1

 

 

נוכחים:

מטעם המאשימה - עו"ד נוח רחאל

מטעם הנאשמים - הובאו, וע"י עו"ד ארווה חליחל - מהסנגוריה הציבורית

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

הכרעת דין

אני מרשיע את הנאשם 4 בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק.

 

 

ניתנה והודעה היום ט"ז שבט תשע"ז, 12/02/2017 במעמד הנוכחים.

 

[פרוטוקול הושמט]

 

הכרעת דין

 

אני מרשיע את הנאשם 3 בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק.

 

2

 

ניתנה והודעה היום ט"ז שבט תשע"ז, 12/02/2017 במעמד הנוכחים.

 

[פרוטוקול הושמט]

 

הכרעת דין

 

אני מרשיע את הנאשם 5 בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק.

 

 

ניתנה והודעה היום ט"ז שבט תשע"ז, 12/02/2017 במעמד הנוכחים.

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

הכרעת דין

 

אני מרשיע את הנאשם 1 בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק.

 

 

 

ניתנה והודעה היום ט"ז שבט תשע"ז, 12/02/2017 במעמד הנוכחים.

 

 

[פרוטוקול הושמט]

3

 

הכרעת דין

 

אני מרשיע את הנאשם 2 בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק.

 

 

 

ניתנה והודעה היום ט"ז שבט תשע"ז, 12/02/2017 במעמד הנוכחים.

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

גזר דין

 

1.         כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס כניסה לישראל שלא כחוק, בתאריך 7.2.2017 שעה 4:20 בבוקר, נמצאו הנאשמים, תושבי שטחי הרשות הפלסטינית, ישנים בבניין בכפר בועיינה נוג'ידאת וזאת ללא היתר כדין.

 

2.         הנאשמים הודו היום במיוחס להם והורשעו.

            הצדדים לא הגיעו להסכמה לעניין העונש.

באשר לטיעוני הצדדים לעונש אפנה לפרוטוקול הדיון .

 

דיון:

 

 

3.        בקביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע

            ובמידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

4.         הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין. הערך המוגן בעבירת

4

הכניסה והשהייה בישראל שלא כדין הינו ערך שלום הציבור ושלמות גופו בשעה שניסיון העבר וההווה מלמדנו כי יש בשהיית נאשמים תושבי שטחים ללא היתר בתחומי מדינת ישראל  כדי לסכן בטחון אזרחי המדינה.

 

5.         ביהמ"ש העליון ברע"פ 3173/09 מוחמד פרג'ין נ' מדינת ישראל, (פורסם בנבו, ביום 23.04.09), בחן את רף הענישה הראוי בעבירות כגון דא. בית המשפט הדגיש את החובה לשקול את

הנסיבות האישיות הקונקרטיות של כל נאשם ונאשם בטרם גזירת דינו.

 

6.       ברע"פ 4088/13 הדרי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, מיום 11.6.13), נדון עניינו של נאשם אשר

הורשע בכניסה בודדת למדינת ישראל. בית המשפט השלום הטיל עליו 3 ימי מאסר לריצוי בפועל והמדינה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי אשר התערב בעונש והטיל עליו  30 ימי מאסר בפועל. הנאשמים הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון ושם נקבע כי אין בעונש שהושת על הנאשמים כל סטייה, ובוודאי שלא סטיה מהותית, ממדיניות הענישה הנוהגת, ככל שמדובר בעבירה של כניסה שלא כדין לישראל. אם כי נקבע כי :

 

"בדברי אלה, אין כדי לקבע את מתחם הענישה אשר אוזכר על ידי בית המשפט המחוזי, שכן קביעת המתחם הינה תלוית נסיבות אותן יש לבחון, בכל מקרה ומקרה, ואין לשלול את האפשרות כי ניתן יהיה להסתפק, במקרים המתאימים, גם בעונש מאסר מותנה"."

