1

2

 

 

כללי

1.      הנאשמים 1 ו-2 הודו והורשעו ביום 26.9.19 במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן. על פי ההסדר הנאשם 2 הודה והורשע בביצוע עבירת ייבוא סם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13 יחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים"), יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), וכן בעבירת קשירת קשר לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, ואילו הנאשם 1 הודה והורשע בביצוע עבירת סיוע לייבוא סם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13 יחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים, יחד עם סעיף 29(ב) וסעיף 31 לחוק העונשין.

 

2.      דינו של נאשם 1 נגזר בו ביום, בהתאם להסדר הטיעון, ל- 20 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי והתנאי שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה על פקודת הסמים שהיא פשע, 4 חודשי מאסר על תנאי והתנאי שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה על פקודת הסמים שהיא עוון, וכן קנס בסך 6,000 ₪ אשר ישולם ב-12 תשלומים שווים וחודשיים או 20 ימי מאסר תמורתו.

 

3

3.      בעניינו של הנאשם 2 הוסכם כי המאשימה תעתור לעונש ראוי של 40 חודשי מאסר בפועל, וכי הנאשם 2 יופנה לקבלת תסקיר מאת שירות המבחן. עוד הוסכם כי יותר לנאשם 2 להעלות בגדר טיעוניו לעונש את הטענה כי פותה לבצע את העבירות.

 

4.      מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי בחודש מאי 2018 קשרו הנאשמים קשר עם שי רפאל לייבא סמים מסוג קוקאין מסאו פאולו בברזיל לישראל. במסגרת הקשר תואם כי שי רפאל ידאג לנסיעה של הנאשם 2 ומורן גיאת לסאו פאולו, הנאשם 1 ידאג לכך שהנאשם 2 יקבל מאחר בברזיל מזוודה ובה מוסלקים 2 ק"ג סם מסוכן מסוג קוקאין, והנאשם 2 יעביר המזוודה ארצה לחזקתם של שי והנאשם 1, אשר יפיצו את הסמים בישראל.

על פי הקשר, עם נחיתתם של הנאשם 2 ומורן גיאת בישראל, הם היו אמורים לנסוע במונית ששלח שי רפאל למקום מפגש בכפר יונה, שם הנאשם 2 ימסור את הסמים לשי רפאל ויקבל ממנו תמורה כספית.

 

במסגרת הקשר, ביום 26.7.18, בסאו פאולו, מסר אחר לנאשם 2 מזוודה ובה 5.945 ק"ג נטו סם מסוכן מסוג קוקאין, המוערכים בשווי של 2 מיליון ₪, תוך שהנאשם 2 סבר שהמזוודה מכילה כאמור 2 ק"ג סם בלבד.

 

ביום 28.7.18 בסמוך לשעה 18:40 נחתו הנאשם 2 ומורן גיאת בנמל התעופה בן גוריון, כשבאמתחת הנאשם 2 מזוודה ותיק גב בהם הוסלק הסם. הנאשם 2 התקשר לשי רפאל ועדכן אותו כי נחתו בארץ, ולאחר מכן נסעו השניים לכפר יונה במונית על מנת להיפגש עם שי ולמסור לו את הסם.

 

תסקיר שירות המבחן

 

4

5.      מתסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם 2 עולה כי הוא רווק בן 28 המקיים אורח חיים חרדי ומתגורר עם הוריו ואחיו במושב גאולים. השלים 12 שנות לימוד, למד בפנימייה צבאית, בעל תעודת בגרות מלאה, התגייס לצה"ל ושירת כקצין מצטיין בחיל המודיעין (מפקד פלוגה). בעקבות חוויות קשות במהלך שירותו הצבאי החל לסבול מהתקפי חרדה ונוטל טיפול תרופתי אנטי דכאוני אשר הביא להטבה במצבו הרגשי.

לאחר שחרורו מהצבא עבד בשיפוצים עם אביו אולם יחסי השניים נקלעו למשבר, בעקבותיו התרחק במידה מסוימת מבני משפחתו. כיום נמצא בהליך פשיטת רגל בשל חובותיו. במסגרת המעצר בתיק זה נעצר בתחילה בפיקוח אלקטרוני ובפיקוח מעצר של שירות המבחן, והשתלב בקבוצה לעצורי בית. במקביל נעזר בעו"ס מטעם הפיקוח האלקטרוני והשתתף בתכנית חדשה של טיפול אינטרנטי של שירות הפיקוח האלקטרוני. בהמשך שוחרר בתנאי מעצר בית לילי ובפיקוח לאורך כל שעות היממה, והחל לעבוד כמזכיר ומנהל אדמיניסטרטיבי בכולל בכפר יונה.

