בפני

כבוד השופטת נועה חקלאי

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

נגד

דניס ויניקוב (עציר)

הנאשם

גזר דין

רקע

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו בשני כתבי אישום כדלקמן:

בת"פ 24284-06-15 בעבירות של התפרצות למגורים כדי לבצע עבירה והחזקת מכשירי פריצה, בניגוד לסעיפים 406(ב) ו- 409 לחוק העונשין התשל"ז 1977.

על פי עובדות כתב האישום ביום 8.6.15 בשעה 08.00 התפרץ הנאשם לדירה שבבעלותו של מר מכלוף באופן שאינו ידוע במדויק למאשימה, נכנס פנימה בכוונה לבצע גניבה ובאותו מעמד החזיק בכלי פריצה מסוג קיסם גישוש תקני וקיסם פיתול מאולתר, מבלי שהיה לו הסבר סביר לכך.

בת"פ 29058-09-16 בעבירות איומים, תקיפה סתם והחזקת סכין שלא למטרה כשרה, בניגוד לסעיפים 192 , 379 ו- 186 (א) לחוק העונשין התשל"ז 1977.

על פי עובדות כתב האישום ביום 9.9.16 הגיע הנאשם לדירתה של המתלוננת עימה הייתה לו שנה קודם לכן מערכת יחסים זוגית שנמשכה כחודש. לנאשם נודע כי המתלוננת הזמינה חברים וביקש ממנה לבטל את ביקורם, משסרבה, תקף אותה בכך שסטר לה בפניה. בהמשך סרב לעזוב את דירתה למרות בקשתה. כשהגיעו המתלוננים לדירה נטל הנאשם סכין מהמטבח, איים בפגיעה במתלונן תוך שהסכין בידו ואמר לו "אני אהרוג אתכם". במעשיו האמורים החזיק הנאשם סכין מחוץ לתחומי ביתו או חצריו שלא למטרה כשרה. בהמשך איים הנאשם בפגיעה בנוכחים בדירה בכך שנופף בסכין שאחז בידו אל מולם ואמר למתלונן: "אחד מאיתנו יצא מפה על אמבולנס" וזאת בכוונה להפחידו או להקניטו.

הסדר טיעון

2.      ביום 17.3.16 הציגו הצדדים הסדר אשר כלל רק את תיק 24284-06-15. סוכם כי הנאשם יודה בכתב אישום מתוקן, יורשע, יופנה לשירות המבחן על מנת שיתקבל תסקיר. לא הוצג בשלב זה הסדר לעניין העונש וסוכם כי הצדדים ישובו לדבר לאחר תסקיר.

3.      ביום 6.4.17 ביקש הנאשם לצרף את תיק 29058-09-16 וזאת ללא הסדר טיעון.

תסקירי שירות המבחן

4.      בתסקיר שירות המבחן שהתקבל ביום 9.8.16 (עוד לפני ביצוע העבירות בתיק 29058-09-16) סקר שירות המבחן את הרקע האישי, המשפחתי והעברייני של הנאשם. הנאשם סיים 9 שנות לימוד, לא שירת בצבא בשל מעורבות בפלילים, עבד בשיפוצים ולאחר מכן כנהג משאית. עקב שהייה במעצר בית ארוך נקלע למשבר כלכלי שהוביל לסיום הזוגיות. לנאשם הרשעות קודמות בפלילים לרבות בעבירות אלימות. שירות המבחן ציין כי הנאשם שולב בעבר במרכז יום לטיפול באלימות במשפחה וסיים את הטיפול במרכז בהצלחה, הועמד במבחן אך בתקופת המבחן התקשה לשלב פעולה והטיפול הופסק.

ביחס לעבירות הנוכחיות מציין שירות המבחן כי הנאשם מודה בביצוען. לדבריו, נקלע למשבר עקב חובות כספיים ולפיכך, בחר לפרוץ לדירות כדי לקחת מזון מזדמן וכסף לצורך קניית מזון. הנאשם חש בושה ואשמה משום שידע שמדובר במעשה פוגעני ולא מוסרי. הנאשם הביע שאיפה להמשיך בהליך שיקום חייו הכולל הסדרת חובות ומציאת עבודה מסודרת. שירות המבחן התרשם מהעדר יציבות תעסוקתית, העדר מערכת תמיכה משמעותית וכי במצבי לחץ נוטה הנאשם להגמיש גבולות.

