1

1.        לפניי בקשת המאשימה למתן אישור לחקור הנאשם לאחר הגשת כתב אישום, וזאת בקשר לאותה פרשה ובעקבות מסמכים שהועברו לידי המאשימה במהלך מו"מ בין ב"כ הצדדים. ההגנה מתנגדת למהלך המבוקש.

רקע והשתלשלות העניינים

2.        ביום 11.6.15 הוגש נגד הנאשם כתב אישום, במסגרתו מיוחסות לו עבירות של מסירת ידיעה כוזבת וניסיון לקבלת דבר במרמה.

בהתאם לעובדות כתב האישום, על רקע חובות שונים להוצאה לפועל, פנה הנאשם למשטרה ומסר בכזב כי אדם אחר התחזה אליו ופתח בשמו חשבון בבנק הפועלים, כאשר הוא מעולם לא פתח החשבון המדובר והחתימות בבנק אינן שלו, וזאת על מנת לזכות במחיקת חובו בהוצאה לפועל לבנק הפועלים, אשר עמד על סכום של 44,792 ₪. עוד נטען, כי במסגרת אותה תלונה כוזבת, מסר הנאשם בכזב כי אדם אחר התקשר בשמו עם חברות פלאפון, פרטנר וסלקום, וזאת בכוונה לזכות במחיקת החוב של הנאשם לאותן החברות, אשר עמד על סכום כולל של 48,186 ₪.

2

בהתאם לכתב האישום, נטען כי הנאשם ביצע עבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה, המתייחס לניסיון שלו להביא למחיקת חובותיו בפני הגורמים השונים.

3.        בדיונים שהתקיימו בפניי בימים 11.10.16 ו- 24.1.16, הודיעוני ב"כ הצדדים כי הם נמצאים בהליך של הידברות והדיון נדחה ליום 23.3.16. לפני הדיון, הוגשו שתי בקשות מטעם הצדדים, באותו הנושא: האחת - מטעם ההגנה, אשר הוכתרה על-ידה "בקשה להוצאת צו האוסר על חקירת המבקש". השנייה - מטעם המאשימה, בגדרה עותרת למתן אישור לחקירת הנאשם לאחר הגשת כתב האישום.

משתי הבקשות עולה כי במסגרת המו"מ העבירה ההגנה לידי המאשימה מסמכים, אשר עולה מהם לכאורה חשד לפיו הנאשם הביא למחיקה בפועל של חובותיו לחברות הסלולר, כך שקיים חשד כי ביצע עבירה מוגמרת של קבלת דבר במרמה, ולא עבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה, כפי שמייחס לו כתב האישום.

תמצית טענות הצדדים

4.        במסגרת טיעוניה, ציינה התובעת כי בעקבות קבלת המסמכים מההגנה, בוצעה השלמת חקירה, אשר כללה חקירת מעורבים ותפיסת מסמכים, וכעת נותר לחקור את הנאשם ולבקש התייחסותו. עוד ציינה התובעת, כי אין בכוונתה להסתמך בעתיד, ככל שיידרש, על המסמכים שנמסרו על-ידי ההגנה במסגרת המו"מ, אלא רק על חומר החקירה שנאסף וייאסף במסגרת השלמת החקירה. בהקשר זה, הפנתה התובעת להנחיית פרקליט המדינה מס' 6.11 לפיה מקום בו הנאשם מתנגד לחקירתו לאחר הגשת כתב האישום, יש להביא הנושא להכרעת בית משפט.

5.        לגישת ההגנה, יש לדחות הבקשה, שכן השלמת החקירה היא תולדה של מסמכים אשר הועברו לידי המאשימה במסגרת מו"מ להסדר טיעון, וכי ממילא לא ניתן להסיק מהמסמכים כי הנאשם השלים העבירה, כפי שסבורה המאשימה. במסגרת טיעוניה, הפנתה הסנגורית לפסקי דין שניתנו בבית משפט זה בגדרם נדחתה עתירת המאשימה לתיקון כתב אישום לאחר או בעקבות מו"מ בין הצדדים.