 

ההתרשמות היא כי הנאשם 2 נעדר עבר פלילי ונעדר אלמנטים עברייניים מושרשים, אשר התקשה להתמודד עם תחושת הכישלון, הפגיעה בדימוי העצמי והלחץ הכלכלי וכן חש בדידות וניתוק ממשפחתו. התנהל תוך טשטוש והסתרה ואף פנה להימורים.

להתרשמות שירות המבחן, במידה וישולב בהליך טיפולי יופחת הסיכון להישנות התנהגות שולית, ונשקלה ענישה שיקומית, אולם בשל אופי העבירה, חומרתה, כמות הסם המיובא והתכנון, לא בא שירות המבחן בהמלצה כאמור אלא רק בהמלצה כי בשיקולי הענישה יילקחו בחשבון גורמי הסיכוי לשיקום: היעדר עבר, ניקיון מסמים, לקיחת אחריות יכולות אישיות והתנהלות יציבה, השתלבות בתעסוקה ותמיכת משפחתו הנורמטיבית.

 

5

ראיות לעונש

6.      מטעם הנאשם 2 העידו מספר עדי אופי.

מר יובל כהן, אשר שרת כסמ"פ של הנאשם 2 בחיל המודיעין, העיד כי שאב ממנו דוגמה אישית לאחריות אישית ולהצבת והשגת יעדים, העיד על חכמתו ועל היחס החם שמפגין כלפי זולתו. לדבריו הופתע מהאישומים החמורים נגדו, ואשר אינם מאפיינים אותו. לדבריו הנאשם 2 הביע בפניו חרטה עמוקה על מעשיו, וחיזק את הקשר עם בני משפחתו.

 

מר נתן אלקיים, חברו של הנאשם מהפנימייה הצבאית, תאר אותו כאדם ערכי ואכפתי, אשר הביע חרטה וצער על המעשים, אשר אינם מאפיינים אותו, וכך גם מר תאיר טל ומר דור משולם, אשר תארו את שירותו הצבאי המשמעותי של הנאשם, בגזרת הר דוב, ואת תרומתו לחברה.

 

מר שאול מלכה, רב בעמותה בכפר יונה בה עובד הנאשם 2, מסר כי הנאשם 2 בחור משכיל וצנוע, אשר מעד מעידה חד פעמית וביקש לאפשר לו להמשיך לעבוד ולתרום לחברה במסגרת עבודות שירות ולא להחזיר אותו לבית האסורים.

 

אמו של הנאשם 2 הגישה מכתב וציינה כי לאחר משבר בין הנאשם 2 לבין אביו חלה התרחקות של הנאשם 2 מבני המשפחה, וכיום המשפחה התכנסה מחדש והתחזקה, ועל כן ביקשה מבית המשפט לתת לנאשם 2 הזדמנות.

 

7.      כן הגיש ב"כ הנאשם 2 אסופת מסמכים ובהם תעודות של הנאשם 2 מביה"ס הריאלי בחיפה, תעודות בוגר הפנימייה הצבאית לפיקוד, תעודות הצטיינות משירותו הצבאי, ומכתב מפסיכיאטר לפיו הנאשם 2 סובל מהתקפי חרדה ומאגרופוביה אשר הוחמרו עם ההליך המשפטי, ומטופל תרופתית.

6

 

הטיעון לעונש

8.      ב"כ המאשימה ציינה כי מעורבותו של הנאשם 2 בעבירות גבוהה: הנאשם 2 קשר קשר עם אחרים לייבוא 2 ק"ג קוקאין מברזיל לישראל ומידת מעורבותו בתכנון העבירות גבוהה, הנאשם 2 רכש את כרטיסי הטיסה, נסע עם חברתו לסאו פאולו שם קיבל לרשותו מזוודה ובה 6 ק"ג קוקאין אותם ייבא ארצה מתוך בצע כסף, ונסע משדה התעופה לאחר לשם מסירת הסמים.

