1

 

 

 

א.        רקע כללי:

1.                  נאשמים 1 ו-3 הורשעו לפניי - על יסוד הודאתם שניתנה במסגרת הסדר טיעון דיוני, ללא הסכמות מהותיות לעניין העונש - בביצוע עבירות לפי הוראות פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן - פקודת הסמים המסוכנים), שעניינן סחר בסמים מסוכנים.

2.                  כתב האישום המתוקן, שהוגש במסגרת הסדר הטיעון, כולל חלק כללי ושבעה אישומים. באישום הראשון מואשם נאשם 2 וביתר האישומים נאשמים 1 ו-3. אף נאשם 2 הגיע להסדר טיעון, שבמסגרתו הוגש לגביו כתב אישום מתוקן בו הוא הואשם בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי הוראות סעיף 449(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין) (ר' בפרוטוקול, עמ' 9-8). נאשם 2 צירף את עניינו להליך אחר בבית משפט זה (ת"פ 15934-02-20, הנשמע לפני מותב אחר), כך שעניינו הופרד מעניינם של נאשמים 1 ו-3 (להלן ביחד - הנאשמים. ר' בפרוטוקול, עמ' 8 שורה 12 ואילך).

2

3.                  בחלק הכללי לכתב האישום המתוקן צוין כי בין יום 21.03.19 לבין יום 03.02.20 הופעל סוכן משטרתי בעיר תל-אביב, במטרה להילחם בתופעת הסחר בסמים מסוכנים (להלן - הסוכן). עוד צוין כי "דוסה" הוא שם רחוב של סמים מסוכנים, מסוגים שונים.

4.                  בששת האישומים הנוגעים לנאשמים שלפניי (כאמור, האישום הראשון עניינו בנאשם 2), נטען כלהלן:

אישום שני (נאשם 1):

העובדות:

·        ביום 12.11.19 בשעה 20:38 או בסמוך לכך התקשר נאשם 1 לסוכן, באמצעות יישומון וואטסאפ, ואמר לו: "מה קורה אחי? נשאר לי, אתה צריך?". במהלך השיחה אמר נאשם 1 לסוכן שנשארו לו 20 גרם של סם מסוג "דוסה" והשניים סיכמו להיפגש למחרת היום.

·        ביום 13.11.19 בשעה 21:07 או בסמוך לכך, התקשר נאשם 1 לסוכן וכיוון אותו לעבר מקום מפגש ברמת גן.

·        הסוכן פגש את נאשם 1 במקום, ונאשם 1 העביר לסוכן תערובת סמים מסוכנים, הכוללת סמים מסוג Ketamine וכן סמים מסוג MDMA במשקל 19.1237 גרם, בתמורה לסך של 4,400 ₪.

הוראות החיקוק:

·        סחר בסמים מסוכנים - עבירה לפי הוראות סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים.

אישום שלישי (נאשם 1):

העובדות:

·        ביום 08.12.19 בשעה 17:50 או בסמוך לכך התקשר הסוכן לנאשם 1 וביקש לרכוש ממנו 50 גרם של סם מסוג "דוסה". השניים סיכמו כי המחיר יעמוד על 180 ₪ לגרם.

·        בהמשך לכך, ביום 12.12.19 בשעה 18:30 או בסמוך לכך, הגיע הסוכן לרמת גן ושוחח עם נאשם 1 טלפונית, שכיוון אותו למקום הימצאו. נאשם 1 ניגש לסוכן והעביר לו 48.47 גרם של תערובת סמים מסוכנים, הכוללת סמים מסוג Ketamine, סמים מסוג MDMA וכן סמים מסוג m-methyl-meth-cathinone בתמורה ל-9,000 ₪.

הוראות החיקוק:

·        סחר בסמים מסוכנים - עבירה לפי הוראות סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים.

אישום רביעי (נאשמים 1 ו-3):

העובדות:

3

·        ביום 12.01.20 בשעה 14:25 או בסמוך לכך, פגש הסוכן את נאשם 1 בבית קפה ברחוב בן יהודה בתל אביב. במהלך הפגישה אמר נאשם 1 לסוכן כי יוכל "לפתוח לו דרך", כאשר כוונתו היא לקשר את הסוכן לאדם ממנו יוכל לרכוש ישירות סמים מסוכנים מסוג "דוסה". במעמד השיחה סיכמו נאשם 1 והסוכן כי המחיר יעמוד על 160 ₪ לגרם וכי לאחר שהסוכן יקבל את הסמים הוא יעביר את הכסף ישירות לנאשם 1.

·        למחרת היום התקשר הסוכן לנאשם 1 וביקש ממנו 40 גרם של סמים מסוג "דוסה", ונאשם 1 העביר לסוכן את מספר הטלפון של נאשם 3, על מנת שהסוכן יוכל לרכוש ממנו ישירות את הסמים המבוקשים.

·        ביום 14.01.20 התקשר הסוכן לנאשם 3 ומסר לו שנאשם 1 שלח אותו. הסוכן ביקש מנאשם 3 20 גרם של סמים מסוג "דוסה" והשניים סיכמו כי המחיר יעמוד על 180 ₪ לגרם. עוד קבעו השניים כי העסקה תבוצע במקום מפגש בתל אביב.

·        בהמשך לכך, בשעה 18:57 או בסמוך לכך, שוחח הסוכן עם נאשם 3 אשר מסר לו הנחיות כיצד להגיע למקום המפגש. בהתאם להנחיות הגיע הסוכן למקום והבחין בנאשם 3. נאשם 3 הורה לסוכן לקחת את הסמים משקית, אשר היתה תלויה על מכולה, ובה סמים מסוכנים מסוג MDMA במשקל 20.13 גרם, והסוכן עשה כן.

·        למחרת, ביום 15.01.20, התקשר נאשם 1 לסוכן וביקש ממנו להעביר את התשלום בסך 3,600 ₪ עבור הסמים. זמן קצר לאחר מכן ובאותו יום נפגש הסוכן עם נאשם 1 והעביר לידיו סכום של 3,600 ₪, עבור הסמים.

הוראות החיקוק (נאשם 1):

·        סחר בסמים מסוכנים - עבירה לפי הוראות סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים.

הוראות החיקוק (נאשם 3):

·        סיוע לסחר בסמים מסוכנים - עבירה לפי הוראות סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים יחד עם הוראות סעיף 32 לחוק העונשין.

