1

 

 

 

חלק כללי

1.      ביום 25.04.22 הורשע הנאשם בהתאם להודאתו בשני כתבי אישום בביצוע עבירות של התפרצות למגורים לבצע עבירה, עבירה לפי סע' 406(ב) לחוק העונשין - 1977 (להלן: "החוק"), עבירה של גניבה לפי סעיף 384 לחוק ועבירה של החזקת אגרופן או סכין שלא כדין לפי סעיף 384 לחוק. ובכתב אישום מתוקן בעבירות של החזקת מכשירי פריצה לפי סעיף 186 (א) לחוק ובניסיון גניבה לפי סעיף 384 לחוק.

 

2.      על פי עובדות כתב האישום העיקרי , בתאריך 08.03.2022, עובר לשעה 10:21 הגיע הנאשם לדירתו של המתלונן, אשר נמצאת בקומה השלישית בבניין דירות בתל אביב, טיפס על גג הבניין וירד מן הגג אל מרפסת הדירה של המתלונן, תוך שאחז בצינור אשר היה מחובר לחלקו החיצוני של הבניין. באותן נסיבות ובהגיעו אל המרפסת, התפרץ הנאשם אל הדירה בכך שפתח חלון ונכנס עם גופו אל פנים הדירה. בהמשך, הצליח הנאשם לפתוח את דלת הדירה המובילה אל המרפסת ונכנס אל הדירה. מקץ דקות אחדות חזר הנאשם למרפסת וגנב משם את רכושו של המתלונן בדמות קורקינט חשמלי. מיד ובסמוך נתפס הנאשם על ידי צוות שוטרים שהוזעקו למקום כשברשותו הקורקינט וסכין יפני בעל להב מתקבע באורך של 4.5 סנטימטרים.

 

3.      על פי עובדות כתב האישום המתוקן בתיק הצירוף , בתאריך 27.01.19, בשעה 12:00, בתל אביב, ניסה הנאשם ליטול ולשאת אופניים חשמליים השייכים לגברת רותם כהן (להלן: המתלוננת). בהמשך לאותן הנסיבות החזיק הנאשם במפתח שוודי אשר יכול לשמש, בין היתר, לשבירתם של מנעולי צילינדר ובמספריים.

 

תסקיר שירות המבחן

4.      מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם בן 34, רווק, אב לשני ילדים אשר נולדו משתי נשים שונות. בנו הבכור מתגורר עם אמו ברוסיה ואילו בנו השני נמצא בחזקת אמו בישראל ועמו שומר הנאשם על קשר.

 

2

5.      לנאשם נסיבות חיים מורכבות כאשר בעברו חווה מעברים רבים ואובדן, כך שעד גיל 19 נדד בין שלוש מדינות וחווה גירושים של הוריו. לארץ עלה מרוסיה בגיל 19, התגייס לצבא כשהיה בן 20 ואולם עקב קשיי התאמה וקשיים כלכליים, התקשה להתמודד עם המסגרת הצבאית. מזה כארבע שנים מנהל אורח חיים התמכרותי לסמי רחוב וטרם מעצרו היה דר רחוב אשר התקיים מאיסוף ומכירת ברזל.

 

6.      מעיון בגיליון הרשעותיו הקודמות עולה שלחובת הנאשם שתי הרשעות קודמות בעבירות אלימות ורכוש שבגינן הוטלו עליו עונשים אשר כללו מאסר בפועל.

 

7.      הנאשם שיתף את קצין המבחן בכך שמאז שחרורו מצה"ל החל לשתות אלכוהול ובגיל 27 החל להשתמש בסמי רחוב. באשר לביצוע העבירה הנוכחית מסר הנאשם כי לא תכנן לבצע עבירת התפרצות וכי מעשיו התמקדו בהשגת סמים.

