שנות מאסר בפועל וגזר 34 חודשי מאסר בפועל. ערעורו של הנאשם על חומרת העונש נדחה.

-        ת"פ 63360-04-21 מדינת ישראל נ' מוניר סעד (4.1.22), שם הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות של נשיאה והובלת נשק ואיומים. בית המשפט קבע מתחם עונש שנע בין 18-45 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם עונש של 24 חודשי מאסר בפועל.

-        ת"פ 54607-07-19 מדינת ישראל נ' יעקוב ג'בור (12.1.20), שם הורשע הנאשם על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן המייחס לו ביצוע עבירה של החזקת נשק ואביזר נשק. בית המשפט גזר על הנאשם 22 חודשי מאסר בפועל.

 

10.   באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה נטען כי הנאשם לקח אחריות על מעשיו והבין את השלכות מעשיו.

 

11.   נטען כי אין לסטות ממתחם העונש בשל שיקולי שיקום שכן הנאשם לא הצביע על כך שהוא השתקם או שקיים סיכויי של ממש כי הוא ישתקם.

 

12.   המאשימה ביקשה לחלט את רכבו מסוג אינפניטי מ.ר 31-444-33 של הנאשם ששימש לביצוע העבירה ושימש להובלת והחזקת הנשק לפי סעיף 32 + 39 לפקודת סדר הדין הפלילי.

 

13.   המאשימה סברה כי נוכח העובדה כי הנאשם נעדר עבר פלילי ונטל אחריות על מעשיו יש למקם את עונשו ברף התחתון של המתחם שייקבע לצד עונשים נלווים של מאסר מותנה וקנס כספי.

 

טיעוני ההגנה

 

14.   הסנגור טען כי מדובר בנאשם שזוהי מעידתו הראשונה וכי מדובר בנאשם שהתנדב במשטרה למשך שנתיים ועשה זאת למרות הביקורות שקיבל מסביבתו, עד שהתחיל ללמוד משפטים ורק אז עזב את שירותי המשטרה.

 

4

15.   נטען כי הנאשם החליט להודות בעבירות שמיוחסים לו כבר במהלך חקירתו במשטרה.

 

16.   נטען כי הערך החברתי שנפגע הוא ברמה הנמוכה מאחר ולא נעשה כל שימוש בנשק.

 

17.   נטען כי הנאשם עבד כשומר כדי לממן את לימודיו, וכי התבצע במקום עבודתו שוד אלים ומכאן הגיעה ההחלטה להחזיק את הנשק וזאת על מנת להרתיע אנשים ולא בכדי לעשות בו שימוש.

 

18.   באשר לנסיבותיו האישיות נטען כי הנאשם מאורס ובטרם מעצרו התכוון להתחתן.

 

19.   הסנגור טען כי יש להתייחס למקרה כאירוע אחד, כאשר עבירת הנשיאה הינה ברף הנמוך ונבלעת בעבירת ההחזקה כשלא נעשה שימוש בנשק.

 

20.   באשר למדיניות אוזכרו מספר פסקי דין:

 

-         ע"פ 4978/19 חוסאם אבו מנסור נ' מדינת ישראל (28.1.20), שם הורשעו שני אחים על פי הודאתם לאחר שברכבם נמצא כלי נשק. הנאשם 1 הורשע בנשיאה והובלת נשק ואילו נאשם 2 הורשע בהחזקת נשק. בית המשפט המחוזי גזר על נאשם 1 18 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים ואילו נאשם 2 נידון ל 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות. בית המשפט העליון קיבל את ערעורם של הנאשמים והקל בעונשו של נאשם 1 משיקולי שיקום והשית עליו 12 חודשי מאסר בפועל. כמו כן, העמיד את עונשו של נאשם 2 על 6 חודשי מאסר שירותו בעבודות שירות.

-         ע"פ 5330/20 ענבתאוי נ' מדינת ישראל (22.11.20), שם הורשעו הנאשמים בעבירות נשק לפי הסעיפים סעיף 144(א) רישא ו-(ב) רישא יחד עם סעיף 29 לחוק וכן, נאשם 1 הורשע בנוסף בעבירה של עסקה אחרת בנשק, לפי סעיף 144(ב2) לחוק. בית המשפט העליון אישר מתחם עונש נמוך אך העלה את עונשו של הנאשם 1 (סובחי) ל- 10 חודשי מאסר בפועל ואת עונשו של נאשם 2 (ג'נאן) ל -14 חודשי מאסר בפועל לאור הנסיבות.

-         ע"פ 2564/19 אבראהים אזברגה נ' מדינת ישראל (18.7.19), ערעור על גזר דינו של נאשם שנדון לעונש של 16 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו וזאת לאחר שהורשע, על פי הודאתו בעבירה של נשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק. בית המשפט העליון הותיר את העונש על כנו.

