1

רקע

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של התפרעות ותקיפת שוטר בתיק זה וצירף תיק נוסף (ת"פ 17325-04-22, להלן: התיק המצורף) בו הודה והורשע בעבירות תמיכה בארגון טרור והסתה לטרור. ואלו עובדות כתבי האישום:

התיק העיקרי

ביום 16.6.19 בסמוך לשעה 15:00 החלה בכפר עיסוויה התפרעות המונית, במהלכה יידו המתפרעים לעבר שוטרים שפעלו במקום אבנים ובקבוקי זכוכית וירו לעברם זיקוקים. הנאשם השתתף בהתפרעות ובסמוך לשעה 18:00 יידה לעבר השוטרים שפעלו במקום אבן אחת, ממרחק 30 מטר.

התיק המצורף

לנאשם יש חשבון פייסבוק ולו 147 חברים וחשבון אינסטגרם ולו 3121 חברים, והוא העלה בהם את הפרסומים הבאים:

ביום 15.8.19 בוצע בכניסה למסגד אלאקצא פיגוע דקירה, בו שני מחבלים דקרו שוטר ופצעו אותו, ואז נורו ונהרגו. בו ביום פרסם הנאשם בחשבון הפייסבוק שלו את תמונותיהם של שני המחבלים וסרטון המתעד את הפיגוע וכן כתב דברים שיש בהם תמיכה בפיגוע.

ביום 12.2.20 פרסם הנאשם בחשבון האינסטגרם תמונה שלו אוחז בדגל ועליו כיתוב וסמל של הכותלה האיסלאמיה, שהוא הזרוע הסטודנטיאלית של ארגון החמאס, אשר הוכרזה כארגון טרור בפני עצמה בשנת 2000 (וכן בשנת 2016, לאחר חקיקת חוק המאבק בטרור).

ביום 24.2.21 פרסם הנאשם בחשבון האינסטגרם תמונה שלו כשהוא עוטה צעיף וכובע ועליהם כיתוב וסמל של הכותלה האיסלאמיה, ומאחוריו דגל ועליו כיתוב וסמל דומים.

2

ביום 29.3.22 בוצע בעיר בני ברק פיגוע ירי בו נרצחו חמישה אנשים. למחרת היום, ביום 30.3.22 פרסם הנאשם בחשבון האינסטגרם תמונה של המחבל אשר ביצע את הפיגוע כשהוא חמוש ועליה כיתוב שיש בו תמיכה בפיגוע.

טענות הצדדים

ביחס לתיק העיקרי, ביקשה ב"כ המאשימה לקבוע מתחם עונש של 8-20 חודשי מאסר. בטיעוניה עמדה על הערכים המוגנים שנפגעו ולכך שהנאשם לקח חלק בהתפרעות שנמשכה זמן רב. ביחס לקביעת העונש בתוך המתחם, הפנתה הפרקליטה לעברו הפלילי של הנאשם ולכך שיש להרתיע את הרבים מביצוע עבירות דומות שכן מדובר ב"מכת עיר". לאור אלה ביקשה לגזור על הנאשם עונש של 14 חודשי מאסר ולהפעיל במצטבר מאסר מותנה שלחובתו.

ביחס לתיק המצורף, ביקשה ב"כ המאשימה לקבוע מתחם עונש של 6-18 חודשי מאסר. בטיעוניה עמדה על הערכים המוגנים ועל כך שהפרסומים בוצעו סמוך לפיגועים וגם מי שלא היה "חבר" של הנאשם ברשתות החברתיות היה יכול לצפות בהם. ביחס לעונש הראוי הפנתה לעברו הפלילי וכן לריבוי המעשים ולצורך להתריע ועתרה להשית על הנאשם 14 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית.

לסיכום ביקשה המאשימה לגזור על הנאשם עונש של 36 חודשי מאסר וענישה נלווית.

ב"כ הנאשם עמד על נסיבות ביצוע העבירות וטען, כי המעשים אינם נמצאים ברף החומרה הגבוה, המעשים נעשו באופן ספורדי וחלף זמן משמעותי מביצועם. לשיטת הסנגור, יש לקבוע מתחם עונש אחד לשני התיקים שיעמוד על 8-18 חודשי מאסר. ביחס לקביעת עונש בתוך המתחם, טען הסניגור, כי למרות שלאור עברו הפלילי של הנאשם ברור לו כי לא ייגזר עליו עונש בתחתית המתחם, בית המשפט יקל עליו, וכן ביקש כי המאסר המותנה יופעל באופן שלפחות חלקו ירוצה בחופף.

הנאשם           טען ביחס לתיק המצורף כי פעל ללא מחשבה והעתיק את הטקטס ממקום אחר.

מתחם העונש ההולם

התיק העיקרי

הנאשם השתתף בהתפרעות במהלכה יידו המתפרעים לעבר שוטרים אבנים, בקבוקים וזיקוקים ואף יידה בעצמו אבן אחת. מדובר במעשים, אשר מעבר לסיכון אותו יצרו לגופם של השוטרים, מהווים קריאת תיגר על ריבונותה של המדינה ושלטון החוק, ולא ניתן לקבל זאת.

