1

מבוא

1.           הנאשמת 1, שרית פלדמן חזן (להלן - "נאשמת 1") שימשה בעת הרלוונטית מנהלת פעילה של נאשמת 2, א.ש פלדמן פרויקטים ויזמות בע"מ (להלן - "נאשמת 2").

2.           בהכרעת דין מיום 20.9.18, הורשעו הנאשמות, לפי הודאתן בעובדות כתב האישום המתוקן, בביצוע 4 עבירות של אי הגשת דו"חות במועד, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975.

לפי כתב האישום המתוקן, הנאשמות לא הגישו במועד 4 דו"חות תקופתיים דו חודשיים בגין החודשים 11-12/12, 1-2/13, 7-8/13 ו- 9-10/13, שהמס המגיע בגינם עמד על סכום של 114,098 ₪.

טענות הצדדים

2

3.           באת כוח התביעה טענה, שכתוצאה מביצוע העבירות בהן הורשעו הנאשמות נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על הקופה הציבורית וערך השוויון בנשיאת נטל המיסים.

4.           כן טענה, כי יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות הקשורות בביצוע העבירות: הנאשמות ביצעו 4 עבירות של אי הגשת דו"חות וגרמו לקופת המדינה נזק בסכום של כ- 114,000 ₪.

5.           עוד טענה, כי מתחם העונש ההולם את העבירות בנסיבותיהן נע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של 7 חודשים, מאסר על תנאי, קנס בשיעור של 5 - 10 אחוזים מגובה המחדל, התחייבות וקנס סמלי לנאשמת 2 שאינה פעילה.

6.           באת כוח התביעה ציינה את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות: הנאשמות הודו במיוחס להן ונעדרות עבר פלילי; הנאשמות הסירו מחדלים באופן חלקי בלבד בסכום של 18,590 ₪ ויתרת המחדל עומד על סכום של 95,548 ₪.

7.           מכאן, עתרה באת כוח התביעה להטיל על הנאשמות עונש באמצע המתחם.

8.           באת כוח הנאשמות טענה ,כי מדובר בעבירות שנמצאות ברף התחתון של עבירות המס וניתן היה להמירן בהליך מנהלי.

9.           באת כוח הנאשמות ציינה את הנסיבות הבאות הקשורות בביצוע העבירות: הנאשמת שכרה מבנה לצורך הקמת גן ילדים והשקיעה כספים בשיפוץ. אולם לאחר השיפוץ התגלה שלמבנה אין טופס 4 ועיריית רחובות הוציאה צו סגירה לגן. בהמשך לכך, נאלצה הנאשמת למצוא מקום חלופי, הורי הילדים היו מאוכזבים מהמקום החלופי, הוציאו את ילדיהם מהגן ודרשו את כספם חזרה. מכאן החלה ההידרדרות הכלכלית של הנאשמות והעבירות בוצעו על רקע התדרדרות כלכלית זו.

10.       עוד ציינה באת כוח הנאשמות את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות: הנאשמת אם חד הורית המגדלת שני ילדים, האחד מהם קטין והשניה משרתת בצה"ל; הנאשמת נושאת לבד בעול הכלכלי לקיום משפחתה ואינה מקבלת מזונות מצד אבי הקטין; הנאשמת דלת אמצעים והיא בעיצומה של פשיטת רגל. הנאשמת אף הגיעה להסדר תשלומים וכבר שילמה במסגרתם 27,800 ₪ (ענ/1); הנאשמת נעדרת עבר פלילי והתנהלותה מאז ביצוע העבירות מעידה כי מדובר במעידה חד פעמית; הנאשמת עובדת בגן ילדים ומשתכרת כ- 6,500₪ (ענ/2).

11.       לטענתה, ככל שיוטל על הנאשמת מאסר בדרך של עבודות שירות, לא תוכל לפרנס את משפחה ולשלם את התשלומים החודשים.

12.       לאור האמור עתרה באת כוח הנאשמת להתחשב בנסיבותיה האישיות ולהטיל עליה מאסר על תנאי וקנס סמלי.

13.       בדברה האחרון, התנצלה הנאשמת על מעשיה. כן מסרה, כי לא ביצעה עבירות בעבר ומדובר במעידה חד פעמית. עוד מסרה, כי הסתבכותה הכלכלית כעצמאית גרמה לה חובות גבוהים.

