1

 

האישום

 

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין, נהיגה ללא רישיון נהיגה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), ונהיגה ללא פוליסת ביטוח לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי.

 

על פי עובדות כתב האישום, הנאשם מעולם לא קיבל רישיון נהיגה לנהיגת רכב מכל סוג שהוא.

 

בתאריך 28.2.21 סמוך לשעה 16:00, נסע הנאשם בכביש 60 לכיוון באר שבע, כשהוא נוהג ברכב מסוג טנדר אשר הורד מהכביש, ועליו הולבשו לוחיות זיהוי הנושאות השייכות לרכב אחר שהורד מהכביש גם הוא ("הרכב").

 

אותה עת, שני שוטרים שהו בסמוך לצומת תל שבע בכביש, כשהם לבושים מדי משטרה ורכובים על אופנועי משטרה. אחד השוטרים הבחין בנאשם והחליט לעוצרו לבדיקה שגרתית, התקרב עם האופנוע אל חלון הנהג, סימן לנאשם לעצור, הנאשם הבחין בכך, אך לא עצר והמשיך בנסיעה, ונוכח האמור, שני השוטרים הפעילו אורות כחולים מהבהבים וכריזה באופנועיהם והחלו לנסוע אחרי הנאשם.

 

הנאשם האיץ את מהירות נסיעתו, תוך שהוא סוטה ימינה ושמאלה, ובשל אופן נהיגתו, נהג רכב אשר נסע בכיוון נסיעתו, נאלץ לבלום ולעצור על מנת שלא להתנגש ברכבו של הנאשם.

 

2

בהמשך לכך, הגיע הנאשם לצומת חטיבת הנגב, בו דלק אותה עת אור אדום ברמזור, לא עצר, סטה לעבר הנתיב הימני של הכביש, המיועד לפניה ימינה, תוך שהוא חוצה אי תנועה בנוי, המשיך לנסוע ישר במהירות ובפראות תוך חציית הצומת, ונכנס לתוך באר שבע.

בהמשך למתואר, לאחר מספר פניות הגיע למעגל תנועה אליו נכנס בניגוד לכיוון התנועה, ופנה שמאלה תוך שהוא ממשיך לנסוע בניגוד לכיוון התנועה בנתיב השמאלי. סמוך לאחר מכן, עבר הנאשם לנתיב הימני והמשיך בבריחה.

 

הנאשם נסע במהירות ברחוב צר בעל נתיב נסיעה אחד לכל כיוון, הגיע לצומת, אותה עת מספר כלי רכב שנעצרו ברמזור לפני הכניסה לצומת, חסמו את נתיב נסיעתו, בעקבות כך, סטה לעבר הנתיב הימני, נסע בו בניגוד לכיוון התנועה, ואף עלה על מדרכה, בשלב זה, נהג רכב שנסע כחוק בנתיב בו נסע הנאשם, נאלץ לסטות שמאלה, לבלום ולעצור על מנת להימנע מהתנגשות חזיתית.

 

הנאשם פנה שמאלה, הגיע לצומת מרומזר, שבאותה עת דלק בו אור אדום בכיוון נסיעתו, מספר כלי רכב, החלו לחצות כחוק את הצומת כשהם נוסעים מימין לצומת. הנאשם נכנס במהירות אל הצומת וחסם את דרכו של רכב סקודה, אשר התנגש עם חזיתו בדופן הימנית של רכבו של הנאשם, כתוצאה מההתנגשות, רכבו של הנאשם נדחף שמאלה, עלה על שטח ההפרדה, והתנגש עם פינת חזית שמאלית בעמוד תמרור וכן בעמוד רמזור, רכבו של הנאשם סטה ימינה חזרה לכביש, ונעצר ליד שטח ההפרדה במרחק קצר ממקום ההתנגשות. הנאשם נותר לשבת בתוך הרכב ונעצר על ידי השוטרים שהגיעו למקום.

 

כתוצאה מההתנגשות, רכב הסקודה נדחף ימינה, נעצר בצומת וכריות האוויר שבו נפתחו, כתוצאה מההתנגשות, הנהג סבל מכאבים בחזה וברגליים, בנו שישב לצידו סבל מכאב בחזה, והם פונו באמצעות אמבולנס לטיפול במרכז הרפואי "סורוקה". לרכב הסקודה נגרם נזק רב שהוערך בכ- 94,549 ₪.

 

כתוצאה מהתנגשות רכבו של הנאשם בעמוד הרמזור, הוא ניתק ממקומו וקרס, והנזק שנגרם למערכת הרמזור כתוצאה ממעשיו של הנאשם הוערך ב - 27,100 ₪.

 

כתוצאה מקריסת הרמזור, ניזוקו שני כלי רכב נוספים, שעמדו באותה העת בכניסה לצומת. לאחד נגרם נזק לפח בצידו השמאלי, ולשני נגרם נזק לפח בצידו השמאלי וכן מראת צד שמאל נתלשה.

 

כתוצאה מההתנגשות, רכבו של הנאשם נפגע וכריות האוויר שבו נפתחו. הנאשם פונה מהמקום באמצעות אמבולנס למרכז הרפואי "סורוקה", ושם הוברר כי לא נפגע.