שירות המבחן ציין כי הנאשם מתקשה לערוך תהליך בדיקה מעמיק. מנגד, ציין כי הנאשם מעוניין לנהל אורח חיים שומר חוק ומביע מוטיבציה לערוך שינוי באורחות חייו. לאור האמור, המליץ שירות המבחן על הטלת צו מבחן למשך שנה ומאסר מותנה. לאור מצבו הכלכלי הקשה, המליץ שירות המבחן להימנע מקנס.

טיעוני הצדדים לעונש

5.      ב"כ המאשימה הגישה לבית המשפט את הרשעותיו הקודמות של הנאשם, הפנתה לחומרת העבירות וחומרת הנסיבות המפורטות בכתב האישום, לערכים המוגנים שנפגעו. טענה שמתחם העונש ההולם בעבירות ההתפרצות והחזקת מכשירי פריצה עומד על 12- 24 חודשים ובתיק האלימות עומד המתחם על 18-36 חודשים. לפיכך, לשיטתה אין לאמץ את המלצת התסקיר וביקשה להטיל על הנאשם מאסר ברף העליון של שני המתחמים בנוסף לענישה נלווית.

6.      ב"כ הנאשם ציין כי ביחס לעבירת ההתפרצות לא נגרם נזק לדירה ולא נגנב דבר ולפיכך, אין הצדקה לפיצוי המתלונן. הפנה לכך כי ההתפרצות הייתה בשל מצב כלכלי קשה מאוד ולצורך הצטיידות במזון. לדבריו, מדובר בהתפרצות מינורית ואין מדובר ברצידיביסט. לדבריו שבשנת 2010 היה הנאשם במצב כלכלי דומה, ללא מזון בסיסי, ללא עבודה, מחוסר בית והתגורר ברחוב. לדבריו, ביחס לאירוע זה המליץ שירות המבחן להסתפק במאסר מותנה ומבחן.

לעניין עבירות האלימות, טוען ב"כ הנאשם שהנאשם היה בדירה עם חברתו, שתו אלכוהול והאירוע התחיל בשל העובדה שהנאשם התעצבן שמגיעים אורחים, אורחים איתם היה לו סכסוך מספר חודשים קודם לכן. כשהגיעו הרגיש מאויים, לקח סכין מטבח שהייתה בדירה, ניסה לצאת מהדירה כדי שאותם אורחים לא יפגעו בו והצליח לצאת מהדירה. כשהשוטרים הגיעו הבחינו בו, לדבריו, כשהוא מחוץ לדירה, מדמם, ולא בתוך הדירה. לדבריו, היחיד שנפגע הוא הנאשם ויש לקחת בחשבון שהמטרה שלו הייתה לצאת מהדירה. ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם לקח אחרית בהזדמנות ראשונה, חסך זמן שיפוטי והביע חרטה. ב"כ הנאשם ביקש להסתפק בתקופת המעצר שריצה הנאשם מיום 9.9.16 ועד למתן גזר הדין (כשמונה וחצי חודשים) ולהימנע מסנקציה כלכלית לאור מצבו הקשה.

7.      הנאשם אף הוא בקש לומר דברים. לדבריו, הוא גרוש ואב לשני ילדים, משלם מזונות, מחוסר עבודה, מחוסר בית, אין לו מה לאכול, הסתובב בכניסות לבניינים ואם היה רואה דלת פתוחה היה נכנס, אוכל והולך. ביחס לעבירת האלימות, טען שביקש מהמתלוננת לא להזמין את האורחים. היא לקחה את הטלפון ושלחה הודעה והבין שהם לא באים. בהמשך כשצלצלו בדלת הוא פתח את הדלת, נכנסו המתלוננים, לא אמרו שלום וחברתו אמרה לו שאם לא מעוניין להישאר הוא יכול ללכת. הוא ראה שהאורחים גברים גדולים לכן לקח סכין, התכוון לצאת, הבחין ששכח את התיק והטלפון, ביקש שיחזירו לו את הדברים אך הם סגרו את הדלת ושברו לו את האצבע.

