ת"פ 24445/12/19 – מדינת ישראל נגד רון לוק
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו |
|
ת"פ 24445-12-19 מדינת ישראל נ' לוק
|
|
1
לפני |
כבוד השופט ציון קאפח
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד בן צור |
|
|
|
|
|
נגד
|
|
הנאשם |
רון לוק ע"י ב"כ עו"ד גיא שמר |
|
|
|
|
גזר דין
|
1. הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן ואלה פרטיו:
ביום 13.9.19 סמוך לשעה 07:50, נהג הנאשם מכונית באור יהודה בדרך בר לב מכיוון מערב לכיוון מזרח בואכה מעגל תנועה.
אותה עת הגיע אל מעגל התנועה הולך הרגיל ד"ל (להלן: "הולך הרגל") , והחל לחצות את הכביש במעבר חצייה משמאל לימין כיוון נסיעת הנאשם.
הנאשם המשיך בנסיעה רצופה ופגע בעוצמה עם חזית מכוניתו בהולך הרגל אשר חצה כאמור את הכביש במעבר חצייה.
כתוצאה מההתנגשות הוטל הולך הרגל על שמשת הרכב הקדמית, ניפצה ומשם הוטח אל הכביש.
2
הנאשם נמלט מהמקום מבלי שעמד על תוצאות התאונה ובלא שהושיט עזרה להולך הרגל, אשר נותר שרוע על הכביש. הנאשם המשיך בנסיעה עד רח' מנחם בגין 13 בעיר, שם התקשר לחברו וביקש ממנו להגיע אליו. עם הגעת החבר, ביקש ממנו הנאשם לקחתו לתחנת המשטרה. הנאשם התייצב בתחנת המשטרה בשעה 08:25 ודיווח על התאונה.
אזרחים אשר הבחינו בהולך הרגל שרוע על הכביש, הזעיקו ניידת מד"א אשר פינתה אותו לבית חולים כשהוא פצוע קשה, מורדם ומונשם.
הולך הרגל אובחן כסובל מנזק רב מערכתי, הכולל חבלת ראש קשה, שברים בגפיים ובצלעות פגיעות פנימיות קשות.
הולך הרגל אושפז מיום התאונה ועד ליום 30.10.19 כשהוא מחוסר הכרה ומונשם ולאחר מכן הועבר באותו מצב למסגרת סיעודית.
רכיבי הרשלנות-לא נקט באמצעי זהירות בהתקרבו למעבר החצייה, לא האט מהירות נסיעתו לפני מעבר החצייה ולא נתן זכות קדימה להולך הרגל.
על אלה יוחסו לנאשם ובאלה הודה והורשע :
הפקרה לאחר פגיעה-עבירה לפי סעיף 64א(ג) לפקודת התעבורה,תשכ"א-1961 ( להלן:
"הפקודה").
נהיגת רכב בקלות ראש אשר גרמה לחבלות של ממש-עבירה לפי סעיף 62(2) ביחד עם סעיף 38(3) לפקודה.
2. הסדר הטיעון :
הצדדים יטענו באופן חופשי למתחם העונש ההולם. המאשימה תטען לעונש של 18 ח' מאסר בפועל בעוד ב"כ הנאשם יטען לעונש של 9 ח' מאסר בפועל. הצדדים הסכימו כי ככל שבית המשפט יגזור על הנאשם מאסר בפועל של 9 ח' הוא לא ירוצה בעבודות שירות.
3
הצדדים יטענו באופן משותף למתחם פסילה של 5-10 שנים בניכוי תקופת הפסילה אותה מרצה הנאשם מיום הפסילה המנהלית עד לכניסתו למאסר.
על הנאשם יושתו עונשי מאסר על תנאי ,פסילה על תנאי ופיצוי לנפגע העבירה.
בטרם טיעונים לעונש יופנה הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו.
