1

2

ב"כ המאשימה: עו"ד כרמל קדור

ב"כ הנאשם: עו"ד עדי ברקאי

 רקע

1.                 הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן ב- 36 עבירות לפיהן פעל במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חיים בו, לפי סעיף 117(ב1), יחד עם סעיף 117 (ב2) ו- (3) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו - 1975 (להלן: "חוק מע"מ").

2.                 על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, במועדים הרלוונטיים היתה נאשמת 2 חברה פרטית מוגבלת במנויותיה. בין השנים 2006-2009 היה נאשם 1 המנהל הפעיל שלה ובעל המניות בה. בתקופה שבין חודש דצמבר 2006 לחודש ינואר 2008, הוציאו הנאשמים ל- 3 עוסקים שונים, 36 חשבוניות פיקטיביות וזאת מבלי שעשו או התחייבו לעשות את העסקאות שלגביהן הוצאו המסמכים. החשבוניות הפיקטיביות הסתכמו בסך של 14,196,610 ₪, והיקף המע"מ הגלום בהן הינו 1,905,168 ₪. העבירות בוצעו בנסיבות מחמירות הנובעות ממספר העבירות שבוצעו ומהיקף ההשתמטות מתשלום המס.

3.                 הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשמים יודו ויורשעו בכתב האישום המתוקן. לבקשת ההגנה נשלח הנאשם לתסקיר שירות מבחן.

3

תסקיר שירות המבחן

4.                 על פי תסקיר שירות המבחן מיום 17.9.15, הנאשם בן 41, גרוש ומתגורר בבית הוריו. סיים 8 שנות לימוד. מגיל 15 החלה מעורבותו השולית, בעיקר בתחום הסמים. לאורך השנים לא השתלב בעולם התעסוקה באופן יציב והיה מעורב עמוקות בעולם הסמים. הוריו התקשו להתמודד עם דפוסיו וקשריו החברתיים והתקשו להוות דמויות סמכותיות ומציבות גבול. הנאשם החל להשתמש בחשיש בגיל 14. בגיל 19 החל לצרוך קוקאין ובגיל 21 החל לצרוך הרואין. מספר ניסיונות גמילה לאורך השנים כשלו. לפני כשש שנים נגמל בכוחות עצמו ומאז לדבריו אינו צורך סמים מכל סוג. הנאשם תיאר כי את העבירות ביצע על רקע התמכרותו לסמים וסיפוק צרכיו המידיים לצורך מימון הסם. לדבריו נוצל על ידי אחרים שהקימו את החברה ופעלו כמתואר בכתב האישום. לדבריו מונה לתפקיד בעל החברה וחתם על כל המסמכים והעסקאות ובתמורה קיבל כספים שבהם מימן את הסמים. כיום מבין הנאשם את חומרת מעשיו והביע נכונות להשתלב בטיפול שיסייע לו להימנע ממעורבות שולית. הנאשם הופנה לשלוש בדיקות שתן, אולם ביצע רק אחת מהן אשר תוצאותיה העידו על ניקיון מסמים. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מעורב מגיל צעיר בפליליים וניהל אורח חיים שולי לאורך השנים. כמו כן לנאשם מאפייני התנהגות עבריינים ושוליים. שירות המבחן התרשם כי השתלבותו בטיפול עשויה לצמצם את הסיכון להתנהגות בעייתית בעתיד ועל כן הנאשם זומן לפגישה נוספת, אולם הוא לא נענה להזמנות וניתק את הקשר עם שירות המבחן. לפיכך לא בא שירות המבחן בהמלצה בעניינו.

5.                 על פי תסקיר שירות המבחן מיום 29.11.15, תיאר הנאשם עייפות ורצון לערוך שינוי משמעותי בדרך התנהגותו השולית והעבריינית. הנאשם הדגיש כי הוא נקי מסמים משנת 2010, אולם במהלך השנים התמכר לאלכוהול. הנאשם תיאר תקופה של שימוש אינטנסיבי ויומיומי באלכוהול ומכיר בכך שכשהוא מצוי תחת השפעתו הוא עשוי לנקוט בהתנהגויות אלימות ואימפולסיביות. לצד זאת מסר כי מזה 3 חודשים הפסיק לחלוטין את צריכת האלכוהול. הנאשם החל בצעדים לקראת קליטתו במסגרת קהילה טיפולית. משכך המליץ שירות המבחן על דחיית הדיון בעניינו לבחינת המשך טיפולו בקהילה הטיפולית.