אישום חמישי (נאשם 3):

העובדות:

·        ביום 28.01.20 בשעה 17:57 או בסמוך לכך התקשר הסוכן לנאשם 1 וביקש ממנו 20 גרם של סמים מסוכנים מסוג "דוסה", ונאשם 1 הורה לסוכן לשוחח ישירות עם נאשם 3. בהמשך לכך התקשר הסוכן לנאשם 3 וביקש לרכוש ממנו 20 גרם של סמים מסוג "דוסה" והשניים תיאמו כי העסקה תתבצע למחרת. עוד תיאמו השניים את מיקומה בתל אביב.

4

·        ביום 29.01.20 בשעה 14:27 או בסמוך לכך, דקות אחדות עובר להגעת הסוכן למקום המפגש, יצא נאשם 3 מכתובת ביתו הנמצא כ-140 מטר ממקום המפגש, חצה את הכביש והניח על גדר שקית ובה תערובת הכוללת סמים מסוכנים מסוג MDMA וחומרים נוספים במשקל 19.71 גרם. לאחר מכן חזר נאשם 3 לביתו ותצפת מחצר ביתו על השקית.

·        בהמשך, כשהגיע למקום המפגש, התקשר הסוכן לנאשם 3 והלה הנחה אותו להגיע לגדר. בשעה 14:29 או בסמוך לכך, ותוך שהוא משוחח טלפונית עם נאשם 3, הגיע הסוכן לגדר, נטל את הסמים מהשקית, ובהוראתו של נאשם 3 שם בתוך השקית סך של 3,600 ₪ עבור הסמים. משעזב הסוכן את המקום יצא נאשם 3 מביתו ונטל את השקית עם הכסף.

הוראות החיקוק:

·        סחר בסם מסוכן - עבירה לפי הוראות סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים.

אישום שישי (נאשם 1):

העובדות:

·        ביום 31.01.20 שוחח הסוכן עם נאשם 1 וביקש לרכוש 100 גרם של סמים מסוג "דוסה" והשניים סיכמו כי המחיר הכולל יעמוד על 16,000 ₪. עוד סיכמו השניים כי הסוכן יעביר לנאשם 1 את הכסף למחרת ביצוע העסקה.

·        ביום 02.02.20 התקשר הסוכן לנאשם 3, על מנת לתאם עמו את מקום המפגש לצורך ביצוע העסקה. בשיחה זו ענה לסוכן נאשם 1 והשניים קבעו להיפגש ברחוב בתל אביב. בהמשך לכך, בשעה 16:40 או בסמוך לכך, הגיע הסוכן למקום המפגש ושוחח טלפונית עם נאשם 1, אשר כיוון אותו למקום הימצאו בסמוך.

·        נאשם 1 העביר לסוכן תערובת סמים מסוכנים במשקל 98.98 גרם הכוללת סמים מסוג MDMA, סמים מסוג Ketamine וחומרים נוספים והסוכן העביר לו 2,000 ₪, כמקדמה עבור תשלום הסמים.

הוראות החיקוק:

·        סחר בסמים מסוכנים - עבירה לפי הוראות סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים.

אישום שביעי (נאשם 3):

העובדות:

·        ביום 03.02.20 בשעה 04:45 או בסמוך לכך החזיק נאשם 3, ברחבי ביתו בתל אביב, סמים מסוכנים כדלקמן: סמים מסוכנים מסוג חשיש במשקל 8.71 גרם וסמים מסוכנים מסוג קנבוס במשקל 17.22 גרם.

5

·        כמו כן, החזיק נאשם 3 ברכבו סמים מסוכנים מסוג קנבוס במשקל 12.86 גרם.

הוראות החיקוק:

·        החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית - עבירה לפי הוראות סעיף 7(א) יחד עם סעיף 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים.

 

ב.         השתלשלות ההליכים המשפטיים:

5.                  במסגרת הדיונים המקדמיים הגיעו הצדדים להסדר טיעון, שהוגש לפניי בכתב. במסגרת ההסדר הוגש כתב אישום מתוקן, שעובדותיו תוארו לעיל, כאשר הצדדים הסכימו שבטיעונים לעונש לא יוסיפו על האמור בעובדות אלה. במישור העונשי הוסכם לעתור לקבלת תסקיר שירות המבחן, אך שההגנה לא תוכל לעתור לאי הרשעה. עוד הוסכם לעתור במשותף לחילוט סכום של 3,640 ₪, שנתפס בחזקת נאשם 1, וסכום של 3,000 ₪, שנתפס בחזקת נאשם 3. הוסכם להשיב לנאשם 1 רכב מסוג ב.מ.וו, שנתפס הימנו, וכן לשחרר את חשבונות הבנק שלו (ר' בהסדר שהוגש בכתב וכן בפרוטוקול, עמ' 2 ואילך).

6.                  הנאשמים הודו אפוא בעובדות כתב האישום המתוקן ועל יסוד הודאתם זו הורשעו בעבירות שבהן הואשמו כאמור בפסקה 4 דלעיל. בית המשפט נעתר לבקשת הצדדים והורה על הכנת תסקירי שירות המבחן בעניינם של הנאשמים, תוך שהובהר לנאשמים כי אין בכך משום קביעה כלשהי לעניין העונש הראוי בפרשה זו (בפרוטוקול, עמ' 4).

 

ג.         תסקירי שירות המבחן:

(1)        תסקירי שירות המבחן בעניינו של נאשם 1:

7.                  תסקיר שירות המבחן (מיום 01.03.2021) מפרט את נסיבותיו האישיות של נאשם 1, רווק יליד שנת 1997 (כבן 25 שנים כיום). נאשם 1 מתגורר כיום עם הוריו בכפר חיטים ועובד בעסק של אביו. כאן רק יצוין שנאשם 1 סיים 12 שנות לימוד, הגם שאובחן כבעל הפרעות קשב וריכוז. בצבא שירת נאשם 1 כנשק וכטבח, ולאחר שחרורו מהשירות עבד כברמן. בשנת 2019 עבר נאשם 1 להתגורר בתל אביב, בהמשך להצעה לניהול בר. לאחר זמן נכנס לשותפות במועדון ה"מאטה", עד למעצרו בגין העבירות דנא.