הנאשם מסכים להגשת מסמכים רפואיים עדכניים הנוגעים למצב הולך הרגל. המאשימה מסכימה שהנאשם יגיש את הודעתו במשטרה של חברו בנימין טחאן.
3. ראיות לעונש
מטעם התביעה- סרטונים, מסמכים רפואיים ועדויות בני משפחה הכל כפי שיפורט בפרק נסיבות הקשורות בביצוע העבירה. כן הוגש גיליון הרשעות תעבורה של הנאשם.
מטעם הנאשם-הודעת החבר אליו התקשר הנאשם מיד לאחר התאונה. תוכן ההודעה יפורט בפרק נסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
4. טיעונים לעונש
בטיעוניו לעונש עמד התובע על אלה.
א. נסיבות התאונה ותוצאותיה החמורות לרבות הפגיעה במעגל השני של המשפחה כפי שיפורט בפרק נסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
ב. נסיבות עבירת ההפקרה.
ג. הערכים המוגנים שנפגעו.
ד. עתירה לקביעת מתחם של 18-40 ח' מאסר בפועל ובתחתית המתחם.
ה. עתירה לקביעת מתחם פסילת רישיון נהיגה של 5-10 שנות פסילה ובתחתית המתחם, זאת לצד פסילה על תנאי, מאסר על תנאי ופיצוי.
ב"כ הנאשם הפנה לאלה:
א. אמות המידה של עבירת ההפקרה תוך יישומן לנסיבות המקרה.
ב. נסיבות התאונה ורמת הרשלנות הנגזרת מהן.
ג. נטילת האחריות.
ד. מתחם ענישה לעבירת ההפקרה של 9-18 ח' מאסר וברף התחתון.
4
כל צד תמך יתדותיו בפסיקה.
בדבריו לעונש הביע הנאשם צער וכאב
5. נסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
הדיון בפרק זה יסוב סביב שני נושאים : התאונה ותוצאותיה ונסיבות עבירת ההפקרה.
א. התאונה ותוצאותיה
ביום 13.9.19 סמוך לשעה 07:50 ברחובה של עיר, יצא הולך הרגל ד"ל, בן 68, למאפיה סמוכה לקנות דברי מאפה. בהליכתו הוא חצה את הכביש במעבר חצייה. אותה עת נהג הנאשם את מכוניתו לכיוון מעבר החצייה ובהגיעו לשם לא אפשר לד"ל להשלים החצייה בבטחה ופגע בו בעוצמה רב עד כי הוטח בעוצמה רבה אל השמשה הקדמית אשר התנפצה ומשם הוטח אל הכביש.
כאן נעצר מהלך חייו של ד"ל אשר היה גימלאי של X.
כתוצאה מהתאונה הפך ד"ל לסיעודי. על פי חוות דעת עדכנית אלה תוצאות התאונה :
שברים בחלקי גוף שונים, בוצע פיום קנה, פגיעה בתפקוד הסרעפות.
היה מאושפז מיום 13.9.19 עד 30.10.19.הועבר למרכז רפואי גריאטרי בית רבקה, מחלקת מונשמים כרוניים. מצב הכרה מינימלי, הפרעות קשות בזיכרון לטווח הקצר, שיפוט לקוי, מונה לו אפוטרופוס.
ביום 19.3.20 הועבר למוסד, הוגדר כתשוש, לא מזהה את הסובבים אותו, מדבר שוטף אך לא לעניין, ישוב בכסא גלגלים.
סיכום : חבלה רב מערכתית כולל חבלת ראש קשה, פגיעה מוחית נרחבת ופגיעה ניכרת ביכולת התפקוד המוחי, הפרעה התנהגותית וקוגנטיבית, סיעודי בתפקודו, מרותק לכסא גלגלים, זקוק לעזרה מלאה והשגחה צמודה 24/7 של מטפלת .
יש לו נכות בשיעור של 100% מבחינה קוגנטיבית ונכות בשיעור של 60% ביכולת ההליכה.