 

7.       מתחם הענישה בגין עבירה זו, בנסיבות של כניסה ראשונה ויחידה לישראל ללא היתר, נקבע על

ידי בית המשפט העליון בהלכת אלהרוש (רע"פ 3677/13 מוחמד אלהרוש נ' מדינת ישראל). נוכח האמור, אני קובע בהתאם להלכה זו כי מתחם העונש ההולם לגבי העבירה שבה הורשעו הנאשמים 1 ו - 2 שלפניי, אשר אין לחובתם הרשעות קודמות, נע בין מאסר מותנה  לבין 5 חודשי מאסר (הכוללים את המאסר המותנה). מתחם הענישה הראוי בעניינם של יתר הנאשמים (נאשמים 3, 4 ו - 5), אשר אין זו כניסתם הראשונה הינו החל מחודש מאסר בפועל וכלה ב - 6 חודשי מאסר בפועל. למתחמים הללו יש לצרף רכיבים נוספים, היינו, מאסר מותנה וקנס כספי, בהתאם לנסיבות העניין ויכולתו הכלכלית של הנאשם. לא מצאתי מקום לסטות ממתחם העונש ההולם במקרה זה לקולא או לחומרא.

5

 

8.       במסגרת קביעת מתחם העונש הראוי התחשבתי בעובדה כי כניסה לישראל ללא היתר מבוצעת תוך תכנון מוקדם ועל אף שידוע לנאשמים כי קיימת אכיפה מוגברת בעבירות הללו. הגם

שבית המשפט מודע למצוקה הכלכלית הפוקדת את שטחי יהודה ושומרון הרי שאין במעשיו של הנאשמים משום כורח אלא הפרת החוק.

 

 

9.       באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, בהתאם לסעיף 40 ט' לחוק העונשין, יש ליתן את הדעת לנזק שנגרם מביצוע העבירה ולסיבות שהביאו את הנאשמים לבצע את העבירות. עצם

הכניסה של אדם בלתי מורשה לתחומי המדינה מצביעה על חסר בטחוני בבדיקתו וסיכון מובנה לביטחון הציבור בישראל. קל וחומר על רקע ביצוע מעשי טרור מבית ומחוץ שפקדו את המדינה בחודשים האחרונים. לא ניתן לנתק נסיבות ביצועה של העבירה והנזק הפוטנציאלי הטמון בביצועה ממאורעות השבועות האחרונים הפוקדים את מדינת ישראל והרצופים פיגועים וניסיונות לפגע באזרחי המדינה, אשר אף גבו עד כה קורבנות בנפש ובגוף ואשר בוצעו על פי רוב על ידי תושבי הרשות אשר חלקם הגדול נטול עבר פלילי קודם כדוגמת הנאשמים שבפניי. לפני ימים ספורים ביצע תושב שטחי הרשות הפלסטינית, שוהה בלתי חוקי, פיגוע טרור חמור במסגרתו ביצע ירי ודקר 6 עוברי אורח תמימים וגרם להם לחבלות ולפציעות בדרגות חומרה שונות. עינינו הרואות, כי אף בתקופה של רגיעה ביטחונית יחסית, לא ניתן לומר כי פג החשש מכניסתם של שוהים בלתי חוקיים לשטחי מדינת ישראל.

 

גזירת עונשם של הנאשמים במסגרת מתחם הענישה :

 

 

10.       באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, בהתאם לסעיף  40 יא' לחוק העונשין, בגזירת

העונש המתאים לנאשמים, בגדר מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לנסיבות הבאות:

 

6

א.         אין חולק כי עונש המאסר בפועל יפגע בנאשמים ובבני משפחתם ויכביד על פרנסת

המשפחה.

ב.         הנאשמים הודו במיוחס להם בהזדמנות הראשונה ובכך נטלו אחריות על מעשיהם.

 

 

11.       לצד נסיבותיהם האישיות של הנאשמים, כפי שפורטו על ידי הסנגורית, עולה כי שיקול הרתעת

הרבים הינו שיקול ממשי בעבירות כגון דא בימים כתיקונם, קל וחומר בימינו אלו. לא התעלמתי מדברי הסנגורית לפיהם נפסק כי אין במצב הביטחוני כדי לשנות את מתחם הענישה בעבירה זו. יחד עם זאת מתחם ענישה לחוד והעונש שייגזר בתוך מתחם זה לחוד. בהקשר זה למצב הביטחוני יש השלכות בנוגע לעונש הראוי בתוך מתחם הענישה, איש איש לפי נתוניו האישיים, כמפורט להלן.