פסיקה רבה עסקה בחומרתה של העבירה ובצורך להרתיע מפני ביצועה. הזרם המרכזי בפסיקת ביהמ"ש המחוזי ובתי משפט השלום קובע בעבירות אלו מתחם עונש שבין 6 ל-15 חודשי מאסר בפועל.

ר' למשל עפ"ג 21523-08-15, ענאתי, שם נפסק:

3

"לכך יש להוסיף את העובדה שהתפרעויות, תקיפות שוטרים ויידוי אבנים ובקבוקים הפכו לתופעה נפוצה בירושלים, וכפי שציינה המערערת הם מהווים "מכת עיר". עתה, ביום מתן פסק דין זה, ניתן אף לומר כי הפכו ל"מכת מדינה". לאחרונה אף קבע המחוקק הוראת חיקוק בעניינם של מיידי אבנים וחפצים לעבר שוטרים, העושים כן במטרה להפריע להם במילוי תפקידם, בהעמידו את העונש המקסימלי על חמש שנות מאסר (סעיף 275א לחוק); ואולם, מובן כי פסק-דין זה אינו מתייחס לתיקון החקיקתי.

בנסיבות אלה, מתחם הענישה שביקשה המערערת לקבוע, מאסר בפועל בין שישה לבין חמישה-עשר חודשים, הולם בזיקה לנסיבות הספציפיות של האירוע.

ר' גם עפ"ג 49133-07-20, אבו נאב, מיום 24.2.21:

מדובר ביידוי אבנים במסגרת התפרעות רבת משתתפים. החומרה בעבירת יידוי האבנים מצאה ביטוי בפסיקה ובענישה בהתייחסות אליה כאל שימוש בנשק קר (ע"פ 5371/14 פלוני נ' מדינת ישראל (2014); ע"פ 8639/13 אלדבס נ' מדינת ישראל, (2014) וע"פ 7140/13 פלוני נ' מדינת ישראל (2014)), מדובר בהשתתפות באירוע ספונטני ובלתי מתוכנן, ולכך נלוות חומרה רבה, הנובעת מהאופן הקל והנמהר בו אירוע מסוג זה מתרחש, ומהקושי בהשתלטות כוחות הביטחון עליו. החומרה הנלווית ליידוי אבנים בנסיבות אלה, היא הביצוע בצוותא ביחד עם ההמון המתפרע: "העזרה ההדדית והעידוד ההדדי שפורעים עוזרים ומעודדים איש את רעהו יש בהם אפקט סינרגטי, והסיכון לשלום הציבור גובר והולך" (כב' השופט המנוח מ' חשין ז"ל בבש"פ 7171/00 מדינת ישראל נ' חאמד, פ"ד נד(4) 729, 731-732 (2000)), הסיכון הרב הנשקף מיידוי אבנים מחייב גזירת עונשים שיש בהם כדי להרתיע את המבצע עצמו ואת העבריינים בכוח, שהרבה מהם הינם צעירים המתפתים על נקלה להשליך אבנים. עבירות אלו מחייבות אפוא תגובה עונשית מתאימה, מחמירה ומכבידה, הכוללת השתת עונשי מאסר בפועל.

לפיכך מתחם העונש ההולם את המעשה מושא התיק העיקרי הוא מאסר בפועל לתקופה של בין 6 ל-15 חודשים.

התיק המצורף

הנאשם העלה לחשבונותיו שתי תמונות שלו בצד דגלי ארגון הכותלה האיסלאמיה, שהוא ארגון טרור הקשור לחמאס, וכן העלה שני פירסומים שיש בהם הבעת תמיכה במחבלים, אשר אחד מהם ביצע פיגוע ירי רצחני והשניים האחרים דקרו שוטר.

4

מעשים אלו מסיתים לאלימות ולטרור ועלולים להוביל לתמיכה בארגוני טרור, ובכך הם פוגעים בערך השמירה על בטחון הציבור ובשלומו. רשתות חברתיות הן כיום דרך מקובלת לתקשורת והבעת דעות, אך שימוש בהן לרעה לצורך הסתה לאלימות וטרור ותמיכה בביצוע פיגועים הוא דבר נפיץ, שכן הוא יוצר אווירה המהווה קרקע פוריה לצמיחתן של פעולות טרור. משכך, קיים חשש ממשי כי מי שייחשף לפרסומים דוגמת אלו שהעלה הנאשם לחשבונותיו יוסת לבצע פעולות אלימות ומעשי טרור.

