1

א.        רקע כללי:

1.                  הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בשלוש עבירות של זיוף שטר כסף (בחלופה של החזקת שטר כסף מזויף), לפי הוראות סעיף 462(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין), בשלושה מקרים שונים.

2.                  כתב האישום אוחז שלושה אישומים, שבכולם מדובר בהחזקה ביודעין של שטרות מזויפים, בערך נקוב של 100 ₪ (להלן - השטרות המזויפים), כלהלן:

אישום ראשון - ביום 15.1.16 בשעה 01:00 או בסמוך לכך, ברח' אלנבי בתל-אביב, החזיק הנאשם בכליו חמישה שטרות מזויפים.

2

אישום שני - ביום 17.1.16 בשעה 16:57 או בסמוך לכך, במתחם שרונה בתל-אביב, החזיק הנאשם בכליו שטר מזויף.

אישום שלישי - ביום 26.1.16 בשעה 01:30 או בסמוך לכך, ברח' הנביאים בבת-ים, החזיק הנאשם בכליו שטר מזויף.

3.                  הדיון בתיק ידע מספר דחיות, בין השאר בשל אי-התייצבות הנאשם (ר' בפרוטוקול, עמ' 3). בשלב מאוחר יותר נעצר הנאשם, במסגרת תיק אחר, והדיונים לפניי התקיימו בעת שהנאשם היה נתון במעצר האמור.

4.                  בתחילת הדרך כפר הנאשם בעובדות כתב האישום, אך בסופו של דבר הגיעו הצדדים להסדר טיעון דיוני, שבמסגרתו הוגש כתב האישום המתוקן. הנאשם הודה, כאמור, בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע על יסוד הודאתו זו.

ב.         הראיות לקביעת העונש ותמצית טיעוני ב"כ הצדדים:

(1)        תמצית ראיות וטיעוני התביעה:

5.                  ב"כ המאשימה הגישה, כראייה לקביעת העונש, את גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם (ע/1). כעולה מגיליון זה, לנאשם - יליד שנת 1985, כבן 32 שנים כיום - שבע הרשעות קודמות במגוון של עבירות, שעיקרן בתחום עבירות הרכוש והאלימות, לרבות בעבירות של שוד ותקיפה לשם גניבה. הנאשם אף ריצה בעברו עונשי מאסר בפועל.

6.                  ב"כ המאשימה ביקשה, בפתח טיעוניה, להדגיש את חומרת הצטברותם של האישומים, דהיינו: את העובדה שהנאשם נעצר בגין כל אישום, שוחרר, אך מיד בסמוך לכך שב לסורו. ב"כ המאשימה הוסיפה וטענה, כי הגם שמדובר בשטרות מזויפים ספורים בלבד, ביצוע העבירות פוגע בערך החברתי של ההגנה על חיי המסחר התקינים. לשיטתה, פוטנציאל הפגיעה של מעשי הנאשם באזרחי המדינה ובכלכלתה, לרבות בבעלי עסקים, הינו רב.

7.                  הגם שמדובר בשלושה אישומים עתרה ב"כ המאשימה, בהגינותה, למתחם עונש הולם אחד, אך ביקשה לקבוע מתחם עונש מחמיר - בין מספר חודשי מאסר בפועל, לתקופה שניתן לשאתה בדרך של עבודות שירות, לבין 12 חודשי מאסר בפועל - וכן להטלת ענישה נלווית.

8.                  לעניין מדיניות הענישה הנהוגה הפנתה ב"כ המאשימה לשני גזרי דין, הגם שישנים יחסית ומלפני תחילתו של תיקון 113 לחוק העונשין:

3

ת.פ. (שלום רמלה) 8810-06-09 מדינת ישראל נ' רועי אמנו (21.6.10) - בו נגזרו על נאשם, שהחזיק שטרות מזויפים בערך נקוב של 100 ₪ בסכום כולל של 6,300 ₪, חמישה חודשי מאסר בפועל, לנשיאה בדרך של עבודות שירות, בצירוף ענישה צופה פני עתיד וקנס בסך של 5,000 ₪.

ת.פ. (שלום ת"א) 2471-09-09 מדינת ישראל נ' לוי עזר (14.4.11) - בו נגזרו על נאשם, שהחזיק וסחר בשטרות מזויפים של 100 דולר, בשלוש הזדמנויות שונות, שבעה חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית. עם זאת יש לציין, כי באותו מקרה דובר בנאשם שהיו תלויים ועומדים נגדו שלושה עונשי מאסר מותנים, אשר הופעלו במסגרת אותו גזר דין.

