רקע

1.       ביום 23.6.21 הורשע הנאשם במסגרת ההסדר הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של גידול סמים מסוכנים לפי החזקת סמים שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א), 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים, (נוסח חדש) תשל"ג -1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים")

2.       בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 23.3.20 החזיק הנאשם 45 גרם סם קנבוס, מבלי שניתן לו רישיון לכך.

טיעוני הצדדים

3.       ב"כ המאשימה תיאר את העבירות שביצע הנאשם, את חומרתן ואת הערכים החברתיים שנפגעו. עתר למתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר ועד 12 חודשי מאסר, וביקש להטיל על הנאשם עונש מאסר בן 4 חודשים.

4.       ב"כ הנאשם טען כי בשים לב לקרבת כמות הסם לכמות המותרת בחוק להחזקה עצמית אין מקום לרכיב של מאסר בעונש. מסר כי הנאשם עובד והציג תלושי שכר. והוסיף כי הנאשם לא הסתבך בעבירות פליליות מזה 5 שנים.

5.       הנאשם ציין כי כיום הוא נמצא במקום אחר. הוא עובד כל יום ומצוי בזוגיות.

קביעת מתחם העונש ההולם

6.       בקביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט להתחשב בערכים המוגנים, במידת הפגיעה בהם, בענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

הערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם

7.       הערך המוגן הינו ההגנה מפני הנזקים הישירים והעקיפים אשר נגרמים לחברה בכללותה עקב השימוש בסמים. שימוש ממושך בסם מסוכן עלול לגרום לפגיעה גופנית ונפשית של המשתמש בו, כזו שתצריך טיפול רפואי שעלותו נופלת על החברה ואף עלולה לא אחת להוביל לביצוע עבירות נלוות לשם מימון הסם. על הצורך להילחם בנגע הסמים, עמד בית המשפט העליון לא אחת פסיקתו, ובין השאר בע"פ 170/07 מטיס נ' מדינת ישראל ביחס שימוש עצמי בסמים מסוג קנאביס וחשיש:

"אכן הסם שמדובר בו בתיק הנוכחי הוא קנבוס שמוגדר כ"סם קל". לרוע המזל סמים קלים מהווים לעיתים קרובות את יריית הפתיחה להתמכרות לסמים קשים יותר שלא לדבר על כך שגם בשימוש בהם עצמם טמונה סכנה".

8.       מידת הפגיעה בערך המוגן נמוכה בשים לב לכך שמדובר בכמות של 45 גרם בלבד. יש לתת הדעת לקרבה המשמעותית לכמות הקבועה בתקנות העבירות המנהליות (קנס מינהלי - החזקת קנאביס ושימוש בו לצריכה עצמית), תשפ"ב-2022, ככזו שאינה עוד עבירה פלילית, כי אם מנהלית. הסמים לא היו מחולקים, ונמצאו בביתו של הנאשם בנסיבות שאינן צופות פני הפצה.

מדיניות הענישה הנוהגת

9.       מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות החזקת סם קנבוס שלא לצריכה עצמית, בכמויות נמוכות, מלמדת כי המתחם נע בין מאסר על תנאי למספר חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות.

10.   ראו למשל ת"פ 28194-06-19 מדינת ישראל נ' מזוז, שם הורשע בעבירת החזקת סם מסוג קנבוס במשקל של 59 גרם בכך שהחזיקו ברכבו. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין של"צ ומאסר מותנה ועד 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות וגזר על הנאשם 6 חודשי מאסר מותנה, קנס ו-200 שעות של"צ. ת"פ 11409-07-19 מ"י נ' קובלסקי, שם הורשע הנאשם בהחזקת 125 גרם קנביס, נקבע מתחם עונש הנע בין של"צ ל-6 ח' מאסר בעבודות שירות. וכן ת"פ 61688-02-18 מדינת ישראל נ' פקדו, שם הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות בביצוע עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. בכך שהחזיק בחדרו בתוך 2 זוגות מכנסיים בארון הבגדים סם מסוכן מסוג חשיש. במכנס באחד הסם חולק ל-3 גושים במשקל כולל של 29 גרם, ובמכנס השני חולק הסם ל-4 גושים במשקל כולל של 29.10 גרם. בית המשפט קבע מתחם עונש הנע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של 6 חודשים. יש לזכור כי לא רק שפסקי דין אלו חמורים קמעא מענייננו, אלא הם אף ניתנו לפני השינוי החקיקתי ביחס להחזקת סם לצריכה עצמית, בהתאם לתקנות העבירות המנהליות (קנס מינהלי - החזקת קנאביס ושימוש בו לצריכה עצמית), תשפ"ב-2022, שנכנסו לתוקף ביום 1.4.22

11.   יצוין כי גם בעבירות סמים חמורות בהרבה יותר נקבע מתחם שתחתיתו מאסר על תנאי. ראו למשל בעבירות יבוא זרעי קנבוס ת"פ 7325-10-16 משטרת ישראל תביעות -שלוחת רמלה נ' שמע , ת"פ 57599-11-15 מדינת ישראל נ' אראל. ובעבירות גידול סם ברף הנמוך רע"פ 5261/18 דוידוף נ' מדינת ישראל, רע"פ 4512/15 הרוש נ' מדינת ישראל ות"פ 47820-11-15 מדינת ישראל נ' שיינר.

הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה

12.   במסגרת בחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה בהתאם לסעיף 40 ט' לחוק, להחלטה בת.פ. ה זה, הפנתה במשפט להעניש באופן מחמיר במקרים כגון דא. כבוד האדם וחירותו, וכן זכות האדם לאוטונומיה על גופונתתי דעתי לכך שמדובר בכמות סם קטנה מאוד, סם שאינו מן הקשים, ההחזקה הייתה בביתו של הנאשם, כמות הסם לא הייתה מחולקת למנות ואין כל אינדיקציה לכוונת הפצה.

13.   לפיכך, אני קובע כי המתחם נע בין מאסר על תנאי למספר נמוך מאוד של חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, בצירוף ענישה נלווית.

גזירת העונש המתאים לנאשם

14.   בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.

15.   במסגרת זו יש לתת את הדעת לכך שמדובר בנאשם שהודה במיוחס לו ונטל אחריות על מעשיו. עוד נתתי דעתי לחלוף הזמן מעת ביצוע העבירות ולכך שגם אם לחובתו עבר פלילי עשיר, הוא מעולם לא הורשע בעבירות סמים. כמו כן, מאז ביצוע העבירות לא הסתבך בפלילים.

16.   באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש ברף הנמוך של המתחם, אך לא בתחתיתו ממש. יחד עם זאת, לא אוכל לקבל עתירת המאשימה להטיל עונש מאסר בעבודות שירות, משני טעמים עיקריים. ראשית, ריצוי עונש של עבודות שירות בגין החזקה של 45 גרם קנבוס אינו תוצאה רצויה משיקולי גמול, בשים לב לכך שהחזקה של 15 גרם אינה עוד עבירה פלילית, נתון שיש בו ללמד על יחסו של המחוקק לעבירות מסוג זה. יהא זה בלתי סביר שפלוני, בעל עבר פלילי, אשר החזיק 15 גרם קנבוס ישלם קנס מנהלי בסך 500 ₪, בו בזמן שאלמוני בעל עבר פלילי, שהחזיק 45 גרם קנבוס ירצה מאסר בעבודות שירות. שנית, ריצוי עונש של עבודות שירות בגין החזקה של 45 גרם קנבוס אף אינו תוצאה רצויה משיקולי אינטרס ציבורי, בשים לב לכך שריצוי עונש בעבודות שירות כרוך בהשקעה של משאבים ציבוריים מסוימים, שבענייננו עלולים להיות בזבוז של משאב ציבורי.

17.   משכל זה נאמר, לא ניתן שלא לתת ביטוי בעונש לעברו הפלילי של הנאשם, גם אם אינו מתחום הסמים. על כן, מצאתי לנכון להטיל על הנאשם קנס גבוה שיהיה בו כדי לבטא באופן מידתי ריחוק מסוים, ולו קל, מתחתית המתחם.

18.   ודוק אין בכל האמור לעיל כדי להקל ולו במקצת מעבירות סם מסוג קנבוס באשר הן, משום שקנבוס היה ונותר סם מסוכן. ובעניין זה ראו למשל, רע"פ 8759/21 קסלר נ' מדינת ישראל. אלא, שבנסיבות בהן יש קרבה ממשית לכמות שקבע המחוקק, ככזו שהחזקתה אינה עוד פלילית, יש לתת לכך ביטוי בעונש.

19.   אשר על-כן, הריני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

          א.      מאסר מותנה בן 3 חודשים, זאת למשך שלוש שנים מהיום, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור כל עבירת סמים מסוג עוון.

           ב.       מאסר מותנה בן 6 חודשים, זאת למשך שלוש שנים מהיום, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור כל עבירת סמים מסוג פשע.

            ג.       קנס בסך 5,000 ₪, או 25 ימי מאסר שירוצו תחתם. הקנס ישולם בעשרה תשלומים חודשיים שווים החל מיום 1.2.23 ובכל ראשון לחודש שלאחריו.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, כ"ג טבת תשפ"ג, 16 ינואר 2023, במעמד הצדדים.