 

8.      הנאשם רואה את התמכרותו בדרגה כזו המצריכה טיפול אינטנסיבי ואולם כעת הוא מבקש לרצות את עונשו ולהשתחרר מהכלא בהקדם, וזאת על מנת לפגוש את אחיו ואמו שהגיעו לארץ, כמו גם לסייע בפרנסת אם בנו אשר מתגוררת בארץ. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מצליח להתייחס לקשייו באופן ראשוני ושטחי, ואינו מכיר במשמעותם באשר למעגל אליו צפוי לחזור עם שחרורו.

 

9.      כגורמי סיכוי לשיקום הנאשם ציין שירות המבחן את העובדה כי הנאשם פעל לקידום מצבו המשפטי כאשר צירף תיק נוסף והתכוון לסיים את ענייניו הפלילים ולנקות שולחן; אמו ואחיו של הנאשם, אשר הגיעו לארץ לאחרונה, יהוו עבורו גורם תמיכה משמעותי לאחר שנים בהן התנהל בגפו ולבדו בארץ; ולבסוף בשנים בהן הנאשם לא השתמש בסמים, ניהל אורח חיים יציב ונורמטיבי.

 

10.  כגורמי סיכון להישנות ביצוע עבירות, ציין שירות המבחן את חומרת העבירות אותן ביצע הנאשם, כמו גם את הקושי של הנאשם להתייחס לפגיעה שגרם למתלוננים נוכח היותו ממוקד בעצמו ובצרכיו. יתרה מכך, לנאשם תלות בחומרים והשימוש שעשה בסמים היה אינטנסיבי - נתונים אשר אינם עולים בקנה אחד עם עמדתו השוללת כיום צורך בעזרה טיפולית ייעודית.

 

11.  שירות המבחן התרשם כי התנהגות הנאשם מאופיינת בדפוסים התמכרותיים, וכי הוא ממוקד כיום ברצון לסיים את ההליך המשפטי ולהשלים את ריצוי העונש, ובציפייה לחידוש קשריו עם אמו ואחיו. בשקלול הנתונים שירות המבחן העריך כי הנאשם נתון בסיכון לחזרה לשימוש בחומרים ממכרים, באופן שיחזור וישפיע על יכולתו לבסס תפקוד יציב ויגביר את הסיכון להישנות מעורבותו בקשרים שוליים וביצוע עבירות. משכך, לא נמצא מקום לבוא בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם ושירות המבחן המליץ על טיפול במסגרת שירות בתי הסוהר.

3

 

 

 

טענות הצדדים

 

טיעוני המאשימה לעונש

12.  ב"כ המאשימה הציגה לבית המשפט את גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם, פירטה את המיוחס לו בכתבי האישום וטענה כי נסיבות ביצוע העבירות מלמדות על תעוזה והיעדר מורא.

 

13.  המאשימה הפנתה לערכים המוגנים שנפגעו ביניהם שמירה על קניינו של האדם ועתרה למתחם עונש הולם בתיק העיקרי אשר נע בין 14 חודשי מאסר ל-28 חודשי מאסר בפועל, ובתיק הצירוף למתחם ענישה אשר נע בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל. לתמיכה בעתירתה זו הפנתה ב"כ המאשימה לפסקי דין, כדלהלן:

 

א.    רע"פ 9339/17 דוד מאיר אוחיון נ' מדינת ישראל (25.12.17) - בתיק זה, אשר עניינו שווי גניבה גבוה יותר ועבירה מתוחכמת מזו שבפניי, הודה הנאשם והורשע בבית המשפט השלום בעבירות של התפרצות למקום מגורים או תפילה, החזקת מכשירי פריצה וגניבה. בית המשפט קמא קבע מתחם ענישה באישום הראשון ככזה אשר נע בין מאסר קצר לבין 20 חודשי מאסר בפועל ולמתחם ענישה בגין האישום השני ככזה אשר נע בין מאסר קצר לבין 15 חודשי מאסר בפועל. הנאשם נידון ל-20 חודשי מאסר הכוללים הפעלת מאסרים על תנאי בני 6 ו-12 חודשים. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיבה וגזר את דינו של הנאשם ל-30 חודשי מאסר בפועל. בית משפט העליון דחה את ערעור המבקש.