האדם אשר היה איש צללים של מדינת ישראל הפך באחת לשבר כלי. הצפייה בסרטונים מעלה תמונה מכמירת לב של אדם חסר אונים, מתקשה בדיבור ואינו מזהה את הסובבים אותו.
5
הפגיעה הקשה התרחבה גם למעגל השני כפי שהעידו בני המשפחה.
ד"ל היה כל עולמו של בנו הלוקה בסכיזופרניה. במקביל טיפל וסעד את אשתו חולה אונקולוגית מרותקת לכסא גלגלים.
לעת הזאת, עמוד התווך של המשפחה הינו גיסו א"ק אשר העיד בפניי והוא אף מונה כאפוטרופוס על ד"ל.
בתו של א"ק העידה אף היא וציינה כי היא נטלה על עצמה את הטיפול המורכב בבן החולה. מטעמים שבצנעת הפרט לא אדרש לפרטים אשר עלו לגבי מצבו של הבן.
נהג המתקרב למעבר חצייה חייב במשנה זהירות וחלה עליו חובת זהירות מוגברת. על הנהג לתור אחר הולכי רגל ובתוך כך לאפשר להם להשלים החצייה בבטחה.
הנאשם פגע בהולך הרגל במעבר חצייה, מקום אשר אמור להיות "מבצרו" של הולך הרגל. עוצמת הפגיעה, לרבות הנזק שנגרם לשמשה הקדמית, מעידים בעליל כי הנאשם לא האט מהירות נסיעתו לפני מעבר החציה ופגע בהולך הרגל, שעה שהיה במהירות גבוהה.
רמת הרשלנות הינה גבוהה.
ב. עבירת ההפקרה
לאחר התאונה המשיך הנאשם בנהיגה, עצר בקרבת מקום, התקשר לחברו וביקש ממנו לקחתו למשטרה. הנאשם הסגיר עצמו כ 35 דקות לאחר התאונה.
לשאלתי, השיב התובע בהגינותו כי במקום התאונה היו אנשים נוספים אשר החישו עזרה מידית להולך הרגל. עם זאת, כשהנאשם בחר לעזוב את מקום התאונה, לא יכול היה לדעת האם תוגש עזרה כלשהי רפואית למתלונן. למרות האמור הוא העדיף להתקשר לחברו במקום להתקשר לגופי הצלה.
6
עיון בהודעת חברו של הנאשם, בנימין טחאן, מעלה כי הנאשם התקשר אליו, בכה בטלפון וביקש שיבוא אליו באופן דחוף. הנאשם אף האיץ בו להגיע מהר ולשם כך התקשר אליו מספר פעמים. הוא התעכב בהגעתו משום שבמקום התאונה נוצר עומס תנועה. עם הגיעו אל הנאשם, הוא ביקש ממנו כי ייקח אותו לתחנת המשטרה, וכך נעשה. לשאלה מדוע הנאשם עזב את מקום התאונה אחרי הפגיעה אמר העד כי הנאשם היה בהיסטריה משום שחשב שהרג אדם. עוד הדגיש כי הנאשם הוא שיזם את ההגעה למשטרה. לשאלה מדוע לא החזיר את הנאשם למקום התאונה, השיב העד: "לא עלה לי בראש".
ההפקרה, לצד הכשל המוסרי, והפגיעה האפשרית בחקירת המשטרה שעה שמכונית הנאשם לא נותרה במקום, מצויה ברף בינוני בנסיבות מקרה זה משום שהנאשם לא יכול היה לדעת בזמן אמת כי הולך הרגל יקבל עזרה מהירה.
6. ערכים חברתיים מוגנים
אשר לתאונה, הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מהעבירות של הנאשם הם בראש ובראשונה פגיעה בבטחונם ושלומם של משתמשי הדרך.
עבירת הפקרה היא מהחמורות שבפקודת התעבורה, עבירה אשר מהווה פגיעה בעקרונות קדושת החיים, בסולידריות החברתית ובעקרון הצדק.