9.                  באשר לגזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם הדגישה ב"כ המאשימה את עברו הפלילי המכביד של הנאשם, חרף גילו הצעיר יחסית. ב"כ המאשימה הדגישה במיוחד את העובדה שבעבר הופעלו נגד הנאשם עונשי מאסר מותנים, ומכאן ביקשה ללמוד כי מדובר בנאשם שאין עליו מוראו של הדין ואף עונשי מאסר מותנים התלויים ועומדים נגדו אינם מרתיעים אותו מלבצע עבירות.

ב"כ המאשימה עתרה אפוא למיקום הנאשם בחלקו העליון של מתחם העונש ההולם וביקשה לגזור עליו עונש של מאסר בפועל, לתקופה שבין 9 חודשים לבין 12 חודשים, וכן להשית עליו ענישה נלווית של מאסר מותנה וקנס.

(2)        תמצית טיעוני ההגנה:

10.              ב"כ הנאשם הדגישה כי הגם שמדובר אמנם בשלושה אישומים, העבירות בוצעו במרווח של ימים ספורים ועל כן מדובר - כפי שטענה גם ב"כ המאשימה - ב"אירוע" אחד בלבד. יתר על כן, במקרים שבאישום הראשון והשלישי היה מעורב אדם נוסף, שהתיק נגדו נסגר הגם שמעורבותו היתה זהה לזו של הנאשם. מכאן יש ללמוד, כך לשיטת ב"כ הנאשם, שעסקינן בעבירות במדרג החומרה נמוך ביותר.

11.              ב"כ הנאשם ביקשה להתייחס לפסיקה אליה הפנתה שהמאשימה, שעניינה במקרים חמורים בהרבה מענייננו ועל כן לשיטתה אינה רלוואנטית לנאשם דכאן. ב"כ הנאשם הפנתה, מצידה, לרשימת פסיקה שערכה ממנה ביקשה ללמוד כי מתחם העונש ההולם, כאשר מדובר בהחזקה של שטרות מזויפים בודדים, הינו נמוך בהרבה מהמתחם לו טענה המאשימה ועומד בין ענישה הצופה פני עתיד לבין שישה חודשי מאסר בפועל (ר' במיוחד ת.פ. (שלום ת"א) 31475-11-14 מדינת ישראל נ' ליטבינסקי (10.2.16); להלן - עניין ליטבינסקי). הסניגורית הפנתה כאמור גם לפסיקה נוספת, אך עיקרה של פסיקה זו עוסק בהסדרי טיעון שלא ניתן ללמוד מהם לענייננו.

4

12.              לעניין גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם הדגישה ב"כ הנאשם את נסיבותיו האישיות של הנאשם. ב"כ הנאשם ערה כמובן לעברו הפלילי של מרשה, אך לשיטתה הנאשם כבר שילם על מעשיו הקודמים. יתר על כן, הנאשם לא הורשע בעבר בביצוען של עבירות דומות לעבירות דכאן ועל כן לא ניתן לומר כי מדובר באדם שעיסוקו הוא בהחזקת שטרות מזויפים. לעניין הנסיבות האישיות ציינה ב"כ הנאשם כי הנאשם עלה ארצה יחד עם אמו. אביו של הנאשם נפטר והתאקלמותו בארץ לא היתה קלה. הלכה למעשה אין לנאשם אף קרוב בארץ, למעט אמו המבוגרת והחולה. בנסיבות אלה - ותוך התחשבות בהודאת הנאשם - עתרה ב"כ הנאשם להקל עם הנאשם ולהסתפק בעניינו בענישה צופה פני עתיד בלבד.

ג.         קביעת מתחם העונש ההולם:

13.              בעת גזירת עונשו של נאשם על בית המשפט לקבוע, תחילה, את מתחם העונש ההולם לכל "אירוע" שבגינו הורשע הנאשם, ולאחר מכן לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם; והכל כאמור בהוראות סעיף 40ג יחד עם סעיף 40יג לחוק העונשין.

במקרה דנא עסקינן בשלושה אישומים נפרדים, שעניינם בעבירות שנעברו במועדים שונים. יחד עם זאת, נוכח סמיכות הזמנים בין מועדי ביצוע העבירות איני מוצא מקום להחמיר עם הנאשם מעבר לטיעון ב"כ המאשימה, אשר התייחסה לשלושת האישומים כאל "אירוע" אחד.

14.              באשר לערכים החברתיים, שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות, מקובל עליי טיעון ב"כ המאשימה. כמעט מן המפורסמות היא, שזיוף שטרות כסף, שימוש והחזקה בהם, פוגעים לא רק בחיי המסחר התקינים של המדינה ובכלכלתה, אלא גם בקורבנות הקונקרטיים שמוכרים סחורה או נותנים שירות בעבור אותם שטרות מזויפים, שלהוותם מתגלים בסופו של יום כחסרי ערך.

