בית משפט השלום בירושלים

ת"פ 25374-07-18 מדינת ישראל נ' קורן

בפני

כבוד השופט דוד שאול גבאי ריכטר

בעניין:

מדינת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד מאיר לוברבאום מתביעות ירושלים

המאשימה

נגד

קובי קורן

ע"י ב"כ עוה"ד חיים רייכבך

הנאשם

גזר דין

כתב האישום המתוקן

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות ובעובדות המנויות בכתב האישום, בכך שביום 11.12.2017, במרכז למצבי חירום בירושלים (המרכז), אחותו של הנאשם התקשרה למרכז וביקשה לשוחח עם המתלוננת המשמשת עובדת סוציאלית במקום. המתלוננת הסכימה לשוחח עם הנאשם, לבקשת אחותו, והנאשם דיבר בכעס עם המתלוננת על כך שלא עונים לו. המתלוננת הסבירה כי הם עסוקים וכאשר מתאפשר הם עונים, בתגובה אמר לה הנאשם כי יבוא ללשכה ויחתוך אותה. לאחר מכן, המתלוננת ניתקה את השיחה. בגין מעשים אלה, הורשע הנאשם בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשים, התשל"ז - 1977.

מהלך הדיון

הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לפיו הנאשם יודה ויורשע בכתב אישום מתוקן ויישלח לשירות מבחן שיגיש תסקיר בעניינו. ככל שהתסקיר יהיה חיובי, הצדדים יאמצו את המלצת שירות המבחן וככל שלא, יטענו הצדדים לעונש באופן חופשי. כפי שיפורט להלן, שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם וביקש להטיל עליו ענישה מותנית והתחייבות כספית.

תסקירי שירות המבחן

מהתסקירים שהוגשו בעניינו של הנאשם עלה, כי הוא בן 60, גרוש ואב לילד בוגר בן 18. הנאשם סיים 12 לימוד עם תעודת בגרות חלקית וסיים שירות צבאי מלא בתפקיד חובש. לאחר שחרורו מצה"ל עבד בעבודות שונות, בין היתר בתחום האבטחה ומשנת 2009 עבד כמלווה רפואי בהסעות ומתגורר בישוב אפרת. כיום עובד בליווי כאמור לאחר תקופה שבה איבד את עבודתו בשל מגיפת הקורונה. שירות המבחן גולל בהרחבה את קורות חייו של הנאשם מהן עולה תמונת חיים מורכבת הכוללת נתק מאחיו ואחיותיו לאחר פטירת ההורים, גירושין, קשיים כלכליים ניכרים ואף פינוי מדירה ומגורים ברחוב, וכן פטירת זוגתו לאחר 10 שנות זוגיות, בשל מחלה. מהתסקיר עולה כי הנאשם מצוי בקשר עם לשכת הרווחה של היישוב בו הוא מתגורר, משם נמסר כי פנה אליהם לראשונה בשנת 2018 ונעזר בהם סביב צרכים פיזיים וכלכליים. מצבו הבריאותי של הנאשם אינו מזהיר, כאשר לאחרונה עבר שבץ מוחי ונעזר בקביים. בעברו הפלילי של הנאשם 9 הרשעות קודמות, כאשר האחרונה משנת 2014 בעבירות אלימות ונגזר עליו מאסר על תנאי ושל"ץ. שירות המבחן מסר כי הנאשם סיים את ביצוע השל"ץ לאחר חמש שנים בשנת 2019, כאשר מקום ההשמה האחרון הביע שביעות רצון מהנאשם. הנאשם לא קיבל אחריות על מעשיו, הודה כי שוחח עם המתלוננת בכעס, אך הכחיש את דברי האיום. עוד התרשם השירות כי נסיבות חייו של הנאשם אינן פשוטות וביקש לשלבו בטיפול במסגרתם, אולם כל הניסיונות שנעשו מטעמם נדחו על ידו. בתסקיר האחרון התברר כי שירות המבחן נפגש עם הנאשם וזה אף הביע רצון לעבור טיפול, ואולם שירות המבחן התרשם כי לנאשם אין את היכולת והכוחות לעבור טיפול שכזה, נוכח היכרותו רבת השנים עם הנאשם. השירות גם לא סבר שהנאשם יוכל לבצע עונש של של"ץ ולכן המליץ להסתפק במאסר מותנה והתחייבות.

טיעונים לעונש

הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית.

מחד, ב"כ המאשימה טען למתחם ענישה שבין מאסר מותנה ומספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות. הוא היפנה לחומרת העבירה שבוצעה וכן היפנה לעברו הפלילי של הנאשם ולהיעדר שיתוף הפעולה שלו עם שירות המבחן, ולכן ביקש להעמידו באמצע המתחם ולהטיל עליו מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות, וענישה נלווית.

מאידך, היפנה הסניגור לנסיבות חייו הקשות של הנאשם, וביקש להסתפק בהטלת עונש בהתאם להמלצת שירות המבחן.

קביעת מתחם הענישה - מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה.