בע"פ 9628/09 בת אל שרעבי נ' מדינת ישראל (1.3.2012, פורסם בנבו) ציין כב' השופט מלצר:
"המצופה מן הנהג הוא, בראש ובראשונה, לעצור את רכבו לאחר התאונה ......אך בכך לא מסתיימת חובתו המשפטית של הנהג המעורב בתאונה; עליו לקחת אחריות לאירוע שבו הוא היה מעורב, ואחריות זו משמעותה, בין היתר - הישארות במקום התאונה, עד למיצוי הליכי הבירור על ידי גורמי הרפואה ונציגי אכיפת החוק".
7. א. מדיניות ענישה לגבי התאונה
7
רע"פ 7257/12 גדעון סנדרוביץ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] - הנאשם הורשע בעבירות של נהיגה בקלות ראש, אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות במעבר חצייה וגרימת חבלה של ממש למעורבת, אשר כתוצאה מאותה התאונה נפגעה הולכת הרגל פגיעה רב-מערכתית - קוגניטיבית ופיסית - קשה ביותר, אשר בעטייה נאלצו רופאיה להרדימה ולהנשימה למשך מספר חודשים. בסופם הועברה לשיקום ממושך במחלקה סיעודית בבית-החולים, כאשר היא מרותקת למיטתה ולכיסא גלגלים, ונזקקת לעזרה צמודה בכל תפקודי היומיום. לאחר כ-8 חודשים שוחררה הנפגעת לביתה, ומאז ועד היום היא נזקקת לעזרתם הקבועה של שני מטפלים צמודים. כתוצאה מפגיעות אלו, הכיר המוסד לביטוח לאומי בנפגעת כנכה בשיעור של 100% לצמיתות, וכנכה תפקודית בשיעור של 175%. לפיכך בית המשפט גזר על הנאשם עונש של 6 חודשי מאסר בפועל, פסילה של 6 שנים ורכיבי ענישה נוספים. בית משפט המחוזי דחה את הערעור ובית משפט העליון קבע כי אין להתערב בעונש, שכן נסיבות חיצוניות לביצוע העבירה נתונות לשיקול דעת בית המשפט ובלבד שאינו חורג ממתחם הענישה ההולם.
רע"פ 8588/16 רז משה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] - הנאשם הורשע בעבירות של נהיגה בקלות ראש, גרימת תאונת דרכים סטייה מנתיב וחבלה של ממש, זאת כשנהג במהירות מופרזת ושלא על פי תנאי הדרך. כתוצאה מן התאונה נחבלה המעורבת, רוכבת אופנוע, חבלות של ממש בגופה, בראשה ובפניה והוצרכה לעבור ניתוח ומעקב אורטופדי. שם קבע בית המשפט כי רשלנות הנאשם הייתה גבוהה ונוכח נזקי הגוף ועל אף גילו של הנאשם ותסקירים חיוביים, גזר בית המשפט 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, פסילה למשך 36 חודשים ורכיבים נוספים. בית המשפט המחוזי קבע כי נוכח רשלנותו הגבוהה וההשלכות הקשות של התאונה, יש להותיר את גזר הדין על כנו. בית משפט העליון הותיר את גזר הדין וציין כי מדובר בענישה מאוזנת הנוטלת בחשבון את כלל השיקולים.
8
רע"פ 3616/13 רמו רז נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] - הנאשם הורשע בעבירות של נהיגה בקלות ראש, אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה, גרימת תאונת דרכים וחבלה של ממש, כשפגע בשני הולכי רגל וחבל בהם בחבלות של ממש בדמות של פגיעת גולגולת קשה (לאחד) -פגיעת גולגולת קשה, "קנטוזיה בצד שמאלי קדמי של המוח" ופצע בפנים שהצריך תפרים (לשנייה). בית המשפט עמד על חומרת הפגיעה ושינוי חייו של המעורב לרעה והטיל על הנאשם עונשים של 12 חודשי מאסר, פסילה בפועל למשך 5 שנים ורכיבי ענישה נוספים. בית משפט המחוזי הקל לעניין רכיב המאסר והעמידו על 8 חודשים, כאשר שאר רכיבי הענישה נותרו על כנם. בית משפט העליון לא התערב בעונש שהוטל על הנאשם והדגיש את הצורך בהטלת עונשי מאסר ממש.