3

הצדדים הגיעו להסדר טיעון במסגרתו הנאשם הודה בעובדות בכתב האישום המתוקן, אין הסכמות לעניין העונש והצדדים יהיו חופשיים בטיעוניהם.

 

 

הראיות לעונש

 

2.         מטעם המאשימה הוגש במסגרת הראיות לעונש, גיליון הרישום התעבורתי של הנאשם.

 

בין הצדדים הוסכם, במסגרת הסדר הטיעון, כי יחד עם כתב האישום המתוקן יוגש תקליטור המכיל תיעוד מצולם (ת/1), ותיעוד זה הוא חלק מנסיבות ביצוע העבירות, למעט המקטע בין מונה 01:00 לבין מונה 01:40, כך שהאמור יהווה חלק מהראיות גם לעניין העונש.

 

מטעם ההגנה לא הוגשו ראיות לעונש.

 

טענות ב"כ המאשימה

 

3.         לטענת ב"כ המאשימה:

 

הערכים החברתיים אשר נפגעו כתוצאה מביצוע העבירות הינם הגנה על שלום הציבור וביטחונו ושלמות הגוף ורכוש הציבור. הפגיעה בערכים המוגנים בנסיבות ביצוע העבירות ע"י הנאשם הינה בדרגת חומרה גבוהה ביותר.

 

נהיגתו הפראית של הנאשם כללה הימלטות משוטרים, התעלמות מהוראותיהם, נסיעה מהירה תוך סטיות לצדדים, גרימה לנהג לבלום ולעצור, חציית צומת באור אדום, מעבר על אי תנועה בנוי, נסיעה בניגוד לכיוון התנועה, נסיעה נוספת באור אדום, והתנגשות הרסנית.

 

מדיניות הענישה בעבירות סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה היא של שנות מאסר בפועל, גם כאשר האירוע מסתיים ללא נפגעים בגוף, וגם כאשר מדובר בנאשמים נעדרי עבר פלילי.

 

ב"כ המאשימה עותר למתחם עונש הולם שינוע בין 4 ל - 5 וחצי שנות מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נוספים.

 

4

נטען כי התסקיר מדבר בעד עצמו, ועולה ממנו כי ההתרשמות מהנאשם רחוקה מלהיות חיובית, הפנה להערכת שירות המבחן בדבר קיומו של סיכון להמשך מעורבות הנאשם בפלילים בעתיד, ולהמלצה להטיל על הנאשם ענישה מוחשית.

 

נטען כי אין מדובר בנאשם שהשתקם, ואף לא קיים סיכוי של ממש להשתקמות, ומשכך, אין כל צורך לדון בשאלה אם יש מקום לחרוג לקולא משיקולי שיקום, וכי יש לתת משקל נכבד לשיקולי הרתעת היחיד והרתעת הרבים.

 

בתוך המתחם התבקש להעמיד את עונשו של הנאשם ברף האמצעי התחתון, ולהטיל עליו 4 שנים וחצי של מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי, פסילה בפועל למשך מספר שנים, פסילה מותנית, קנס משמעותי ופיצוי הולם לנפגעי העבירות עדי התביעה 5, 6, 7, ו - 8.

 

טענות ב"כ הנאשם

 

4.         לטענת ב"כ הנאשם:

 

כבר בחקירתו הראשונה בתחנת המשטרה לקח הנאשם אחריות מלאה על מעשיו, הודה בפני השוטרים, לא ניסה להטיל אחריות על אחרים, והתנצל.

 

ביחס להפרות שהביאו להפקעת האיזוק האלקטרוני ומעצרו של הנאשם חזרה מאחורי סורג ובריח, נטען כי מדובר היה בהפרות מינוריות, לא מהותיות וטכניות בעיקרן.

 

בהתייחס לתסקיר, נטען כי התסקיר מפורט וסוקר את אורחות חייו של הנאשם שהינו בן 25, רווק, סיים 12 שנות לימוד, ומדובר במשפחה נורמטיבית, שניים מאחיו לומדים רפואה, התא המשפחתי בריא ותומך, וההתנהלות של הנאשם כאן אינה מאפיינת את אורחות חייו.

 

טרם מעצרו של הנאשם הוא היה אמור להתחתן, ומעצרו ערער את אותו קשר זוגי וגם בגין האירוע הזה הוא משלם מחיר.

 

הנאשם מסר לקצין המבחן כי הוא מביע חרטה על ביצוע העבירה. הנאשם נעדר עבר פלילי, ועברו התעבורתי מינורי ולא משמעותי.

 

התבקש שלא למצות את הדין עם הנאשם.

 

5

נטען כי בניגוד לדברי ב"כ המאשימה, מדובר באירוע שאינו ארוך, ואינו מתוכנן, ואין כל אזכור בכתב האישום לעניין מהירות הנסיעה.

 

ביחס לנזקי הגוף אליהם הפנה ב"כ המאשימה, נטען כי על פי כתב האישום הנזק שנגרם הינו - לאחד כאבים בחזה וברגליים, לאחר כאבים בחזה, ואין תיעוד רפואי בתיק.

 

נטען כי הנאשם שיתף את קצין המבחן שחווית המעצר קשה, הריחוק מהמשפחה, הריחוק מבת זוג שלאורך שנים הוא איתה בקשר, וחוסר השייכות לסביבה שבה הוא שוהה.