4

6.                 על פי תסקיר שירות המבחן מיום 20.1.16, בסוף חודש דצמבר השתלב הנאשם בקהילה טיפולית "אלפטם", אולם 3 שבועות מאוחר יותר עזב את המסגרת הטיפולית על דעת עצמו. מהמידע שהתקבל מגורמי הטיפול נמסר כי הנאשם לא הצליח להסתגל לתנאי הקהילה ולא הביע מוטיבציה ונכונות אותנטית להשתלב במסגרת סגורה ובטיפול אינטנסיבי. הנאשם ביקש להשתלב בטיפול במסגרת היחידה להתמכרויות בעיר מגוריו, אולם נוכח מורכבות מצבו והעובדה כי באישיותו גובשו מאפיינים עבריינים ושוליים, סבר שירות המבחן כי יעילות הטיפול תהיה נמוכה ועל כן לא בא בהמלצה כאמור. שירות המבחן התרשם כי הנאשם בעל דפוסים התמכרותיים, עבריינים ושוליים המצריכים התערבות אינטנסיבית במסגרת טיפולית סגורה, כאשר במצבו המתואר קיימת רמת סיכון משמעותית לביצוע עבירות בעתיד. כמו כן התרשם שירות המבחן כי מעורבותם אינו מהווה עבורו גורם מדרבן ולפיכך נמנע שירות המבחן מלבוא בהמלצה שיקומית בעניינו והמליץ תחת זאת על עונש מרתיע ומציב גבול.

טיעוני הצדדים

7.                 לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד כרמל קדור, הנאשם הורשע בכתב אישום המייחס לו 36 חשבוניות מס פיקטיביות בנסיבות מחמירות ובהיקף מס של 1.9 מיליון ₪. הנאשם פעל באופן שיטתי על פני תקופה של שנתיים. המחדל לא הוסר. הענישה הנוהגת הינה מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופות ממושכות. הנאשם הינו עבריין אשר לאורך כל חייו היה מעורב בפלילים והורשע בעבירות סחר בסמים. תסקיר שירות המבחן מצביע על מסוכנות גבוהה להישנות העבירות בעתיד ודפוס עברייני. הנאשם לא הצליח להסתגל למסגרת טיפולית, לא גילה מוטיבציה אמיתית ולא עבר כל טיפול. כל אלו מעידים על הצורך בהטלת עונש ברף הגבוה של המתחם. גם אם הנאשם ביצע את המיוחס לו על רקע שימוש בסמים, אין בכך כדי להצדיק הקלה בעונשו. נוסף על כך, עניינו של הנאשם חמור מעניינו של נאשם אחר שקיזז את חשבוניות הנאשם אשר מופיעות בכתב האישום, ונידון ל- 18 חודשים, הן בהיקף העבירות, הן בהיקף המס והן באשר לעברו הפלילי של הנאשם, בתיק זה, שהינו כפול. החקירה בעניינו של הנאשם החלה בשנת 2010 והסתיימה בשנת 2013 ועל כן לא מדובר בחלוף זמן משמעותי. לפיכך עתר ב"כ המאשימה לקבוע מתחם עונש מאסר שנע בין 18 ל- 32 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי מרתיע, קנס מכביד וקנס על החברה, ולהשית על הנאשם עונש מאסר ברף העליון של המתחם.