רע"פ 3062/15 רחמים עמרני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] - הנאשם הורשע בעבירות של נהיגה בקלות ראש, אי האטה לפני מעבר חצייה, אי מתן זכות להולך רגל לחצות את המעבר בבטחה וגרם חבלה של ממש, זאת כאשר פגע בהולכת רגל קטינה וגרם לה לחבלות של ממש, שבר בצוואר הירך משמאל, שבר ברמוס משמאל ופגיעה מוחית. הנפגעת הוצרכה להליך טיפולי ושיקומי ארוך. בית משפט גזר על הנאשם עונשים של מאסר של 6 חודשים בעבודות שירות ופסילת רישיון למשך 3 שנים וענישה נוספת. בית משפט המחוזי דחה את הערעור, בשים לב לרשלנות הגבוהה של הנאשם והחבלות הקשות. בית משפט העליון דחה את הערעור וקבע כי גזר הדין מאוזן וראוי.
רע"פ 3764/05 בן זויה נ' מדינת ישראל (21.4.05) נקבע כי במקרים של גרימת חבלות אשר כפסע בינן לבין גרימת מוות יש הצדקה להקיש מן העונש המינימאלי הקבוע במקרה של גרם מוות ברשלנות - 6 חודשי מאסר בפועל - ולגזור עונש מאסר בפועל. שם כתוצאה התאונה פגע ראשו של הקטין בעמוד בטון על שפת המדרכה והוא נחבל חבלות של ממש.
לנפגע נגרמו שברים בגולגולת ובמקומות אחרים בגוף, פגיעה בבצקת המוח ודימום. בחלוף
כשלוש שנים ממועד התאונה הוטב מצבו של הנפגע בהרבה - וזאת לאחר אישפוז לא
קצר בבית-חולים לשיקום - אך אין בכך לגרוע מחומרת התוצאות ומהשפעתן הקשה על חייו של הנפגע ועל משפחתו.
ת"ד 3234-07-13 מדינת ישראל נ' ראובן עגמי - פגיעה בשתי הולכות רגל, על מעבר חצייה, בנסיבות של מעבר באור אדום ונהיגה בקלות ראש, הקטינה סבלה מחתך במצחה ואילו סבתהּ, הגב' אוחנה, סבלה מחבלות של ממש, ובין היתר, פגיעה רב מערכתית, דימום תת עכבישי, שברי גולגולת ועצמות הפנים, לרבות ברצפת ארובת עין ימין, שבר בקלויקולה משמאל, שברים בצלעות ובאגן, קרע בטחול ובכבד. הנפגעת עברה אשפוז, טיפולים ושיקום.
נראה כי כיום חל שיפור משמעותי במצבה - כמתואר בתיעוד שהועבר לעיוני מטעם התביעה.
מהודעת הנפגעת, שנגבתה ממנה, כשלושה חודשים לאחר התאונה, ניכר שיפור.
נגזרו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ו-3 שנות פסילה.
9
רע"פ 1583/14 יאיר שמיר נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים) (11.3.14) נדחה ערעור על גז"ד בו הושת עונש של 8 חודשי מאסר בפועל, ופסילה ל- 7 שנים, על נהג שהורשע בגרם ת"ד קשה בשל פניית פרסה במקום אסור, כתוצאה ממנה נחבלו שלושת נוסעי הרכב האחר, כאשר אחד מהם נחבל חבלה של ממש - חבלת ראש קשה עם שברים בגולגולת, שבגינם נזקק להחייאה מוחית ואשפוז ממושך, וכן שבר באגן.