 

הנאשם היה עצור תחת פיקוח אלקטרוני, למשך כחודשיים וחצי, לא הסתבך בהליכים נוספים, לא נפתחו נגדו תיקים, לא ביצע עבירות אחרות, והלך לטיפולים בשירות המבחן. בהקשר זה נטען כי טיפול צריך להיות לאורך זמן ולא היה לו זמן כדי לבוא לידי ביטוי באותה קבוצה, ומדובר בנאשם שהבין את טעותו ורוצה להשתקם.

 

נטען כי המתחם לו טען ב"כ המאשימה, אינו נכון וואינו מידתי לנאשם זה.

 

לעניין הקנס והפיצוי, התבקש שלא להשית פיצוי וקנס גבוהים, ונטען כי התשלום בגין נזקי כלי הרכב, התקבל ע"י חברות הביטוח.

 

נטען כי הקנס צריך להיות מידתי, לאור העובדה שהנאשם נמצא מאחורי סורג ובריח והקנס אמור ליפול על כתפי בני המשפחה בעיקר אביו של הנאשם. הנאשם אמר שהוא רוצה לשלם פיצוי כי זה אחד מרכיבי ההפנמה של אותו אירוע ולקיחת אחריות, והתבקש כי הפיצוי והקנס יהיו מידתיים ומותאמים לנאשם.

 

נטען כי לא על כתפי נאשם זה צריכים להחמיר את הענישה. הגם שיש מקרים שהענישה היא גבוהה, חלק מגזרי הדין מחמירים יותר, וחלק מקלים יותר, ואין למצות את הדין עם הנאשם.

 

יש לקחת בחשבון את הודאת הנאשם שהיתה במשטרה וגם בבית המשפט, והחיסכון בזמן שיפוטי.

 

התבקש להטיל על הנאשם עונש שלא יעלה על 24 חודשים.

 

הנאשם אמר כי הוא מצטער על מה שעשה, ומבקש מבית המשפט לעזור לו.

 

 

6

 

 

 

הערכים המוגנים ומתחם העונש ההולם

 

5.         בביצוע העבירות, בנסיבות ביצוען, פגע הנאשם בערכים המוגנים ביסודן, שהם שמירה על שלום הציבור ובטחונו, שלטון החוק, הסדר הציבורי, והנאשם העמיד בסכנה של ממש משתמשים תמימים בדרך, סכנה אשר התממשה ויצאה אל הפועל בפגיעה שפגע בכלי רכב.

 

קביעת מתחם העונש ההולם מתבצעת בעיקר תוך התייחסות לנסיבות ביצוע העבירה, ולא רק כפי נוסחה של העבירה ועונשה בחוק. למתחם הנקבע היבט אינדיבידואלי הקשור למקרה המסוים הנדון. ר' ע"פ 1323/13 רך חסן ואח' נ' מ"י (5.6.2013), המתייחס לצביון האינדיבידואלי אשר העניק המחוקק לשלב עיצוב המתחם. להלן התייחסות לענישה לענישה בעבירות דומות, תוך איבחון הנסיבות ולעיתים עבירות נוספות. נסיבות ביצוע העבירות על ידי הנאשם חמורות מחלק מהמקרים להלן, לאור כך שפגע הוא פגיעה פיזית בכלי רכב ונוסעים ברכב הסקודה, וכן בעמוד הרמזור. במרבית הפסיקה להלן לא היתה פגיעה כאמור.

 

בע"פ 2410/04 מ"י נ' סלמאן אבולקיעאן (11.11.2004) (דלעיל), הורשע המשיב בעבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, בכך שלא ציית להוראות שוטרים לעצור את הרכב בו נהג, בעקבות כך התפתח מרדף במהלכו נמלט תוך נהיגה שהיה כרוך בה סיכון לחיי אדם. בשלב כלשהו, כאשר תנאי הדרך חייבו את המשיב לעצור, זינקו לעברו שני שוטרים שניסו ללכוד אותו, אולם המשיב התעשת והחל בנסיעה תוך שהוא גורר עימו את השוטרים, שאחד מהם נחבל בכף רגלו לאחר שאחד מגלגלי הרכב פגע בו. בית המשפט המחוזי גזר 24 חודשי מאסר, 3 שנות פסילה, מאסר מותנה ופיצוי. בית המשפט העליון קיבל את הערעור על קולת העונש וגזר על המשיב 4 שנות מאסר ו - 6 שנות פסילה, תוך שצויין כי: "המשיב חטא בהתנהגות אלימה שאך בדרך נס לא הסתיימה בתוצאה קשה יותר. הוא הפגין זלזול בחוק ובאנשים הממונים על אכיפתו, וגם אפשרות לפגיעה פיסית בשוטרים לא הרתיעה אותו".

 

הדברים האמורים ישימים ותקפים בעניינו של הנאשם, אשר נהג באופן פראי, לא נרתע מפגיעה במשתמשים תמימים בדרך, ופגע בהם בפועל, וגם כאן אך בנס לא הסתיימה נהיגתו בתוצאה קשה יותר.

 

פסק הדין בענין ע"פ 2410/04 ניתן טרם תיקון 113 לחוק העונשין, ואולם כפי שיצוין להלן, בפסיקה מאוחרת יותר, שלאחר תיקון 113, נקבע כי לא היה בתיקון כדי להביא לשינוי לקולא מהלכה זו.