מתחם העונש ההולם בעבירות אלה נקבע בהתאם להיקף ההסתה, מובהקותה והיקף הנחשפים אליה, אך על דרך הכלל הוא כולל רכיב של מאסר בפועל, לריצוי ממש. ר' למשל עפ"ג (י-ם) 35557-03-17 זגארי (12.7.17), שם נפסק:

הפסיקה העדכנית שניתנה לאחרונה במקרים הנוגעים לעבירות של הסתה לאלימות או לטרור בשל פרסומים ברשת הפייסבוק שביצעו נאשמים צעירים, שאינם אנשי ציבור, קובעת מתחם ענישה הנע בין 5 ל - 25 חודשי מאסר בפועל, בהתחשב בכמות הפרסומים ותדירותם, תוכנם, פוטנציאל התפוצה שלהם והתקופה בה הם פורסמו.

ר' גם ת"פ (מחוזי י-ם) 4001-05-15 מדינת ישראל נ' ש.ט (22.07.15), בו קבע בית המשפט המחוזי מתחם עונש הולם של 5-25 חודשי מאסר בפועל בעבירות מעין אלה, בהתחשב בכמות הפרסומים, תדירותם, תוכנם, פוטנציאל התפוצה שלהם והתקופה בה הם פורסמו, וכן ר' ת"פ (שלום י-ם) 44790 מדינת ישראל נ' עודי ביומי (22.6.15); ת"פ (שלום י-ם) מדינת ישראל נ' נאסר הדמי (1.6.15); ת"פ (שלום י-ם) 44957-12-14 מדינת ישראל נ' עודי סונקרוט (27.5.15); ת"פ (שלום י-ם) 44725-12-14 מדינת ישראל נ' עומר שלבי (12.5.15).

במקרה שלפני, הנאשם העלה לאורך תקופה של שלוש שנים ארבעה פירסומים, ואמנם מדובר בהיקף לא גדול של פרסומים, אך מנגד הם היו חשופים לאנשים רבים, ולא רק לחבריו של הנאשם. לאור זאת, מתחם העונש ההולם את המעשים נע בין מספר חודשי מאסר ועד 16 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.

נסיבות שאינן קשורות לעבירות

הנאשם יליד 1999, רווק, לחובתו מספר הרשעות קודמות:

בשנת 2015 נדון בבית המשפט לנוער למאסר מותנה ושל"צ בשל עבירות התפרעות וניסיון תקיפת שוטר. הנאשם לא ביצע את השל"צ ועל כן הוא הופקע ןנגזרו על הנאשם שבועיים מאסר ממש.

בשנת 2016 הורשע הנאשם בבית המשפט המחוזי לנוער בהתפרעות וידוי אבנים ונדון ל- 18 חודשי מאסר בפועל ו- 8 חודשי מאסר על תנאי, שהוא בר הפעלה בשל הרשעתו בתיק העיקרי.

דיון והכרעה

לזכות הנאשם זקפתי את הודאתו בעבירות שיוחסו לו, אשר יש בהן ללמד על קבלת אחריות למעשים, וכן היה בהן כדי לחסוך מזמנו של בית המשפט. כמו כן זקפתי לזכותו כי העבירה מושא התיק העיקרי נעברה לפני שלוש שנים וכי כתב האישום הוגש בשיהוי ניכר. עניין נוסף שהבאתי בחשבון הוא, כי בעת ביצוע העבירות הנאשם היה בן 20.

5

לחובת הנאשם זקפתי את העובדה שמאסר משמעותי בו נשא כקטין לא הבהיר לו את הפסול שבמעשי אלימות ולא הרתיעו, וכך גם מאסר מותנה של שמונה חודשים שהוטל עליו באותו הליך.

לאור אלה אשית על הנאשם עונש מאסר אשר יבטא קביעת עונשי מאסר בצידם הנמוך של המתחמים, תוך חפיפה מסויימת בין העונשים, וכן אפעיל מאסר מותנה שלחובתו, באופן שחלקו ירוצה בחופף וחלקו במצטבר. בהקשר זה הבאתי בחשבון כי מדובר במאסר מותנה שהוטל על הנאשם לפני שש שנים, בעת שהיה קטין, וכי עבירות התנאי אותן עבר הנאשם נעברו כשלוש שנים לאחר הטלתו.

לפיכך גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        אחד עשר חודשי מאסר בפועל. מתקופה זו ינוכו ימי מעצרו של הנאשם והצדדים יגישו הודעה מתואמת בענין זה.

ב.         מפעיל מאסר מותנה של שמונה חודשים אשר הושת על הנאשם בת"פ 33955-02-16 ביום 11.7.16. עונש זה יופעל שלושה חודשים במצטבר לעונש המאסר שבסעיף א' וחמישה בחופף לו, כך שסך הכל יישא הנאשם ב- 14 חודשי מאסר.

ג.         ששה חודשי מאסר בו לא יישא, אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר עבירת אלימות שהיא פשע, התפרעות, הפרעה לעובד ציבור, תקיפת עובד ציבור או עבירה על חוק המאבק בטרור.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.

ניתן היום, ז' תשרי תשפ"ג, 02 אוקטובר 2022, בנוכחות הצדדים.