 

ב.     עוד הפנתה המאשימה לעפ"ג 6894-08-21 -שם עסקינן בהתפרצות לדירה על ידי הרמה של תריס וגניבת אייפד ובית המשפט קבע מתחם ענישה אשר נע בין 12 חודשי מאסר ועד 24 חודשי מאסר בפועל.

 

14.  נוכח הודאת הנאשם והחיסכון בזמן שיפוטי יקר, ולאור עברו הפלילי הכולל 3 הרשעות קודמות והתרשמות שירות המבחן שאינו בא בהמלצה שיקומית, ביקשה המאשימה למקם את הנאשם בחלק התחתון של המתחם ועתרה ל-15 חודשי מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן.

 

טיעוני ההגנה לעונש

15.  ההגנה פתחה טיעוניה לעונש בהפנותה לכך שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה בשני תיקיו ובכך חסך זמן שיפוטי יקר.

4

 

16.  בכל הנוגע לתיק הצירוף שעניינו גניבת אופניים, ציין ב"כ הנאשם כי מתחם הענישה הינו כזה אשר נע בין מאסר על תנאי ועד למספר חודשי מאסר בפועל והפנה לפסיקה כדלקמן:

 

א.    ת"פ 27568-02-17 מדינת ישראל נ' משה וואסי (27.11.19) - הנאשם הודה והורשע ב-4 כתבי אישום בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, גניבה, גניבות כרטיס חיוב, גניבת אופניים, החזקת כלי פריצה, פריצה לבניין והיזק לרכוש, כאשר בהקשר לתיק שבענייננו יש להתייחס למתחם הענישה שקבע בית המשפט בכתב האישום השלישי, בעבירה של ניסיון גניבה והחזקת כלי פריצה. מתחם העונש שנקבע נע בין מאסר על תנאי ועד מאסר לתקופה של מספר חודשים, כאשר נקבע כי יש להטיל על הנאשם עונש אשר מצוי במחציתו של כל מתחם ומתחם שנקבע. הנאשם נידון ל-12 חודשי מאסר בפועל הכולל הפעלת המאסר על תנאי בן 8 חודשים.

 

ב.     ת"פ 57589-03-14 מדינת ישראל נ' אמגד אדקידק (15.05.15)- הנאשם הודה והורשע בשורה של עבירות שהוגשו כנגדו ב- 7 כתבי אישום שונים ובין היתר בעבירות גניבה, ניסיון גניבה והחזקת כלפי פריצה, התפרצות לבית מגורים. בית המשפט קבע מתחם ענישה בעבירת ניסיון גניבה כזה שנע בין מאסר מותנה לבין 5 חודשי מאסר אשר אפשר שירוצו בע"ש ובעבירת החזקת מכשירי פריצה מתחם ענישה אשר נע בין מאסר מותנה לבין מאסר קצר בפועל. לעניין עבירת הפריצה נקבע מחתם ענישה אשר נע בין מאסר מותנה לבין 5 חודשי מאסר בפועל. הנאשם בעל עבר פלילי מכביד נידון ל-30 חודשי מאסר בפועל הכולל הפעלת מאסר על תנאי בן 6 חודשים על כלל תיקיו.

 

17.  לעניין התיק העיקרי טענה ההגנה כי מדובר בגניבת קורקינט ממרפסת, כאשר הנאשם נתפס במקום והרכוש הושב לבעליו. לעניין הסכין שנמצאה ברשותו, ציינה ההגנה כי מדובר בנאשם שהינו דר רחוב ובאמתחתו עגלה. במצלמות הגוף של השוטרים ניתן לראות כי השוטרים מצאו מעיל בעגלה ובתוך המעיל נמצא הסכין. לנאשם, בהיותו דר רחוב, אין מקום אחר להניח את חפציו, ובכלל זאת את הסכין המשמש למחייתו. עוד הוסיפה ההגנה ואמרה כי אין המדובר בהתפרצות לדירה על ידי שבירה של חלון או דלת, כי אם כניסה של הנאשם ונטילת האופניים מהמרפסת והורדתם למטה או אז נתפס.