בכך פגע הנאשם 2 במידה משמעותית בערכים המוגנים והם הגנה על שלום הציבור ובריאותו עקב נזקי השימוש בסמים מסוכנים, הן לצרכני הסמים והן לציבור בכללותו, בין עקב נזקים ישירים של השימוש בסם ובין עקב נזקים עקיפים ובהם פעילות עבריינית לצורך מימון הסם. כן הפנה לטיב הסם, שהינו סם קשה המכונה "סם המוות", אשר פגיעתו משמעותית, ולכמותו ותוך כך עלותו גבוהה והרווחים הצפויים מהפצתו גבוהים בהתאם.

 

ב"כ המאשימה הפנתה לקביעותיו של בית המשפט העליון באשר לצורך לנקוט בענישה משמעותית כלפי המייבאים סמים לישראל מטעמי הרתעה, ולנסיגת נסיבותיו האישיות של העבריין מפני הנזק הקשה שגורם השימוש בסם (ע"פ 6029/03 מדינת ישראל נ' גולן שמאי ואח', ע"פ 7044/11 חסין עבדאללה עבד ואח' נ' מדינת ישראל).

 

7

על פי מדרג הענישה אותו הציגה ב"כ המאשימה, מצוי שי רפאל (אשר נפטר בינתיים) ברף הגבוה, כאשר עקב מצבו הרפואי הוסכם בשעתו על ענישה של 57 חודשי מאסר בפועל . אחריו מצוי הנאשם 2, אשר הודה במשטרה כי קיבל הנחיות משי רפאל וייבא את הסמים בפועל, וכתב האישום נוסח על פי הודאתו. הנמוך במדרג הוא הנאשם 1, אשר עמד בקשר מול גורם בברזיל וסייע ביבוא הסמים, ובעניינו היו קשיים ראייתיים משמעותיים שכן העד שהפליל אותו (אותו שי רפאל שנפטר בינתיים) לא יכול היה להעיד נגדו, וקשיים אלה הובילו להסדר טיעון ולענישה מוסכמת של 20 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 6,000 ש"ח.

 

בעניינו של הנאשם 2, בשים לב לחלקו במעשים, לעקרון אחידות הענישה ולמיקומו במרכז מדרג הענישה, להודאתו, לעמדת שירות המבחן (נטען כי לבד משילובו בקבוצת עצורי בית לא עבר הנאשם 2 הליך טיפולי משמעותי בשירות המבחן, אף שהיה משוחרר מיום 14.11.18) ולהיעדר עבר פלילי, עתרה ב"כ המאשימה להשית 40 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס שלא יפחת מ-10,000 ₪.

 

9.      ב"כ הנאשם טען כי עפ"י עובדות כתב האישום בו הודה הנאשם 2, לנאשם 1 יוחסו עבירות ייבוא סם (ולא עבירות סיוע לייבוא סם בהן הורשע בסופו של יום), ועל כן מבחינת מדרג הענישה אין לאבחן בין הנאשם 1 לבין הנאשם 2. גם מבחינת טיב המעשים נטען כי חלקו של המשיב 1 אינו נופל מחלקו של המשיב 2. עוד נטען, כי המאשימה התנהלה ברשלנות כאשר לא זימנה את העד המפליל שי רפאל לעדות מוקדמת בעניינו של הנאשם 1, ותרמה לקושי הראייתי. התנהלות זו אינה מאפשרת הקלה כה משמעותית עם הנאשם 1 ובה בעת עמידה על עתירה עונשית גבוהה משמעותית בעניינו של הנאשם 2.

 

 

8

ב"כ הנאשם הצביע על כך שהנאשם 2, קצין צה"ל לשעבר ונעדר עבר פלילי, מצוי בעיצומו של הליך פש"ר, הובל למעשים על ידי שי רפאל והנאשם 1 שהינם עבריינים מורשעים, כן עמד על כך שהנאשם 2 חשב שהביא 2 ק"ג סם מסוכן ולא יותר מכך, וכי הנאשם 1 ושי רפאל שיטו בו. הנאשם 2 הודה במעשים כבר בחקירתו במשטרה, נטל אחריות על מעשיו, שהה 4 חודשים במעצר, ו-10 חודשים במעצר באיזוק אלקטרוני, שהה בתנאים מגבילים, שולב בעבודה בעמותה לנוער בסיכון וקיימים בעניינו סיכויי שיקום. מדובר באדם ערכי אשר תרם למדינה ומעד ויש הצדקה לסטות בעניינו ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום ולהשית עליו עונש של עבודות שירות.