עפ"ת 33756-02-13 אמין טאהא נ' מדינת ישראל [פורסם במאגרים] (07.03.13), נדחה ערעור על גזר דינו של ביהמ"ש לתעבורה בתל אביב, אשר השית עונש של מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים ופסילת רישיון הנהיגה למשך 7 שנים, על נאשם שפגע פגיעה קשה מאוד בהולכת רגל במעבר חצייה. "המערער נכנס לצומת כאשר הוא נוהג בכיוון מזרח למערב אך לפתע בהיותו בצומת סטה באופן פתאומי שמאלה לכיוון נסיעתו ופגע פגיעה קשה מאד בהולכת רגל, הגב' סופיה טובברג ילידת 1970, פגיעה אשר עפ"י הראיות שהוצגו בפני בימ"ש קמא, בין היתר מפי בעלה, וגם עפ"י מסמכים רפואיים, אף על פי תמונות שהוגשו לבימ"ש קמא, שינתה לחלוטין את חייה ואת חיי משפחתה."-
עפ"ת 27014-01-14 מדינת ישראל נ' מיכאלוב [פורסם במאגרים] (23.03.14) נדחו ערעורים ביחס לגזר דין בו הושתו על נאשם 7 חודשי מאסר בפועל ופסילה לתקופה של 8 שנים, בגין תאונת דרכים בה נגרמו חבלות קשות לנהג הרכב המעורב, אשר נותר מוגבל פיזית ומרותק לכיסא גלגלים. (כתוצאה מהתאונה נפגע מר סלע באורח אנוש.
מתחם העונש ההולם לעניין התאונה נע אפוא בין 6 חודשי מאסר,לבין 9 חודשי מאסר בפועל. אשר לפסילה, מתחם העונש הינו בין 3 ל-6 שנים.
ב. מדיניות ענישה לעבירת ההפקרה
ע"פ 6321/18 קריאף נ' מדינת ישראל (18.12.2019, פורסם בנבו)- המערער נהג ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח, פגע בהולכת רגל , לא הזעיק עזרה אך לא יוחסה לו אחריות למות המנוחה, נקבע מתחם ענישה הנע בין 10 ל - 20 חודשי מאסר בפועל. על המערער הושת עונש של 10 חודשי מאסר לצד מאסר על תנאי, פסילת רישיון נהיגה ופיצוי למשפחת המנוחה בסך 5,000 ₪. בית המשפט העליון קיבל הערעור והעמיד את העונש על 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.
10
ע"פ 3754/14 חיים גורמנזו נ' מדינת ישראל (11.11.2014, פורסם בנבו)- ערעור על גזר דינו של בימ"ש המחוזי בו נגזרו על המערער 18 חודשי מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר על-תנאי, ורישיונו נפסל לתקופה של 7 שנים, לאחר שהורשע בעבירה של הפקרה אחרי פגיעה לפי סעיף 64א(ג) לפקודת התעבורה. המערער פגע בהולך רגל שחצה את הכביש, ונכנס לנתיב נסיעתו. מיד לאחר התאונה עצר את רכבו, הבחין בהולך הרגל השרוע פצוע קשה על הכביש ולמרות זאת נמלט בנסיעה מהמקום בלא להזעיק עזרה. המערער לא הואשם באחריות לתאונה.
מתחם הענישה שנקבע על ידי בית המשפט העליון עמד על 12 - 40 חודשי מאסר ועונשו של המערער הופחת ל - 14 חודשי מאסר בפועל. בוטל עונש המאסר המותנה.