6

8.                  בהתייחסותו לעבירות דנא נטל נאשם 1 אחריות על ביצוען. עם זאת, מעבר לכך שטען כי באותה עת היה במצוקה רגשית עקב פרידה מבת זוג, הוסיף נאשם 1 וטען עובדות רבות שאינן מופיעות בכתב האישום המתוקן. לטענתו, הסוכן נהג לבלות במועדון שאותו ניהל כאמור ורקם עמו קשרי חברות. הסוכן סיפר לנאשם 1 שאמו חולת סרטן והוא נדרש לכסף רב עבור הטיפול בה וביקש עזרה בהשגת סמים. נאשם 1 אף הוסיף וטען כי בתחילה ניסה להניא את הסוכן מרכישת סמים, אך כשהלה התעקש נעתר לו. בהקשר זה - ובגלגול אחריות ולו משתמע כלפי נאשם 3 - הוסיף נאשם 1 וסיפר כי הכיר את הנפשות הפועלות במועדון וידע למי יש לפנות לרכישת סמים, אך משום שהלה סירב לעמוד בקשר ישיר עם הקונה הוא נדרש לעשות זאת, תוך שפעל בתמימות ואפילו לא ידע אילו סמים סיפק.

9.                  במסגרת צו פיקוח מעצרים שניתן בעניינו הופנה נאשם 1 לטיפול, במסגרת היחידה לשירותים חברתיים "גליל תחתון". נאשם 1 התקשה להבין כיצד נקלע למצב בו הוא מעורב בפלילים וחש חרטה על התנהלותו, ביטא רצון מילולי להמשך הטיפול, אך כאשר התבטל מפגש התמהמה בקביעת מפגש חלופי. בסיכום התרשם שירות המבחן, מצד אחד, מצעיר בעל יכולות אינטלקטואליות טובות, נעדר עבר פלילי, שגדל במשפחה נורמטיבית המספקת לו מעטפת תמיכה רחבה. מצד שני התרשם השירות כי ייתכן שבשל גוננות יתר וקושי בהצבת גבולות קיימת לנאשם 1 תלות רגשית וקושי בהתבוננות על מעשיו והשלכותיהם.

10.              הגם שנאשם 1 נטל אחריות מילולית על מעשיו, הוא שלל כוונה פלילית או סחר בסמים מסוכנים וטען כי פעל באפן נאיבי ותמים, באופן שיצר פערים בכל הקשור להיכרותו של נאשם 1 עם עולם הסמים, מידת קשריו השוליים ושאלת אחריותו המלאה לעבירות שביצע. בנסיבות אלה נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית, בשלב זה, תוך המלצה לדחות את הדיון על מנת לבחון את התמדת נאשם 1 בטיפול, התקדמותו ומידת שיתוף הפעולה שלו.

11.              נוכח הסכמות הצדדים הוריתי על הכנת תסקירים משלימים (בעניין שני הנאשמים, ר' בפרוטוקול, עמ' 10). בתסקיר המשלים (מיום 23.06.21) תוארו הליכי מעצר נוספים, אותם עבר נאשם 1, כאשר על רקע זה השתלב נאשם 1, באופן פרטי, במרכז "התחלה חדשה". מדיווח שנתקבל משם עלה כי נאשם 1 מגלה מוטיבציה רבה לטיפול. בנסיבות אלה המליץ שירות המבחן על דחייה נוספת בעניינו של נאשם 1, על מנת למצות את ההליך הטיפולי במרכז "התחלה חדשה".

12.              בתסקיר המשלים הנוסף (מיום 07.11.2021) תוארו הנתונים שהופיעו בדיווחי מרכז "התחלה חדשה", מהם עלה כי נאשם 1 מגלה מוטיבציה גבוהה לטיפול. ניכר כי נאשם 1 בעל תובנה ראשונית בנוגע לטריגרים, שעמדו ברקע לביצוע העבירות, וקיימת בו מוטיבציה להמשיך ולחקור בנושא. עוד תוארו הליכי הטיפול בהם השתתף נאשם 1 במסגרת צו פיקוח מעצרים. במפגשים הראשונים התמקם נאשם 1 בעמדה קורבנית, גילה קושי ביחס לתנאי מעצרו והאיזוק האלקטרוני והיה עסוק בעיקר בכך. עם זאת, בהמשך ניתן היה לראות שנאשם 1 עובר הליך משמעותי ושהטיפול הפרטני בו הוא משתתף מקדם אותו. בדיקות שתן שמסר נאשם 1 נמצאו נקיות.

13.              שירות המבחן התרשם כי נאשם 1 ערך מאמצים להצליח בטיפול על אף מצבו הרגשי הירוד והשלכות הליכי המעצר על חייו. שירות המבחן ציין כי נאשם 1 משתף בקורותיו בכנות ונכון ללמוד ולקבל כלים להתמודדות אדפטיבית יותר, ועל כן המשך שילובו בטיפול עשוי להפחית את הסיכון להישנות התנהגות עוברת חוק מצידו. בנסיבות אלה המליץ שירות המבחן להסתפק בעניינו של נאשם 1 בענישה מקלה, של עבודות שירות בלבד, בצירוף ענישה נלווית וצו מבחן.

7

 

(2)        תסקירי שירות המבחן בעניינו של נאשם 3:

14.              תסקיר שירות המבחן (מיום 28.06.2021) מפרט את נסיבותיו האישיות של נאשם 3, רווק יליד שנת 1989 (כבן 33 שנים כיום). נאשם 3 מתגורר כיום בבית הוריו בצפון ועובד בשיפוצים. לאחר שירות צבאי כלוחם השתלב נאשם 3 בעבודה כקצין ביטחון, במלון באילת, שם נחשף למוות טראומטי של נער, וכך איתרע לו גם אגב עבודה כמאבטח טיולים.

15.              נאשם 3 השתלב בעבודות בחיי הלילה באילת, אך לאחר מכן עבר לתל אביב. בתחילה עבד כסייר ביטחון בעיריית תל אביב, אך העבודה הציפה אצלו טראומות והוא החל לצרוך קנביס באופן מזדמן. לאחר כחודשיים עזב את עבודתו כסייר והשתלב בעבודות בתחום חיי הלילה ובהמשך לכך ניהל מועדון - יחד עם שותפו לעבירות, נאשם 1.

16.              נאשם 3 קיים קשר זוגי משמעותי, במשך 7 שנים, אשר הסתיים על ידי בת זוגו באופן פתאומי, בסמוך למועד ביצוע העבירות. במסגרת בחינת עניינו של נאשם 3 בהליכי המעצר התרשם שירות המבחן כי מדובר באדם שתפקד באופן יציב במהלך חייו, הגם שבעל דפוסים מרצים ועמדות מקלות בתחום הסמים.