5

8.                 לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד עדי ברקאי, הנאשם היה מכור לסמים במשך שנים רבות. העבירות שבתיק זה קשורות ונובעות מאותן מאפיינים התמכרותיים של הנאשם. בשנים האחרונות שינה הנאשם מהתנהגותו. הנאשם העביר את החשבוניות לאחרים אשר נהנו מהפירות של עבירות המס בעוד שהוא קיבל לכיסו סכומים קטנים כדי לממן את התמכרותו לסם, וזה ההבדל העיקרי בינו לבינם, בין היתר לאותו נאשם אשר נידון ל- 18 חודשי מאסר. הנאשם אינו עבריין מס, הוא חי בשולי החברה ועבר את העבירות מתוך מצוקה. לא מדובר במי שניסה להתעשר אלא במי שניסה להתקיים. העבירות בוצעו בשנים 2008-2006, מאז לא ביצע הנאשם יותר עבירות. הוא נכנס להליך של שיקום עצמי, נטל אחריות על חייו, מצא עבודה לגיטימית ממנה הוא מתפרנס והתארס. הנאשם התקשה במסגרת הטיפולית הסגורה בין היתר כי נידרש לדווח על אחרים שלא נשמעו לכללים בקהילה ולא יכול היה להתחייב לכך. הנאשם החל הליך טיפולי אמבולטורי יומי במרכז לטיפול בהתמכרויות ברמלה ביום 21.1.16 ונמצא בטיפולם עד היום. בדיקת שתן שמסר נמצאה נקייה. ב"כ הנאשם עתר לחרוג ממתחם העונש ההולם נוכח שיקולי שיקום וכן נוכח מצבו הבריאותי של הנאשם. שליחת הנאשם למאסר מאחורי סורג ובריח תחזיר אותו לאחור. הנאשם לא עבר עבירות במשך 8 שנים ונמצא כעת במקום אחר לגמרי בחייו. הנאשם הינו אדם חסר כל והטלת קנס תהיה הלכה למעשה תוספת של עונש מאסר. לפיכך עתר ב"כ הנאשם להשית על הנאשם עונש של עבודות שירות וקנס סמלי.

9.                 הנאשם הביע חרטה על מעשיו.

דיון - קביעת מתחם העונש ההולם

10.             כתב האישום מתאר 36 עבירות אשר מהוות מסכת אחת של מעשים במסגרתה נעברו עבירות מסוג אחד, אשר פגעו באותו ערך מוגן, על כן יש לראותן כאירוע מתמשך אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד (ראו דברי כב' השופט ע' פוגלמן בע"פ 4456/14 קלנר נ' מדינת ישראל, פסקה 181 (29.12.15)).

11.             במקרה דנן, הערכים החברתיים אשר נפגעו הינם הגנה על קופת המדינה, ערך השוויון בנשיאת נטל המס, והסולידריות החברתית. עבירות המס פוגעות באופן ישיר בקופת המדינה, כך שהכנסות המדינה כתוצאה מגביית מיסים קטנות, ועקב כך סך כל השירותים שהמדינה יכולה להעניק לכל תושב קטן, ונטל המס אשר מוטל על הציבור אשר משלם את מסיו כחוק גדל. בכך נפגע ערך השוויון בנשיאת נטל המס, ובעקיפין אף נפגעת הסולידריות החברתית ותודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לצורך לשאת בעול נטל המס הנדרש לסיפוק צרכי החברה. עבירות המס אשר מבוצעות באמצעות חשבוניות פיקטיביות הינן מהחמורות שבעבירות המס, ולא אחת הוגדרו בפסיקה כ"אבי אבות הטומאה". בעבירות מסוג זה יש להעניק את הבכורה לשיקול ההלימה, תוך שמירה על יחס הולם בין היקף סכום השמטת המס שביצע הנאשם, לבין העונש שיוטל עליו. ככלל, בעבירות מסוג זה השיקולים האינדיבידואליים הנוגעים לנאשם נסוגים מפני השיקולים הנוגעים לאינטרס הציבורי.

12.             רבות נכתב על אודות החומרה הרבה שיש בעבירות מס, כפי שנקבע למשל ברע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(4) 381 (2004):

6

"בית-משפט זה חזר והדגיש לאורך השנים את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית, ועבריינות מס בכלל זה, נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק ולכלכלה ולמרקם החברתי, ונוכח פגיעתה הקשה בערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ולפעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צורכי החברה, ובתשתית האמון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס - פגיעה הנעשית לרוב באמצעי מירמה מתוחכמים, קשים לאיתור".

13.             כך גם נקבע רע"פ 2638/13 עובדיה נ' מדינת ישראל (28.4.13):

כבר נפסק, לא אחת, כי יש להתייחס לעבריינות המס בחומרת יתרה, הן לנוכח פגיעתה הישירה בכיס הציבורי, והן לנוכח פגיעתה העקיפה בכיסו של כל אזרח ואזרח... על יסוד גישה זו, הותוותה בפסיקה מדיניות ענישה, אשר לפיה יש לגזור את דינם של עברייני המס, תוך מתן עדיפות לשיקולי ההרתעה והגמול, ולבכרם על פני נסיבותיו האישיות של העבריין".