 

5

18.  הנאשם, כאמור, דר רחוב ולו שתי ילדות. אחת מבנותיו מתגוררת באוקראינה ואילו השנייה מתגוררת בארץ והוא מממן אותה ככל יכולתו ומרגיש מחויב כלפיה. בנוסף, אמו ואחיו של הנאשם הגיעו לארץ לאחר תקופה ממושכת שלא נפגשו ואביו הלך לעולמו. עד לשלב בו החל הנאשם להשתמש בסמים תפקד באורח נורמטיבי ואף שירת בצבא ואולם, בשלב מסוים, החלה ההתדרדרות שעה שהחל לצרוך סמים וצריכת הסמים היא שהביאה אותו לבצע את המיוחס לו בשני כתבי האישום.

 

19.  לנאשם רישום פלילי ישן כשאחת מהן עניינה העדר משירות צבאי. הנאשם מרגיש כי הוא יכול להשתקם לבדו ובעצמו ולדברי ב"כ הנאשם, כבר עתה ניתן לראות כי מאז נעצר ועד היום מצבו השתפר ללא היכר.

 

20.  באשר למתחם הענישה בתיק העיקרי עתרה ההגנה למתחם ענישה אשר נע בין 6 חודשי מאסר ועד 18 חודשים והפנתה ההגנה לפסיקה כדלקמן:

 

א.    ע"פ 370-14 אלכס סלפיתי נ' מדינת ישראל (25.08.14) - הנאשמים הודו והורשעו בעבירות של גניבה, כניסה והתפרצות למקום וכן קשירת קשר לפשע והנאשם השני בעבירות של ניסיון לעסקה בנשק והחזקת נשק. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה לנאשם 1 בעבירות שבענייננו ככזה אשר נע בין מאסר שיכול וירוצו בע"ש ועד 20 חודשי מאסר בפועל וגזר את דינו ל- 7 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון קיבל את ערעור הנאשם 1 וזאת לאור שיקולי שיקום והטיל עליו 6 חודשי מאסר שירוצו בע"ש ללא ניכוי ימי המעצר. ערעורו של נאשם 2 נדחה.

 

ב.     ת"פ 56329-10-13 מדינת ישראל נ' סאמר גומאה (17.11.14)- הנאשם הודה והורשע בעבירות של כניסה לבית מגורים בכוונה לבצע עבירה. בית המשפט קבע מתחם ענישה אשר נע בין 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בע"ש ועד ל-18 חודשי מאסר בפועל וגזר את דינו ל-6 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בע"ש.

 

ג.       ת"פ 39799-04-17 מדינת ישראל נ' פלוני (14.06.20)- הנאשם הודה והורשע בגין ביצוע עבירות של התפרצות למקום מגורים בכוונה לגנוב וגניבה. בית המשפט קבע מתחם ענישה אשר נע בין 8 חודשי מאסר שניתן לרצותם בע"ש ועד ל-22 חודשי מאסר בפועל וגזר את דינו ל-8 חודשי מאסר בפועל לריצוי בע"ש.

 

ד.     ת"פ 34062-04-21 מדינת ישראל נ' סאמר סבתיאן (09.06.21)- גז"ד שניתן על ידי מותב זה, שם גזרתי על הנאשם עונש של 8 חודשי מאסר בפועל בגין ביצוע עבירה אחת של פריצה לבניין שאינו דירה או בית תפילה וקבעתי מתחם שנע בין 6 חודשי מאסר ל-12 חודשי מאסר בפועל.

 

ה.    עפ"ג 44274-01-12 יוחאי גליקסמן נ' מדינת ישראל (21.02.13)- הנאשם הודה והורשע בגין עבירות של כניסה והתפרצות למקום מגורים וגניבה. בית המשפט קמא קבע עונש של 10 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור מחמת שיקולי שיקום והעמיד את עונשו על 6 חודשי מאסר אשר ירוצו בע"ש.