17.              בהתייחס לעבירות מושא כתב האישום נטל נאשם 3 אחריות על ביצוען. עם זאת הוסיף נאשם 3 וטען כי ברקע העבירות עמדה חברותו עם נאשם 1, אשר לחץ עליו לבצע את העבירות בתקופה בה היה מעורער רגשית בשל הפרידה מזוגתו, והתקשה להציב לנאשם 1 גבולות. נאשם 3 שיתף בתחושות כעס כלפי נאשם 1, אשר לדידו נהג כלפיו בחוסר כנות וניצל אותו. נאשם 3 הביע חרטה עמוקה ותחושות אשמה ובושה על ביצוע העבירות. לדבריו, לאורך שנות עבודתו בחיי הלילה הוא התרחק מסמים מסוכנים וכיום מתקשה להבין כיצד פעל מתוך חוסר שיקול דעת ורצון לרצות את חברו.

18.              נאשם 3 השתלב בהליך טיפולי ביחידה להתמכרויות בעיר מגוריו, שבמסגרתו השתתף במפגשים פרטניים וביצע בדיקות שתן בתדירות שבועית, אשר נמצאו נקיות מסמים. בנסיבות אלה - וכאשר שירות המבחן התרשם כי נאשם 3 הוא אדם ללא רקע פלילי, בעל תפקוד אחראי במסגרות חייו ומבטא רצון ונכונות להשתלב בהליכים טיפוליים - המליץ שירות המבחן על דחיית הדיון על מנת להעמיק בהליך הטיפולי-אבחוני.

19.              בתסקיר המשלים (מיום 25.10.2021) צוין כי נאשם 3 ממשיך לשתף פעולה בהליך הטיפולי בו שולב ונעזר בו על מנת לשנות דפוסי התמכרות ודרכי חשיבה. שירות המבחן התרשם כי התנהלותו של נאשם 3 מצביעה על היענות ושיתוף פעולה עם גורמי הטיפול, וכתולדה מכך הפחתה בסיכון להישנות העבירות. בנסיבות אלה המליץ שירות המבחן להסתפק בעניינו של נאשם 3 בענישה מקלה, של של"צ בצירוף צו מבחן בלבד.

 

ד.         עיקר טיעוני הצדדים:

8

20.              בטיעוניו לעונש עמד ב"כ המאשימה על עובדות כתב האישום המתוקן, בהן הודו הנאשמים, והחומרה המגולמת בהם בשל הביצוע החוזר ונשנה של עבירות סחר בסמים מסוכנים. ב"כ המאשימה הטעים, תוך הפניה לפסיקה, את הערכים החברתיים שנגרמו כתולדה ממעשי הנאשמים, ובהם הפגיעה בהגנה על שלום הציבור ובריאותו מנגעי הסמים, לרבות הנזקים העקיפים הנגרמים מהם בשל הפגיעה בביטחון הציבור. חומרתן של עבירות הסמים דורשת, כפי שנקבע בפסיקה, ענישה מחמירה, גם לצורכי הרתעה אפקטיבית.

21.              ב"כ המאשימה הדגיש, כאמור, כי מדובר בביצוע חוזר ונשנה של העבירות, במשך תקופה של חודשיים וחצי, בה מכרו הנאשמים סמים מסוכנים באפן מסחרי ומתוכנן. יתר על כן, הנאשמים מכרו סמים מסוכנים שנזקם הבריאותי רב, במיוחד נוכח העובדה שמדובר בתערובות סמים בעלי השפעות מנוגדות. בכך שהסמים נמכרו לסוכן משטרתי אין כדי להצדיק הקלה כלשהי עם הנאשמים, שהרי הם לא היו מודעים לעובדה שמדובר בסוכן. בהקשר למדיניות הענישה הנהוגה הפנה ב"כ המאשימה לפסיקה רבה, בין השאר לרע"פ 126/15 חביף נ' מדינת ישראל (13.01.2015); רע"פ 1955/19 אבו רקייק נ' מדינת ישראל (01.04.2019); ות"פ (שלום ת"א) 44044-06-19 מדינת ישראל נ' סרוסי (30.12.2021).

22.              באופן קונקרטי, תוך התייחסות לכמות הסמים וסוגיהם, בכל אישום ואישום, עתר ב"כ המאשימה לקביעת מתחמי עונש הולמים בהתייחס לכל אחד מהאישומים. עם זאת, נוכח העובדה שמדובר בסחר לאותו לקוח ובנסיבות דומות, עתר ב"כ המאשימה גם לקביעת מתחם עונש הולם כולל לכל אחד מהנאשמים, כלהלן:

נאשם 1 -

מתחמים בהתייחס לאישומים - באישום השני, בין 12 חודשי מאסר בפועל לבין 24 חודשי מאסר בפועל; באישום השלישי, בין 18 חודשי מאסר בפועל לבין 36 חודשי מאסר בפועל; באישום הרביעי, בין 12 חודשי מאסר בפועל לבין 24 חודשי מאסר בפועל; ובאישום השישי, בין 24 חודשי מאסר בפועל לבין 48 חודשי מאסר בפועל. ומתחם עונש הולם כולל, בין 50 חודשי מאסר בפועל לבין 70 חודשי מאסר בפועל.

נאשם 3 -

מתחמים בהתייחס לאישומים - באישום הרביעי, בין 6 חודשי מאסר בפועל לבין 12 חודשי מאסר בפועל; באישום החמישי, בין 12 חודשי מאסר בפועל לבין 24 חודשי מאסר בפועל; ובאישום השביעי, בין מאסר לנשיאה בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל. ומתחם עונש הולם כולל, בין 16 חודשי מאסר בפועל לבין 24 חודשי מאסר בפועל.

9

23.              לעניין גזירת העונש בתוך מתחמי העונש ההולמים עמד ב"כ המאשימה על עיקרי תסקירי שירות המבחן, תוך שהדגיש כי המלצותיהם המקלות אינן מחייבות את בית המשפט. ב"כ המאשימה הטעים כי, בהתאם לפסיקה, שיקולי השיקום אינם בבחינת חזות הכל, ולצידם יש לשקול - לעניין הענישה - גם שיקולים נוספים.