14.             על חומרת העבירה ניתן עוד ללמוד מהעונש שקבע המחוקק בצידה, העומד על 5 שנות מאסר, ואם נעברה בנסיבות מחמירות (כפי שקרה בתיק זה) יהיה העונש בצידה של העבירה 7 שנות מאסר.

15.             בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערך המוגן הינה ברף בינוני. הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים גדלה ככל שקרן המס הנגרעת מקופת המדינה גדלה וככל שמספר העבירות גדל. במקרה דנן מדובר על 36 חשבוניות פיקטיביות, אשר הוצאו לשלושה עוסקים שונים, בסכום כולל של למעלה מ- 14 מיליון ₪, ואשר סכום המע"מ הגלום בהן הינו כ- 1.9 מיליון ₪.

16.             בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:

א.          ברע"פ 5718/05 אוליבר נ' מדינת ישראל (8.8.05) נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע ב-40 עבירות זהות של אי ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך, במטרה להתחמק מתשלום מס בהיקף של 900,000 ש"ח. המחדל לא הוסר. הנאשם נידון ל-36 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 50,000 ₪ ו-12 חודשים מע"ת.

7

ב.           ברע"פ 1890/08 יגרמן נ' מדינת ישראל (28.10.08) נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בחמש עבירות של ניכוי מס תשומות בלי שיש לגביו מסמך, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס. הנאשם ניכה מס תשומות שנבע מחשבוניות פיקטיביות שסופקו לו ע"י מתווך בעסקה לרכישת סולר, שלא בוצעה כלל. הנאשם התחמק מתשלום מס בסך 982,948 ₪. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש וגזר על הנאשם 30 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 300,000 ₪.

ג.             ברע"פ 5823/09 באשיתי נ' מדינת ישראל (17.8.09), נדחתה בקשת ערעור של הנאשם אשר היה מנהל ובעלים של חברה. הנאשם הוציא חשבוניות מס פיקטיביות על שם החברה, ומכר אותן תמורת תשלום של 2-5% מהערך הנקוב בחשבוניות בלא לספק את התשומות המצוינות בהן. ערכן הכולל של החשבוניות המזויפות שהנפיק המבקש הינו 18,556,584 ₪ וסכום המע"מ הנקוב בהם - 2,836,949 ₪. התמורה שקיבל עבור מכירת החשבוניות נאמדת במאות אלפי שקלים. בבית משפט השלום נדון ל- 12 חודשי מאסר וקנס של 40,000 ₪. בית המשפט המחוזי החמיר בעונשו ודן אותו ל- 18 חודשי מאסר בפועל וקנס של 80,000 ₪.

ד.           ברע"פ 3043/14 לוגסי נ' מדינת ישראל (16.6.14), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בעבירות לפי סעיף 117(ב). הנאשם הוציא 135 חשבוניות פיקטיביות שהמע"מ הנובע מהן הינו בסך של 1,017,636 ₪. הנאשם מבוגר, סובל משיתוק חלקי וממחלות רקע נוספות. נידון ל- 12 חודשי מאסר בפועל וקנס של 40,000 ₪.

ה.          בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 30668-04-11 חסון נ' מדינת ישראל (19.7.11), התקבל ערעורו של נאשם אשר הורשע בעבירות לפי חוק המע"מ, ביניהן הוצאת 19 חשבוניות פיקטיביות שהמע"מ הנובע מהן הסתכם בסך של 535,580 ₪. הנאשם נורמטיבי ללא עבר פלילי. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו והעמיד אותו על 24 חודשי מאסר בפועל חלף 30 חודשי מאסר אשר הוטלו בבית משפט השלום.

ו.             בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 39990-02-15 מודן נ' מדינת ישראל (12.5.15) התקבל ערעור המדינה על קולת העונש. הנאשם הורשע בשלוש עבירות של ניהול פנקסי חשבונות כוזבים ו- 37 עבירות של ניכוי מס תשומות שלא כדין. סכום כל החשבוניות מסתכם בסך של 8,385,348 ₪ וסכום המס שנוכה בגינן מסתכם בסך של 1,464,379 ₪. הנאשם לא הסיר את המחדל. בית המשפט המחוזי החמיר בעונשו של הנאשם וגזר על הנאשם 30 חודשי מאסר בפועל, תחת 21 חודשי מאסר אשר הוטלו בבית משפט השלום, וקנס בסך 100,000 ₪.