אשר לערך המוגן - "עבירת האיומים נועדה להגן על שלוות נפשו וביטחונו של הפרט, כמו גם על חופש הפעולה והבחירה שלו " [רע"פ 8736/15 בר נ' מ"י (מיום 17.1.2018) (פסקה 22 לפסק דינה של כב' השופט ברק-ארז)]. בעניינו הפגיעה בערך המוגן היא ברף הבינוני בשל דברי האיום שהשמיע הנאשם כלפי המתלוננת שהיא למעשה עובדת ציבור שמטרתה לסייע לציבור.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40ט' לחוק העונשין - בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: אין המדובר בעבירה מתוכננת, אלה בעבירה שמעידה על חוסר שליטה בכעסים שהופנתה כלפי מי שאמונה על מתן שירות וסיוע לציבור - בכך יש חומרה יתרה; הנאשם אדם בוגר שהיה צריך הימנע מביצוע המעשים והוא אחראי להם באופן בלעדי.

מדיניות הענישה הנוהגת - הפסיקה מגוונת בהתאם לסיבות המעשה והעושה. ברע"פ 8253/18 ינאי נ' מ"י (מיום 25.11.2018) אושר מתחם שבין מספר חודשי מאסר ועד 12 חודשי מאסר, וכן אושר עונש של 6 חודשי עבודות שירות בנסיבות חמורות ממקרנו של איום על שופט אגב הליך משפטי. מכאן ניתן לגזור לקולא, ולכן גם מתחם הענישה לו טענו הצדדים מקובל עלי.

מתחם הענישה - לפיכך, מתחם הענישה צריך לעמוד על מאסר על תנאי ועד מספר חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודות שירות.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לפי סעיף 40י"א לחוק העונשין - ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: לקולא שקלתי את נסיבות חייו הלא פשוטות של הנאשם, את מצבו הבריאותי, את עברו הצבאי והתעסוקתי את הודאתו ואת חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה והעובדה שלא נפתחו לו תיקים נוספים מאז. הסניגור טען כי אם יוטל על הנאשם עונש של מאסר או מאסר בעבודות שירות, הוא יאבד את מקור פרנסתו המצליח להחזיק אותו אך בקושי צף מעל פני המים. לטעמו של הסניגור, האינטרס הפרטני והציבורי כאחד הוא להותיר את הנאשם במצב של יציבות ותעסוקה כחבר מועיל בחברה. קראתי גם את מכתב ההמלצה ממעבידו של הנאשם המעריכו באופן חיובי כעובד מסור. מנגד שקלתי את חוסר שיתוף הפעולה של הנאשם עם שירות המבחן ואת העובדה שלא ידע לנצל את ההזדמנות שניתנה לו ולהוכיח עצמו בפני השירות. בנוסף, יש לזקוף לחובתו את עברו הפלילי, כאשר הרשעתו האחרונה היא משנת 2014 ומאז ביצוע העבירה שלפניי לא נפתחו לו תיקים חדשים. עברו הפלילי כולל 9 הרשעות קודמות, רובן בעבירות אלימות, אך כאמור מדובר בעבר ישן.

המיקום במתחם - לפיכך, יש למקם את הנאשם בחלקו התחתון של מתחם הענישה שקבעתי מבלי להטיל עליו עונש של מאסר ולו בעבודות שירות מהטעמים עליהם עמד הסניגור. לאחר שהנאשם הגיי למצב של פת לחם והיעדר מקום ללון בו, הוא נמצא מזה זמן במצב יציב, והוא מתגורר בדירה שכורה ומחזיק בעבודה מסודרת. הטלת עונש מוחשי בעבודות שירות או מאסר, ינפץ את השגרה השברירית הזו, וישוב וידרדר את הנאשם לתהום האבטלה והחיים ברחוב. יש לקחת בחשבון גם את תחלואיו המרובים של הנאשם, לגביהם הומצאו אסמכתאות, ולכן סביר להניח שלא יימצא כשיר לעבודות שירות.

גזירת הדין

לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    6 חודשי מאסר, שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם כל עבירת אלימות לרבות איומים בתוך 3 שנים מהיום;

ב.      קנס בסך 250 ₪ או יום מאסר תמורתו אם לא ישולם. הקנס ישולם ב-2 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.3.2022 וביום 1.4.2022. לא ישולם תשלום במועד יועמד לפירעון מיידי;

ג.       פיצוי למתלוננת עדת תביעה 1 בסך 500 ₪. הפיצוי ישולם ב-5 תשלומים החל מיום 1.3.2022, וב-1 לכל חודש רציף ועוקב. אי עמידה בתשלום מי מהתשלומים תביא לפירעון מיידי של הפיצוי ולתוספת הפרשי הצמדה וריבית פיגורים כחוק;

ד.      התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לעבור כל עבירת אלימות לרבות איומים במשך שנתיים מהיום. הובהר לנאשם שמשמעות ההתחייבות היא, כי אם יעבור את העבירה בתוך התקופה שצוינה, בית המשפט שיגזור את הדין יהא חייב לחלט את ההתחייבות כקנס.

יש לשלוח לשירות המבחן.

זכות ערעור כחוק.