24.              בנסיבות אלה עתר ב"כ המאשימה למקם את הנאשמים בתחתית המתחמים להם טען, ובאופן קונקרטי להטיל עליהם את העונשים הבאים: על נאשם 1 - 55 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית, לרבות בקנס כספי בשווי תמורת העבירות, דהיינו: בסך של 19,000 ₪; על נאשם 3 - 16 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית, לרבות בקנס כספי בשווי תמורת העבירות, דהיינו: בסך של 3,600 ₪. עוד עתר ב"כ המאשימה לחילוט הכספים, עליו הוסכם כאמור במסגרת הסדר הטיעון, ואגב כך להכרזה על הנאשמים כסוחרי סמים.

25.              ב"כ נאשם 1, מצידו, הגיש שני דוחות ממרכז "התחלה חדשה", שבמסגרתו מטופל נאשם 1 (סומנו ס/1). דוחות אלה דומים בתוכנם לאמור בתסקירים שנערכו בעניינו של נאשם 1, הנסמכים בין השאר על דיווחי המרכז. יש לציין, כי גם בדוחות אלה מופיעה גרסתו המכחישה של נאשם 1, המגלגלת אחריות לפתחו של הסוכן, תוך טענה שלא הרוויח מאומה מהסחר. אף ב"כ נאשם 1 חזר בטיעוניו לפניי על הגרסה המכחישה, אם גם באופן חלקי, תוך טענה שנאשם 1 רק ביקש לעזור לסוכן משום שהלה אמר לו שאמו חולת סרטן (בפרוטוקול, עמ' 17 שורה 1 ואילך).

26.              בטיעוניו הרחיב ב"כ נאשם 1 בתיאור נסיבותיו האישיות של מרשו וההליכים הטיפוליים בהם השתלב, כמפורט בתסקירי שירות המבחן ובדוחות מרכז "התחלה חדשה". עוד הטעים את ההודאה, בעובדות כתב אישום מתוקן ו"מרוכך", שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי יקר. ב"כ נאשם 1 עתר אפוא לקביעת מתחם עונש הולם כולל אחד, וביקש להתעלם מטענת ב"כ המאשימה כי ערבוב הסמים שנמכרו הגדיל את הסיכון לבריאות הציבור - טענה שאינה מופיעה בעובדות כתב האישום.

27.              ב"כ נאשם 1 הדגיש את האפשרות לחרוג ממתחם העונש ההולם לכף קולה, משיקולי שיקום, ובהקשר זה הפנה במיוחד לת"פ (שלום ת"א) 45136-02-13 מדינת ישראל נ' מצרי (19.10.2014), בו הוחלט על חריגה כאמור במקרה של סחר בסמים מסוכנים. דא עקא, שהתוצאה בעניין הנ"ל שונתה בהליכי הערער ובסופו של דבר נגזר על הנאשם דשם עונש שכלל 16 חודשי מאסר בפועל (ר' רע"פ 2430/15 מצרי נ' מדינת ישראל (04.11.2015)).

28.              עוד הפנה ב"כ נאשם 1 לפסיקה נוספת - להבנתו במקרים חמורים יותר מענייננו, בין בעבירות סמים ובין בעבירות אחרות - שבהם הוחלט על חריגה לכף קולה ממתחמי העונש ההולמים משיקולי שיקום. לבסוף, נוכח חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות, העבר הנקי והמלצות שירות המבחן עתר ב"כ נאשם 1 להקל עם מרשו ולהסתפק בענישה שלא תעלה על מאסר לנשיאה בדרך של עבודות שירות.

29.              ב"כ נאשם 3 הגיש אישור לימודים של מרשו, אודות השתתפות בקורס מדריכים במכללה הישראלית לספורט (הוגש וסומן ס/2). בפתח טיעוניו עתר ב"כ נאשם 3 להתעלמות מכל עובדה שנטענה על ידי חבריו ושאינה עולה בקנה אחד עם עובדות כתב האישום, במיוחד בניסיונו של נאשם 1 לגלגל אחריות לפתחו של מרשו.

10

30.              לגופו של עניין ביקש ב"כ נאשם 3 לקבוע מתחם עונש הולם אחד בלבד, כאשר לשיטתו המתחם ההולם המתאים לעניינו של מרשו הוא מקל, והרף התחתון בו אינו עומד מעל מספר חודשים לנשיאה בעבודות שירות. בהקשר זה הדגיש ב"כ נאשם 3 במיוחד את האישום השביעי, בו מואשם נאשם 3 בהחזקת סמים מסוכנים מסוג קנבוס, שלא לצריכה עצמית, שלגביו מתחם העונש הנוהג מתחיל בענישה צופה פני עתיד גרידא. בד בבד עתר ב"כ נאשם 3 לחריגה לכף קולה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום, וזאת נוכח הדרך השיקומית אותה עבר נאשם 3, כעולה מתסקירי שירות המבחן.

31.              ב"כ נאשם 3 ציין כי מרשו נוטל אחריות מלאה על ביצוע העבירות, אך בד בבד הלין על דרך הפעלת הסוכן במקרה דנא, שלטעמו נעשתה באופן פסול. בנוסף, ועל אף עתירת ב"כ נאשם 3 להתעלם מניסיונותיו של נאשם 1 לגלגל את האחריות לפתחו של מרשו, בהמשך טיעוניו הוא הוסיף וטען כי דווקא נאשם 1 הוא זה שהדיח את נאשם 3 לדבר עבירה (בפרוטוקול, עמ' 19 שורות 25-24).

32.              עוד טען ב"כ נאשם 3 כי מעשיו של מרשו התפרשו על פני חודש אחד בלבד. לכן, ובהתחשב בהעדר ההרשעות הקודמות וההליך הטיפולי המוצלח אותו עבר נאשם 3 יש מקום לחרוג בעניינו לכף קולה ממתחמי העונש ההולמים, כפי שנעשה בדעת הרוב במקרה מושא עפ"ג (מחוזי חיפה) 53142-12-16 רחמימוב נ' מדינת ישראל (17.05.2017). בנסיבות אלה עתר ב"כ נאשם 3 להסתפקות בענישה מקלה של מאסר לנשיאה בדרך של עבודות שירות.

33.              לבסוף הנאשמים, בדברם האחרון לעונש, ציינו כי הם נוטלים אחריות מלאה על מעשיהם. עם זאת, גם במעמד זה מצא נאשם 1 לנכון לגלגל אחריות לפתחו של הסוכן, באומרו: "אני לוקח אחריות על כל מה שעשיתי, אבל הסוכן יכול היה לעשות בי כברצונו. הצעתי אני לעזור לו כספית" (בפרוטוקול, עמ' 20 שורות 9-8).