8

ז.            בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 29970-11-11 מדמון נ' מדינת ישראל (19.6.12) התקבל חלקית ערעורו של נאשם שהורשע בביצוע לפי סעיף 117(ב) לחוק מס ערך מוסף. הנאשם הוציא חשבוניות ללקוחותיו ולא דיווח למע"מ בנוגע לעסקאות. בנוסף השמיט מדיווחיו עסקאות נוספות. בסה"כ התחמק הנאשם מתשלום מס בסך 371,204 ₪. הנאשם בן 54, נעדר עבר פלילי, סילק את המחדל. נידון ל-15 חודשי מאסר בפועל, חלף 20 חודשי מאסר שנגזרו עליו בביהמ"ש השלום, ועונשים נוספים.

ח.          בע"פ (מח' מרכז-לוד) 46676-03-10 אורגל נ' מדינת ישראל (6.10.10), הקבל ערעורו של נאשם אשר הורשע בביצוע עבירות לפי סעיף 117(ב) לחוק מס ערך מוסף. בין היתר השמיט 32 דו"חות שסכום המס בגינן הינו 458,200 ₪. סך הכל עמד חובו לקופת הציבור על 700,540 ₪. חלק מהמחדל הוסר. הנאשם בן 71 וסובל מבעיות בריאותיות נידון למאסר למשך 14 חודשים וקנס בסך 40,000 ₪.

ט.          בעפ"ג (מח' ת"א) 24375-12-12 זרזבסקי נ' מדינת ישראל (16.6.13), התקבל ערעורו של נאשם אשר הורשע בהוצאת חשבונית אחת ללא דיווח שהמע"מ עליה בסך של 2,640,574 ₪. הנאשם נורמטיבי, פנה מיוזמתו לרשויות המס כדי להסיר את המחדל, הסיר חלק גדול מהמחדל, לנאשם נסיבות חיים קשות ושני בניו סובלים ממחלות קשות. ערכאת הערעור העמידה את עונשו על 6 חודשי עבודות שירות חלף 12 חודשי מאסר.

י.             בת"פ (י-ם) 1455-04-12 מדינת ישראל נ' חדאד (8.10.15), הורשע הנאשם בעבירות לפי סעיף 117(ב) לחוק מס ערך מוסף. הנאשם ניכה בדוחות התקופתיים מס תשומות בסך 733,197 ₪ באמצעות חשבוניות מס על שם חברות שאיתן כלל לא ביצע עסקה. הנאשם בעל משפחה, ללא עבר פלילי. נידון ל-10 חודשי מאסר בפועל ועונשים נוספים.

17.             במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לכך שבין חודש דצמבר 2006 לחודש ינואר 2008, הוציא נאשם 1, באמצעות נאשמת 2, 36 חשבוניות פיקטיביות ל- 3 עסקים שונים וזאת עבור עסקאות שמעולם לא נעשו או שהיה בכוונתו לעשות. החשבוניות הפיקטיביות הסתכמו בסך של 14,196,610 ₪, והיקף המע"מ הגלום בהן הינו 1,905,168 ₪.

9

א.          התכנון שקדם לביצוע העבירה; אין ספק כי למעשיו של הנאשם קדם תכנון ולא היה מדובר במעשה רגעי או פזיז אלא במעשים אשר התמשכו על פני תקופה של למעלה משנה.

ב.           הנזק שנגרם מביצוע העבירה; הנזק שנגרם כתוצאה ממעשיו של הנאשם לקופת המדינה הינו בסכום המס העומד על 1,905,168 ₪.

ג.             חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה ומידת ההשפעה של האחר על הנאשם בביצוע העבירה; הנאשם היה מנהלה של החברה והוא אשר הוציא את החשבוניות. עם זאת יש לתת את הדעת לכך, כי ככל הנראה היו אלה אחרים אשר נהנו בעיקר מהכספים שהועלמו ומפירות הבאושים של עבירת המס ואילו הנאשם קיבל על חלקו סכום כסף קטן באופן משמעותי לצורך מימון התמכרותו לסמים. הנאשם פעל במטרה להביא לכך שאחרים יתחמקו או ישתמטו מתשלום מס, ואכן האחרים היו אלה אשר התחמקו או השתמטו מתשלום מס.