3

דיון והכרעה

6.        בפתח הדיון, יובהר כי בשלב הנוכחי נדרשת הכרעתי רק בשאלת האפשרות לחקור הנאשם לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בקשר לאותו נושא, ולא בבקשה לתיקון כתב אישום, שכן עתירה כזו אינה מונחת בפניי. בענייננו, ראוי להפנות ל"הנחיית פרקליט המדינה מספר 6.11 - השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום", בגדרה נקבע מתווה שבו על המאשימה לנקוט בעת שעולה הצורך בהשלמת חקירה לאחר הגשת כתב האישום, כאשר החלק הרלבנטי לעניינו הוא כדלקמן:

"3. במקרה בו מתעורר צורך חיוני בהשלמת חקירה לאחר הגשת כתב האישום יש להבחין בין שני מצבים:

א.   ככל שמדובר בהשלמת חקירה שאינה כרוכה בחקירה של הנאשם או אחרים, לגביהם הצהיר הנאשם כי הם מהווים עדי הגנה מטעמו, יש לבצע את ההשלמה, ולהעביר לידי ב"כ הנאשם את חומר החקירה שהתקבל במסגרתה, מיד לכשיתקבל.

ב.   ככל שמדובר בהשלמת חקירה שכרוכה בחקירה של הנאשם או אחרים, לגביהם הצהיר הנאשם כי הם מהווים עדי הגנה מטעמו, יש להודיע על השלמת החקירה המתוכננת לנאשם או לב"כ. באם הנאשם או ב"כ יביעו התנגדות להשלמת החקירה, במקרים החיוניים תובא בקשת ההשלמה בפני בית המשפט ותתבקש הכרעתו.

בנסיבות בהן נוצר הכרח מבחינת התביעה לחקור עד הגנה כתנאי להמשך ניהול המשפט, תבקש התביעה מבית המשפט לחקור את עד ההגנה.

4. השלמת חקירה לאחר כתב אישום תיערך רק באישורו של פרקליט המחוז, או ראש יחידת התביעה".

הנה כי כן, התביעה פעלה בהתאם להנחיה הנ"ל. לאחר שהתעורר צורך בהשלמת החקירה, פעלה המאשימה לביצוע השלמת חקירה של מעורבים אחרים וכעת, נוכח התנגדות ההגנה, היא עותרת לקבל אישור מבית המשפט לחקור את הנאשם. יצוין, כי אמנם מדובר בהנחיה פנימית בעלת אופי מנהלי, אלא שהיא מציגה לטעמי מתווה נכון וראוי לנסיבות בהן נדרשת חקירת נאשם לאחר הגשת כתב אישום.

4

7.        לגופו של עניין, בהתחשב בשלב המקדמי בו מצוי ההליך הפלילי, כאשר טרם נשמעה תגובת הנאשם לכתב האישום, ובהתחשב בחשדות שהתעוררו ולפיהם ביצע הנאשם עבירה מוגמרת של קבלת דבר במרמה, סבורני כי המאשימה פעלה כדין ולא ניתן היה להימנע, מבחינתה, ממתן הוראה לביצוע השלמת החקירה ובירור החשדות. משכך, קיימת גם הצדקה לאפשר מיצוי החקירה במטרה להגיע לחקר האמת, על דרך של חקירת הנאשם ומתן האפשרות להציג גרסתו לאותם חשדות (ראו מ"ת (מחוזי חיפה) 31747-06-11 מדינת ישראל נגד נעימה ואח' (19.7.11)).

8.        עם זאת, ראוי להבהיר כבר עתה כי יש טעם בדברי הסנגורית כי החשדות הנטענים בדבר מחיקת החובות לנאשם כתוצאה ממצג השווא מתייחסים לאירועים מימים 13.6.12 (סלקום) ו- 9.9.12 (פלאפון), עוד לפני חקירתו האחרונה של הנאשם במשטרה בחודש דצמבר 2012, וכן בימים 23.1.13 ו- 24.2.13 (פרטנר), עוד לפני הגשת כתב האישום.