7

 

בע"פ 285/13 מוסטפא נ' מדינת ישראל (24.10.2013) הורשע המערער במספר עבירות, שהעיקרית בהן סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, והצדדים הגיעו להסדר בו המאשימה תעתור לעונש מאסר בין 48-50 חודשים. ביהמ"ש המחוזי דן את המערער ל-42 חודשי מאסר והפעיל מאסר מותנה בן 4 חודשים מחצית בחופף. הערעור נדחה תוך שביהמ"ש העליון מציין כי: "מתחם הענישה בעבירות כגון דא לא השתנה לקולא בעקבות תיקון חוק העונשין (תיקון מס' 113) התשע"ב-2012, ואין לנו אלא לחזור ולהפנות לרף הענישה שנקבע בע"פ 2410/04 מדינת ישראל נ' אלקיעאן (11.11.2010) (להלן: הלכת אלקיעאן), שם הושתו על המערער 4 שנות מאסר, תוך שבית המשפט מציין כי "אנו מצפים כי רמת הענישה אותה אנו מכתיבים תיושם בפועל על-ידי ערכאות קמא"".

 

עוד נפסק כי : "דומה כי אין צורך להרחיב הדיבור על הסכנה הנובעת מתופעת המרדפים בהיבטים של סיכון חיי אדם. מי שנמלט משוטרים, תוך שהוא מסכן את חיי הנהגים האחרים ועוברי אורח תמימים...מעיד על עצמו כי אין מורא החוק עליו, כי הוא מזלזל בחיי אדם וכי יעשה הכל על מנת "להציל את עורו"."

 

יצויין כי לא היתה פגיעה במשתמשים בדרך, אך מנגד המערער נהג כשהוא תחת השפעת משקאות משכרים.

 

8

בע"פ 8664/19 מוחמד בכר נ' מ"י (8.3.2020) - הורשע המערער על פי הודאתו בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ואי ציות לרמזור אדום. במהלך נהיגתו סטה המערער מנתיב נסיעתו לנתיב הסמוך בו נסע אותה עת רכב אחר וגרם לנהג הרכב האחר לבלום ולסטות לכיוון חומת ההפרדה בכביש. קצין משטרה שנהג ברכב משטרתי בסמוך, הבחין בנהיגתו הפרועה של המערער, התקרב עם הרכב המשטרתי אל רכבו של המערער, ונהג במקביל אליו, צפר למערער, הציג עצמו כקצין משטרה והזדהה בפניו באמצעות תעודת מינוי שוטר, העיר למערער על נהיגתו הפרועה והורה לו לעצור בשול הכביש. המערער לא שעה להוראות קצין המשטרה והמשיך בנהיגה פרועה. בשלב זה חיבר קצין המשטרה את הסירנה המשטרתית הכחולה אל גג הרכב המשטרתי, הפעיל אותה וכרז למערער מספר פעמים לעצור. המערער עצר את רכבו בשול הדרך וקצין המשטרה עצר את רכבו לפני רכבו של המערער. בבוא קצין המשטרה לרדת מהרכב המשטרתי על מנת לגשת אל המערער, פתח המערער בנהיגה במהירות גבוהה, תוך שהוא סוטה לנתיב נסיעתו של רכב אחר שנסע בכביש באותה העת וגרם לו לבלום על מנת להימנע מהתנגשות. המערער המשיך בנהיגתו הפרועה, חצה בנהיגתו רמזור אדום בצומת, ופנה ימינה תוך שהוא סוטה לסירוגין לנתיב השמאלי בכיוון המנוגד לכיוון התנועה, ובמספר הזדמנויות חצה קו הפרדה רצוף. כך גרם למספר כלי רכב שנסעו בנתיב הנגדי לבלום ולסטות מנתיב הנסיעה שלהם אל שול הדרך על מנת למנוע התנגשות חזיתית עם רכב המערער. כל אותה עת נסע קצין המשטרה בעקבותיו. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 22 ל-44 חודשי מאסר בפועל, כמו גם פסילת רישיון הנהיגה לתקופה שבין 2 ל-5 שנים, והשית על המערער 24 חודשי מאסר בפועל, פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך שנתיים מיום שחרורו מבית הסוהר לצד עונשים נלווים. בית המשפט העליון דחה את הערעור תוך שציין כי:

 

"מדובר כאמור בנהיגה פרועה של רכב באופן שהעמיד בסכנה משמעותית את כל המשתמשים בדרך שהיו בקרבתו של המערער. המערער עוד הוסיף חטא על פשע בכך שתוך כדי זה שהוא היתל בקצין המשטרה ועצר לצדי הכביש, ברח ממנו בשנית והגדיל את הסכנה של המשתמשים האחרים בדרך בעת הימלטותו מהשוטר.

 

בית משפט זה עמד וחזר ועמד אין ספור פעמים על החומרה היתרה של עבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ועל הצורך להחמיר בענישתם של נאשמים שהורשעו בנהיגה פרועה ומסוכנת במטרה להימלט מפני המשטרה.....בית משפט זה אף קבע לאחרונה כי ראוי בנסיבות כאלו להטיל על עברייני תנועה מסוג זה הנוהגים בפראות והנמלטים מהמשטרה 3 שנות מאסר ואף יותר".