דיון

קביעת מתחם העונש ההולם

8.      הנאשם נותן את הדין בגין שני כתבי אישום נפרדים מתאריכים שונים, מדובר באירועים שונים ולפיכך ייקבע מתחם עונש הולם לכל אחד מהאירועים בנפרד.

מתחם העונש ההולם לעבירות נשוא ת"פ 24284-06-15

9.      הערכים החברתיים המוגנים אשר נפגעו מהעבירות של התפרצות למגורים והחזקת כלי פריצה, הם שמירה על קניינו של אדם, והגנה על תחושת הביטחון של הציבור. אין מדובר בעבירת "רכוש" בלבד.

היטיב לתאר זאת כב' השופט ח' מלצר בע"פ 7453/08 מדינת ישראל נ' אואזנה (31.12.2008):

"כינוי עבירות של פריצה וגניבה מבתים, רק כ"עבירות נגד הרכוש" (כפי שמקובל לקרוא לעבירות מסוג זה), הינה הגדרה מוטעית. זאת מאחר שפריצה לביתו של אדם, טומנת בחובה לעיתים קרובות לא רק נזק כלכלי רב, אלא גם צער ועוגמת הנפש הנגרמים לקרבנות של עבירות אלה. הנה כי כן, אין מדובר בעבירות נגד רכוש גרידא, אלא בעבירות המפרות את פרטיותו של האדם בצורה הגבוהה ביותר. זאת ועוד הגדרת עבירות אלו כ"עבירות רכוש", נותנת תחושה מצמצמת וקונוטציה שגויה - לסובבים, באשר למהות העבירות שהתבצעו, הפוגעות במהות המתמצית באמירה: "ביתו של האדם - מבצרו". ברגע שביתו של אדם נפרץ, תחושת חוסר אונים וחוסר ביטחון ממלאת את ליבו. הנה כי כן, הפריצה אינה רק לבית - מבחינה פיזית, אלא בעיקרה חדירה לתוך התא האישי-משפחתי השמור ביותר של האדם".

הנזק לתחושת הביטחון לעיתים עולה בחומרתו אף על עצם אבדן הרכוש.

ראו לעניין זה את דברי בית המשפט העליון בע"פ 46/84 מדינת ישראל נ' סבח:

"בעת מתן גזר הדין אסור לבית המשפט להתעלם מעגמת הנפש והבהלה הנגרמות לתושבים שלווים בעטיין של עבירות אלה, לחשש של מאות משפחות לעזוב את ילדיהן המפוחדים לבדם בבית בעקבות החוויה הטראומטית שפקדה אותם או את שכניהם, ומהצער שנגרם עקב אובדן רכוש בעל ערך סנטימנטאלי. עבריינים אלה, שפוקדים לילה לילה דירה באותה סביבה, מטילים למעשה את חיתיתם על אזור שלם ומשליטים טרור בין תושביו..."

10.  מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף הבינוני- גבוה, עבירות ההתפרצות למגורים הן ברף הגבוה בחומרתו של עבירות הרכוש, במקרה דנן אמנם לא נגנב רכוש ולא נגרם נזק לרכוש אך הייתה פגיעה בתחושת הבטחון של המתלונן כתוצאה מהתפרצות הנאשם לביתו.

11.  באשר לנסיבות ביצוע העבירה: נתתי דעתי לכך שהעבירה בוצעה על רקע מצוקה כלכלית ועל מנת לגנוב מזון וכסף לצורך רכישת מזון. נתתי דעתי לכך שהנאשם הצטייד מבעוד מועד במכשירי פריצה. נתתי דעתי לכך שאין אינדיקציה לתחכום בביצוע העבירה, נתתי דעתי לכך שלא נגנב ולא ניזוק רכוש.

12.  בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים החל ממאסרים בעבודות שירות ועד לעונשי מאסר ממושכים. ראו למשל:

·        רע"פ 3250/16 אבי שימחייאב נ' מדינת ישראל (20.4.16)], התפרצות למקום מגורים וגניבה. הנאשם התפרץ לבית מגורים וגנב רכוש יקר ערך הכולל מחשבים נישאים ותכשיטים. בימ"ש קמא קבע מתחם בין 4-12 חודשי מאסר וגזר עליו 6 חוד' מאסר בע"ש, מע"ת ופיצוי למתלוננת. ערעורים במחוזי ובעליון נדחו.

