1

 כתבי האישום:

1.             הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טעון בכתב אישום מתוקן בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז 1977, והיזק לרכוש לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

2.             על פי הנטען בכתב האישום הנאשם הינו אחיה של א' ג' (להלן: "המתלוננת"), ובתאריך 31.12.2021 הגיע לביתה ברחוב ------ בכפר ---, והטיח בה כי הוא חושד כי שוחחה עם גבר זר.

3.             בהמשך, צעק על המתלוננת, תפס בחולצתה בסלון הבית ודחף אותה לקיר. המתלוננת ניסתה להתקשר למשטרה, והנאשם תפס את מכשיר הטלפון החכם השייך לה ושבר אותו. בהמשך איים עליה, כי אם תדבר עם המשטרה הוא ישרוף את רכבה. בשלב זה ניסתה המתלוננת להתקשר למשטרה מהטלפון השייך לבתה, אז תפס הנאשם את הטלפון וניתק את השיחה. המתלוננת ביקשה מהנאשם כי יעזוב אותה, והנאשם אמר בתגובה: "יא שרמוטה אני אפגע בך". כל אותה עת, תקף אותה בסטירות ואגרופים ובעט בה, לנגד עיני ארבעת ילדיה הקטינים. אחד הקטינים אף ניסה להרחיק את הנאשם מהמתלוננת, אמו.

4.             הנאשם חדל מהמעשים, רק כאשר בעלה של המתלוננת הגיע למקום והרחיקו מהמתלוננת.

5.             כתוצאה מכך נגרמו למתלוננת חבלות בלחי ימין וכתף ימין.

6.             הנאשם צירף תיק נוסף במסגרתו הודה והורשע בעבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

7.             על פי הנטען בכתב האישום בתאריך 6.11.2020 בשעה 09:12 ברחוב באב חוטה בירושלים, איים הנאשם על השוטר עורווה עסאקלה באומרו לו: " אתה לא מכיר אותי ואתה לא יודע עם מי אתה מדבר אני ראש ארגון, תיכנס למחשב ותבדוק מי אני".

2

תסקיר שרות המבחן:

8.             הנאשם כבן 32 רווק ואב לילד כבן 13. בתסקיר פורט רקע מורכב בו צמח הנאשם. התייתמות מהורים בגיל צעיר, נשירה בגיל 8 ממסגרות החינוך, ומעורבות פלילית החל מגיל 13.

9.             הנאשם מסר בשרות המבחן כי אינו מצוי בקשר עם בנו, לבקשת בת זוגו לשעבר, כשברקע התנהגות אלימה כלפיה. הנאשם התארס לפני מספר חודשים, לתושבת הרשות הפלסטינית כבת 26.

10.         צוין, כי בחודש אפריל 2022 הופנה לבדיקת התאמה לבית המשפט הקהילתי. במסגרת תסקיר זה צוין, כי גדל בתנאי מצוקה רגשית וכלכלית, כאשר נחשף בבית לדפוסי התנהגות אלימים. מגיל צעיר חבר לחברה שולית, ומשך שנים ניהל אורח חיים שולי והתמכרותי. נוכח התרשמותם המקצועית, כמו גם עמדתו לא הומלץ על שילובו בבית המשפט הקהילתי.

11.         בהתייחס לאירוע תיאר הנאשם קשיי ויסות משורשים וקודים משפחתיים שעודדו את רצונו לתפוס את מקומם של הוריו אשר נפטרו. הנאשם מסר כי במהלך שנות העשרה לחייו החל לצרוך סמים מסוגים שונים ובתדירות משתנה, עד שבשנת 2016 פסק מכך, והחל צורך אלכוהול, נתון שעומד לדעת שרות המבחן, גם בבסיס האירוע מול המתלוננת.

12.         שרות המבחן עומד על גורמי הסיכון בהם: היותו נעדר מערכת משפחתית תומכת, אובדן ההורים, היותו קורבן לאלימות, וכן ריצוי מאסרים בעברו. מנגד, הנאשם נטל אחריות בשרות המבחן על המעשים, והבנתו הראשונית כי קיימים אצלו מוקדי סיכון בהם הוא נדרש לטפל. בנוסף צוין, מאמציו לשמור על מסגרת תעסוקתית קבועה טרם מעצרו.

13.         הנאשם אינו מעוניין לעבור טיפול בקהילה למכורים, ומבטא רצון לסיים את ההליכים ולייצב עצמו לאחר המאסר בסיוע רש"א. נוכח זאת, שרות המבחן אינו בא בהמלצה.

