ת"פ 23931/09/15 – מ' א' ת' נגד מדינת ישראל
בית משפט השלום בנצרת |
|
|
|
ת"פ 23931-09-15 מדינת ישראל נ' א' ת'(עציר)
תיק חיצוני: 396848/15 |
1
לפני |
|
|
מבקשת |
מ' א' ת' ע"י ב"כ עו"ד מושקוביץ, מטעם הסניגוריה הציבורית
|
|
נגד
|
||
משיבה |
מדינת ישראל
|
|
|
||
החלטה |
מבוא
1.
לפניי
בקשה לגילוי חומר חקירה לפי סעיף
טיעוני הצדדים
2. ב"כ המבקשת טען כי החומר המבוקש מהותי לצורך בירור מהימנותו של המתלונן ורלוונטי להגנת הנאשמת. הסניגור תמך את טענותיו בפסיקה. בדיון בעל פה הוסיף כי הנאשמת דהיום היא המתלוננת בתיק המבוקש, וככזו אמורה היתה לקבל את המידע לגבי התיק המבוקש. כמו כן, הודיע הסניגור כי בקשתו ביחס לרישום הפלילי מתייחסת אך ורק להרשעותיו הקודמות של המתלונן. עוד צוין כי בעדותו במשטרה, סיפר המתלונן מיוזמתו כי בעבר ריצה מאסר בגין תלונת הנאשמת.
2
3. המשיבה התנגדה לבקשה והפנתה לפסיקה בה נקבע מבחן הרלוונטיות על שיקוליו. עוד הדגישה כי תיקי מב"ד ותיקים סגורים אינם מהווים חומר חקירה כלל. לפיכך, ונוכח הפגיעה בזכותו של המתלונן לכבוד ולפרטיות, בקשה לדחות את הבקשה.
המסגרת הנורמטיבית
4. סעיף
"הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו".
5. ככלל, עפ"י הפסיקה הענפה בסוגיה זו, פרשנות המושג "חומר חקירה" היא מרחיבה, ונקבע כי חומר חקירה הינו כל מידע הרלבנטי לאישום ולברור העובדות שבמחלוקת או עשוי לתרום להגנתו של הנאשם.
עפ"י בש"פ 5881/06 בניזרי נ. מ"י (להלן: "הלכת בניזרי") יש לבחון בקשה כגון הבקשה דנן במבחן של רלוונטיות ותועלת פוטנציאלית להגנתו של נאשם.
מן הכלל אל הפרט
6. הנאשמת והמתלונן נשואים זה לזה והם הורים ל-6 ילדים.
המתלונן בתיק דנן, היה הנאשם בתיק המבוקש, והנאשמת שלפניי, היתה המתלוננת. ככזו, יודעת הנאשמת על קיום ההליך ועל תוצאותיו. עיקרי הדברים ידועים לה, אך היא לא קבלה לידיה, חרף מעמדה כנפגעת העבירה שם, את כתב האישום שהוגש נגד בעלה ואת פסק הדין שניתן. עוד אני למדה מדברי ב"כ הצדדים, כי המתלונן סיפר על התיק המבוקש מיוזמתו בעת שנחקר במשטרה בגין תלונתו בתיק דנן.
7. בנסיבות אלה, לא ניתן להגיד כי בקשת ההגנה לקבל לידיה את הנתונים בגין התיק המבוקש היא בגדר מסע דיג או ספקולציה כלשהי. מדובר, לטעמי, בחומר רלוונטי להגנת הנאשמת שלפניי. לא מצאתי שאינטרס כלשהו של המתלונן ייפגע כתוצאה מהעברת נתונים אלה למבקשת. על כן אני סבורה שיש להעבירו לידי ההגנה.
3
8. באשר לרישום הפלילי של המתלונן, הסניגור הבהיר כי בקשתו מתייחסת אך ורק להרשעותיו הקודמות ולא לכלל גליון הרישום הפלילי.
9. עיינתי בגליון הרשעותיו הקודמות של המתלונן, ואני סבורה כי יש להעבירו בחלקו לעיון ההגנה, ולהלן נימוקיי;
· ביחס לתיק המבוקש, גילוי רישום הרשעתו מתבקש מאליו.
· למתלונן שתי הרשעות נוספות, שהתיישנו לפני כ-15 שנים, אם כי טרם נמחקו. לטעמי, הרשעה מס' 2, יש להעביר להגנה והרשעה מס' 3 - לא.
· העד שגילוי הרשעותיו הקודמות מתבקש הוא המתלונן, קרי; עד התביעה העיקרי, שמעורבותו באירוע נשוא האישום היא גבוהה מאד, והפוטנציאל הראייתי הגלום בעדותו הוא קריטי.
· נוכח מהות העבירה בה הורשע בהרשעה מס' 2, אני מוצאת שקיים קשר בין הרשעתו בעבר לבין האישום לגביו אמור להעיד בתיק דנן, הגם שהרשעה זו ישנה מאד.
· אין בעברו של המתלונן הרשעות המעידות באופן ישיר על מהימנותו, אך לטעמי, באספקלריה הרחבה של מהות העבירה המיוחסת לנאשמת, הזיקה הישירה בין הנאשמת לבין המתלונן ומערכת היחסים ביניהם לאורך השנים, יש חשיבות ורלוונטיות לחשיפת החומר המבוקש (בחלקו) לצורך הגנת הנאשמת.
· הרשעה מס' 3 עניינה בעבירה ישנה מאד. במהותה, היא איננה רלוונטית לעניין הנדון ולא לאופיו של המתלונן, ואין בה כדי לסייע להגנתה של הנאשמת באופן כלשהו.
10. אשר על כן, ובהתחשב בהלכת בניזרי, אני מורה למשיבה להעביר לעיון ההגנה את כתב האישום וגזר הדין בת"פ 2611/06 וכן את גליון הרשעותיו הקודמות של המתלונן, למעט הרשעה קודמת מס' 3.
4
המזכירות תעביר החלטה זו לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, י"ח שבט תשע"ו, 28 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.