·        רע"פ 2423/15 אליעד גולדנברג נ' מדינת ישראל (8.4.15), התפרצות למקום מגורים והפרת הוראה חוקית. המבקש התפרץ יחד עם חברו לדירת מגורים. חברו עקר את רשת החלון ומסר אותה למבקש. בימ"ש קמא קבע שמתחם העונש נע בין 6 חוד' מאסר ל-30 חוד' מאסר. המבקש לא נמצא מתאים לע"ש ונגזרו עליו 45 ימי מאסר ומע"ת. המדינה ערערה על קולת העונש ובית המשפט המחוזי החמיר עונשו ל- 6 חוד' מאסר בפועל חלף 45 ימי מאסר שכבר ריצה. ערעור בעליון נדחה.

·        רע"פ 8399/15 אליאב קדוש נ' מדינת ישראל (19.5.16), התפרצות למקום מגורים, גניבה והיזק לרכוש. המתלוננת, אימו של בת זוג המבקש. המבקש גנב מפתח נוסף לדירה. נכנס באמצעותו לדירה וגנב תכשיטים, מעטפות כסף. עזב עם הרכוש הגנוב ומכר אותו בידיעה של בת זוגו. בימ"ש השלום קבע כי מתחם העונש עומד על 12 ל-36 חוד' מאסר בפועל וגזר על המבקש 12 חוד' מאסר, מע"ת, קנס ופיצוי למתלוננת. ערעורים במחוזי ובעליון נדחו.

·        רע"פ 8637/14 עבאסי נ' מדינת ישראל (13.1.15). בשתי עבירות התפרצות. המבקש פרץ פעמיים לאותה דירה בהפרש של כשבוע ימים, וגנב רכוש. בית המשפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע ביום 10-24 בגין התפרצות יחידה וגזר 16 חודשי מאסר בגין שתי התפרצויות. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו והעמידו על 12 חודשים. בקשת רשות ערעור לעליון נדחתה.

·        רע"פ 3228/12 וסילנקו נ' מדינת ישראל (29.4.12). המבקש הורשע בעבירה של התפרצות למגורים וגניבה. המבקש הורשע לאחר שמיעת הוכחות. בית משפט קמא אימץ המלצת שירות המבחן, נמנע מהטלת מאסר, חידש מאסר מותנה העמיד הנאשם במבחן והטיל קנס. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה של המדינה ומבלי למצות הדין גזר על הנאשם שנתיים מאסר. בקשת רשות ערעור לבית משפט עליון נדחתה.

·        רע"פ 3063/11 אפרים כהן נ' מדינת ישראל (17.4.11). התפרצות למגורים, ניסיון גניבה, החזקת מכשירי פריצה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. המבקש ואחר הגיעו ברכב לדירה ובעזרת כלי פריצה, נכנסו לדירה, הוציאו את תכולת הארונות, פיזרו את תכולתם על הרצפה וניסו לעקור כספת שהיתה בדירה. כאשר הגיעו שוטרים, הנ"ל השתוללו והתנגדו למעצר. בימ"ש קמא גזר על הנאשם צו מבחן לשנתיים ושל"צ. המחוזי קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש והשית על הנאשם 24 חוד' מאסר בפועל. ערעור הנאשם בעליון, נדחה.

ראו גם עפ"ג (י-ם) 24997-04-14 מדינת ישראל נ' יהודה בנון (7.7.14), עפ"ג (חיפה) 46113-06-13 אגרון אגרונוב נ' מדינת ישראל (28.11.13), עפ"ג (מחוזי מרכז) 16867-06-13 פרג' מוסלמאן נ' מדינת ישראל (19.5.14). ע"פ (חיפה) 17277-02-13 מדינת ישראל נ' רוסלן פסחוב (2.5.13), ע"פ (מחוזי חי') 48422-02-13 אלירן ניסנוב נ' מדינת ישראל (11.7.13), ע"פ (מחוזי חי') 23525-01-13 מדינת ישראל נ' עומר קעדאן (13.6.13), ע"פ (חיפה) 42160-10-12 מדינת ישראל נ' האני רשואן (29.11.12), עפ"ג (י-ם) 19885-07-11 ששון נ' מדינת ישראל (24.11.11).