 

הנאשם בדברו האחרון

6

21.  הנאשם ביקש להתנצל על מעשיו, ציין כי עבר תאונת דרכים ונפגע בראשו וכיום מבקש "ללכת בדרך חדשה".

 

 

 

 

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

22.  הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו הינם הגנה על המרחב הפרטי של המתלוננים והגנה על תחושת הביטחון האישי שלהם, כמו גם שמירה על קניינם ורכושם. התפרצות לבית מגורים על מנת לבצע גניבה, כפי המפורט בכתב האישום העיקרי, גוררת אחריה פגיעה קשה בקניינו של אדם ופוגעת בתחושת ביטחונו האישי בביתו ובכלל. הערכים המוגנים שנפגעו בכתב האישום המצורף עניינם פגיעה בכבודה ובקניינה של המתלוננת, עת ניסה הנאשם ליטול ולשאת את רכושה במרמה וללא הסכמתה.

 

23.  מדיניות הענישה בעבירות כדון דא היא תוצר של הצורך החברתי העליון להילחם בתופעה של התפרצות לבתי מגורים לשם גניבה, תוך רמיסת הגבול שבין המרחב הפרטי לרשות הכלל, וגרימת פגיעה אשר באה לידי ביטוי הן בערעור תחושת הביטחון והן בנזק לקניין ולרכוש. זאת ועוד, עבירת ההתפרצות טומנת בחובה גם חומרה ומסוכנות שכן יש בה פוטנציאל גבוה להתפתחות אלימה (ראו דבריו של כב' השופט ח' מלצר בע"פ 7453/08 אואזנה ואח' נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו (31.12.08); ודבריו של כב' השופט י' עמית בבש"פ 45/10 מסארוה נ' מ"י, פורסם בנבו (08.01.10) שאמנם נאמרו במסגרת הליך המעצר, אך ברי כי כוחם יפה אף לעניינו.

 

24.  בית המשפט העליון עמד על הצורך בהחמרה במדיניות הענישה בעבירות רכוש וקבע:

 

"מיותר לציין את חומרתן היתרה של העבירות, את הפסול הרב הטמון בהן. עבירות ההתפרצות והגניבה, הפכו, למרבה הצער, לנפוצות במחוזותינו, הן פוגעות ברכושו של הציבור, מערערות קשות את תחושת ביטחונו ומנפצות לרסיסים את התפיסה לפיה ביתו של אדם הוא מבצרו. בית משפט זה עמד לא פעם על כך שחומרתן של העבירות, לצד נפוצותה של התופעה, מצריכות נקיטת יד קשה עם העבריינים" (רע"פ 398/14 טל בן משה ערג' נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו)).

 

 

7

בעניין זה יפים גם דברי כב' השופט עמית בע"פ 3297/10 איליה וולקוב נגד מדינת ישראל, (24.5.12):

"בעבירות ההתפרצות יש כדי לערער את הביטחון האישי של הציבור ואת התחושה של "ביתי הוא מבצרי". קם אדם בבוקרו של יום וכשחוזר לביתו בסוף עמל יומו הוא מוצא כי חדרו לפרטיותו ונטלו את רכושו ואת חפציו שאותם צבר בזיעת אפו ומיטב כספו. מי יאמוד את עוגמת הנפש, הרוגז וחסרון הכיס הנגרמים לציבור שנפגע מאותן עבירות גניבה והתפרצות".

 

25.  באשר לעבירת החזקת הסכין פגע הנאשם בערכים של הגנה על ערכי שלמות הגוף והנפש, כאשר המחוקק עמד על פוטנציאל האלימות בעצם נוכחות הסכין.