דיון והכרעה

3

קביעת מתחם העונש ההולם

14.       הנאשמות הורשעו בביצוע 4 עבירות של אי הגשת דו"חות מס ערך מוסף במועד. מדובר בביצוע עבירות זהות לאורך תקופה, כאשר חלקן בוצעו ברציפות. העבירות בוצעו על רקע הסתבכותה העסקית של נאשמת 2. מכאן, שלפי מבחן הקשר ההדוק, יש לקבוע מתחם אחד בגין מכלול העבירות.

15.       בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות אותן ביצעו הנאשמות יתחשב בית המשפט בערך החברתי הנפגע מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

16.       כתוצאה מביצוע עבירות המס בהן הורשעו הנאשמות, נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על בטחונו הכלכלי של הציבור, קופת המדינה והשוויון בנטל המס. מידת הפגיעה בערכים החברתיים היא נמוכה - בינונית לאור היקף העבירות, מספרן ומידת הנזק הנגרם. הנאשמות גרמו לקופת המדינה נזק בסכום של כ- 114,098 ₪. העבירות בוצעו על רקע הידרדרות עסקית וכלכלית של נאשמת 2 ושלא בשליטתה המלאה של נאשמת 1.

17.       על מדיניות הענישה הרלוונטית למספר עבירות של אי הגשת דו"חות מס במועד ואי תשלום המס הנובע מהן בסכומים דומים, ניתן ללמוד מהפסיקה שלהלן:

-    רע"פ 6371/14 באסם נ' מדינת ישראל (28.10.14): בית משפט השלום הרשיע את הנאשם בביצוע 12 עבירות של אי הגשת דו"חות במועד. בית משפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 8 חודשים, מאסר על תנאי וקנס בסכום של 10,000 ₪. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם. בית המשפט העליון דחה את בקשתו של הנאשם להרשות ערעור;

-    רע"פ 4682/10 מחג'נה נ' מדינת ישראל (20.6.10): בית משפט השלום הרשיע את הנאשם בביצוע 10 עבירות של אי הגשת דו"חות במועד. המס המגיע מהם עמד על סכום של 125,000 ₪. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 8 חודשים, מאסר על תנאי וקנס בסכום של 60,000 ₪. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של הנאשם והפחית את עונש המאסר לתקופה של 6 חודשים. בית המשפט העליון דחה את בקשתו של הנאשם להרשות ערעור;

-    עפ"ג (מרכז) 51920-12-14 מוסקוביץ נ' מע"מ רמלה (15.3.15): בית משפט השלום הרשיע את הנאשמים, לפי הודאתם, ב-7 עבירות של אי הגשת דו"חות במועד. המס המגיע מהם עמד על סכום של 113,000 ₪. בית המשפט הטיל על הנאשמים מאסר לתקופה של 4 חודשים בדרך של עבודות שירות. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של הנאשם והפחית את תקופת המאסר לחודשיים בדרך של עבודות שירות;

4

-    עפ"ג (מרכז) 24241-12-14 אוזן נ' מדינת ישראל (10.2.15): בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, ב-11 עבירות של אי הגשת דו"חות תקופתיים במועד. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 6 חודשים בדרך של עבודות שירות ומאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של הנאשם והפחית את תקופת המאסר ל-3 חודשים בדרך של עבודות שירות;

-    עפ"ג (מרכז) 11815-03-13 לוי נ' מע"מ רמלה (21.5.13): בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, ב-18 עבירות של אי הגשת דו"חות תקופתיים במועד. המס המגיע מהם עמד על סכום של 76,722 ₪. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 6 חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסכום של 15,000 ₪. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם;

-    ת"פ (רמלה) 20860-05-17 מדינת ישראל נ' קסטרו (2.12.18): בית משפט השלום הרשיע את הנאשמת, לפי הודאתה, ב-11 עבירות של אי הגשת דו"חות תקופתיים במועד. בית המשפט הטיל על הנאשמת מאסר לתקופה של 3 חודשים וקנס בסכום של 8,000 ₪;

-    ת"פ (פ"ת) 14624-03-16 מע"מ פתח תקווה נ' בן הרוש (3.7.17): בית משפט השלום הרשיע את הנאשמת, לפי הודאתה, ב- 10 עבירות של אי הגשת דו"חות במועד. בית המשפט הטיל על הנאשמת מאסר על תנאי, קנס בסכום של 4,000 ₪ והתחייבות בסכום של 10,000 ₪;

-    ת"פ (רח') 51997-07-13 מע"מ רחובות נ' זאודי (25.6.15): בית המשפט הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, ב-13 עבירות של אי הגשת דו"חות במועד. המס המגיע עמד על סכום של כ-20,000 ₪. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר על תנאי וקנס בסכום של 30,000 ₪.