 

כתימוכין לעתירתו בדבר סטייה ממתחם העונש ההולם הפנה ב"כ הנאשם 2 לפסיקה המפורת להלן:

ע"פ 6637/17 אליזבת קרנדל נ' מדינת ישראל, בו נקבע כי חרטה כנה לצד תהליך שיקומי טיפולי מוצלח וחזרה לדרך הישר עשויים להצביע על "סיכוי של ממש לשיקום" המצדיק סטייה ממתחם העונש, בפרט מקום בו מדובר באדם צעיר נעדר עבר פלילי;

ע"פ 4879/19 מדינת ישראל נ' דניאל פבלוב, במסגרתו חייל בשירות סדיר הזמין חבילה מקולומביה לישראל אשר הכילה 951 גרם קוקאין, הורשע בעבירת ניסיון לייבוא סם מסוכן והושתו עליו 9 חודשי עבודות שירות, צו מבחן למשך 18 חודשים ועונש מאסר מותנה;

ע"פ 911/14 פלונית נ' מדינת ישראל, בו נקבע כי אם בעניינו של הנאשם קיים פוטנציאל שיקומי גבוה ושליחתו מאחורי סורג ובריח עלולה לאיין את התהליך השיקומי או לפגוע בו באופן ניכר, יש לבכר את שיקולי השיקום;

ע"פ 779/15 פלוני נ' מדינת ישראל, בו נדון עניינו של נאשם בעבירה חמורה אשר השלים הליך טיפולי ונמצא כ"הצלחה ממומשת של תהליך השיקום".

 

9

10.  הנאשם בדברו האחרון העיד כי ביצע את המעשים עקב מצוקה כספית וחובות שצבר, ונתק ממשפחתו אשר מנע ממנו לפנות אליהם לעזרה. לדבריו הבין כי שגה בשיקול דעתו אולם פחד לחזור בו מהסכמתו לביצוע המעשים לנוכח הגורמים העברייניים המעורבים במעשה. כן מסר כי עם מעצרו שיתף פעולה עם חוקריו באופן מלא, וביקש להשתלב בקבוצה טיפולית. גם בהמשך, לאחר ששוחרר ממעצר, השתתף בקבוצה של שירות המבחן, חידש את הקשר עם בני משפחתו, אף שחש בושה על כך שפגע בהם, החל תהליך של פשיטת רגל להסדרת תשלום חובותיו והחל לעבוד בכולל ובבניית אתרי אינטרנט. לבסוף ביקש הנאשם 2 את התחשבות בית המשפט בגזירת עונשו לפנים משורת הדין.

 

דיון והכרעה:

מתחם העונש ההולם

11.  ב"כ הצדדים הציגו לפני הסדר דיוני, במסגרתו עתרה המאשימה להשית על הנאשם 2 עונש בן 40 חודשי מאסר בפועל, ואילו ב"כ של הנאשם 2 ביקשני לסטות ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום ולהסתפק בעונש של עבודות שירות, זאת במצטבר לתקופת מעצרו של הנאשם ולתקופה בה היה נתון בפיקוח אלקטרוני.

 

בנסיבות אלה, עליי להידרש לשאלת מתחם העונש ההולם ולשאלת הסטייה ממנו.

 

12.  העובדות אותן בית המשפט שוקל במסגרת מעשה העבירה הן אלה הבאות בפניו במסגרת כתב האישום וכן פרטים נוספים המוסכמים בין הצדדים (סעיף 40י(ד) לחוק העונשין).

 

בענייננו, עולה מכתב האישום המתוקן כי הנאשם 2 קשר עם שי רפאל ועם הנאשם 1 לייבא במזוודה מברזיל 2 ק"ג סם מסוג קוקאין, כאשר שי ידאג לנסיעה והנאשם 1 ידאג לכך שהנאשם 2 יקבל את הסמים בברזיל.

 

10

התיאור הבא בכתב האישום המתוקן התייחס לעובדה שהנאשם 2 היה מצוי בחו"ל. מכאן כי טענות ב"כ המאשימה לעניין מעורבות מעמיקה של הנאשם 2 בתכנון או ברכישת כרטיסי טיסה אינן מבוססות במסגרת עובדות כתב האישום המתוקן וממילא אינן מוסכמות על ידי ההגנה.

