1

לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום בבית שאן מיום 27.11.18 וההחלטות מיום 26.3.18 ומיום 30.4.18 הנזכרות בה.

מדובר בהחלטות ביניים שניתנו במסגרת הליך פלילי לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965, המתנהל כנגד המערער (תו"ב 4139-12-17). משכך, בהחלטה מיום 16.12.18 הוריתי על קבלת תגובתה של המשיבה לערעור. המשיבה הגישה תגובה והמערער השיב לתגובה.

לאחר עיון, אני מוצאת לדחות את הערעור.

כידוע, הכלל הוא כי לא ניתן לערער על החלטות ביניים הניתנות בהליך פלילי פרט לחריגים שנקבעו בדין שעניין זה אינו נופל בגדרם.

למען השלמת התמונה יוער כי אמנם בעיקרן ניתנו ההחלטות נשוא הערעור במסגרת עתירת המערער לעיין בחומר החקירה. כידוע ישנה זכות ערר על החלטה שניתנה בגדרו של סע' 74 לחסד"פ ואולם, ההחלטות נשוא הערעור שלפניי במהותן, אינן מופנות כלפי עצם הזכות לעיין אלא בהתייחס למנגנון העיון שנקבע.

2

בהינתן האמור, ונוכח טיבן של ההחלטות, אכן עסקינן בהחלטות אחרות בפלילים ולפיכך הערעור נדחה.

בשולי החלטתי ומבלי לפגוע באמור לעיל, נוכח השתלשלות העניינים בבית המשפט קמא, ראוי כי הצדדים יפעלו כדי למצוא פתרון שיהיה מקובל הן על המשיבה והן על המערער כדי לאפשר למערער לעיין בחומר החקירה כך שיוכל לנהל את הגנתו כדין.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ט טבת תשע"ט, 06 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.