5

-         ת"פ 15387-01-21 מדינת ישראל נ' שוויקי (13.1.22), הנאשם הורשע בעבירת נשיאת נשק, לפי סעיף 144(ב) רישא וסיפא בצירוף סעיף 144(ג)(1) לחוק, בעבירת החזקת נשק לפי סעיף 144(א) לחוק ובעבירת שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק. נקבע כי לאור מכלול הנסיבות יש להעמיד את עונשו של הנאשם ברף הנמוך וגזר 12 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.

 

21.   במהלך הטיעונים לעונש הוגש מסמך מטעם השייח סמיר עאסי, אשר הכיר את הנאשם עת עבד כמחנך בבית ספרו. הוא תיאר כי הנאשם נחשב לאחד הצעירים החיוביים בעיר עכו אשר ניסה תמיד לתרום ולעזור לזולת. הוא סיפר כי במהלך שיחה שניהל לאחרונה עם הנאשם, הנאשם הביע צער והחרטה על המעשה.

 

22.   כמו כן הוגשו חוות דעת ממשטרת ישראל אודות הנאשם עת שהתנדב במשטרה ששיבחה אותו ואת העבודה שעשה במהלך שירותו.

 

23.   ביום 20.03.22, הוגש לתיק בית המשפט מכתב מקצינת אסירים בכלא שטה לפיו הנאשם שימש כתומך לעצורי השגחה ושולב בקבוצת טיפולית המיועדת לתומכים אך בסופו של יום הודח מתפקידו כתומך בעקבות קטטה בה היה מעורב.

 

עמדת הנאשם

 

24.   הנאשם הביע צער וחרטה על המעשה וביקש לזקוף לזכותו את הודאתו המוקדמת כבר בשלב החקירות. מסר כי קשה לו בבית הסוהר בין כל העבריינים וביקש שלא להחמיר בעונשו.

 

דיון

 

25.   הנאשם יליד שנת 1994 ועצור מיום 24.7.21.

 

26.   אין צריך להכביר במילים על חומרתן של עבירות הנשק, בייחוד בתקופה הנוכחית בה כמעט ולא חולף יום ללא נפגעים, בייחוד במגזר הערבי. בעניין דנן הערכים החברתיים שנפגעו היו שלום ובטחון הפרט והציבור, ומידת הפגיעה בערכים האמורים הייתה ברף הבינוני.

 

6

27.   באשר לתכנון, הנאשם יצא מביתו ונסע ברכבו משך תקופה עם הנשק והתחמושת כמתואר בכתב האישום אך לא היה ברור מידת התכנון שקשורה בעבירות. יחד עם זאת, הנאשם היה צריך לדעת את הפסול שבמעשיו ולהימנע מהם. לחומרה עוד יש לציין כי מדובר בנשק ארוך, תקני, והתקפי וכמות תחמושת גדולה, יחד עם נשק נוסף.

 

28.   הנאשם נעדר עבר פלילי, כאשר לחובתו מספר עבירות תעבורה קלות בלבד.

 

29.   בהתבסס על הפסיקה שהוגשה לעיל והמגמה להחמיר בעבירות הנשק יש לקבוע מתחם ענישה שבין 20 חודשים - 50 חודשי מאסר בפועל. יצויין עוד כי התיקון לחוק בעניין עונש מזערי אינו חל אך יש מקום לקחת אותו בחשבון כרכיב במדיניות הענישה.

 

30.   בתוך המתחם יש להתחשב שזוהי מעידתו הראשונה של נאשם שהודה בהזדמנות הראשונה ונטל אחריות בשלב מוקדם של ההליך, והודאתו נראית על פניה ככנה.

 

31.   כמו כן, בעת קביעת עונשו של הנאשם לקחתי בחשבון את תרומתו עת שהתנדב במשטרת ישראל ואת העדויות שדיברו על אופיו הטוב (יוער כי ניתן גם לראות את שירותו במשטרה כנסיבה לחומרה כיוון שהיה צריך להיות מודע ביתר שאת לחומרת העבירות).

 

32.   אשר על כן אני מטיל על הנאשם את העונשים כדלקמן:

 

-         30 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו החל מיום 24.07.21.

 

-         מאסר על תנאי לתקופה של 18 חודשים למשך 3 שנים, כאשר התנאי יופעל במידה והנאשם יבצע עבירות נשק או אלימות מסוג פשע.

 

-         קנס בסך 3,500 ₪ לתשלום עד ליום 01.07.2022.

 

33.   תינתן החלטה נפרדת באשר לחילוט הרכב.

 

 

ניתן היום, כ"ד ניסן תשפ"ב, 25 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.