1

בפני תביעה לפינוי מושכר.

בדיון שהתקיים ביום 7/12/21, הודיע הנתבע 2, כי אם הצדדים לא יגעו להסכם בדבר המשך השכירות, הנתבעים יפנו את המושכר בתום תקופת השכירות, עד ליום 25/12/21.

בהחלטה שניתנה באותו יום נרשם, כי אם הצדדים סבורים שיש צורך לקיים דיון נוסף בתובענה עליהם להודיע על כך עד ליום 3/1/22.

ביום 2/1/22, התובע הודיע, כי הצדדים לא הגיעו להסכמה על המשך השכירות, כי הנתבעים לא פינו את המושכר וביקש ליתן פסק דין פינוי בהתאם להצהרת הנתבע בדיון כאמור.

הנתבעים לא הגישו כל הודעה וממילא, לא ביקשו לקיים דיון נוסף.

אשר על כן, נוכח סיום תקופת השכירות ובהתאם להצהרת הנתבעים לפרוטוקול על הסכמה לפנוי המושכר, אשר על פי הנטען לא בוצעה בפועל, זכאי התובע לפסק דין פינוי כמבוקש.

אני מורה לנתבעים לפנות את המושכר המצוי ברח' ויצמן 96 בנהריה, ולהחזיר את החזקה בנכס לתובע, כשהוא פנוי מכל אדם וחפץ השייך להם.

התובעים ימציאו את פסק הדין לנתבעים בהמצאה כדין, ללא דיחוי.

צו הפינוי יכנס לתוקפו בחלוף 30 יום מיום המצאת פסק הדין לנתבעים, בהמצאה כדין, ובתנאי שיהיה בידי התובעים אישור מסירה כדין על ביצוע ההמצאה.

אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 700 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לנתבעים, אחרת יתווספו להם הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

2

ניתן היום, ד' שבט תשפ"ב, 06 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.