1

1.                  הנאשם הורשע על-פי הודייתו בכתב-אישום מתוקן, המייחס לו עבירת פציעה לפי סעיף 334 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

2

2.                  על-פי עובדות כתב-האישום המתוקן, בתאריך 27.6.2014 בסמוך לשעה 21:00, שהה גיורגי דרסיליה (להלן: "המתלונן") ברחוב הרצל בראשון לציון. במקום שהה גם הנאשם כשהוא תחת השפעת אלכוהול, יחד עם אחרים שזהותם אינם ידועה, וכן עם כלבו מסוג פיטבול.

על רקע דין ודברים בין השניים, תקף הנאשם את המתלונן בכך שהכה אותו במכת אגרוף בפניו.

כתוצאה ממעשי הנאשם, נחבל המתלונן בפיו ונגרם לו דמם בפה, נפיחות בלסת מימין ואודם בחניכיים והוא נזקק לטיפול רפואי.

טענות הצדדים לעונש

3.                  בא-כוח המאשימה טען כי בבוא בית-המשפט לגזור את עונשו של הנאשם שלפנינו יש להתחשב במהות העבירה וחומרתה, בחבלה שנגרמה למתלונן וכן בכך שמדובר באירוע שהחל על רקע עניין של מה בכך. בהקשר זה הוסיף בא-כוח המאשימה כי כנגד המתלונן בתיק דנא הוגש כתב-אישום בגין חלקו באירוע.

עוד נטען כי יש ליתן את הדעת לעברו הפלילי של הנאשם אשר לחובתו הרשעות קודמות בין היתר, בעבירות אלימות.

לשיטת בא-כוח המאשימה, מתחם העונש ההולם לעבירה בנסיבות ביצועה נע בין 12 ל- 24     חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים ועתר להטיל על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל וכן    מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלונן.

4.                  בא-כוח הנאשם מצדו סבור כי מתחם העונש ההולם בנסיבות העניין נע בין מאסר מותנה לבין מאסר קצר בן מספר חודשים.

בא-כוח הנאשם ציין את הרקע והנסיבות לביצוע העבירה, טען כי העבירות בוצעו ללא תכנון מוקדם והדגיש את חלקו של המתלונן באירוע אשר הכה את הנאשם תוך שימוש בנשק קר (בקבוק זכוכית) וגרם לו לחבלות חמורות בגינן נזקק לטיפול רפואי ממושך.

אשר לנתונים האישיים של הנאשם אשר יש בהם כדי להוות שיקולים לקולא, הפנה   בא כוח הנאשם ליציבות התעסוקתית של הנאשם ואורח חייו הנורמטיבי. כמו-כן, ציין כי הנאשם יישר את ההדורים עם המתלונן, הודה בעבירה המיוחסת לו ובכך נטל אחריות על מעשיו. אשר לעברו הפלילי של הנאשם טען בא-כוחו כי מדובר בעבר ישן יחסית כאשר כיום ומאז מועד ביצוע העבירה חלפו למעלה משנתיים ולא נפתחו נגד הנאשם תיקים נוספים.

3

לאור האמור, עתר בא-כוח הנאשם להטיל על הנאשם ענישה צופה פני עתיד.

קביעת מתחם העונש ההולם

7.         העיקרון המנחה בענישה בעקבות התיקון מס' 113 לחוק העונשין הינו עקרון ההלימה הקבוע בסעיף 40ב לחוק העונשין. בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשה העבירה אותה ביצע הנאשם, בהתאם לעיקרון הקבוע בסעיף 40ג לחוק העונשין, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות ומידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

הערך החברתי אשר נפגע מביצוע העבירה

8.         הערך החברתי המוגן שנפגע מביצוע העבירה הנידונה הוא הגנה על שלמות גופו, שלוות נפשו ובטחונו של הפרט.

בית-המשפט העליון עמד לא אחת על חומרתם של מעשי אלימות ועל כך כי יש להחמיר את הענישה בעבירות אלה.

כך למשל נקבע ב-ע"פ 6867/06 בוטרוס עזאם נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 12.10.08):

"על עבירות אלימות דובר רבות בתקופה האחרונה בבית משפט זה, וזאת לאור החשש כי תופעה זו הולכת ומתפשטת בחברה הישראלית, כאשר אנו עדים לא אחת לפתרון סכסוכים בדרכי אלימות ואף להפעלת אלימות בעבור עניינים של מה בכך. מוסכם על כולם כי על בית המשפט, אשר בתוך עמו הוא יושב, להירתם למאבק בנגע האלימות באמצעות הטלת עונשים מרתיעים בעבירות אלימות".

ראו בנוסף ע"פ 8991/10 מכבי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 27.10.11).    

הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה

10.       אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה נראה כי במקרה דנן יש ליתן משקל לקולא לכך שלא קדם תכנון לביצוע.

מאידך גיסא, יש ליתן משקל לחומרא לכך שמדובר באירוע שהחל ללא סיבה ממשית על רקע עניין של מה בכך, כאשר הנאשם הוא שיזם את המפגש האלים כשהוא תחת השפעת אלכוהול.