13.  לאור האמור לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לאירוע בנסיבותיו, בשים לב שלא נגרם נזק ולא נגנב רכוש, נע מ- 5 ועד ל- 12 חודשי מאסר.

מתחם העונש ההולם לעבירות נשוא ת"פ 29058-09-16

14.  הערך המוגן הנפגע בעבירה של איומים הוא הזכות לשלוות נפשו של אדם ובעבירות של החזקת סכין ותקיפה הוא שמירה על גופו של אדם ובטחונו.

15.  עבירת האיומים הינה עבירה חמורה, בהיותה ביטוי מילולי לאלימות המשליטה טרור על מושאה.

בתי המשפט עמדו על החומרה הנובעת מעבירת האיומים בשל המסוכנות הטבועה בה, בהתייחס לאפשרות הוצאת דברי האיום מן הכוח אל הפועל ולהיותם מעשי בריונות לשמה.

יפים לעניין זה גם הדברים שנאמרו בבית המשפט העליון מפי כב' הש' בייניש ברע"פ 2038/04 לם נ' מ"י, פ"ד ס(4) 96, 105 (2006):

"האיום הוא אפוא ביטוי שהמשפט מטיל עליו מגבלות תוך פגיעה בחופש הביטוי, וזאת כדי להגן על ערכים אחרים ובהם שלוות נפשו, ביטחונו וחירות פעולתו של הפרט. האיום מסכן את חירות פעולתו של הפרט שכן פעמים רבות כרוך האיום גם בציפייה להתנהגות מסויימת מצד המאויים שהמאיים מבקש להשיג באמצעות השמעת האיום".

16.  האיסור על החזקת סכין, נועד לסייע במיגור התופעה השלילית שהביאה עימה "תרבות הסכינאות". (רעפ 7484/08 - פלוני נ' מדינת ישראל, תק-על 2009(4), 4131)

"כבר נשתפך דיו רב ונשתברו קולמוסים ומקלדות בפסקי הדין של בית משפט זה ובתי המשפט האחרים לעניין 'תת-תרבות-הסכין'. לפנים היה אדם יוצא לרחוב ובידו או בכיסו ארנקו, מטפחתו ועטו. היום רבים היוצאים לרחוב וסכין בידם, או איש סכינו על ירכו, לאו דווקא כדי לקלף מפירות הארץ, ואך יוציאם פלוני משלוותם, ברב או במעט, תישלף הסכין; וסגולתה הטבועה של זו, שהיא עלולה לשפיכות דמים, וכדברי חכמים ש'הברזל מקצר ימיו של אדם' (ילקוט שמעוני, פרשת יתרו)" (ע"פ 2047/07 הנוק נ' מדינת ישראל)

באשר לעבירת התקיפה, ראו דברי כב' הש' גובראן בע"פ 7878/09 מדינת ישראל נ' פלוני:

"האלימות מכרסמת ביסודות חברתנו, ועלינו להשיב מלחמה כנגד אלו הנוטלים חרות לפעול באלימות כלפי הזולת. במסגרת מלחמה זו שומה על בתי המשפט להכביד את הענישה על עבריינים אלו. 'חברתנו הפכה להיות חברה אלימה, ותרומתו של בית-המשפט למלחמה באלימות היא בהטלת עונשים ראויים'... שישקפו ערכים של גמול והרתעה."

17.  מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף הבינוני- גבוה בכל הנוגע לעבירת האיומים וזאת בשים לב לתוכן האיום ולכך שהאיום נעשה שכשהנאשם אוחז בידו בסכין ומנופף בו. באשר לעבירת התקיפה, מידת הפגיעה היא ברף הנמוך בשים לב שהתקיפה התבטאה בסטירה ולא נגרמה כל חבלה כתוצאה מהתקיפה.

18.              בחינת מדיניות הענישה הנוהגת ביחס לעבירת האיומים מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב, החל ממאסר מותנה ועד שנת מאסר.