 

מדיניות הענישה הנוהגת

26.  נסיבות המקרה מלמדות כי הנאשם התפרץ לדירה בשעות הבוקר מבלי שחשש להיתפס ותוך התעלמות מוחלטת מהנזק הצפוי והסכנה הכרוכה בכך שיפגוש בדירה את דייריה. זאת ועוד, הנאשם, במועד אחר בהתאם לעובדות כתב האישום המצורף, ניסה לגנוב אופניים תוך פירוק מושב האופניים ועיקום הסוללה, תוך התעלמות מדרישת עובר אורח כי יחדל ממעשיו.

 

27.  עיון במתחמי הענישה אשר נקבעו על ידי בתי המשפט בעבירות דומות במקרים דומים מלמד כי בתי המשפט הטילו ענישה אשר תחילתה 12 חודשי מאסר בפועל ולצדה ענישה נלווית.

 

א.    רע"פ 7683/13 דויד פרלמן נ' מדינת ישראל (23.4.14)- הנאשם הורשע ב- 4 עבירות התפרצות למקום מגורים. ההתפרצות הראשונה לדירה בכך ששבר את סורג חלון הדירה ונכנס לתוכה ונטל מהדירה מצלמה. בהמשך לכך, התפרץ המבקש לדירה אחרת, בכך שנכנס לדירה דרך החלון מתוך כוונה לגנוב כסף מבעליה. בנוסף, בתיק המצורף יוחסו לנאשם עבירות התפרצות למקום מגורים וגניבה לאחר שפרץ לדירה, עקר ממקומו את תריס חלון הדירה, נכנס אליה וגנב רכוש רב. בנוסף, הורשע הנאשם בשתי עבירות של הפרת הוראה חוקית. בית המשפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 חודשי מאסר ועד 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל בגין כל אחת מעבירות ההתפרצות וגזרעל הנאשם, תוך שלקח בחשבון את מאמצי השיקום, עברו הפלילי המכביד והעובדה כי מזה עשר שנים נמנע מביצוע עבירות, עונש של 18 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו ועונשים נלווים. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וכך גם בית המשפט העליון.

 

8

ב.     רע"פ 4156/13 אפרים בוחניק נ' מדינת ישראל (12.6.2013)- בית המשפט הרשיע את הנאשם לפי הודאתו בעבירות של התפרצות למקום מגורים, גניבה והחזקת סמים לצריכה עצמית ללא היתר. הנאשם התפרץ לדירת מגורים וגנב משם רכוש וכסף מזומן בשווי רב ונתפס כשעליו חמישה גרם חשיש וכחצי גרם הרואין, כמו גם פריטי הרכוש הגנובים. בית משפט קמא גזר על הנאשם עונש של 7 חודשי מאסר ועונשים נלווים. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש ודחה את ערעור המבקש על חומרתו וקבע כי מתחם הענישה הראוי נע בין 12 ל-24 חודשים וגזר על הנאשם 14 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון דחה את הערעור שהוגש.

 

ג.       ת"פ (פ"ת) 47776-01-18 מדינת ישראל נ' סאגר אלטלאלקה (16.9.2019)- הנאשם הודה והורשע בעבירות של התפרצות למקום מגורים, גניבה והפרעה לשוטר. הנאשם התפרץ אל בית בכך שפתח את אחד מחלונות הסלון בדרך שאינה ידועה למאשימה, נכנס פנימה ובעוד יושבי הבית ישנים, ניגש הנאשם לארון כלי הכסף ורוקן את תכולתו הכוללת עשרות כלים בשווי רב ונמלט מהשוטרים. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין שנת מאסר לבין 24 חודשים, לצד ענישה נלווית. לאור כך שהאירוע נשוא כתב האישום חריג לאורחות חייו של הנאשם והרכוש הושב לבעליו וכן הוכח פוטנציאל שיקומי ממשי, מצא בית המשפט כי יש הצדקה לחריגה מהמתחם שנקבע וגזר על הנאשם, צעיר בן 25, נעדר עבר פלילי, עונש של 9 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ועונשים נלווים.