בת"פ 54196-10-13 מדינת ישראל נ' דוד מגור (25.12.2014, פורסם בנבו)- הנאשם הורשע בעבירות של נהיגה בפסילה והפקרה לפי סעיף 64א(ג). לאחר עזיבת הנאשם את הזירה, הוא שב אליה לאחר 40 דקות ומשלא ראה איש במקום, הסגיר עצמו למשטרה. הפגיעה באותו מקרה הייתה מינורית ביחס למקרה שבפנינו, ונגרמו בה שברים בלבד. הנאשם לא היה אחראי לתאונה עצמה. ביהמ"ש קבע מתחם עונש הולם עבור עבירת ההפקרה בלבד שנע בין 10 ל- 30 חודשי מאסר. על הנאשם נגזרו 13 חודשי מאסר בפועל, פסילת רישיון נהיגה למשך שנים 7 ו- 12 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרור מהמאסר.
בע"פ 748/15 דחה ביהמ"ש העליון את הערעור תוך שהוא קובע כי מדובר בעונש מקל.
בע"פ 1902/14 מדינת ישראל נ' נתנוב(פורסם בנבו,1.7.2014), נדון עניינו של נהג אשר הורשע, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה לפי סעיף 64א(ג) לפקודה לאחר שהפקיר נפגעים בעודו נוהג שיכור וללא רישיון בתוקף. בגין עבירות אלה הושתו על המשיב 20 חודשי מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי; קנס בסך 2,000 ₪ או מאסר למשך 10 ימים; פיצוי למתלונן בסך 10,000 ₪; ופסילת רישיון למשך עשר שנים.
מתחם העונש נקבע בטווח שבין 48-12 חודשי מאסר.
ביהמ"ש העליון דחה את הערעור בכל הנוגע לעונש המאסר אולם הוסיף על העונשים, בהסכמת המשיב, גם עונש של שלילת רישיון הנהיגה לצמיתות.
11
ע"פ 3304/14 סולטאן פראן נ' מ"י (פורסם בנבו, 21.10.2014) - המערער הורשע בבימ"ש המחוזי בעבירת הפקרה אחרי פגיעה לפי סעיף 64א(ג) לפקודה, ובעבירת נהיגה מעבר למהירות המרבית המותרת. בימ"ש המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם הינו בטווח שבין 15 ל-40 חודשי מאסר וגזר על המערער 18 חודשי מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על-תנאי; שלילת רישיון נהיגה לעשר שנים, פיצוי לנפגעים בסך 20,000 ₪ וחילוט רכבו של המערער. ביהמ"ש העליון קבע כי מתחם העונש לגבי מעשה העבירה במקרה זה ייקבע בטווח שבין 10 לבין 30 חודשי מאסר. נוכח הקביעה בעניין מתחם העונש, ובשים לב לעונשים שנגזרו על נאשמים אחרים בפסיקה, ונוכח הליך השיקום בו מתמיד המערער, נפסק, פה אחד, כי עונש המאסר בפועל שנגזר על המערער יופחת ויועמד על 14 חודשים.
מהפסיקה לעיל עולה כי מתחם העונש ההולם לעבירת ההפקרה הינו בטווח שבין 9 חודשי מאסר, שיכול וירוצו בעבודות שירות ל-40 חודשי מאסר. אשר לפסילה, מתחם העונש נע בין 7 שנים לפסילה לצמיתות.
כאן המקום לציין כי יש לאבחן את נסיבות עניין קריאף (אשר נדון למאסר בדרך של עבודות שירות) מנסיבות מקרה זה. קריאף נותר במקום התאונה, הבחין בעזרה המוגשת למנוחה (רח' בן יהודה בת"א בצהרי יום) ורק לאחר מכן עזב את מקום התאונה כאשר הוא מותיר את אופנועו במקום.
8. נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה
הנאשם נעדר עבר פלילי.
מנגד, לחובתו הרשעות תעבורה ובכלל זה עבירת מהירות מחודש אוגוסט 2018, בגינה נדון לקנס ופסילה על תנאי ועבירת מהירות נוספת משנת 2012 (מהירות של 26 עד 40 קמ"ש מעל המותר) (ברירת משפט).