14.         ראיות המאשימה לעונש: תמונות המתעדות את החבלות על גופה של המתלוננת, הטלפון השבור, רישום פלילי, וכן גזר הדין מתיק קודם ממנו תלויים ועומדים שני מאסרים על תנאי להפעלה.

תמצית טיעוני הצדדים:

15.         המאשימה ציינה כי הנאשם, אחיה של המתלוננת, הגיע לביתה והחל להכותה לנגד עיני ילדיה. המתלוננת ניסתה להזמין משטרה, ובתגובה הנאשם שבר את מכשיר הטלפון השייך לה. צוין, כי הערכים בהם פגע הנאשם נוגעים בכבוד האדם ושלמות גופו. ביחס לתיק העיקרי ביקשה המאשימה לקבוע מתחם עונש הולם החל מ-10 חודשים ועד שנתיים, וביחס לתיק שצורף, ונוכח העובדה כי האיום הופנה כלפי שוטר, החל ממאסר למשך מספר חודשים ועד 18 חודשים.

3

16.         צוין, כי לחובת הנאשם רישום הכולל 7 הרשעות קודמות בעבירות אלימות, שוד וסמים. הוסף, כי בשנת 2020 נדון הנאשם בגין אותן עבירות לעונשי מאסר למשך 9 חודשים ו-4 חודשים. במסגרת התיק האחרון הביע הנאשם חרטה על מעשיו, והנה כעת שב הוא שב לסורו. הוסף, כי מתיק זה תלויים ועומדים נגדו שני מאסרים על תנאי להפעלה למשך חודשיים ו-10 ימים, ולמשך 4 חודשים.

17.         בהתייחס לתסקיר צוין, כי המדובר בתסקיר שלילי אשר אינו בא בהמלצה.

18.         נוכח האמור עתרה המאשימה להטלת עונש מאסר למשך 24 חודשים, תוך הפעלת המאסרים על תנאי במצטבר, זאת לצד ענישה נלווית.

19.         ההגנה ציינה כי הנאשם נטל אחריות על מעשיו, הודה בתיק המקור, וכן צירף תיק נוסף מתוך מטרה להמשיך בחייו. הסנגורית הלינה כנגד עמדת שרות המבחן, זאת נוכח רצונו של הנאשם לקחת חלק בטיפול, אלא ששרות המבחן, כך לדבריה, מפאת עומס בו נתון- דחה את הגשת התסקיר מספר פעמים, ובסופו של דבר לא מצא את הנאשם מתאים להשתלב בטיפול, ובנסיבות אלו הדגיש בעניינו של הנאשם רק את חלקיו השליליים.

20.         צוין, כי המדובר בנאשם כבן 32 אב לילד בן 13 המצוי בחזקת בת זוגו לשעבר. הרקע בו צמח הנאשם הינו רקע מורכב- הנאשם סיים 3 שנות לימוד, אינו יודע קרוא וכתוב. מגיל 8 מסייע בפרנסת המשפחה. הנאשם נחשף לאלימות במשפחה מגיל צעיר, ומבלי שקיבל הכוונה או חינוך נאות, ובנסיבות אלו חבר מגיל צעיר לחברה שולית. הוסף, כי הנאשם התייתם מהוריו בגיל צעיר.

21.         בהתייחס לתיק העיקרי צוין, כי המעשים הם מבזים וראויים לגינוי, והנאשם משלם מחיר כבד נוכח מעשיו- מעצרו הארוך, וכן העובדה שתוכניות שהיו לו להינשא ולהקים משפחה ירדו לטמיון.

22.         הסנגורית ציינה כי הנאשם נתון במעצר משך תקופה ארוכה של למעלה מ-10 חודשים.

23.         בהתייחס לתיק שצורף צוין, כי האירוע יכול היה להימנע אילו השוטר היה נוהג בסובלנות כלפי האנשים שנכחו במקום. לדבריה, הנאשם אמר את הדברים בשעת כעס ומשום שחש עלבון נוכח התנהגות השוטר. הוסף, כי מאז האירוע חלפו שנתיים.

24.         בית המשפט התבקש לקבוע מתחם עונש נמוך מזה שהתבקש על ידי המאשימה, בכל הנוגע לתיק המקור מ-4 חודשים ועד 16 חודשים, ובתיק שצורף מצו שירות לתועלת הציבור ומאסר על תנאי. את עונשו של הנאשם ביקשה לקבוע בחלקו העליון של כל מתחם.