 

12.       בנוגע לנאשם 1

מדובר בנאשם צעיר, בן 21, זו כניסתו הראשונה לישראל ללא היתר. הוא הודה במיוחס לו וחסך בזמן שיפוטי. הסנגורית עתרה להסתפק ברף התחתון של מתחם הענישה, דהיינו להסתפק בימי מעצרו בלבד. הגם שאינני סבור כי יש להסתפק בימי מעצרו, כמבוקש, יש להתחשב בנאשם זה ולגזור עליו תקופת מאסר קצרה וענישה צופה פני עתיד.

בהתחשב בנסיבות העניין ואף בהתחשב בנסיבותיו האישיות, אני גוזר עליו את העונשים הבאים:

 

א.         מאסר לריצוי בפועל לתקופה של 32 ימים מיום מעצרו - 7.2.17.

ב.         מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים והתנאי הוא כי במשך 3 שנים החל מהיום

לא יעבור את העבירה בה הורשע בתיק זה ויורשע בגינה בתקופת התנאי או לאחריה.

 

13.       בנוגע לנאשם 2

נאשם 2 יליד שנת 1990, ללא הרשעות קודמות. עניינו דומה לזה של נאשם 1, כאמור.

בהתחשב בנסיבות העניין, בעובדה כי הנאשם 2 הודה וחסך זמן שיפוטי ואף בהתחשב בנסיבותיו האישיות, אני גוזר עליו את העונשים הבאים:

 

7

א.         מאסר לריצוי בפועל לתקופה של 32 ימים מיום מעצרו - 7.2.17.

ב.         מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים והתנאי הוא כי במשך 3 שנים החל מהיום לא יעבור

            את העבירה בה הורשע בתיק זה ויורשע בגינה בתקופת התנאי או לאחריה.

 

14.       בנוגע לנאשם 3

לנאשם 3, 2 הרשעות קודמות בגין עבירות דומות ואף תלוי ועומד כנגדו מאסר מותנה בר הפעלה בן 4 חודשים מתיק מס' 38507-06-16 (בית משפט השלום בנצרת, מיום 19.6.16). הנה כי כן, על אף עברו והעובדה כי נדון לאחרונה ואף מאסר מותנה ריחף מעל ראשו, חזר נאשם 3 לשטח מדינת ישראל ללא היתר כדין. אין חולק כי עניינו חמור מזה של שאר הנאשמים, ובהתאם אף העונש שייגזר עליו. לנוכח האמור, דרישת הסנגורית להארכת המאסר המותנה האמור אינה מתיישבת עם הוראות החוק לפיהן הדבר ייעשה בנסיבות חריגות ומטעמים מוצדקים. אינני מקבל אף את טענתה לפיה מדובר במאסר מותנה ארוך ובלתי מידתי. עיון בגזר דינו של נאשם 3 מתיקו הקודם מלמד כי מקורו בהסדר טיעון מקל יחסית, אותו אימץ בית המשפט, אשר כלל אף הפעלת מאסר מותנה בן חודש ימים, במצטבר, מתיק קודם. הרתעת הנאשם ושכמותו מחייבת דווקא הפעלת המאסר המותנה במלואו ובמצטבר לכל עונש שייגזר עליו.

 

בהתחשב בנסיבות העניין, בעובדה כי הנאשם 3 הודה וחסך זמן שיפוטי ואף בהתחשב בנסיבותיו האישיות, אני גוזר עליו את העונשים הבאים:

 

א.         מאסר לריצוי בפועל לתקופה של חודשיים בגין תיק זה.

ב.         הפעלת מאסר מותנה בן 4 חודשים מתיק מס' 38507-06-16 (בית משפט השלום

בנצרת, מיום 19.6.16), במצטבר לעונש המאסר בתיק זה.

סה"כ ירצה הנאשם 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו - 7.2.17.