אני רואה לקבוע כי קיים קשר ישיר בין ההרשעות ובמיוחד האחרונה שבהן לבין גרם התאונה.
הנאשם נטל אחריות והודה בביצוע העבירה המיוחסת לו.
תסקיר שירות המבחן
בראשית, התייחסה קצינת המבחן לנסיבותיו האישיות של הנאשם. הנאשם בן 28,רווק,אשר ריצה עונש מאסר בכלא צבאי עקב עריקות ולאחר מכן שוחרר מהשירות.
בהמשך, הוסמך כחשמלאי ,תפקיד בו עבד עד לתאונה.
אשר לתאונה ולעזיבת המקום, הוא תיאר תחושת לחץ ובהלה משום שסבר כי הולך הרגל נהרג. מאז התאונה, הוא סובל מנדודי שינה, מצב רוח ירוד והוא חש תחושות ייאוש.
הנאשם הביע כאב על הצער שגרם למשפחתו ולמשפחת הולך הרגל. הוא ביטא הבנה אשר לחומרת מעשיו והענישה הצפויה לו והוא נכון לשאת בעונש לצד החשש ממפגש עם אוכלוסייה עבריינית בכלא.
12
לפי שהנאשם הביע אמפתיה כלפי המתלונן ומשפחתו, התחילה קצינת המבחן לבדוק אפשרות התאמתו להליך צדק מאחה.
הנאשם אינו מאופיין בדפוסים שוליים.
קצינת המבחן מעריכה כי הסיכון הנשקף מהנאשם הינו נמוך והיא סבורה שיש לשלבו בהליך צדק מאחה.
עם זאת וככל שבית המשפט לא ייענה לבקשה, היא עותרת לדחות את ריצוי העונש ב 6 שבועות, על מנת לסייע בעד הנאשם להכנתו לקראת כליאתו ובכלל זה מיון מוקדם ושיבוץ במסגרת כליאה התואמת ככל הניתן את מצבו וצרכיו.
אחר כל אלה יש לומר כי לנסיבותיו האישיות של הנאשם אין ליתן משקל זהה כבעבירות "פליליות" רגילות, זאת בהינתן אופיין המיוחד של העבירות בהן הורשע ושכיחות ביצוען ע"י אנשים מן היישוב.
במכלול השיקולים, אני רואה לנכון לקבוע כי אשר לתאונה יש להעמיד עונשו של הנאשם ברף העליון של המתחם. הלכה היא בקביעת רף הענישה בתאונות דרכים בהן נגרמו פציעות אשר אך פסע בינן לבין גרימת מוות, יש להקיש בין שני העונשים. ראה לעניין זה עניין בן זויה דלעיל.
אשר לעבירת ההפקרה- יש להעמיד עונשו של הנאשם בשליש הראשון של המתחם. כמו כן אני סבור כי יש לגזור על הנאשם את שני העונשים באופן שחלקם יהיה מצטבר.
9. אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 15 חודשים מאסר בפועל.
ב. אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 7 שנים בפועל שמניינם יחל מיום הפסילה המנהלית 13.9.19 ועד לתחילת ריצוי המאסר. היתרה תימנה מתום ריצוי המאסר.
ג. מאסר על תנאי למשך 12 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא ינהג בזמן פסילה במשך 3 שנים מתום ריצוי מאסרו.
ד. הנאשם יפצה את נפגע העבירה בסך 40,000 ₪. הפיצוי יופקד בגזברות בית המשפט עד ולא יאוחר מיום 1.7.21 ויועבר לאפוטרופוס של ד"ל.
זכות ערעור כחוק
13
העתק גזר הדין לשירות המבחן.
מוצא בזה צו האוסר פרסום כל פרט הנוגע לבני משפחת ד"ל (אשתו ובנו) ולעיסוקו בעבר.
ניתן היום, ז' סיוון תשפ"א, 18 מאי 2021, במעמד הצדדים.