25.         הנאשם הביע צער על המעשים וציין כי לא יחזור עליהם. הנאשם הוסיף, כי הרס במעשיו את התוכניות שרקם לעצמו, וביקש לקבל הזדמנות וטיפול.

מתחם העונש ההולם:

4

26.         הנאשם פגע במעשיו בערך החברתי הנוגע בזכותו של כל אדם לשמירה על בטחונו האישי ועל גופו, ובפרט בזכותן של נשים, לחוש מוגנות בביתן-מבצרן. ביחס לתיק שצורף, פגע הנאשם גם בערך המוגן הנוגע בכיבוד שלטון החוק, ועובדי ציבור הפועלים על פי דין.

27.         במקרה דנן, המדובר באלימות שאיננה פשוטה, ואשר ננקטה נוכח חשדו של הנאשם כי אחותו משוחחת עם גבר זר. הנאשם סטר לה מספר פעמים, היכה ובעט בה, והכל לנגד עיני ילדיה הקטינים. האלימות פסקה רק בזכות הגעתו של הבעל לבית, והרחקת הנאשם מהמתלוננת. בנוסף, איים הנאשם על המתלוננת שלא תיצור קשר עם המשטרה, ואף שבר את מכשיר הטלפון הנייד שברשותה. בהתייחס לתיק שצורף, הרי שמבלי להמעיט מחומרת האיום שהופנה כלפי שוטר, תוכנו של האיום במקרה שלפניי אינו גבוה.

28.         בענייננו, יוחסו לנאשם עבירות של איומים, ותקיפה הגורמת חבלה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, ובנסיבות האירוע שלפניי, בהן הופנתה האלימות כלפי אחותו, ראיתי להפנות לפסקי הדין הבאים:

        א.        ת"פ 20080-04-15 מדינת ישראל נ' פלוני (8.11.15) נקבע מתחם ענישה בגין אירוע אלימות בודד בו הכה נאשם באגרופיו את בת זוגו וגרם לה לחבלה בפניה ובצווארה החל מ-8 חודשים ועד 20 חודשים.

         ב.         במקרים מתאימים נמצא שבמסגרת שיקולי הענישה ניתן להטיל על נאשם, בעבירות אלו גם עונש מאסר שיבוצע על דרך עבודות השירות. ראו לדוגמה: ת"פ 2196-11-11 מדינת ישראל נ' הרצל ספיאשווילי (23.02.15) בו נגזרו על הנאשם 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, כאשר באותו המקרה אירעו 5 מקרי אלימות כלפי אשת הנאשם, ברף חומרה נמוך יחסית (סטירות ודחיפות) אליהם נוספה עבירת תקיפה כלפי אחר. נוכח נסיבותיו חייו הקשות של הנאשם הוחלט על מאסר באופן הזה. כך גם בת"פ 39535-01-13 מדינת ישראל נ' פלוני (28.12.14).

          ג.         ת"פ 26382-03-12 מדינת ישראל נ' סטולוביץ, (פורסם בנבו) נאשם 1 הורשע, במסגרת הסדר טיעון דיוני, בביצוע עבירת תקיפה חבלנית בצוותא, בכך שתקף את המתלונן בבעיטות ובאגרופים בכל חלקי גופו, יחד עם אחר, וזאת ללא סיבה מוקדמת. על הנאשם הוטלו 15 חודשי מאסר בפועל.

         ד.         וראו גם: רע"פ 7734/12 מגידוב נ' מדינת ישראל (28.10.12), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירת של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. הנאשם, בין היתר, היכה במכת אגרוף את המתלונן, ובהמשך נטל בקבוק שתיה אשר בעזרתו תקף אדם נוסף. הנאשם נעדר עבר פלילי. נידון לעונש מאסר בפועל למשך 11 חודשים, לצד עונשים נלווים.

5

         ה.        ת"פ 6728-03-13 מדינת ישראל נ' ביטון, הנאשמים הורשעו בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בצוותא והיזק לרכוש במזיד. המתלונן, חוקר פרטי, הגיע למסור צווי עיקול זמניים. בעת שהנאשמים שמעו על כוונתו למסור להם צווים אלה, הגיעו למקום ברכבם, חצו את נתיב נסיעתו של המתלונן והתנגשו ברכבו, יצאו מהמכונית וחבטו בו בכל חלקי גופו. נאשם מס' 1 בעל עבר פלילי נידון ל- 11 חודשי מאסר. נאשם 2 שהינו צעיר ונעדר עבר פלילי נידון ל- 6 חודשי עבודות שירות.