4

מכתב האישום עולה כי תחילתו של האירוע בקריאת גנאי שהשמיע הנאשם לעבר המתלונן על רקע מוצאו ולאחר שפנה אליו המתלונן, תקף אותו הנאשם בכך שהכה בו במכת אגרוף.

אכן בהמשך האירוע תקף המתלונן את הנאשם בכך שהכה אותו בבקבוק זכוכית וגרם לו לחבלות שהצריכו טיפול רפואי. ואולם כפי העולה מכתב האישום שהוגש נגד המתלונן (ת/4) וגזר הדין שניתן בענייננו על ידי חברתי, כב' השופטת זמיר (ת"פ (שלום-ראשון לציון) 24187-07-14 מדינת ישראל נ' דרסליה (11.7.2016)) הנאשם תרם תרומה מכרעת לדינמיקה שהתפתחה ולהתפרצות האלימה מצדו של המתלונן עד לפציעתו של הנאשם, והוא זה שיזם את האירוע כולו ללא כל סיבה ממשית.

עוד עולה מגזר דינה של כב' השופטת זמיר כי המכות שספג הנאשם מהמתלונן היו על רקע של קירבה לסייג לאחריות פלילית.

עוד יש ליתן את הדעת לנזק שנגרם למתלונן מביצוע העבירה כעולה מהתעודה הרפואית שהוגשה לבית-המשפט (ת/3).

יודגש כי במסגרת התיק הנ"ל, ועל רקע המאפיינים הייחודיים של המקרה הוטלו על המתלונן עונשים מותנים בלבד וכן צו של"צ בהיקף של 250 שעות.

מדיניות הענישה הנוהגת     

11.       מדיניות הענישה הנהוגה מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים אשר נעים בין ענישה צופה פני עתיד בלבד ללא רכיב מאסר ממשי לבין תקופת מאסר בפועל.

א.   בע"פ (ת"א) 57932-07-15 בולטניקוב נ' מ"י (16.11.2015) אישר בית המשפט המחוזי את העונש שהוטל על הנאשם בבימ"ש השלום, לפיו הורשע הנאשם ע"פ הודייתו בעבירת פציעה, בכך שתקףהמערעראתהמתלונןבכךששפךעליותוכןכוסבירהשהחזיקבידו, בהמשךחבטבובאמצעותהכוסבפניובצדוהשמאליולא התקררה דעתועדשניפץאתהכוסעלפניושלהמתלונן.למתלונןנגרמוחתכיםבפניו,הואנזקקלטיפולרפואיול-4 תפריםבפניו.על הנאשם נגזרו 5 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מע"ת וקנס ופיצוי תוך שבית המשפט מציין כי הענישה נובעת מחלוף הזמן, וכן כי המתחם לעבירה זו הינו בין ענישה ללא מאסר לבין 14 חודשי מאסר בפועל.

5

ב.    בת"פ (שלום-ת"א) 1137-05-14 מדינת ישראל נ' כהן (פורסם במאגרים, 28.2.2016) הורשע הנאשם על יסוד הודאתו בעבירה של פציעה. על רקע ויכוח מילולי בין הנאשם לבין המתלונן במקום העבודה, תקף הנאשם את המתלונן בכך שלפת את צווארו בשתי ידיו, נגח בפניו באמצעות ראשו ולאחר מכן היכה בפניו בשני אגרופים נוספים. כתוצאה מכך, סבל המתלונן מכאבים וסחרחורות, אף שבור, נפיחות ופצע עמוק של 1.5 - 2 ס"מ בגב האף משמאל אשר הצריך תפרים. בית-המשפט גזר על הנאשם 4 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, התחייבות כספית, פיצוי למתלונן וצו מבחן למשך 12 חודשים.

ערעור שהוגש על גזר הדין נדחה (עפ"ג (מחוזי-ת"א) 38429-03-16 כהן נ' מדינת ישראל (13.7.2016)).

ג.    בת"פ (שלום-ראשון לציון) 2529/09 מדינת ישראל נ' פוזיילוב (פורסם במאגרים, 11.3.2012) הורשע הנאשם על יסוד הודאתו בעבירת פציעה, בכך שבמהלך ויכוח בינו לבין המתלונן, שותפו לדירה השכורה, דחף המתלונן את הנאשם ובתגובה השליך הנאשם מכשיר די.וי.די לעבר המתלונן אשר פגע בראשו. למתלונן נגרם חתך בקרקפת ברוחב 2.5 ס"מ והוא נזקק לטיפול רפואי. בית המשפט התחשב בנסיבות המקלות של הנאשם, גילו הצעיר, העדר עבירות קודמות, הפנמת המעשה האסור והבעת החרטה והשית עליו 5 חודשי מאסר על תנאי והתחייבות.

ד.    בת"פ (שלום-אילת) 3191-01-12 מדינת ישראל נ' דניאל ביאר (פורסם במאגרים, 8.2.2012) הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות של פציעה ואיומים בכך שהכה בראשה של אחותו באמצעות ידיו. הנאשם הוסיף למעשיו שעה שהשליך לעבר ראשה של המתלוננת ואזה. המתלוננת אשר בקשה להגן על ראשה באמצעות ידיה נפצעה ונגרם לה חתך           מדמם בזרת יד ימין, חבלה מדממת בכתפה וכן שפשופים במרפק ימין. נוסף על כך איים הנאשם על המתלוננת כי יפגע בה. בית המשפט גזר על הנאשם 60 ימי מאסר בפועל בניכוי ימי מאסר וכן 7 חודשי מאסר על תנאי.