ד.           הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה; הנאשם ביצע את המעשים על רקע התמכרות רבת שנים לסמים ועל רקע הצורך לממן את ההתמכרות.

18.             בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל מ- 12 חודשי מאסר ועד ל- 36 חודשי מאסר.

סוגיית הסטייה מן מהמתחם

19.             במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא. הנאשם השתלב בקהילה טיפולית "אלפטם", אולם לאחר שלושה שבועות עזב את המסגרת הטיפולית על דעת עצמו. הנאשם לא הצליח להסתגל לתנאי הקהילה ולא הביע מוטיבציה ונכונות להשתלב במסגרת סגורה ובטיפול אינטנסיבי. זאת על אף התרשמות שירות המבחן כי הנאשם בעל דפוסים התמכרותיים, עבריינים ושוליים המצריכים התערבות אינטנסיבית במסגרת טיפולית סגורה. הנאשם פנה למחלקת שירותי החברה בעיר מגוריו והציג מסמך לפיו הוא נמצא בטיפולם החל מיום 21.1.16. סבורני כי אין בכך כדי להצביע על הליך טיפולי משמעותי, וודאי לא כזה שיש בו כדי להצדיק סטייה ממתחם העונש.

גזירת העונש המתאים לנאשם

10

20.             בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לכך שהנאשם יליד 1975, אשר הודה במיוחס לו, נטל אחריות והביע חרטה על מעשיו. הנאשם מגיל צעיר מעורב בחיים שוליים ועברייניים ומעורב עמוקות בעולם הסמים. הוריו התקשו להתמודד עם דפוסיו וקשריו החברתיים והתקשו להוות דמויות סמכותיות ומציבות גבול. ניסיונות גמילה לאורך השנים כשלו ואת העבירות ביצע הנאשם שעה שהיה מכור לסמים בין השנים 2006-2008. מאז נגמל הנאשם מסמים, הוא עומד להינשא לבת זוגו ואף החל לעבוד. שליחתו לעונש מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופה משמעותית תפגע בו ללא ספק. הנאשם לא עשה כל ניסיון להסיר את המחדל, וממילא המחדל לא הוסר, אף לא באופן חלקי. לחובת הנאשם 8 הרשעות קודמות בעבירות של החזקת סמים וסחר בסמים, כמו גם בעבירות רכוש ואלימות בגין אלו ריצה 4 מאסרים, חלקם לתקופות ממושכות. הרשעתו האחרונה הינה בגין עבירה שנעברה בשנת 2007.

21.             שיקול משמעותי לענישה במקרה דנן נוגע לעקרון האחידות בענישה. כפי שקבע כב' השופט י' דנציגר בע"פ 5769/14 אלרואי נ' מדינת ישראל (20.9.15) עקרון האחידות בענישה הינו עקרון יסוד במשפט הפלילי:

"עקרון זה מורה כי יש להחיל שיקולי ענישה דומים על מי שביצעו עבירות דומות במהותן, בנסיבות דומות, ושהינם בעלי נסיבות אישיות דומות. כאשר מדובר בנאשמים שונים המורשעים בגדרה של אותה פרשה, עקרון זה מקבל משנה תוקף. במצב דברים זה מצדד עקרון אחידות הענישה בהטלת עונשים דומים על מי שביצעו מעשים דומים וכן בשמירה על יחס של שקילות בין מבצעיהם של מעשים הנבדלים זה מזה במניינם, חומרתם או בנסיבותיו האישיות של המבצע".

22.             במסגרת הפרשה הנוכחית, כתב אישום נוסף הוגש כנגד חברת א. יתום בע"מ ומנהלה חסנין אבו שחאדה (ת"פ (ראשל"צ) 40056-07-13 מדינת ישראל נ' אבו שחאדה (29.4.15)). באותו עניין הנאשם קיזז 8 חשבוניות שקיבל מהנאשם בתיק זה בסכום של 10,549,619 ₪ שהמע"מ מהן מסתכם ב 1,415,749 ₪. אבו שחאדה הודה בכתב האישום והורשע בעבירות לפי סעיף 117(ב)(5) יחד עם סעיף 117(ב2) ו(3)לחוק המע"מ. הנאשם, בן 62, נשוי ואב ל- 4 ילדים, לחובתו 4 הרשעות קודמות, האחרונה בגין עבירות סמים משנת 1993. בית המשפט קבע שם כי מתחם העונש הינו החל מ - 10 חודשי מאסר ועד ל- 25 חודשי מאסר ולבסוף השית על הנאשם 18 חודשי מאסר וקנס בסך 40,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו.