ג.          מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים והתנאי הוא כי במשך  3  שנים החל מהיום

לא יעבור את העבירה בה הורשע בתיק זה ויורשע בגינה בתקופת התנאי או לאחריה.

 

8

15.       בנוגע לנאשם 4

לנאשם 4 הרשעה קודמת משנת 2004 בגין עבירה זהה. אומנם עבירה זו התיישנה ואין להעניק לה משקל של ממש אך יש בה כדי להצביע על כך שאין זו הפעם הראשונה בה הורשע הנאשם בעבירה זו.

 

הסנגורית הגישה לעיוני את אמרתו של נאשם 4 במשטרה וטענה כי מטרת כניסתו לישראל הייתה אך ורק לצורכי פרנסה. נסיבה מקלה זו אינה מוזכרת בעובדות כתב האישום. באותה מידה, יכולה המאשימה לטעון טענה סותרת לפיה מטרת כניסת הנאשם לישראל אינה ידועה ואין לקבל את טענתו לפיה מטרת כניסתו אך לצורכי פרנסה בבחינת "כזה ראה וקדש". עיון באמרת הנאשם 4 בחקירתו במשטרה מלמדת על שלל נסיבות מחמירות נוספות אשר לא בא זכרן בעובדות כתב האישום ולכן לא נתתי להן כל משקל בגזירת עונשו של נאשם זה (כך למשל, טענת הנאשם 4 לפיה הוברח לישראל, באמצעות אחרים, דרך מנהרות באזור ירושלים, וכן טענתו לפיה נכנס לישראל ללא היתר פעמיים, ולא פעם אחת, כמיוחס לו בכתב האישום). מכל מקום, עונשו של נאשם זה ייגזר בהתאם לעובדות כתב האישום בהן הודה.

 

בהתחשב בנסיבות העניין, בעובדה כי הנאשם 4 הודה וחסך זמן שיפוטי ואף בהתחשב בנסיבותיו האישיות, אני גוזר עליו את העונשים הבאים:

 

א.         מאסר לריצוי בפועל לתקופה של 45 ימים מיום מעצרו - 7.2.17.

ב.         מאסר על תנאי לתקופה של  3  חודשים והתנאי הוא כי במשך  3  שנים החל מהיום

לא יעבור את העבירה בה הורשע בתיק זה ויורשע בגינה בתקופת התנאי או לאחריה.

 

16.       בנוגע לנאשם 5

9

לחובתו הרשעה קודמת משנת 2007, מבית משפט צבאי, בגין הפרת הכרזת שטח סגור, שהינה העבירה המקבילה בצו בדבר הוראות ביטחון ביטחון, לעבירת כניסה לישראל שלא כחוק לפי חוק הכניסה לישראל. אל אוכל לקבל את טענת הסנגורית הנכבדה לפיה יש להתעלם מהרשעה זו. אכן, באם היה תלוי ועומד כנגד הנאשם 5 מאסר מותנה מבית משפט צבאי לא ניתן היה להפעילו. על אף האמור אין די בכך כדי לשלול את עצם קיומה של הרשעתו הקודמת על ידי בית המשפט הצבאי, ממנה ניתן ללמוד כי אין זו כניסתו הראשונה לישראל שלא כדין.

 

בהתחשב בנסיבות העניין, בעובדה כי הנאשם 5 הודה וחסך זמן שיפוטי ואף בהתחשב בנסיבותיו האישיות, אני גוזר עליו את העונשים הבאים:

 

א.         מאסר לריצוי בפועל לתקופה של 45 ימים מיום מעצרו - 7.2.17.

ב.         מאסר על תנאי לתקופה של  3  חודשים והתנאי הוא כי במשך  3  שנים החל מהיום

לא יעבור את העבירה בה הורשע בתיק זה ויורשע בגינה בתקופת התנאי או לאחריה.

 

עיקרי גזר הדין הוקראו לנאשמים.

 

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום בבית משפט המחוזי בנצרת.

 

 

 

 

 

ניתנה והודעה היום ט"ז שבט תשע"ז, 12/02/2017 במעמד הנוכחים.