ת"פ 22002/01/20 – כאמל פריג נגד היחידה הארצית לאכיפה דיני התכנון ובניה
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד |
|
|
30 יוני 2020 |
עתפ"ב 22002-01-20 פריג נ' לאכיפה דיני התכנון ובניה
|
1
לפני כבוד השופט העמית, אברהם יעקב
|
|
המערער |
כאמל פריג
|
נגד
|
|
המשיבה |
היחידה הארצית לאכיפה דיני התכנון ובניה
|
פסק דין |
זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופטת עדנה יוסף-קוזין).
לפני בית המשפט קמא הונחה בקשה לביטול צו הריסה מינהלי.
עניינו של צו ההריסה הוא שלד של מבנה מגורים שנבנה ללא היתר על קרקע שייעודה חקלאי.
לטענת המערער, צו ההריסה המינהלי לא עמד בתנאי החוק, לקה בשורה של פגמים ולכן צריך היה בית המשפט קמא, לטענתו, להורות על ביטול הצו.
בית משפט קמא דחה את הבקשה ומכאן הערעור.
המערער טען כי חלפו יותר משישה חודשים מיום שהסתיימה עבודת הבניה.
בית משפט קמא דחה טענה זו על בסיס דו"חות הפיקוח לרבות דו"ח הפיקוח האחרון מיום 16.5.19 שבו מצוין שהעבודה טרם הסתיימה. יצוין, כי הצו ניתן כשלושה שבועות לאחר מכן.
עוד נטען, כי מדובר במחסן חקלאי.
על פי דו"חות הפיקוח והתצלומים שצורפו להם, ברור שהמבנה אינו מחסן חקלאי אלא בית מגורים גדול מימדים.
2
בית משפט קמא בדק את הראיות שהיו לפניו, לרבות תצלומים, והגיע לכלל מסקנה כי אכן לא מדובר במחסן אלא בבית מגורים בן שתי קומות ועליית גג בשטח של 550 מ"ר.
המערער לא הביא כל חוות דעת הנדסית או כל ראיה שיש בה כדי להוכיח כי חלק מהמבנה הוא מחסן חקלאי בשטח של 25 מ"ר שהקמתו הותרה בהיתר.
עוד נטען, כי חלק מהמבנה הוא מבנה שבנייתו הסתיימה עוד בשנת 2015 ואשר לגביו הוגש כתב אישום וקיימת הרשעה.
לטענת המערער אין להוציא צו הריסה מינהלי מקום שקיימת הרשעה פלילית.
המערער לא הציג כל סימוכין לטענה זו ולכן גם היא בדין נדחתה.
כאמור, טען המערער שהעבודה טרם הסתיימה.
המפקח שביקר במקום ציין כי המבנה מצוי בתהליך בניה וכי הבניה לא הושלמה.
בית משפט קמא העדיף את עדותו של המפקח, מר מנצור וקבע כי עבודות הבניה במבנה הנדון נמשכו בחודשים הסמוכים למועד מתן צו ההריסה.
מעבר לכך, לאור דו"חות הפיקוח, התצלומים ואף עדותה של גב' פריג', הבניה טרם הסתיימה.
עוד נטען כי מנהל המחוז מחוסר סמכות ונפלו פגמים בהוצאות הצו.
בעניין זה קבע בית משפט קמא כי הסמכות הואצלה כדין ואין צורך בפרסום בעניין זה.
המערער עוד טען לאכיפה בררנית אך לא הוכיח את טענתו בעובדות.
אני סבור כי החלטתו של בית משפט קמא היא החלטה נכונה ואין מקום להתערב בה.
חלקה הגדול ניתן על בסיס עובדתי שבדרך כלל ערכאת הערעור לא תתערב בו.
כאשר בית משפט קמא העדיף את עדות מר מנצור, הרי שזו הפריבילגיה הנתונה לערכאה המבררת ובהעדר הנמקה מיוחדת, אין מקום להתערב במסקנה כזו.
באשר לפגמים הנטענים בצו - הרי שבית משפט קמא ניתח את הדברים כדבעי ולא מצא בהם כל שגיאה.
במהלך הדיון המלצתי לפני הצדדים להגיע להסכמה לפיה הערעור ידחה אך ביצוע הצו יידחה לשישה חודשים. המשיבה לא הסכימה לכך.
אני סבור כי מהראיות שהוגשו לא קיים אופק תכנוני במובן של "היתר בהישג יד" ולכן אין מקום להורות על קבלת הערעור.
לאור כל האמור, אני דוחה את הערעור.
3
ניתן היום, ח' תמוז תש"פ, 30 יוני 2020, בהעדר הצדדים.
|
אברהם יעקב, שופט עמית |