 

מדובר באירוע ללא גרימת תאונת דרכים וללא פגיעה במשתמשים בדרך, כבעניינו של הנאשם.

 

בע"פ 8508/18 מרעי עבד אלרחמן נ' מ"י (‏12.9.2019) - הורשע המערער, על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ובעבירות של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, נהיגה ללא רישיון, נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, נהיגה נגד כיוון התנועה בכביש חד סטרי ובאיסור שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה. שני שוטרים הבחינו במערער שנהג ללא רישיון או פוליסת ביטוח תקפה, כאשר הוא משוחח בטלפון בעת הנהיגה. לאחר שקראו לו לעצור בצד הוא ניסה לדרוס אחד מהם, ולאחר מכן נמלט ברכבו בנהיגה פרועה ברחובותיה העיר, במהלך הנהיגה גרם לרכבים אחרים לסטות, סיכן הולכי רגל, זגזג ימינה ושמאלה ועקף רכבים בצורה מסוכנת. בית המשפט המחוזי הטיל על המערער 27 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה ופסילה מלנהוג או לקבל רישיון במשך שלוש שנים. הערעור נדחה.

 

גם במקרה זה לא היתה פגיעה במשתמשים בדרך כבעניינו של הנאשם.

 

9

בע"פ 8189/17 משה בן חיים נ' מ"י (7.2.2018) הורשע המערער לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה בלי רישיון נהיגה, ואי ציות לרמזור אדום. שוטר הורה למערער לעצור בצד הדרך באמצעות ידיו ובעזרת מערכת כריזה. המערער לא שעה להוראה זו, והמשיך בנסיעתו, השוטר בהמשך הורה לו שוב לעצור, והמערער החל נוסע במהירות, החל מרדף, המערער המשיך בנסיעתו, תוך שהוא חוצה כיכר בניגוד לכיוון התנועה וגורם לכלי רכב אחרים לסטות ימינה ולבלום, נסע בנתיב הנגדי וגרם לכלי רכב שנסעו במקום לסטות לצדדים, סטה ממסלולו ונגח בניידת המשטרה באמצעות רכבו, ובהמשך חסם כיוון נסיעת ניידת, כתוצאה מכך אירעה התנגשות בין שני הרכבים, ובעקבותיה איבד המערער שליטה ברכבו ועלה על אי תנועה. התאונה גרמה נזק כבד לניידת המשטרה ואף הביאה להשבתתה, וכן פצעה את הפקח שישב בתוכה. כשניגשו שוטרים לרכב המערער החל שוב בנסיעה מהירה בניגוד לכיוון התנועה, ובהמשך החל בנסיעה אחורנית תוך שהוא עולה על מדרכה, ובהמשך נסע במהירות קדימה, פגע ברכב אשר עמד באותה העת ברמזור, המערער הוסיף לעבור את אחד הצמתים הבאים ברמזור אדום, תוך שהוא נכנס בין כלי רכב ופוגע בהם, המערער התנגש במהירות ברכב שחסם אותו וגרם לו נזק. אנשי המשטרה שהגיעו למקום הוציאו את המערער מרכבו.

 

בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הולם הנע בין 2 ל- 5 שנות מאסר, והטיל על המערער 40 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופסילה מנהיגה ומקבלת רישיון נהיגה למשך 5 שנים. הערעור נדחה. צויין כי בית המשפט המחוזי איזן באופן ראוי בין בעיות רפואיות חמורות לבין הנסיבות המחמירות.

 

בע"פ 9746/16, 10072/16 גל חזאן נ' מדינת ישראל וערעור שכנגד (6.4.2017) - הורשע המשיב על-פי הודאתו בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, שיבוש מהלכי משפט, נהיגה ללא פוליסת ביטוח, נהיגה ללא רישיון רכב, נהיגה ברכב שאינו תקין ואי-שמירת לוחית זיהוי.

 

המערער רכב על אופנוע מבלי שיש לאופנוע לוחית זיהוי, מראות, פנס קדמי, פוליסת ביטוח ורישיון רכב בתוקף, שני שוטרים אשר הבחינו בו כשהוא נוסע במהירות מופרזת ועוקף כלי-רכב בצורה מסוכנת תוך חציית קו הפרדה רצוף, החלו נוסעים בעקבותיו ודיווחו על כך בקשר המשטרתי, ניידת חסמה את הכביש בכיוון נסיעתו, המערער ביצע פניית פרסה, תוך שהוא חוצה קו הפרדה רצוף, שוטרים ניסו לחסום את דרכו, והמערער חלף על פניהם ושיפשף והפיל אופנוע משטרתי, והמשיך בהימלטות במהירות מופרזת, כשהוא חוצה קו הפרדה רצוף ואינו שועה לכריזות השוטרים לעצור. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 10 חודשי מאסר ל-3 שנות מאסר והשית על המשיב 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר על-תנאי, 4 שנות פסילה של רישיון הנהיגה וקנס בסך של 7,500 ₪. ערעורו של המשיב כוון כלפי עונש המאסר בפועל ופסילת רישיון הנהיגה, והמדינה ערערה על קולת עונש המאסר. בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש, קבע כי על מתחם העונש ההולם לנוע בין 30 ל-60 חודשי מאסר, והחמיר את עונשו של המשיב ל-24 חודשי מאסר בפועל, תוך שציין כי "עקרון ההלימה, אחידות הענישה, הרתעת עבריינים פוטנציאליים והגנה על האינטרס הציבורי - כל אלו מחייבים אותנו לקביעת 'גבולות גזרה' ברורים, שהסטייה מהם לקולא תעשה במשורה ובנסיבות המצדיקות זאת (כאמור בסעיף 40ד לחוק העונשין, התשל"ז-1977)."