 

הנאשם 2 תכנן עם אחרים במסגרת קשר לצאת לחו"ל על מנת לייבא ארצה 2 ק"ג סם מסוג קוקאין בידיעה כי זה יופץ בארץ על ידי האחרים, יצא את הארץ על פי התכנית וקיבל בחו"ל מזוודת סמים מאחר מבלי שפעל בעצמו לשם כך, עלה על טיסה ארצה כשברשותו מזוודת הסמים והתעתד למסור אותה לשי רפאל על פי התכנית, קרי: שימש כבלדר.

 

צודק ב"כ הנאשם 2, כי גם תפקידו של הנאשם 1 הינו משמעותי, כיוון שהוא זה שהיה מקושר לגורם העברייני בברזיל אשר סיפק את הסמים לנאשם 2 והוא זה אשר הפעיל את הגורם האמור למסירת הסמים לנאשם 2 כאמור. יחד עם זאת, חלקו של הנאשם 2 משמעותי במובן זה שבלעדיו לא היתה מושלמת העבירה, והוא זה אשר הכניס את הסמים בפועל לתחומי מדינת ישראל.

 

אשר לכמות הסם שהוסלקה, מבחינת מודעותו היתה ברשותו כמות של 2 ק"ג סמים מסוכנים, שיש בה להעמיד בסיכון את ציבור המשתמשים בסם באופן ישיר ואת הנפגעים ממנו באופן עקיף. מכיוון שזו הסכמת הצדדים, אין לקבל את טענות המאשימה לעניין אחריותו לכך שיובאו בפועל 6 ק"ג מהסם האמור. קביעה זו מתיישבת גם עם ההנחה כי אין מדובר בסטייה צפויה או מסתברת בכמות הסם - לנוכח טיבו ועלותו הגבוהה של הסם האמור.

 

כן הוסכם בין הצדדים כי הנאשם 2 יוכל לטעון כי פותה לבצע המעשים על ידי שי רפאל והנאשם 1.

 

זהו מעשה העבירה עליו נותן הנאשם 2 את הדין.

11

 

13.  אמנם תפקיד הבלדר אינו מצוי בראש מדרג הפצת הסמים, אך מדובר בתפקיד חיוני בשרשרת הפצת הסם. מדובר במעשה מתוכנן אשר יש בו לפגוע במידה רבה בשלום הציבור ובריאותו, מעצם ייבוא הסמים לארץ וחשיפת ציבור צרכני הסמים לכמות גדולה של סם קשה, אשר נלווית לו פגיעה עקיפה בנפגעי עבריינות הקשורה בסמים, וכל זאת למטרת רווח כלכלי. להשפעותיו הקשות של סם הקוקאין ראו קביעותיו של כב' הש' הנדל בע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יונה (4.7.12).

 

בענייננו, למרבה המזל, לא הופצו הסמים בקרב הצרכנים הודות לפעילות מאומצת של משטרת ישראל.

 

14.  בע"פ 7044/11 בעניין עבד האמור, בו נדונה סוגיה של הברחת סמים ממצרים לישראל על ידי מסתננים, קבע בית המשפט העליון כי השיקול ההרתעתי מהווה את השיקול הדומיננטי, וכי ישנה משמעות להיות המערערים בוגרים ומודעים למשמעות המלאה של מעשיהם, וליכולתם להעריך בצורה רציונאלית את הסיכון הכרוך בביצוע העבירות אל מול הרווח הצפוי.

 

על כן, העונש המושת צריך לאיין את הכדאיות שבביצוע העבירה. ביחס לתפקיד הבלדר נקבע, כי אף שאין המדובר בתפקיד בכיר בשרשרת הפצת הסם, הרי שמדובר בתפקיד עליו מתבססת השיטה, ובכך תורם הוא להימשכות התופעה.

 

כן נפסק, כי ככל שמדובר בעבירות סמים, גובר האינטרס החברתי על פני הנסיבות האישיות של מבצע העבירה (וראו לעניין זה ע"פ 6029/03 מדינת ישראל נ' שמאי ; ע"פ 9482/09 ביטון נ' מדינת ישראל (27.7.11); וע"פ 4008/11 גוארדיה נ' מדינת ישראל (6.3.12)).

12

 

15.  עיון בפסיקה בעניינם של בלדרי סמים מסוג קוקאין בכמויות הדומות לענייננו מצביע על מתחם ענישה הנע בין 36 ח' מאסר ל-70 ח' מאסר.

