1

החלטה

1.         החלטה בבקשת ב"כ הנאשם שאורה שאין על הנאשם להשיב לאשמה.

2.         נפסק פעמים לאין מספר, שאפילו, אין על הפרק, אלא ראיות בסיסיות ודלות, על הנאשם - להשיב לאשמה. אין צורך אלא בראיות במידה היוצרת מארג ראיות ראשוני, כדי לבסס את המסקנה שדין בקשה זו לדחייה. ראה - בש"פ 4192/97 אהרון חסין נ' מדינת ישראל ; ע"פ 141/84 מדינת ישראל נ' טובול; ע"פ 405/80 מדינת ישראל נ' שדמי פ"ד לה (2) 757.

2

3.         בית המשפט שמע עשרות עדים שהתקשרו עם הנאשם ו/או העמותה שניהל ושלא קיבלו את התמורה בעדה שילמו. במקרים רבים, אף התבקשו הרבה מהעדים שלא למלא בצ'קים שמסרו את פרטי המוטב תוך שקיבלו הבטחה, שיטביע הנאשם את חותמת המוטב, דבר שלבסוף לא נעשה. שמענו גם על גורלן של רבות מבין החתונות, 'שהוזמנו'. בנסיבות אלה, גם ככל שאתן את דעתי לטענות שפורטו בבקשה, על פני הדברים, בפני בית המשפט מארג ראייתי שיש בו כדי לחייב את הנאשם למסור את גרסתו (ולדברי הסניגור, מרשו אף מחכה להזדמנות זו). הדבר מצדיק את דחיית הבקשה.

4.         עוד יוער, שבבקשה זו נכללות אף טענות שאינן קשורות כלל לטענה דנן, וראה סעיף 8 לבקשה בדבר חשש ממשי לאכיפה בררנית או לאי בהירות: אין לכך כלל קשר לטענה שאין להשיב לאשמה.

5.         נתתי את דעתי לטענות אלה, ואכן בפי ההגנה טענות לגיטימיות, אך אין בהן כדי לפטור את הנאשם מחובתו להשיב למיוחס לו, ולכל היותר, ייתכן, שאדרש לטענות אלה, בהן השקיעה ההגנה מחשבה רבה והדבר ניכר, בשלב הסיכומים.

6.         על יסוד האמור - הבקשה נדחית.

7.         הוכחות הגנה - בתחילת המועד הבא (ולבקשתה האישית של ב"כ המאשימה, המועד שנקבע ליום 17.12.2020 - בטל).

ניתנה היום, כ"ז כסלו תשפ"א, 13 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.