10

 

גם כאן לא היתה תאונה בה נפגע אדם, להבדיל מעניינו של הנאשם, אם כי היתה פגיעה באופנוע משטרתי.

בע"פ 8274/17 מאיר שלוש נ' מדינת ישראל (25.1.2018)- הורשע המערער על פי הודאתו בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, מעשי פזיזות ורשלנות ברכב, שתי עבירות של הפרעה לשוטר ונהיגה ללא רישיון בתוקף, תוך שסיכן בשלב מסויים חיי שוטר. המערער אשר הוצא כנגדו צו מעצר נמלט בריצה משוטרים שבאו לעוצרו. מספר ימים לאחר מכן נהג במכונית מבלי שברשותו רישיון נהיגה בתוקף, ניידת משטרה שבה שני שוטרים נעצרה במקביל ובצמוד למכוניתו, אחד השוטרים פתח את דלת מכוניתו, והורה לו לכבות את מנוע המכונית. המערער התנגד, לא הסכים לצאת מהמכונית, ומשכך הפעיל השוטר כוח נגדו. המערער נסע קדימה ואחורה, פגע במכונית שעמדה לפניו, ולאחר מכן פגע בדלת ניידת המשטרה וגרר אותה מנתיב נסיעתה; כל זאת כשהוא מסכן את חיי השוטר שעמד במרווח הצר שבין שני כלי הרכב, ונמלט מהמקום, ולאחר זמן קצר, אותר במקום אחר כשהוא נוהג במהירות, חוצה מספר צמתים ברמזור אדום, עובר בין נתיבים בדרך מסוכנת, ומסכן את המשתמשים בדרך. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הולם הנע בין 24 ל-60 חודשי מאסר בפועל והשית על המערער עונש של 30 חודשי מאסר בפועל, מאסר על-תנאי וקנס כספי בסך של 10,000 ₪. בית המשפט העליון הגיע לכלל מסקנה כי אין הצדקה להתערב או לשנות מגזר הדין וב"כ המערער נועץ עם המערער והודיע על 'משיכת' הערעור, על כן הערעור נמחק.

 

בע"פ 6757/11 סעדיין נ' מדינת ישראל (16.10.2012) - הורשע המערער בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, שימוש ברכב ללא רשות והפרת הוראה חוקית. בעת שהיה נתון בחלופת מעצר בדמות מעצר בית, נהג המערער ברכבו של אחר, מבלי שהיה ברשותו רישיון נהיגה ובמטרה להימלט משוטר. בנהיגתו, חצה המערער קו הפרדה רצוף באופן שגרם לרכבים שנסעו בנתיב הנגדי לרדת לשולי הכביש. המערער עצר את הרכב רק לאחר שזיהה מחסום משטרתי על הכביש וזאת על אף העובדה שנסעה אחריו ניידת משטרתית עם אורות מהבהבים וסירנה מופעלת. בעת שנעצר סירב לעבור בדיקה לרמת האלכוהול בגופו למרות שנדף ממנו ריח חריף של אלכוהול. הוטל עונש של 4 שנות מאסר, כאשר למערער עבר פלילי שאינו מחמיר. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי מדובר בעונש ראוי. גם כאן לא היתה פגיעה ברכב או בנוסעים.

 

11

בע"פ 6398/07 נאיף אבולקיען נ' מדינת ישראל (20.2.2008) הורשע המערער לאחר שמיעת ראיות בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חבלה בכוונה מחמירה, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. שוטרי מג"ב כרזו לו לעצור, הוא המשיך בהימלטות מהם, שוטרי מג"ב אחרים הציבו מחסום דוקרנים על הכביש, בכיוון נסיעתו. אחד השוטרים עמד לפני המחסום וסימן למערער לעצור. המערער לא שעה להוראה, הגביר מהירות ואף הסיט את מכוניתו לעבר השוטר שעמד שם. השוטר נאלץ לקפוץ במהירות לצד הכביש על מנת להימנע מפגיעת רכבו של המערער, ותוך כדי קפיצתו נפגע במרפק ידו. מכוניתו של המערער פגעה במחסום הדוקרנים, תוך גרימת תקר לגלגל הקדמי. המערער המשיך בנסיעתו, הוריד נוסעים מהמכונית והמשיך בנסיעה תוך ירידה מהכביש לתוך השטח שלצידו.

ודינו נגזר ל-4 שנות מאסר בפועל, תוך הפעלת מאסר מותנה בחופף. הערעור נדחה וביהמ"ש העליון הדגיש את חומרת העבירות והצורך בהרתעת הרבים:

 

"מתברר כי אך כפסע היה בין נהיגתו הרת האסון והסיכונים של המערער את רכבו לבין פגיעה קשה בשוטרים שניצבו לצד המחסום המשטרתי. מעשיו של המערער משקפים לצערנו תופעה עבריינית קשה ומסוכנת שהפה למכת אזור ואשר ענישתה חייבת לשקף מסר ברור של הרתעה והתראה. העונש שהוטל על המערער אינו קל, אולם נמצא הוא ברמת הענישה אותה היתווה בית משפט זה לעוברי עבירות שכאלה."