          ו.          מתחם הענישה ההולם בגין עבירות איומים עומד לרוב על מאסר מותנה ו/או צו של"צ כאשר המדובר באירוע איומים בודד ללא עבירות נלוות (ראו לדוגמה ת"פ 43163-02-18 מדינת ישראל נ' פלוני (12.12.18)), ומספר חודשי מאסר בפועל ועד לשנת מאסר כאשר נלוות לאיומים עבירות תקיפת סתם או כשהמדובר באיומים חמורים (ראו לדוגמה: עפ"ג 3328-05-15 פלוני נגד מדינת ישראל (6.9.15); עפ"ג 5601-09-17 אמגד אגרוף נ' מדינת ישראל (09.04.18); עפ"ג (מרכז) 1079-04-14‏ נגוסה יטזב נ' מדינת ישראל (17.6.14); רע"פ 9704/06 גרמן סלונים נ' מדינת ישראל (28.11.06) ועוד).

29.         נוכח האמור לעיל, ראיתי לקבוע מתחם עונש כולל החל משמונה חודשי מאסר בפועל ועד עשרים חודשים, לצד ענישה נלווית.

גזירת העונש המתאים לנאשם:

30.         בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לכך שהנאשם כבן 32 אב לילד כבן 13, הודה במיוחס לו במסגרת כתב אישום מתוקן, וכן צירף תיק נוסף עליו נטל אחריות גם כן.

31.         הנאשם עצור משך תקופה של כשנה.

32.         לחובת הנאשם ניצב עברו הפלילי, הכולל 7 הרשעות קודמות בעבירות אלימות, שוד, תקיפת שוטרים, סחר בסם מסוכן ועוד. הנאשם ריצה מספר תקופות מאסר חלקן לתקופות ארוכות כאשר האחרונה שבהן בשנת 2020 למשך 4 חודשים. מתיק זה תלויים ועומדים נגדו שני מאסרים על תנאי להפעלה למשך תקופה כוללת של 6 חודשים ועשרה ימים. עוד ניתן ללמוד מהרישום, כי משך השנים האחרונות הנאשם פסק מלבצע עבירות, וקיימת התמתנות בהתנהגותו, הבאה לידי ביטוי גם בעמדת שרות המבחן, לפיה הנאשם גילה יציבות תעסוקתית משך תקופה זו ועד מעצרו.

6

33.         מתסקיר המבחן עלתה תמונה מורכבת וקשה. הנאשם התייתם בגיל צעיר מאמו, נחשף לאלימות בביתו וגדל בתנאי מצוקה רגשית וכלכלית. הנאשם נשר ממסגרות החינוך בגיל 8, ומעורבותו הפלילית החלה עוד בהיותו כבן 13. בנוסף, ראיתי לתת משקל לגורמי הסיכוי עליהם עומד שרות המבחן: נטילת האחריות, צירוף כלל תיקיו המתנהלים, הבנתו כי קיימים אצלו מוקדי סיכון בהם הוא נדרש לטפל, יציבות תעסוקתית אותה גילה טרם מעצרו בתיק שלפניי, וכן את רצונו להיעזר בגורמי הטיפול של הרשות לשיקום האסיר לאחר ריצוי העונש.

34.         באיזון בין שיקולים אלו, סברתי, כי יש לגזור על הנאשם עונש המצוי בחלקו הבינוני של המתחם כפי שיפורט להלן:

        א.        14 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.

         ב.         הפעלת מאסר על תנאי למשך חודשיים ועשרה ימים מתיק מספר 26571-01-17 (שלום אילת) כך שחודשיים ירוצו במצטבר ו-10 ימים בחופף.

          ג.         הפעלת מאסר על תנאי למשך ארבעה חודשים מתיק מספר 26571-01-17 (שלום אילת), כך שחודשיים ירוצו במצטבר וחודשיים בחופף. סה"כ ירצה הנאשם תקופת מאסר למשך 18 חודשים בניכוי ימי המעצר.

         ד.         5 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור במשך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר כל עבירת אלימות מסוג פשע.

         ה.        3 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור במשך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר כל עבירת אלימות מסוג עוון ו/או עבירת איומים.

          ו.          פיצוי למתלוננת בסך 1000 ₪ אשר ישולם עד ליום 1.5.2023.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לשרות המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ג טבת תשפ"ג, 16 ינואר 2023, במעמד הנוכחים (הנאשם בוויעוד חזותי).