במצב דברים זה, מקובלת הטענה כי מדובר לכאורה במחדל חקירתי הנעוץ בהימנעות המשטרה מלחקור את נושא מחיקת החובות במסגרת החקירה המקורית. דומה כי בירור פשוט היה חושף בפני המשטרה את התמונה המלאה עוד בטרם העברת התיק לפרקליטות, ובכך היה נחסך המהלך החריג ובקשות הצדדים בקשר למהלך זה. אמנם אין במחדל חקירתי לכאורי זה כדי להצדיק חסימת האפשרות להשלים החקירה של החשדות הנטענים, אולם לא מן הנמנע כי נתון זה יילקח בחשבון, ככל שיידרש, בשלבים אחרים של ההליך הפלילי.

9.        גם הטענה שהשלמת החקירה נתבקשה רק בעקבות מסמכים שהועברו לידי המאשימה במסגרת מו"מ, אינה יכולה, חרף הקושי הרב שהיא מעוררת, להצדיק, בנסיבות שפורטו, מניעת אפשרות לחקור החשדות שהתעוררו במהלך המו"מ. בהקשר זה, יצוין כי פסקי הדין אשר אליהם הפנתה ההגנה בטיעוניה מתייחסים לבקשות לתיקון כתב אישום לאחר מו"מ, ולא למתן אישור לחקירת נאשם, כאשר בכולם התייחס בית המשפט לעובדה שהמסכת העובדתית הייתה ידועה למאשימה קודם להגשת כתב האישום התיקון (ראו ת"פ (שלום ת"א) 2511-01-14 מדינת ישראל נגד סמקו (1.6.14); ת"פ (שלום ת"א) 40147-08-13 מדינת ישראל נגד עבדאללה (10.11.13)), וזאת בשונה מענייננו.

5

כאן המקום להעיר, כי עמדת התובעת לפיה אין בכוונתה להסתמך בעתיד, ככל שהדבר יידרש ומקום בו החשדות יתאמתו, על המסמכים שהועברו על-ידי ההגנה במהלך המו"מ, היא עמדה ראויה, העולה בקנה אחד עם גישת בית המשפט המחוזי בתל-אביב בע"ח 43522-06-15 טרנטר ואח' נגד פרקליטות מחוז תל-אביב (25.9.15).

10.   בטרם סיום, יוער כי בתום טיעוני ב"כ הצדדים ובטרם הוכרעה הסוגיה הנדונה, הודיעה הסנגורית כי הנאשם מודה בעובדות כתב האישום ובקשה להרשיעו, ובתגובה עתרה התובעת לתיקון כתב האישום עוד בטרם חקירת הנאשם. יובהר, כי עתירות הנ"ל של ב"כ הצדדים אינן טעונות הכרעה בשלב הנוכחי, שכן, כפי שציינתי בהחלטותיי שניתנו עובר לדיון האחרון (ראו החלטות בפתקית מימים 22.3.16 ו- 23.3.16), בקשות הצדדים הקשורות בחקירת הנאשם הן שתידונה בדיון.

11.   לאור כל האמור - אני נעתר לבקשה ומאפשר חקירת הנאשם במשטרה. הנאשם יזומן לחקירה רק לאחר שהמאשימה תוודא כי ההגנה קבלה החלטה זו לידיה.

12.   החומר שנמסר על ידי ההגנה למאשימה במהלך המו"מ והועבר לעיוני על-ידי התובעת, יוחזר לידיה (9 עמודים בפקס, כולל דף לוואי מיום 25.1.16, סומן במ/1, וכן עמודים 1 ו- 2 לפרוטוקול הדיון בתא"מ 23462-03-12, סומן במ/2).

13.   המזכירות תמציא החלטה זו בהקדם לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ח אדר ב' תשע"ו, 28 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.