 

בע"פ 2100/06, 2238/06 מ"י נ' אבולקיען (7.6.2006) - המערער הורשע על פי הודאתו בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. המערער נהג כשלצידו יושב אחר, בכביש בין-עירוני, ברכב אשר הורד מהכביש ולא נתקבל אישור לחזור ולנסוע בו. שוטרים שהבחינו ברכב כשהוא נוסע במהירות מופרזת, דלקו אחריו תוך שהם מפעילים אור כחול מהבהב וסירנה, ואותתו לנהגו לעצור, המערער המשיך בנסיעה מהירה ומסוכנת, "כמעט התנגש ברכבים שנסעו בנתיבי נסיעתו, ונהגי רכבים נאלצו לסטות בחדות ממסלול נסיעתם על מנת למנוע התנגשות עם רכבם של הנאשמים ואף לרדת לשולי הכביש", בהמשך פנה ימינה תוך אי-ציות לרמזור אדום, והמשיך ליסוע תוך גרימה לכלי רכב לסטות, ואף עלה למסלול הנגדי ורכב אחר נאלץ לבלום. בית המשפט המחוזי דן אותו ל-30 חודשי מאסר. בית המשפט העליון קיבל את הערעור והחמיר את עונשו של המשיב ל-4 שנים.

 

6.         כפי עובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה הנאשם, וכפי העולה מהראיה לעונש ת/1, הנאשם נהג באופן פראי, סיכן שוב ושוב משתמשים בדרך, ואף הביא להתממשות הסיכון, בכך שהתנגש בכלי רכב אחר וכתוצאה מכך נפגעו נוסעיו, ולמרבה המזל פגיעתם היתה קלה, באופן יחסי, ובנוסף פגע ברמזור.

 

הנאשם ביקש למלט עצמו מהשוטרים, ולא נרתע מהסיכון בו הוא מעמיד משתמשים תמימים בדרך, ורק ההתנגשות ברכב אחר הביאה לכך שהנאשם נעצר.

 

הפגיעה בערכים המוגנים הינה ברף גבוה, ועל המתחם לבטא את הצורך במענה עונשי ראוי לעבירות חמורות אלו, בנסיבות החמורות של ביצוען.

 

12

אני מוצא כי מתחם העונש ההולם לעבירות אשר ביצע הנאשם, בנסיבות ביצוען, כולל מאסר בפועל הנע בין 42 ל - 54 חודשים.

 

בנוסף על הענישה לכלול רכיב פסילה משמעותי. ברכיב הפסילה יש להביא לידי ביטוי את נהיגת הנאשם ללא רישיון, את ההתעלמות המוחלטת מחוקי התנועה וסיכון חיי אדם. הרחקת מי אשר נוהג כך ברכב, מאפשרות נהיגה, מחוייבת, ולאורך זמן. מתחם הפסילה בנסיבות אלו נע בין 5 ל - 10 שנים.

 

ביחס לקנס, רכיב זה צריך להיות מתון בנסיבותיו של הנאשם.

 

כן יש להטיל פיצוי אשר ייערך כפי שנערך בהליך פלילי, על דרך האומדן.

 

תסקיר שירות המבחן

 

7.         שירות המבחן מפרט בתסקירו את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם אשר יפורטו אך בחלקן בשל צנעת הפרט.

 

צויין כי הנאשם כבן 25 רווק, ועבד בנגרות כעצמאי עם שותף. הנאשם תיאר קשר קרוב עם הוריו ומשפחתו, המנהלת אורח חיים נורמטיבי, של שמירה על החוק, שאיפה ללימודים גבוהים והשתלבות בתעסוקה.

 

צויין כי הנאשם נעדר עבר פלילי, לחובתו שתי הרשעות תעבורה שהינן ברירת קנס.

 

שירות המבחן התרשם כי במצבים מסוימים הנאשם נוטה להגיב באימפולסיביות במצבי מצוקה, ובשיחות עימו נטה למסור מידע מצומצם והתמקד בחלקיו החיוביים והמתפקדים ולנוכח זאת התרשם שירות המבחן מרמת סיכון גבוהה, אולם בשל גילו הצעיר והנכונות להשתתף בהליך שיקומי הומלץ לשחררו לחלופת מעצר, צוין כי הנאשם השתלב בהליך טיפולי בקבוצת עצורי בית, הגיע למפגשים בודדים בלבד, ובהם ביטא תכנים לפיהם הוא מתקשה להגיע למפגשים בקבוצה, אינו חש בנוח ומעדיף לסייף את ההליך הטיפולי והמשפטי. צויין כי בשלב מסוים הנאשם נעצר שוב, ובשיחה עימו הכחיש הפרות של תנאי מעצר בית באופן גורף, ואמר כי הנסיבות נבעו על רקע קשיים טכניים.

 

הנאשם שלל שימוש בסמים ואלכוהול.

 

הנאשם הודה באופן מלא בביצוע העבירות המתוארות בכתב האישום המתוקן, וביטא חרטה.