 

ה.        קביעת מתחמי העונש ההולמים:

34.              בעת גזירת עונשו של נאשם על בית המשפט לקבוע, תחילה, את מתחם העונש ההולם לכל אירוע עברייני שבגינו הורשע הנאשם, וזאת בהתאם לעיקרון ההלימה. בענייננו מדובר במספר אישומים, הנוגעים למספר עבירות, שנעברו בזמנים שונים ובמקומות שונים. עם זאת, מדובר בעבירות שבוצעו במסגרת תכנית עבריינית אחת, ולפיכך ניתן לראותן כאירוע עברייני אחד בלבד, כאשר בהקשר זה יש להעיר כי אף ב"כ המאשימה עתר בסופו של דבר לקביעת מתחם עונש הולם אחד (לכל נאשם, לפי חלקו). אשר למתחם אחד זה (לכל נאשם), בקביעתו יש להתחשב - בהתאם להוראות חוק העונשין - בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות ובמידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

11

35.              מקובל עליי טיעון ב"כ המאשימה לעניין הערכים החברתיים שנפגעו כתולדה מביצוע העבירות. בעניין זה יש להוסיף ולציין כי הפסיקה חוזרת ומדגישה את חומרתן הרבה של עבירות הסמים גם בשל היותן גורם "מחולל פשיעה", דהיינו: גורם הכרוך או אף עומד ביסוד ביצוען של עבירות רבות אחרות. ברי אפוא כי ביצוען של עבירות סמים פוגע, ובמידה ניכרת, בערכים החברתיים של ההגנה על שלום הציבור ועל בריאותו; במיוחד כאשר מדובר בסחר בסמים מסוכנים. לעניין הפגיעה בערכים החברתיים יש גם משמעות לסוג הסמים המסוכנים, כאשר בענייננו מדובר בסמים שאינם קלים ומסוגים שונים, לרבות בתערובות סמים.

36.              על אף הסכמות הצדדים שלא לחרוג בטיעוניהם מעובדות כתב האישום המתוקן, בטיעוני ההגנה היתה חריגה מהותית מעובדות אלה, במיוחד בדרך שבה הנאשמים הציגו את נסיבות ביצוע העבירות לפני שירות המבחן. זאת, עד כדי טענותיו מכחישות-האחריות של נאשם 1, שלפיהן הוא כביכול פעל בפרשה זו בתמימות ובנאיביות, לא סחר בסמים אלא רק עשה טובה בהעברת סמים שאפילו לא ידע מה סוגם, מבלי להרוויח מאומה. אכן, שני הנאשמים הציגו גרסה המגלגלת אחריות הן על צדדים שלישיים (בנות זוג שעזבו והותירו אותם במצוקה רגשית, הסוכן המשטרתי שפעל כביכול באופן פסול) והן האחד על רעהו. נאשם 1 אף מצא מקום, גם בדברו האחרון לעונש, לשוב ולגלגל אחריות לפתחו של הסוכן.

37.              ואולם, עובדות כתב האישום מלמדות על נסיבות ביצוע אחרות לחלוטין, שיש בהן חומרה עבריינית של ממש. האישום השני (כזכור, האישום הראשון בו מואשם נאשם 1) מתאר שיחה בה נאשם 1 התקשר לסוכן, אמר לו שנשארו לו סמים - בכמות נכבדה של 20 גרם - והציע לו לרוכשם. מדובר אפוא בפנייה יזומה של נאשם 1, הסותרת חזיתית את טענותיו אודות הדחה-כביכול מצד הסוכן. בעקבות פנייה זו נערכה עסקה, שבמסגרתה מכר נאשם 1 לסוכן תערובת סמים מסוכנים הכוללת סמים מסוג Ketamine וכן סמים מסוג MDMA במשקל 19.1237 גרם, בתמורה לסכום נכבד של 4,400 ₪. עבירת הסחר אף בוצעה באופן מתוחכם, במובן זה שנאשם 1 הפנה את הסוכן בזמן אמת למקום מפגש אקראי ברחוב.

38.              באישום השלישי הסוכן הוא שהתקשר לנאשם 1. עם זאת, מדובר באישום זה בעסקה משמעותית, בה מכר נאשם 1 לסוכן 48.47 גרם של תערובת סמים מסוכנים, הכוללת סמים מסוג Ketamine, סמים מסוג MDMA וכן סמים מסוג m-methyl-meth-cathinone בתמורה לסכום נכבד של 9,000 ₪.

39.              באישום הרביעי פעלו נאשמים 1 ו-3 בשותפות, כאשר נאשם 1 סחר בסמים ונאשם 3 סייע לו. שוב מדובר בעסקה משמעותית, בה נמכרו לסוכן סמים מסוכנים מסוג MDMA במשקל 20.13 גרם בתמורה לסכום של 3,600 ₪. נסיבות ביצוע העסקה הן מתוחכמות: נאשם 3, שסיפק את הסמים, לא העביר אותם ישירות לסוכן אלא הדריך אותו ליטול אותם משקית, התלויה על מכולה. לפי התכנון, התשלום לא הועבר לנאשם 3, למרות שהלה סיפק-בפועל את הסמים, אלא רק למחרת היום ולנאשם 1.

12

40.              גם האישום החמישי, בו הואשם נאשם 3 בעסקה דומה לזו האחרונה, מתאפיין בנסיבות ביצוע מתוחכמות, במסגרתן נמנע נאשם 3 מקשר ישיר עם הסוכן. עובר לביצוע העסקה תלה נאשם 3 על גדר שקית, שבה היו הסמים מושא העסקה. נאשם 3 תצפת על השקית מרחוק ובהמשך הנחה את הסוכן ליטול את הסמים מהשקית ולהניח בה את הכסף.

41.              האישום השישי, בו מואשם נאשם 1, עניינו בעסקת סמים בהיקף ניכר: מכירת תערובת סמים מסוכנים במשקל 98.98 גרם הכוללת סמים מסוג MDMA, סמים מסוג Ketamine וחומרים נוספים, בתמורה לסך של 16,000 ₪. העסקה בוצעה והסוכן העביר לנאשם 1 סך של 2,000 ₪ כמקדמה. לבסוף, באישום השביעי מואשם נאשם 3 בהחזקת סמים מסוכנים מסוג קנבוס, שלא לצריכה עצמית.