 

 

ד.     עפ"ג (מרכז) 43759-09-19 מניאן נ' מדינת ישראל (11.2.20)- הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בשתי עבירות של התפרצות למקום מגורים לבצע עבירה ועבירה של כניסה למגורים לבצע עבירה לאחר שפרץ לבית, עת המתלוננת הניקה את תינוקה, פתח את תיקה ונטל ממנו כרטיסים שונים. פעם נוספת, ניסה הנאשם לפתוח דלת של מתלונן שהייתה נעולה, כאשר המתלונן פתח את הדלת. עוד הוסיף ופרץ פעם נוספת לדירה עת פתח את דלת הכניסה שהייתה סגורה ולא נעולה, נכנס לבית ונטל ממנו רכוש. בהמשך, נכנס פעם נוספת לבית כאשר דחף את דלת הבית של המתלוננת שהייתה פתוחה ולא נעולה, נטל תיק ובתוכו בגדים וכרטיסים. הנאשם פגש במתלוננת שהייתה בגפה ולאחר דין ודברים ביניהם יצא מהבית והשליך את התיק בשביל סמוך. בית המשפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 ל-24 חודשים וגזר על נאשם, בעל עבר פלילי מכביד של 17 הרשעות קודמות1971, עונש של 50 חודשי מאסר בפועל, הפעלת המאסר המותנה במצטבר לעונש המאסר בפועל, כך שירצה סה"כ 57 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים, פיצוי למתלוננים בסך כולל של 11,000 ₪ וקנס בסך 5,000 ₪ או 60 ימי מעצר תמורתו. בערעור קוצר העונש והועמד על 50 חודשי מאסר.

9

 

ה.    ת"פ (רחובות) 35662-03-17 מדינת ישראל נ' מלכה (15.3.18)- הנאשם הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של החזקת סכין. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי, לצד ענישה נלווית, לבין מאסר בפועל לתקופה של מספר חודשים, שיכול וירוצה בעבודות שירות. בית המשפט גזר על הנאשם, אדם מבוגר, בעל עבר פלילי אף שהרשעותיו ישנות ובעבירות שאינן דומות לזו, שמצבו הרפואי מורכב ושהביע חרטה ונטל אחריות על מעשיו, עונש של מאסר על תנאי לתקופה בת 4 חודשים למשך 3 שנים, ושל"צ.

 

ו.       ת"פ (תל-אביב) 18482-06-14 מדינת ישראל נ' רבאעה (אסיר) (25.10.17)- הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של החזקת סכין לאחר שהחזיק על גופו סכין מחוץ לביתו. המאשימה הגבילה את עצמה לעתירה לעונש מרבי של 3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. ביתהמשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין הטלת עונש מאסר מותנה ועד למספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות וגזר על הנאשם, בעל עבר פלילי , עונש של 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים .

 

ז.      ת"פ (ת"א) 10925-10-18 מדינת ישראל נ' סוקולוב (13.6.2019), שם צירף הנאשם מספר תיקים בשורה של עבירות רכוש (אופניים ואופניים חשמליים), הסגת גבול פלילית והחזקת מכשירי פריצה. בית המשפט קבע מתחם בגין כל אירוע בין מאסר על תנאי לצד ענישה נלווית ועד 12 חודשי מאסר, וגזר על הנאשם עונש כולל של 10 חודשי מאסר ומאסר מותנה. בנוסף, הפעיל בית המשפט מאסר מותנה כך שסך הכל נקבע כי הנאשם ירצה 12 חודשי מאסר.

 

28.  לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, הערכים החברתיים שנפגעו, מידת הפגיעה בערכים אלה ומדיניות הענישה הרווחת, אני קובעת כך:

א.    מתחם העונש ההולם בגין כתב האישום הראשון נע בין 12 חודשי מאסר בפועל ועד 24 חודשי מאסר בפועל.

ב.     מתחם העונש ההולם בגין כתב האישום המצורף נע בין מאסר על תנאי ל - 8 חודשי מאסר בפועל.

 

29.  במקרה דנן לא מצאתי נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה ממתחם העונש ההולם, לחומרה או לקולא.