ה.   בת,פ (שלום - ב"ש) 24995-09-13 מ"י נ' אבוהאני (9.7.2015) הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירה של פציעה. בהתאם לכתב האישום, פצע הנאשם את המתלונן, על רקע של טענה לחוב כספי, באמצעות חפץ חד, וגרם לו לחתך בקרקפת. על הנאשם נגזרו 8 חודשי מאסר בפועל, מע"ת קנס ופיצוי.

6

ו.    בת.פ. (שלום - אילת) 44441-02-14 מ"י נ' אברמוביץ (24.9.2015)הנאשם הורשע על פי הודייתו בעבירת פציעה בכךשהכה את המתלונן במגרפהבעלתשיניימתכת פעםאחתבראשו.כתוצאהמכך,נגרםלמתלונןחתךמרוטשבקרקפתפרונטליתבאורךשלכ-7 ס"מ,והואנזקקלטיפולרפואיבהרדמהמקומית,לשםתפירהוחבישתהחתך. על הנאשם נגזרו 450 שעות של"צ ועונשים נלווים.

נוכח כל האמור לעיל, ולאחר שעיינתי בפסיקה, אני סבור כי מתחם העונש ההולם לאירוע דנן נע בין מאסר מותנה לבין 14 חודשי מאסר בפועל, כפי שקבע בית המשפט המחוזי בתל אביב.

גזירת עונשו של הנאשם מתוך מתחם הענישה ההולם

12.       בגזירת העונש המתאים לנאשם שלפניי, יש להתחשב בכך שהנאשם הודה בעבירה המיוחסת לו, נטל אחריות על מעשיו וחסך מזמנו של בית-המשפט, וכן יישב את ההדורים עם המתלונן. נוסף על כך, יש להתחשב בתיקון כתב-האישום ובכך שהעבירה בוצעה לפני כשנתיים ובמהלך הזמן מאז ביצוע העבירה ועד היום לא נפתחו כנגד הנאשם תיקים חדשים.

כמו כן לוקח אני בחשבון את העובדה שאף שמעורבותו של הנאשם באירוע נחזית להיות גדולה בהרבה משל המתלונן, הרי שלא תתכן דיספרופורציה בלתי מידתית בין העונש שהוטל על המתלונן (צו של"צ בלבד ללא ענישה ממשית) לבין העונש שיוטל על הנאשם, ויש ליתן משקל גם לשיקול זה.

לחומרה יש לצין את כלל נסיבות האירוע ובראש ובראשונה את העובדה שהנאשם תקף את המתלונן ללא כל סיבה נראית לעין. לעניין זה אני מפנה לדבריה הנוקבים של חברתי, כב' השופטת זמיר, בגזר הדין בעניינו של המתלונן, בעמ' 25-26. הדברים מדברים בעד עצמם, ואין צורך לחזור עליהם.

כמו כן, יש ליתן את הדעת לעברו הפלילי של הנאשם, אשר על אף גילו הלא מבוגר (29) הספיק לצבור כבגיר הרשעות בעבירות אלימות ובכלל זה תקיפה, דרישה באיומים של רכוש, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, איומים, ושוד מזויין.

הנאשם ריצה כבר תקופות מאסר בנות 6 חודשים ו - 26 חודשים, כך שהטלת תקופת מאסר שלישית במספר לא תהווה פגיעה משמעותית בו.

13.       נוכח כל האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

7

א.                   4 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת מעצרו.

ב.                    6 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום שחרורו הנאשם לא יעבור כל עבירת אלימות נגד הגוף, למעט איומים.

ג.                   3 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום שחרורו הנאשם לא יעבור עבירת איומים.

ד.                 קנס כספי בסך של 4,000 ש"ח ₪ או 90 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב - 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון בהם ביום 1.11.2016 ומדי כל 1 לחודש. לא ישולם תשלום כלשהו במועד, תעמוד היתרה לפירעון מלא ומיידי.

ה.                   פיצוי כספי למתלונן בסך 6,000 ₪.

הפיצוי יופקד בקופת בית-המשפט עד ליום 1.11.2016 ויועבר למתלונן, עד תביעה 2, בהתאם לפרטים שתמסור המאשימה למזכירות.

כל סכום שיופקד בקופת בית-המשפט ייזקף תחילה לתשלום הפיצויים, והיתרה לתשלום הקנס.

הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 25.10.2016 בכלא רמלה עד השעה 10.00 או על פי החלטת שב"ס כשברשותו ת.ז. או דרכון. על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף איבחון ומיון של שב"ס טל. 08-9787377, 08-9787336.

המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לשב"ס.

ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ה אלול תשע"ו, 28 ספטמבר 2016, בנוכחות הנאשם, ב"כ וב"כ המאשימה.