18.       מטבע הדברים, אין מקרה אחד שבפסיקה דומה למשנהו. בחלק מהמקרים מספר הדו"חות שלא הוגשו גדול יותר, בחלקם סכום המס שונה. עם זאת, מדיניות הענישה, יכולה לשמש לצורך התוויית גבולות הגזרה בהתאם לנסיבות.

19.       בקביעת מתחם הקנס לקחתי בחשבון את מצבן הכלכלי של הנאשמות, לרבות הליכי פשיטת הרגל בהם מצויה הנאשמת.

20.       לאור האמור, אני קובעת, כי מתחם העונש ההולם את העבירות מושא כתב האישום, נע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של 8 חודשים. מתחם הקנס נע, ביחס לנאשמת 1, בין סכום של 1,000 ₪ ובין סכום של 10,000 ₪, וביחס לנאשמת 2, בין סכום של 0 ובין סכום של 1,000 ₪.

העונש ההולם בתוך המתחם

5

21.       בקביעת העונש ההולם בתוך המתחם לקחתי בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות: הנאשמות הודו במיוחס להן ונטלו אחריות על מעשיהן; הנאשמות נעדרות עבר פלילי וזו הסתבכותן הראשונה עם רשויות החוק; הנאשמות פעלו להסרת המחדלים, אולם לבסוף עלה בידיהם לשלם אך חלק מהמחדל בסכום של 27,800 ₪ ועדיין נותר מחדל בלתי מבוטל בסכום של 95,548 ₪; הנאשמת 2 אינה פעילה. נאשמת 1 נמצאת בהליכי פשיטת רגל וניתן צו כינוס בעניינה. הנאשמת משלמת תשלומים על חשבון הסדר החוב (ענ/1); הנאשמת אם חד הורית המגדלת את שני ילדיה ללא מזונות.

22.       מכאן, כי יש להטיל על נאשמת 1 עונש שהוא בחלקו התחתון של המתחם, אולם לא בתחתית המתחם, בעיקר בשל אי הסרת המחדל. העונש ההולם כולל, אפוא, מאסר קצר בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות. על נאשמת 2, שאינה פעילה, יש להטיל קנס סמלי בלבד.

23.       בקביעת משך המאסר בדרך של עבודות שירות ואף מועד תחילתו לקחתי בחשבון את טענות באת כוחה של הנאשמת בדבר החשש לפגיעה בפרנסתה ובהחזר החובות. לפיכך, יוטל על הנאשמת עונש של מאסר קצר בלבד בדרך של עבודות שירות והוא יבוצע, בין היתר, במהלך תקופת חופשת הפסח.

24.       לפי חוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 23.1.19, הנאשמת נמצאה מתאימה לביצוע עבודות שירות.

סוף דבר

25.       לפיכך, אני גוזרת על נאשמת 1 את העונשים הבאים:

א.      מאסר לתקופה של חודש בדרך של עבודות שירות. את עבודות השירות תחל הנאשמת ביום 4.4.19. מובהר לנאשמת כי כל חריגה מהוראות הממונה עלולה להוביל לנשיאת המאסר בפועל;

ב.       מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא שלא תעבור כל עבירת מס מסוג פשע במשך 3 שנים מהיום;

ג.  מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים, והתנאי הוא שלא תעבור כל עבירת מס מסוג עוון במשך 3 שנים מהיום;

ד.       הנאשמת תשלם קנס בסכום של 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. את הקנס תשלם הנאשמת ב-10 תשלומים שווים ורצופים, הראשון לא יאוחר מיום 1.3.19 והיתרה ב-1 לכל חודש קלנדרי שלאחר מכן;

ה.      הנאשמת תחתום על התחייבות בסכום של 4,000 ₪ להימנע מלעבור כל עבירה מהסוג בה הורשעה למשך 24 חודשים מהיום. לא תחתום הנאשמת על התחייבות תאסר למשך 3 ימים.

26.       על הנאשמת 2 יוטל קנס בסכום של 100 ₪, הקנס ישולם לא יאוחר מיום 1.3.19.

6

זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים.

עותק גזר הדין יומצא לידי הממונה על עבודות שירות.

ניתן היום, י"ב אדר א' תשע"ט, 17 פברואר 2019, במעמד הצדדים.