 

13

שירות המבחן התרשם כי לצד ההודאה בביצוע העבירות באופן מלא, הנאשם משליך את המניעים וההתנהגות על גורמים חיצוניים, שותפו לעסק אשר הותירו במצב של חוסר אונים כשעזב את הרכב.

 

שירות המבחן התרשם מגורמי תמיכה וסביבה בעלת ערכים חיוביים וכוחות משמעותיים, ומנגד כי הנאשם, במצבי מצוקה מסוימים, מתקשה לבחון אלטרנטיבות בהתאם לחוק, ועלול להגמיש את גבולות החוק, ולפעול אימפולסיביות והעדר שיקול דעת.

 

מכל האמור, מעריך שירות המבחן כי קיימת רמת סיכון להמשך מעורבות הנאשם בפלילים בעתיד, קיימת נזקקות טיפולית גבוהה בתחום העבריינות, הנאשם הסכים עם הערכה זו, ומסר כי כבר השתלב בהליך טיפול מתאים במסגרת שהייתו במעצר, והוא תופס עצמו כמי שעבר הליך חיובי ומעוניין להמשיך הליך זה בקהילה.

לאור כל האמור, סבור שירות המבחן כי ייתכן והנאשם זקוק לענישה מרתיעה ומציבה גבולות, ועל כן הומלץ להטיל עליו ענישה מוחשית.

 

הענישה

 

8.         בהיעדר היבט שיקומי אין מקום לשקילת ירידה אל מתחת למתחם העונש ההולם.

 

הנאשם צעיר יליד 1997 והוא נעדר עבר פלילי. בשיקולים לקולא יובאו נתונים אלו לצד העולה מהתסקיר כי הנאשם חי חיים נורמטיביים בסביבה נורמטיבית, עד לביצוע העבירות.

 

לא מצאתי מקום ליתן משקל לעבר תעבורתי מינורי שנסיבותיו גם אינן ברורות.

 

עוד במסגרת השיקולים לקולא יובאו קבלת האחריות והחרטה של הנאשם, אשר נחזים להיות כנים.

 

מנגד, בעבירות אלו, ובנסיבות החמורות של ביצוען, יש לתת משקל לשיקולי הרתעת הרבים כמו גם הרתעתו של הנאשם. משיקולים אלו ראוי היה להטיל ענישה מרתיעה הגבוהה מאמצעו של המתחם.

 

ואולם, באיזון בין שיקולי ההרתעה, לבין נסיבותיו של הנאשם והשיקולים לקולא האמורים, אני מוצא כי הגם שהענישה תהיה מעל הרף התחתון, היא תהיה מתחת לאמצעו של המתחם.

 

לאור המאסר המוטל, ולאור נסיבותיו האישיות של הנאשם, רכיב הקנס המוטל יהיה מתון.

 

14

ביחס לרכיב הפסילה, עליו להיות משמעותי, וברף העליון של המתחם, הן לאור שיקולי הרתעת הרבים, והן לאור הצורך להגן על הציבור מפני אופן נהיגת הנאשם.

 

ביחס לפיצוי, אינני מוצא כי עליו להיות כדין פיצוי בהליך אזרחי. עליו להיות על דרך האומדן, על בסיס הנתונים העולים מכתב האישום. מנגד אינני מוצא מקום להימנע מפיצוי בשל כך שיכול והתקבל פיצוי מחברת הביטוח. הפיצוי לע.ת.5 הינו בגין הפגיעה בו ובגין הפגיעה ברכב, הפיצוי לע.ת.6 הינו בגין הפגיעה בו, והפיצוי לע.ת.7 ו - 8 הינו בגין הפגיעות בכלי הרכב שלהן, כאשר לע.ת.8 היתה פגיעה גם במראה.

 

9.         אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

מאסר - מאסר בפועל לתקופה של 45 חודשים. מתקופת מאסרו ינוכו ימי מעצרו מיום 28.2.21 עד ליום 11.5.21, ומיום 22.7.21 עד היום.

 

מאסר על תנאי - מאסר על תנאי לתקופה של 9 חודשים. הנאשם יישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו יעבור על עבירה לפיה הורשע, למעט נהיגה ללא ביטוח.

 

קנס - קנס בסך 2,500 ש"ח או מאסר למשך 10 ימים תחתיו; הקנס ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים. התשלום הראשון ישולם בתוך 60 יום מהיום ויתר התשלומים מידי 30 יום לאחר מכן.

 

פיצוי - הנאשם ישלם לע.ת.5 פיצוי בסך 25,000 ₪, לע.ת.6 פיצוי בסך 5,000 ₪, לע.ת.7 פיצוי בסך 1,000 ש"ח, ולע.ת.8 פיצוי בסך 1,500 ש"ח. הפיצוי ישולם בתוך 60 יום מהיום. התשלום יבוצע לקופת בית המשפט, וממנה יועבר לזכאים לפיצוי על פי פרטים שימסרו למזכירות.

 

פסילה בפועל - הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה, לתקופה של 10 שנים.

 

פסילה על תנאי - הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה וזאת למשך 12 חודשים. הנאשם ישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מיום שיחרורו יעבור על עבירה לפיה הורשע.

 

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ט"ז שבט תשפ"ב, 18 ינואר 2022, במעמד הצדדים.