 

בע"פ 6886/17 מלו בנדירה מרסל נ' מדינת ישראל נקבע כי מתחם העונש ההולם בגין ייבוא של כ-3 ק"ג קוקאין נע בין 4 ל-7 שנות מאסר, והושתו על המערער, אזרח זר נעדר עבר פלילי אשר נשלח על ידי אחרים, הודה ונטל אחריות ואף סייע למשטרה בניסיון ללכוד מעורבים נוספים בארץ, 56 חודשי מאסר בפועל.

 

בע"פ 6840/14 Giraldo Arbelaez נ' מדינת ישראל המערערת ייבאה לישראל 3.82 ק"ג קוקאין במזוודה בתמורה לתשלום. נקבע כי מתחם הענישה נע בין 4 ל-6.5 שנות מאסר בפועל והושתו עליה 4 שנות מאסר בפועל.

 

בע"פ 5813/14 Pedraza נ' מדינת ישראל (13.7.15), נדחה ערעורה של נאשמת אשר הורשעה בייבוא 660 גרם סם מסוג קוקאין בתיק. נקבע מתחם של 24 עד- 55 חודשי מאסר בפועל.

 

בע"פ 4008/11 גוארדיה נ' מדינת ישראל (6.3.12), נדחו ערעורם של נאשמים, גבר ואישה אזרחי בוליביה, אשר נשאו בגופם סם מסוג קוקאין. הנאשמת נשאה סם במשקל של למעלה מ- 800 גרם והנאשם במשקל של 1 ק"ג. הנאשמת אם לארבעה ילדים החיים בארץ מוצאה בעוני. הנאשם אף הוא אב לשלושה ילדים וסובל מחרפת רעב בארץ מוצאו. הנאשמת נדונה ל- 45 חודשי מאסר בפועל ואילו הנאשם ל- 55 חודשי מאסר בפועל.

 

13

בע"פ 904/11 הרדיה נ' מדינת ישראל (11.7.11), נדחה ערעורה של נאשמת אשר הורשעה בייבוא והחזקת סם מסוכן. הנאשמת ואחר שהינם אזרחי בוליביה, הגיעו לישראל כשהם נושאים בגופם מארזים גליליים שהכילו סם מסוכן מסוג קוקאין, במשקל כולל של 1.5 ק"ג (נטו). הנאשמת אם לשתי בנות, שבעלה נפטר במהלך משפטה; בעקבות מאסרה הדרדר מצב בריאותה, ומשפחתה נקלעה למצוקה כלכלית. נדונה ל- 45 חודשי מאסר בפועל.

 

בת"פ 22433-05-18(מח' מרכז לוד) מדינת ישראל נ' ברוך קליין (31.12.19) נקבע כי מתחם העונש ההולם למי שייבא ארצה במזוודה 4 ליטר קוקאין נוזלי נע בין 45 ל-75 חודשי מאסר.

 

בת"פ (מח' ת"א) 47466-10-18 מדינת ישראל נ' וילאקורטה (17.6.19) הורשעה בלדרית בגין יבוא 2.96 ק"ג סם מסוג קוקאין, נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 45 חודשי מאסר בפועל ועד 7 שנות מאסר בפועל.

 

בת"פ (מח' חי') 56230-11-15‏ ‏ מדינת ישראל נ' טימיס (28.6.16), הורשעה נאשמת, אזרחית ספרד, בעבירות של ייבוא סם והחזקת סם שלא לשימוש עצמי, לאחר שייבאה בתוך גופה סם מסוג קוקאין במשקל כולל של 1.013 ק"ג ארצה. בית המשפט קבע כי מתחם העונש הינו בין 3 ל-5 שנות מאסר. נדונה ל- 3.5 שנות מאסר בפועל.

 

בת"פ (מח' מרכז לוד) ‏ 54648-02-17‏ מדינת ישראל נ' ג'ניפר גוברה (27.5.18) נקבע בגין יבוא סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 991.1 גרם מתחם העונש נע בין שנתיים וחצי מאסר בפועל ועד חמש שנות מאסר בפועל.

 

 

 

 

14

16.  בענייננו כאמור מדובר בקשירת קשר (תכנון) וביבוא (בתפקיד בלדרות) חד פעמי של 2 ק"ג קוקאין במזוודה, מתחם העונש ההולם לנסיבות מעשה העבירה נע בין 36 חודשי מאסר ל-70 חודשי מאסר בפועל.

