1

בתיק הוגשה לביטול כתב אישום לפי סעיף 149 (10) חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.

לטענת ב"כ הנאשם יש לבטל את כתב האישום בעילה של אכיפה בררנית. שעה שהמאשימה בתיקים דומים הפנתה נאשמים ונאשמות אחרים להליך של הסדר מותנה ובמקרה הנוכחי מתנגד להעביר את התיק ליחידת ההסדרים המותנים. בית המשפט יציין כי ב"כ הנאשם הציגה מקרים דומים לפיהם בעבירה של תקיפה סתם כלפי קטינים הופעל הסדר מותנה.

ב"כ המאשימה ביקש שלא לקבל את הבקשה, כאשר הוא מפנה לכך ששיקול הדעת האם להפנות תיק להסדר מותנה אם לאו נתון לשיקול דעת בלעדי לתביעה, בנוסף במקרה הנוכחי מדובר בשני אירועים ולא אירוע אחד. שלכך יש להוסיף את העובדה כי העבירות נעשו בתוך המשפחה ובכך יש החמרה של נסיבות ביצוע העבירה.

לאחר ששמעתי את הצדדים אני מוצא לדחות את הבקשה לביטול כתב האישום. בית המשפט סבור כי אכן לתביעה שיקול דעת עצמאי להחליט איזה תיקים יופנו להליך של הסדר מותנה. אולם שיקול הדעת של התביעה עומד לביקורת שיפוטית וככל שנפל בשיקול הדעת פגם על בית המשפט להורות על תיקון הפגם ולא להשלים עם הפגם שעה שנגרם לנאשם נזק.

2

במקרה הנוכחי לא מצאתי כי נפל פגם בשיקול הדעת של התביעה. ראשית אכן מדובר באירוע מתמשך או כפל אירועים שעה שיום קודם לתקיפה המתוארת בה נחבל הקטין, ניסה הנאשם לתקוף את הקטין. מעבר לכך, מדובר בבן זוגה של אם הקטין וקיים פוטנציאל להישנות עבירות. ביטול כתב האישום לא יביא לפתרון הבעיה אלא להחרפת הבעיה.

ב"כ הנאשם אכן הציגה במסגרת הפסיקה שני אירועים של אלימות בתוך המשפחה, אולם באותם מקרים מדובר באירועים חד פעמיים.

סוף דבר, לא מצאתי כי נפל בשיקול הדעת של התביעה פגם המביא לתוצאה של ביטול כתב האישום.

מזכירות תשלח תוכן ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז סיוון תשע"ט, 30 יוני 2019, בהעדר הצדדים.