ראו למשל: רע"פ 3364/14 מנצור ואח' נ' מדינת ישראל (6 ח' מאסר בפועל); ברע"פ 4719/13 צוקרמן נ' מ"י 4 חודשי מאסר, כאשר 3 חודשים מתוכם ירוצו בחופף למאסר על תנאי בן 7 חודשים שהופעל, לצד מאסר על תנאי ופיצוי; רע"פ 8062/13 מרזק נ' מדינת ישראל (3 ח' ע"ש); רע"פ 9057/12 בלאל מצרי נ' מדינת ישראל (4 ח' מאסר בפועל); ע"פ (מרכז) 30868-08-13 רפאל חג'אג נ' מדינת ישראל (4 ח' ע"ש);ע"פ ( ב"ש) 38759-05-14 זגורי נ' מדינת ישראל (6 ח' מאסר מתוכם 2 ח' במצטבר למאסר שמרצה); עפ"ג (ב"ש) 16642-09-14 יצחק נ' מדינת ישראל (6 ח' מאסר במצטבר למאסר אחר) בעפ"ג 45101-06-14 פלוני נ' מ"י (מע"ת ומבחן).

19.  בחינת מדיניות הענישה הנוהגת ביחס לעבירה של החזקת הסכין מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב, החל ממאסר מותנה ועד מספר חודשי מאסר.

ראו למשל: רע"פ 2968/12 אלזיד נ' מדינת ישראל (הוטל מאסר מותנה וענישה נלווית);רע"פ 3446/10 סאלח עבד אל חלים נ' מדינת ישראל (ללא הרשעה); רע"פ 5127/09 יפקח נ' מדינת ישראל (5' חודשי מאסר בפועל); רע"פ 2932/08 מרגאן נ' מדינת ישראל (2' חודשי מאסר בפועל).

20.  בחינת מדיניות הענישה הנוהגת ביחס לעבירה של תקיפה מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב, החל ממאסר מותנה ועד מאסר ממושך.

ראו למשל: רע"פ 1026/16 שחר חלפון נ' מדינת ישראל; רעפ 297/15 דניאל ברנסון נ' מדינת ישראל ; רע"פ 1402/15 אורי טלי נ' מדינת ישראל; רע"פ 4968/14 פייבושנקו נ' מדינת ישראל; רע"פ 175/14 אילן פחימה נ' מדינת ישראל ; רע"פ 6756/14 יצחק בן חמו נ' מדינת ישראל; רע"פ 8820/13 אליהו קשת נ' מדינת ישראל; רע"פ 7734/12 טימור מגידוב נ' מדינת ישראל; רע"פ 8176/12 חדד ראהב נ' מדינת ישראל; רע"פ 3389/11 מתיקו דראגו נגד מדינת ישראל; ע"פ(נצרת) 47731-04-14 שתיוי נ' מדינת ישראל; עפ"ג (מרכז) 1079-04-14 יטזב נ' מדינת ישראל; עפ"ג (מרכז) 53794-06-13 מימון נ' מדינת ישראל; ע"פ (חיפה) 33776-01-13 שמאמי נ' מדינת ישראל; עפ"ג (י-ם) 51003-10-14 מדינת ישראל נ' אדלרסברג ; עפ"ג (י-ם) 10208-12-12 תמר נ'מדינת ישראל;

21.  באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, יש לתת את הדעת שהעבירות בוצעו ללא תחכום וללא תכנון מוקדם. העבירות בוצעו על רקע ויכוח לגבי הזמנת האורחים לדירה. העבירות בוצעו לאחר שהנאשם והמתלוננת שתו משקאות אלכוהוליים. הסכין נלקחה ממטבח הדירה ולא הובאה מבעוד מועד. עוד נתתי דעתי לכך שלדברי הנאשם הוא עצמו חש מאויים מהמתלוננים, עבירת התקיפה לא נעשתה באכזריות חמורה ללא שימוש בנשק קר או חם ולא גרמה לחבלות.

22.  מתחם העונש ההולם לאירוע בכללותו, הוא חיבור של כל מתחמי הענישה לעבירות השונות המרכיבות את האירוע, אם כי אין מדובר בחיבור אריתמטי.

23.  לאור כל האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לאירוע בכללותו נע ממאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד ל- 18 חודשי מאסר בפועל.

גזירת העונש המתאים לנאשם

24.  בנסיבותיו של הנאשם אין הצדקה לחרוג לקולא או לחומרא ממתחם העונש ההולם.