 

קביעת העונש הקונקרטי

10

30.  בגזירת העונש המתאים לנאשם יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה - אלה הפועלות לטובתו ואלה לחובתו. להלן כלל השיקולים אותם לקחתי בחשבון בגזירת העונש:

א.    הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה ובכך חסך זמן שפוטי יקר ועשה כן חרף טענות ראייתיות שונות שהעלה בפני המאשימה ובפניי.

 

ב.     הנאשם הביע חרטה כנה בפניי ובפני שירות המבחן וניכר כי מעשיו בוצעו על רקע צריכת סמים, היעדר תמיכה משפחתית והיותו דר רחוב.

 

ג.       נסיבות חייו של הנאשם, אשר פורטו בתסקיר שירות המבחן, מלמדות על בחור צעיר שחווה ילדות לא פשוטה ועלה ארצה בגיל 19. הנאשם גדל ללא תמיכה והתפרנס מתחום ההובלות, נגרות ואיסוף ברזל ולמרות כל זאת, במשך תקופה ארוכה, שמר על אורח חיים נורמטיבי ואף התגייס לצבא. אלא שאז החלה התדרדרות לסמים - התדרדרות אשר הובילה למעשים בגינם הורשע.

 

ד.     הנאשם בעל עבר פלילי הכולל 3 הרשעות אולם חלק מהעבירות ישנות ואינן רלוונטיות.

 

ה.    אמו ואחיו של הנאשם שבו לישראל ויש לקוות כי נוכחותם תסייע לנאשם ותהווה עבורו גורם תמיכה אשר ישיבו לדרך הישר.

 

ו.       מנגדהנאשם התפרץ לדירה וגנב ממנה רכוש ורק בדרך נס לא נתקל בבעל הדירה ובכך נמנעה הסלמה אפשרית. בהזדמנות אחרת, בטבורה של עיר, ביקש הנאשם ליטול לעצמו רכוש שאינו שייך לו, כאשר הוא מחזיק במכשירי פריצה ואינו שועה לפניות עוברי אורח. אלו מעשים חמורים הפוגעים בתחושת הביטחון של כל אזרח בביתו הוא מבצרו ואולם גם שעה שהוא מתהלך לתומו ברחוב. משאלה הם פני הדברים, האינטרס הציבורי מחייב הטלת ענישה מרתיעה ומשמעותית על מי אשר מבצע עבירות אלה.

 

31.  לאחר שנתתי את דעתי לתיקון 113 לחוק העונשין ולטיעוני הצדדים, לשיקולים לחומרה ולקולא ולכלל הנתונים שהובאו בפני, החלטתי לגזור על הנאשם עונש מאסר על פי הרף התחתון של המתחם וכן עונשים נלווים נוספים כדלקמן:

 

א.    מאסר בפועל למשך 14 חודשים, בניכוי ימי מעצרו על פי חישוב שב"ס.

 

ב.     6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור כל עבירת רכוש, למעט החזקת רכוש חשוד כגנוב, וזאת החל מיום שחרורו ממאסר.

 

11

ג.       3 חודשי מאסר על תנאי למשך 1 שנה שלא יבצע עבירה של החזקת סכין והחזקת כלי פריצה וזאת החל מיום שחרורו ממאסר.

 

ד.     הנאשם יחתום על התחייבות כספית על סך 1,000 ₪ להימנע במשך שנתיים מביצוע עבירות הרכוש בהן הורשע. רשמתי לפניי הצהרת הנאשם.

 

בשים לב למצוקתו הרבה של הנאשם ונסיבות חייו הקשות, לא מצאתי להטיל עליו רכיב כספי לבד מהתחייבותו.

 

ניתן צו כללי למוצגים. המוצגים יחולטו/יושמדו/יושבו לבעליהם על פי החלטת קצין משטרה.

 

זכות ערעור לבית משפט המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ניתן היום, כ"ה תמוז תשפ"ב, 24 יולי 2022, בהעדר הצדדים.