בהשוואה בין עניינו של הנאשם לבין העונש שהוטל על אבו-שחאדה, סבורני כי מן הראוי שעונשו של הנאשם יהיה חמור וזאת מן הטעמים הבאים:

א. היקף המס שהושמט גדול יותר (1.9 מיליון ₪, לעומת 1.4 מיליון ₪).

11

ב. מספר החשבוניות הפיקטיביות רב יותר (36 חשבוניות, לעומת 8 חשבוניות).

ג. הנאשם הוציא חשבוניות פיקטיביות ל-3 עוסקים שונים (לעומת קבלת החשבוניות רק מהנאשם).

מנגד, יש לאבחן לקולת הנאשם את העובדה שהוא הורשע בכך שפעל במטרה לאפשר לאחר להתחמק ממס, בעוד שאבו שחאדה הורשע בכך שהוא עצמו פעל להתחמק מתשלום מס, וכפי שטען ב"כ הנאשם יש להניח שמרבית הפירות הבאושים של עבירת המס לא הגיעו לידי הנאשם, אלא לאחרים.

לעניין העבר הפלילי, לא שוכנעתי כי ניתן לקבוע שעברו הפלילי של הנאשם חמור מזה של אבו שחאדה. אמנם לחובת הנאשם 8 הרשעות קודמות שהאחרונה שבהן משנת 2009, לעומת אבו שחאדה שלחובתו 4 הרשעות קודמות שהאחרונה שבהן משנת 1993, ואולם בגין הרשעתו האחרונה של אבו שחאדה הושת עליו עונש של 12 שנות מאסר בפועל, כך שבמבט כולל עברם הפלילי דומה במשקלו.

23.             עוד יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב להתרשמות שירות המבחן לפיה ללא טיפול במסגרת אינטנסיבית קיימת מסוכנות משמעותית לביצוע עבירות בעתיד. כמו כן יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת הרבים בגדרו של המתחם וזאת נוכח הקושי באיתור עבירות כלכליות, ועבירות מס בכלל זה, והצורך לגרום לכך שביצוע העבירה לא יהיה משתלם. בעבירות מס, ככלל, נפסק לא אחת כי שיקולי ההרתעה גוברים על נסיבותיו האישיות של הנאשם, אף אם אינם מאיינים אותן, ויש להעניק משקל משמעותי להיבט ההרתעתי במסגרת שיקולי הענישה (ראו למשל, דברי כב' השופט אליקים רובינשטיין בע"פ 7135/10 חן נ' מדינת ישראל (3.11.10) ודברי כב' השופט ס' ג'ובראן ברע"פ 5823/09 באשיתי נ' מדינת ישראל (17.8.09)).

24.             באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר לתקופה משמעותית, בחלקו המרכזי של מתחם העונש ההולם, לצד עונשים נוספים.

הקנס הכספי

25.             המדובר בעבירה כלכלית אשר בוצעה למען בצע כסף, ועל כן ראוי להשית קנס כספי משמעותי תוך התחשבות במצבו הכלכלי של הנאשם. בנסיבות המקרה דנן לנוכח מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם ותקופת המאסר הממושכת אשר נגזרת עליו, סבורני כי יש להסתפק בקנס מתון.

סוף דבר

12

26.             אשר על-כן, הנני גוזר על נאשם 1 את העונשים הבאים:

א.          23 חודשי מאסר בפועל.

ב.           12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר כל עבירה מסוג פשע לפי חוק מע"מ.

ג.             6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר כל עבירה מסוג עוון לפי חוק מע"מ.

ד.           קנס כספי בסך של 5,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.4.17. לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.

27.             הנני גוזר על נאשמת 2 את העונשים הבאים:

א.           קנס בסך 1,000 ₪ אשר ישולם עד ליום 1.6.16.

מזכירות בית המשפט תמציא העתק גזר דין לשירות המבחן.

      זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, ט"ו אדר א' תשע"ו, 24 פברואר 2016, בנוכחות הצדדים.