25.  בבואי לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:

·        זקפתי לזכותו של הנאשם את העובדה כי בחר לקחת אחריות ולהודות בהזדמנות ראשונה. לקחתי בחשבון את החרטה שהביע.

·        זקפתי לחובתו של הנאשם את הרשעותיו בתחום הפלילי. הנאשם יליד 1975, לחובתו 4 הרשעות קודמות לרבות בעבירות של איומים, תקיפה ועבירות נשק. עם זאת, אין לחובתו של הנאשם עבירות רכוש קודמות (למעט החזקת שטר כסף מזוייף מלפני 15 שנה).

·        לקחתי בחשבון את התקופה הממושכת בה שהה הנאשם במעצר. בגין האישום הראשון שהה הנאשם במעצר במשך 4 ימים מיום 8.6.15 ועד 11.6.15. בגין האישום השני שוהה הנאשם במעצר מיום 9.9.16 ועדיין עצור.

·        לקחתי בחשבון את האמור בתסקיר שירות המבחן, את הערכת שירות המבחן כי הנאשם עושה מאמץ לנהל אורח חיים נורמטיבי ועם זאת, את הסיכונים הנובעים ממנו בשל חוסר יציבות תעסוקתית, חוסר מערכת תמיכה משמעותית, מערכת יחסים משפחתית מורכבת ובשל נטייתו להגמיש גבולות במצבי לחץ.

·        לקחתי בחשבון כי הנאשם לא עבר הליך טיפולי במסגרת ההליכים בתיקים אלה, כן עבר הליך טיפולי בהליכים בתיק קודם אך לא עמד בתנאי המבחן שהוטל עליו והמבחן בוטל.

·        לקחתי בחשבון כי הנאשם לא ריצה מעולם עונש מאסר וכי זהו מאסרו הראשון.

·        לקחתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שעולות מתסקיר שירות המבחן ומטיעוני הצדדים.

·        לקחתי בחשבון את שיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם.

26.  לאחר שלקחתי בחשבון כל אלה, מצאתי הצדקה לגזור את עונשו של הנאשם ברף התחתון של המתחם, בכל הנוגע לעבירת הרכוש וברף הבינוני של המתחם בכל הנוגע לעבירת האלימות.

סוף דבר

27.  לאור כל האמור, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    5 חודשי מאסר בפועל בגין העבירות בתיק 24284-06-15 .

9 חודשי מאסר בפועל בגין העבירות בתיק 29058-09-16.

בשל היות המאסר מאסרו הראשון, מצאתי לנקוט עם הנאשם מידת חסד באופן שהמאסרים ירוצו באופן חלקי בחופף כך שבסך הכל יהיה עליו לרצות 11 חודשי מאסר בפועל.

המאסר ימנה מיום 9.9.16, מועד בו נעצר הנאשם.

מתקופת המאסר ינוכו 4 ימי המעצר אשר ריצה הנאשם מיום 8.6.15 ועד 11.6.15.

ב.     9 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר על עבירת רכוש מסוג פשע.

ג.       5 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר עבירות רכוש מסוג עוון, עבירות אלימות לרבות איומים ועבירה של החזקת סכין שלא למטרה כשרה.

ד.     פיצוי בסך 400 ₪ למתלונן אהוד מכלוף, עת/1 בתיק 24284-06-15. הפיצוי ישולם תוך 90 יום מיום שחרורו מהמאסר.

ה.    פיצוי בסך 400 למתלוננת אולגה קורניקובסקי, עת/4 בתיק 29058-09-16. הפיצוי ישולם תוך 90 יום מיום שחרורו מהמאסר.

ו.       התחייבות בסך 3,000 ₪ שלא יעבור עבירות בהן הורשע תוך שנתיים מיום שחרורו מן המאסר. ההתחייבות תחתם עוד היום אחרת, ייאסר למשך 15 יום.

המוצגים, ככל שקיימים, יושמדו בחלוף תקופת הערעור.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

המזכירות תעביר הפרוטוקול לכבוד השופט מאושר בתיק 2058-09-16.

לאור צירוף התיק אני מורה על ביטול הדיון שנקבע בפניו. אין צורך להביא את הנאשם לדיון.

ניתנה והודעה היום כ"ט אייר תשע"ז, 25/05/2017 במעמד הנוכחים.