15.              יתר על כן, במקרה דנא חומרה מיוחדת נעוצה בעובדה שהנאשם נתפס בכף פעמיים, שוחרר בערובה ובתנאים על-ידי קצין משטרה אך בכל זאת שב מיד לסורו. מכאן, שמידת הפגיעה בערכים החברתיים במקרה זה הינה חמורה.

5

16.              אכן, ובעניין זה מקובל עליי טיעון ב"כ הנאשם, מדיניות הענישה הנהוגה - בין השאר כהשתקפותה בעניין ליטבינסקי - מלמדת כי הרף התחתון של מתחם העונש ההולם, בגין החזקת שטרות מזויפים בודדים, אינו עולה על ענישה הצופה פני עתיד. יחד עם זאת, כאמור, במקרה דנא טמונה חומרה מיוחדת בהתנהגות הנאשם, שחזר לסורו בסמוך לאחר שנתפס בכף ושוחרר בתנאים. בנסיבות אלה אני קובע כי מתחם העונש ההולם בענייננו הינו בין עונש מאסר בפועל לתקופה של חודשיים, שניתן לשאתו בדרך של עבודות שירות, לבין שמונה חודשי מאסר בפועל.

ד.         גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם:

17.              לאחר קביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם זה - למעט במקרים יוצאי דופן, בהם הוא רשאי לחרוג מכך, שאין עניינם לכאן - תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות המפורטות בהוראות סעיף 40יא לחוק העונשין.

18.              באשר לנאשם שלפניי, השיקולים הרלוואנטיים לגזירת עונשו הם כלהלן:

עברו הפלילי של הנאשם - כאמור, לנאשם שבע הרשעות קודמות, במגוון של עבירות. נתון זה הינו בעל משמעות מהותית, שכן ניתן ללמוד ממנו כי עסקינן בנאשם החוזר ומבצע עבירות, הפוגעות בציבור, וכי העונשים שהושתו עליו בעבר - לרבות בהפעלת מאסרים מותנים - לא הרתיעו אותו מלחזור ולשוב לסורו.

זאת ועוד: לא מדובר במקרה בו עומד הנאשם בפעם הראשונה בפני עונש של מאסר בפועל, וכפועל יוצא מכך אין מקום להתחשבות, הננקטת בנסיבות המתאימות, כלפי מי שעומד לראשונה בחייו בפני עונש מאסר.

הודאה ונטילת אחריות - הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן. בכך חסך הנאשם מזמנם של העדים, הצדדים ובית המשפט. פשיטא כי נסיבות אלה יש לזקוף לזכותו של הנאשם.

נתוניו האישיים של הנאשם ונסיבות חייו - הנאשם הינו כאמור יליד שנת 1985, כבן 32 שנים כיום. על פי טיעון ההגנה, הנאשם הינו חסר כל קרוב בארץ למעט אמו, שהינה מבוגרת וחולה.

19.              שקלול הנתונים והשיקולים הנ"ל מלמד כי נסיבות הקולה בעניינו של הנאשם עולות אך במעט על נסיבות החומרה. יחד עם זאת, ותוך מתן משקל מהותי להודאת הנאשם ונטילת האחריות, ניתן להסתפק במקרה זה בעונש של מאסר בפועל לתקופה של שלושה חודשים, בצירוף ענישה נלווית. כיוון שמדובר בעבירה כלכלית, פשיטא כי יש להשית גם ענישה כלכלית. ואולם, כאמור, הנאשם מצוי כיום במעצר ויש להתחשב גם בנתון זה בעת קביעת שיעור הקנס.

6

ה.        סוף דבר:

20.              לפיכך - ובהתחשב בשיקולים לכף חומרה ולכף קולה, אשר פורטו לעיל - אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

(א)       3 חודשי מאסר בפועל.

נוכח העובדה שכיום הנאשם מצוי כאמור במעצר, בגין תיק אחר, מובהר בזה כי מהעונש הנ"ל אין לנכות כל תקופת מעצר, שכן בגין תיק זה הנאשם לא היה נתון במעצר כלשהו.

(ב)       מאסר על תנאי למשך 3 חודשים, אותו לא יישא הנאשם אלא אם כן יעבור, תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר, כל עבירה לפי הוראות סימן א' לפרק י"ב לחוק העונשין.

(ג)        קנס בסך של 2,500 ₪, או 20 ימי מאסר תמורתו.

            בהסכמת ההגנה, כל סכום שהופקד בתיק זה יחולט לטובת תשלום הקנס.

יתרת הקנס תשולם בארבעה תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 1.7.18 ובכל ראשון לחודש שלאחריו. היה והנאשם לא ישלם את אחד התשלומים במועד תועמד כל יתרת הקנס לפירעון מידי.

אני מורה בזה על חילוט שטרות הכסף המזויפים.

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"ד שבט תשע"ח, 30 ינואר 2018, במעמד הצדדים.