42.              עינינו הרואות, אפוא, כי מדובר בשרשרת אישומים, אשר בוצעו בנסיבות חמורות. לא מדובר באספקת סמים על רקע חברתי; לא מדובר בנסיבות של עזרה חד פעמית לחבר המצוי במצוקה; ואף לא מדובר בנאשמים שמילאו תפקידים מינוריים בביצוע העבירות, כגון בתפקיד של שליחים גרידא. למעשה, ההיפך הוא הנכון: מדובר בנאשמים שפעלו באופן עברייני, מתוחכם ומושכל בביצוע עבירות של סחר בסמים מסוכנים, לרבות בבחירת מקומות מפגש אקראיים וניסיונות לצמצם מגע עם הסוכן. בפרשה דנא, חומרת העבירות נובעת הן מנסיבות ביצוען, הן מסוגי הסמים המדוברים, הן מכמות הסמים והן מסכומי הכספים שסוכמו בעסקאות. ביצוע העבירות גם התמשך על פני כחודשיים וחצי (בעניינו של נאשם 3, כחודש). אכן, לשני הנאשמים רקע נורמטיבי ואין בעברם הסתבכות קודמת עם החוק. עם זאת, כך למרבה הצער וכפי שניסיון בתי המשפט מלמד, גם בני אדם מרקע נורמטיבי מתפתים לא אחת לביצוע עבירות של סחר בסמים מסוכנים; והכל בשל הרווח הכספי הקל, המהיר והניכר הטמון בהן.

43.              הפסיקה חוזרת ומדגישה את הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה בעבירות של סחר בסמים, בין השאר בשל הפיתוי האמור לרווחים קלים מביצוען. זאת, מעבר לענישה הראויה ממילא בגין הפגיעה בערכים החברתיים שצוינה לעיל והשלכותיה, כמו גם נוכח החומרה הנובעת מכך שהסוחרים בסמים מהווים חוליה מרכזית בהפצת נגע הסמים. לכן, כאשר מדובר בסחר בסמים מסוכנים בסוגים ובכמויות כבענייננו, מדיניות הענישה הנהוגה מלמדת על רף תחתון של מאסר בפועל, לנשיאה מאחורי סורג ובריח.

44.              כך, למשל, בת"פ (שלום י-ם) 55035-10-18 מדינת ישראל נ' שהאב (11.03.2020), בו דובר בשלושה אישומים בעניין סמים מסוכנים מסוג MDMA, רק שניים מהם בסחר, נקבע מתחם עונש הולם שבין 18 חודשי מאסר בפועל לבין 48 חודשי מאסר בפועל (ר' גם הפסיקה המאוזכרת שם). ראוי להעיר כי גם שם נערכו תסקירים חיוביים, על רקע הליכי שיקום וטיפול בהם שולב הנאשם דשם, אך בית המשפט קבע כי אין מקום לחריגה לכף קולה מטעמי שיקום. ר' גם עפ"ג (מחוזי י-ם) 25919-04-19 ג'אבר נ' מדינת ישראל (08.01.2020), שם נקבע, בגין עבירה של ניסיון סחר בסמים מסוכנים מסוג MDMA, מתחם עונש הולם שבין 10 חודשי מאסר בפועל לבין 26 חודשי מאסר בפועל. השווה גם לגזר הדין בת"פ (שלום ת"א) 44044-06-19 מדינת ישראל נ' סרוסי (30.12.2021) והפסיקה המאוזכרת שם.

13

45.              בעניינו של נאשם 1 מדובר בארבעה אישומים בסחר, בנסיבות חמורות כפי שתוארו לעיל. בעניינו של נאשם 3 מדובר באישום אחד בסחר, באישום נוסף בסיוע לסחר וכן באישום בהחזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית. לעניין אישום זה - האישום השביעי - מקובל עליי טיעון הסניגור כי נוכח סוג הסמים (קנבוס) וכמותם, הרף התחתון של מתחם העונש ההולם, לו אישום זה עמד בבדידותו, היה בענישה צופה פני עתיד. ואולם, לנאשם 3 כאמור שני אישומים נוספים, בנסיבות חמורות כפי שתוארו לעיל, ועל כן גם בעניינו הרף התחתון של מתחם העונש הכולל צריך לעמוד על מאסר בפועל, לנשיאה מאחורי סורג ובריח.

46.              אשר על כן אני קובע את מתחמי העונש ההולמים בפרשה זו כלהלן: בעניינו של נאשם 1 - בין 20 חודשי מאסר בפועל לבין 40 חודשי מאסר בפועל; בעניינו של נאשם 3 - בין 12 חודשי מאסר בפועל לבין 24 חודשי מאסר בפועל.

 

ו.          האפשרות לחריגה לכף קולה משיקולי שיקום וגזירת עונשם של הנאשמים בתוך מתחמי העונש ההולמים:

47.              לאחר קביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם זה, תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, לרבות אלה המנויות בהוראות סעיף 40יא לחוק העונשין. עם זאת, לבית המשפט סמכות לחרוג לכף קולה ממתחם העונש ההולם, משיקולי שיקום, בהתאם להוראות סעיף 40ד לחוק העונשין. לפי הוראות סעיף זה, אם מצא בית המשפט כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם, הוא רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם ולקבוע את עונשו של הנאשם לפי שיקולי שיקומו. ואולם, אם היו מעשה העבירה ומידת אשמו של הנאשם בעלי חומרה יתרה, לא יחרוג בית המשפט ממתחם העונש ההולם אלא בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן.

48.              במקרה דנא עתרו שני הסניגורים לעשיית שימוש בסמכות בית המשפט האמורה ולחריגה לכף קולה ממתחמי העונש ההולמים מטעמי שיקום; אך אין בידי לקבל את עתירתם זו. זאת, לא רק נוכח נסיבות החומרה של ביצוע העבירות אלא גם בשל התהיות אודות הליכי השיקום בשל עמדותיהם המכחישות של הנאשמים - בהשוואה לאמור בעובדות כתב האישום המתוקן - וניסיונותיהם לגלגל אחריות לגורמים חיצוניים, או זה על זה, עמדות שאין בהם משום הפנמה מהותית של אחריותם-הם לעבירות החמורות אותן ביצעו.

