1

[פרוטוקול הושמט]

הכרעת דין

מרשיע את הנאשמים עפ"י הודאתם בעובדות כתב האישום בעבירות המיוחסות להם בהתאמה.

ניתנה והודעה היום ה' תמוז תשע"ו, 11/07/2016 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

2

גזר דין

הנאשמים הורשעו עפ"י הודאתם בעובדות כתב האישום בביצוע עבירות של כניסה לישראל שלא כדין וזאת כדלקמן:

הנאשם 1 - שלוש כניסות בתאריכים 22/7/14, 7/4/15 ו- 29/6/16.

הנאשם 2 - שתי כניסות בתאריכים 9/7/12 ו- 29/6/16.

הנאשמים לא ביצעו עבירות נלוות כניסתם היתה לצורכי עבודה בלבד.

הם נעצרו בטרם החג במהלך חודש הרמאדן.

במסגרת שיקולי הענישה השונים ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (תוספת סימן א' 1 לפרק ו'), שכותרתו "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה", הוגדרו והתוו שלבים במסגרת גזירת הדין והשיקולים השונים, כשהעיקרון המנחה שנקבע הינו עקרון ההלימה. "קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו" {ס' 40 ב}.

השלבים העיקריים שהתווה התיקון קביעת מתחם הענישה ההולם את מעשה העבירה ואשמו של הנאשם וגזירת העונש המתאים לנאשם, בתוך מתחם הענישה ההולם או בחריגה ממתחם הענישה ההולם - לקולא בשל שיקולי שיקום או לחומרא בשל שיקול ההגנה על שלום הציבור, בהתאם למבחנים ולסייגים שנקבעו.

הערך החברתי - שנפגע מביצוע המעשה הינו פגיעה בריבונות המדינה.

קיים צורך בהרתעת הנאשם ובהרתעת הכלל מפני ביצוע עבירות של כניסה לישראל על רקע נפיצות התופעה, השלכותיה הנרחבות, עברו הפלילי של הנאשם ומספר הכניסות שלחובתו.

מתחם העונש ההולם - בעניין זה עיינתי בהלכת פרג'ין ובהילכת אל הרוש וביהמ"ש קובע את המתחם בין מאסר על תנאי למאסר בפועל למשך 45 ימים, בגין עבירה של כניסה אחת לישראל שלא כדין ללא עבירות נלוות.

3

אני דן את הנאשם 1 לעונשים הבאים:

21 ימי מאסר בפועל מיום מעצרו 29/6/16.

אני דן את הנאשם 2 לעונשים הבאים:

14 ימי מאסר בפועל מיום מעצרו 29/6/16.

אני דן את הנאשמים לעונשים נוספים כדלקמן:

חודשיים מאסר על תנאי למשך 18 חודשים מיום שחרורו של כל אחד מהם, שהנאשם לא יעבור על עבירה בניגוד לחוק הכניסה לישראל.

זכות ערעור בתוך 45 ימים.

ניתנה והודעה היום ה' תמוז תשע"ו, 11/07/2016 במעמד הנוכחים.