 

 

בחינת סטייה ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום - סעיף 40ד לחוק העונשין

 

17.  תסקיר שירות המבחן מתאר את השתתפותו של הנאשם 2 בקבוצה טיפולית לעצורי בית, במסגרתה התייחס לבחירותיו המכשילות אשר הובילו אותו לביצוע העבירות והכיר בצרכיו הטיפוליים. כן צוין כי הנאשם 2 שולב בנוסף בקבוצה אינטרנטית של שירות הפיקוח האלקטרוני. לא פורטו תובנות נוספות או המלצות בדבר ענישה שיקומית, ולהתרשמות שירות המבחן שילובו בתכנית שיקום יוכל לסייע בהפחתת הסיכון להתנהגות שולית בעתיד.

 

בנסיבות אלה לא ניתן לומר כי בשלב זה השלים הנאשם 2 תהליך שיקום ממשי המצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום.

 

אשר לקיומו של פוטנציאל לשיקום, אכן ניכר כי מאז שחרורו ממעצר עושה הנאשם 2 מאמצים להשגת יציבות בחייו, בין במישור האישי המשפחתי ובין בהשתלבות בעבודה והסדרת חובותיו ויש לברך על כך, אולם לא מצאתי כי נסיבות אלה עולות בגדרו של חריג המצדיק כאמור סטייה לקולא מהמתחם.

 

 

 

 

 

15

קביעת העונש ההולם בתוך המתחם - נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

 

18.  במסגרת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה יש להתחשב בכך שהנאשם 2 צעיר בן 28, רווק, נעדר עבר פלילי, המנהל אורח חיים חרדי ואשר השלים 12 שנות לימוד בביה"ס הריאלי בחיפה ובפנימייה הצבאית, ושירת שירות צבאי כקצין מוערך בחיל המודיעין.

 

הנאשם 2 נקלע למשבר עסקי עם אביו והדבר גרם לנתק משפחתי כמו גם לקושי כלכלי בעקבותיו ביצע הנאשם 2 את העבירות בהן הורשע, ואשר זרות לאורח חייו.

 

הנאשם 2 נטל אחריות על מעשיו כבר בחקירתו במשטרה, הכיר בטעות שביצע בשיקול הדעת ובמסגרת מעצרו והיותו בפיקוח אלקטרוני השתלב בקבוצות טיפוליות והשתלב בעבודה על מנת לייצב את חייו. כן החל בהליך פשיטת רגל להסדרת חובותיו.

 

עוד נתתי דעתי לכך שהנאשם 2 שהה במעצר משך ארבעה חודשים - זאת לראשונה בחייו, ולאחר מכן שהה עשרה חודשים נוספים בפיקוח אלקטרוני, וכי ישנו קושי משמעותי בהחזרתו למאסר עתה, זאת בפרט לנוכח מצבו הנפשי, לנוכח העובדה שהנאשם 2 מקבל טיפול תרופתי נגד חרדות ולנוכח העובדה שבמאסרו יש כדי להשפיע לרעה על מצבו הנפשי.

 

לא ניתן להתעלם מעקרון אחידות הענישה, מעונשו של שי רפאל אשר נקבע ל-56 חודשים לנוכח מצבו הרפואי (חולה סרטן אשר סיים את חייו מאחורי סורג ובריח) ומעונשו של הנאשם 1, אשר הורשע בעבירת הסיוע לייבוא ונדון לעונש של 20 חודשים בגין חלקו במעשים.

16

 

בנסיבות האמורות, ובשים לב ליחס בין הנאשם 2 לנאשם 1 ולעובדת החזרת הנאשם 2 אל מאחורי סורג ובריח לאחר תקופה משמעותית בה שהה במעצר בפיקוח אלקטרוני בביתו ולאחר מכן בתנאים מגבילים, מצאתי להשית על הנאשם 2 עונש ברף התחתון של המתחם כדלקמן:

 

א.    36 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו 28.7.18 ועד 14.11.18.

ב.      10 חודשי מאסר על תנאי והתנאי שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה על פקודת הסמים שהיא פשע.

ג.       6 חודשי מאסר על תנאי והתנאי שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה על פקודת הסמים שהיא עוון.

ד.      קנס בסך 8,000 ₪ אשר ישולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.3.20 או 30 ימי מאסר תמורתו.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

 

ניתן היום, י"ח שבט תש"פ, 13 פברואר 2020, במעמד ב"כ המאשימה עו"ד יעל בן שמואל הנאשם וב"כ עו"ד טל גלאון.