14

49.              אכן, תסקירי שירות המבחן שהוגשו אינם מתייחסים באופן מספק לפערים המהותיים שבין מעשי הנאשמים בפועל לבין הדרך בה הם מתארים אותם, למעט התייחסות מסוימת בתסקיר הראשון בעניינו של נאשם 1. כזכור, בתסקיר זה צוין כי נאשם 1 שולל כוונה פלילית או סחר בסמים וטוען כי פעל באופן נאיבי ותמים, באופן היוצר פערים בכל הקשור להיכרותו עם עולם הסמים, מידת קשריו השוליים ושאלת אחריותו המלאה לעבירות שביצע. עם זאת, בתסקירים המשלימים אין התייחסות לשאלה כיצד נפתרו פערים אלה, כאשר נאשם 1 ממשיך לאחוז בעמדותיו המגלגלות אחריות לגורמים חיצוניים. עוד יוזכר, כי גם נאשם 3 טען בפני שירות המבחן כי פעל בפרשה זו על מנת לרצות את נאשם 1 וגם בטיעונים מטעמו לפניי נטען שנאשם 1 הוא שהדיחו לדבר עבירה; והכל כאשר נאשם 1, מצידו, מרמז כי סוחר הסמים ומי ששימש כמקור להם היה דווקא נאשם 3.

50.              בנסיבות אלה, ברי כי דרך השיקום בעניינם של הנאשמים היא עוד ארוכה, ובוודאי שבפרשה זו שיקולי השיקום אינם מצדיקים חריגה כה מהותית ממתחמי העונש ההולמים. הליכי הטיפול בהם השתלבו הנאשמים הם בוודאי חיוביים, אך אין מניעה שימשיכו בהם גם אגב נשיאת עונשי מאסר. בהקשר זה יש להדגיש כי שיקום ומאסר אינם בבחינת תרתי דסתרי, והליכי שיקום יכולים להתבצע, ומתבצעים בפועל, גם אגב נשיאת עונשי מאסר.

51.              נותר אפוא לדון בגזירת עונשם של הנאשמים בתוך מתחמי העונש ההולמים. בעניין זה יש להתחשב בעיקר בכך שמדובר בנאשמים ללא כל רישומים קודמים, שהודו בעובדות כתב האישום המתוקן בשלב מוקדם של ההליך. עוד יש להתחשב בפגיעה שתיגרם לנאשמים ולמשפחותיהם עקב נשיאת העונש, והמסקנה המתבקשת היא כי יש לגזור את עונשיהם של הנאשמים בתחתית מתחמי העונש ההולמים בעניינם.

52.              אשר לענישה הכספית, נוכח מהות העבירות - שעניינן רווח כספי ממכירת סמים מסוכנים - בוודאי שיש להטיל ענישה כלכלית. עם זאת, נוכח העובדה שנגזרים בזה עונשי מאסר בפועל על הנאשמים, אשר ממילא יפגעו ביכולתם להתפרנס ולהרוויח כסף, יש מקום להקל עמם במישור זה.

53.              לבסוף יש להתייחס לעתירת ב"כ המאשימה להכריז על הנאשמים כסוחרי סמים. לכאורה, נוכח מהות העבירות בהן הורשעו הנאשמים היה מקום לקבל עתירה זו. ואולם, העתירה אינה מופיעה בהסדר הטיעון שבכתב וגם לא נטענה לפניי עובר למתן הכרעת הדין, דהיינו בשלב הדיוני המתאים. בנסיבות אלה איני מוצא להיעתר לבקשה בשלב זה, בפרט כאשר היבט החילוט הוסכם בין הצדדים באופן מלא ועל כן אין צורך בהכרזה לצורך זה.

 

ז.         סוף דבר:

54.              אשר על כן - ובהתחשב בשיקולים לכף חומרה ולכף קולה, אשר פורטו לעיל - אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

על נאשם 1 -

(א)       20 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שירות בתי הסוהר.

על נאשם 1 להתייצב לנשיאת עונשו בבית המעצר ניצן, או במקום אחר שייקבע שירות בתי הסוהר, ביום 03.04.22 עד השעה 10:00.

15

ב"כ נאשם 1 יתאם את הכניסה למאסר עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, על מנת להבטיח עריכת "מיון מוקדם" לנאשם 1 אשר יקל על קליטתו בבית הסוהר.

(ב)       מאסר על תנאי למשך 9 חודשים, אותו לא יישא נאשם 1 אלא אם כן יעבור, תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר, עבירה לפי הוראות פקודת הסמים המסוכנים מסוג פשע.

(ג)        קנס בסך של 9,000 ₪, או חודש מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-9 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 01.04.22 ובכל אחד בחודש שלאחריו. היה ונאשם 1 לא ישלם את אחד התשלומים במועד תועמד כל יתרת הקנס לפירעון מידי.

(ד)       חילוט סך של 3,640 ₪, שנתפס בחזקת נאשם 1.

על נאשם 3 -

(א)       12 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שירות בתי הסוהר.

על נאשם 3 להתייצב לנשיאת עונשו בבית המעצר ניצן, או במקום אחר שייקבע שירות בתי הסוהר, ביום 03.04.22 עד השעה 10:00.

ב"כ נאשם 3 יתאם את הכניסה למאסר עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, על מנת להבטיח עריכת "מיון מוקדם" לנאשם 3 אשר יקל על קליטתו בבית הסוהר.

(ב)       מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, אותו לא יישא נאשם 3 אלא אם כן יעבור, תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר, עבירה לפי הוראות פקודת הסמים המסוכנים מסוג פשע.

(ג)        קנס בסך של 1,500 ₪, או 7 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-3 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 01.04.22 ובכל אחד בחודש שלאחריו. היה ונאשם 3 לא ישלם את אחד התשלומים במועד תועמד כל יתרת הקנס לפירעון מידי.

(ד)       חילוט סך של 3,000 ₪, שנתפס בחזקת נאשם 3.

ככל שנותרו בתיק בית המשפט - או בתיקים קשורים - פיקדונות שהופקדו מטעם הנאשמים, בהסכמת ההגנה יחולטו הפיקדונות לטובת תשלום הקנסות, כאשר הנאשמים יידרשו לשלם רק את יתרת הסכום שתיוותר. ככל שתיוותר יתרת פיקדון היא תושב לנאשמים או למי מטעמם, וזאת בהיעדר עיקול או מניעה אחרת על פי דין להשבת הפיקדון.

ניתן בזה צו כללי, לעניין מוצגים, לשיקול דעתו של קצין משטרה. הסמים יושמדו.

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

המזכירות תמציא העתק גזר דין זה לשירות המבחן, שמופנה במיוחד לאמור בפסקה 49 דלעיל.

ניתן היום, ט"ו אדר א' תשפ"ב, 16 פברואר 2022, במעמד הצדדים.