1

 

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד ניסים סוסי

הנאשם הובא באמצעות שב"ס

ב"כ הנאשם עו"ד אנה שכטמן- קוגלר

נוכח מתורגמן לשפה הרוסית מר אלכס בדרק

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

החלטה

פוסק לעד הוצאות לרבות נסיעות בהתאם לתקנות בגין שני דיונים, אליהם התייצב.

דיון מיום 2.2.17 והדיון היום 9.2.17.

 

 

ניתנה והודעה היום י"ג שבט תשע"ז, 09/02/2017 במעמד הנוכחים.

 

 

2

[פרוטוקול הושמט]

 

החלטה

 

 

במהלך ניהול ההוכחות ולאחר שנשמעה עדותו של ע"ת מס' 3הוגשה בקשה דחופה לקבלת חומר חקירה ע"י הסנגורית. עיון בבקשה מלמד כי ב"כ הנאשם עותרת לקבל את הקלטות שיחה או שיחות שביצע ע"ת מס' 3 רס"מ אריק שקרוב למוקד מד"א ביום 14/10/16 וכן את שמות אנשי צוות מד"א אשר לדברי ע"ת 3 הגיעו למקום האירוע. הסנגורית מצביעה על כך כי מדובר בפרק זמן קצר במיוחד לאחר האירוע המפורט בכתב האישום. התביעה מתנגדת לבדיקה כאמור נוכח טענה שמדובר בחומר שאינו רלוונטי.

גם אם אתייחס לבקשה כבקשה לפי סעיף 74 וגם אם נתייחס אליה כבקשה לפי סעיף 108, סבורני כי תנאי לדיון בבקשה, כמתחייב מפסיקת בית המשפט העליון, ובנסיבות מקרה זה, הוא הצורך בקבלת החומר לידי התביעה והעמדתו לעיון בית המשפט.

כידוע, בשלב זה בו אנו נמצאים, עובר לסיומה של פרשת התביעה, וככל שמדובר בטענות שנשמעו מפי עד תביעה, שומא על ביהמ"ש לבחון אם יש בחומר המבוקש משום רלוונטיות לטענות שנשמעו בפניו ו/או למהימנות העדים אשר העידו בפניו.

בנסיבות המתוארות, מקובלת עלי עמדת ב"כ הנאשם לפיה יתכן ויש בחומר רלוונטיות כאמור ואולם לא ניתן לקבל החלטה בבקשה טרם עיון בחומר המבוקש.

אשר על כן, ומכוון שמדובר בין השאר בפעולה פשוטה באופן יחסי, מתבקש ב"כ המאשימה לאתר את אותן הקלטות, אם קיימות, נכון לעת הזו ולאחר שיהיו בידיו להגיש לבית המשפט תגובה בכתב ה מתייחסת לעמדת המאשימה בהקשר לבקשה.

 

 

נוכח העובדה כי הדיון הבא נקבע ליום 6/3/17 מתבקש ב"כ המאשימה לתן עדיפות לקבלת חומר זה ומתן תגובה כאמור וככל הניתן להעביר תגובתו תוך 7 ימים מהיום.

 

 

 

ניתנה והודעה היום י"ג שבט תשע"ז, 09/02/2017 במעמד הנוכחים.

 

3

 

[פרוטוקול הושמט]

 

הכרעת דין

 

נוכח הודיית הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן בשנית, מתיר לו לחזור מכפירתו ומרשיע אותו בעובדות המיוחסות לו בכתב האשיום המתוקן בשנית וכפועל יוצא בעבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תקיפה הגורמת חבלה.

 

 

 

ניתנה והודעה היום י"ג שבט תשע"ז, 09/02/2017 במעמד הנוכחים.

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

גזר דין

 

נגד הנאשם הוגש כתב אישום מקורי אשר ייחס לו עבירות של פציעה ואיומים.

 

לקראת סוף פרשת התביעה הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו תוקן כתב האישום בצורה משמעותית ונמחקה עבירת האיומים (אישום 2) , נמחקה עבירת הפציעה ותחתה הודה הנאשם בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה.

 

במסגרת הסדר הטיעון המוצע עותרים הצדדים להטיל על הנאשם עונש מוסכם של 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי מיום מעצרו, מאסר מותנה והתחייבות כספית.

 

במהלך שמיעת הראיות הקשבתי בקשב רב למתלוננים ונחשפו בפני נסיבות המקרה אם כי לא באופן מושלם באשר לפרשת התביעה טרם הסתיימה ולא נשמעה בפני פרשת ההגנה.

4

שמעתי מפי ב"כ הצדדים כי חלק משמעותי אשר הביא להסדר הטיעון המקל שהתגבש קשור אף לקשיים ראייתיים.

 

לנאשם אין הרשעות קודמות. מדובר בצעיר יליד 74' אשר לדברי באת כוחו הינו אדם נורמטיבי אשר עובד בנמל תעופה בן גוריון, סובל מבעיות רפואיות ואשר כך נטען בפני לאורך תקופת זמן ממושכת סבל מהתנכלויות משכניו (אחד מהם הינו המתלונן).

 

כבר בשלב זה אציין כי גם אם יש ממש בטענה זו של הסניגורית עדיין אין מקום ללקיחת "החוק לידיים" כפי שעשה הנאשם במקרה שלפני.

 

כך או אחרת בנסיבות המקרה שלפני תוך התחשבות בכלל הנתונים שהוצגו בפני במהלך הטיעונים לעונש אני סבור כי העונש אליו הגיעו הצדדים במסגרת הסדר הטיעון גם אם הוא מקל עדיין סביר וראוי במיוחד כאשר עסקינן במי שאין לחובתו הרשעות קודמות ובמי שבסופו של יום עובר לשמיעת הראיות הודה, נטל אחריות על המעשים.

 

הגישה ששומה על בית-המשפט להיות מונחה על-פיה שעה שהוא בוחן הסדר טיעון היא "גישת האיזון", הבוחנת אם הסדר הטיעון משקף איזון בין טובת ההנאה שמוענקת במסגרתו לנאשם לבין התועלת שיש בעונש המוצע במסגרת ההסדר לאינטרס הציבור. בהתקיים איזון ראוי בין האינטרס הציבורי הפרטני והאינטרס הציבורי הרחב שהתביעה מייצגת, מחד, לבין טובת ההנאה שניתנה לנאשם מצד אחר, יכבד בית-המשפט את הסדר הטיעון.

עם זאת, בית-המשפט תמיד חייב לשקול בעצמו את השיקולים הראויים לעונש.

במסגרת בחינתו של העונש המוצע, על בית-המשפט לתת דעתו על כל שיקולי הענישה הרלוונטיים ולבחון אם העונש המוצע מקיים את האיזון בשים לב לסוג העבירה, לחומרתה ולנסיבות ביצועה.

כמו בכל הליך של גזירת הדין, על בית המשפט לתת דעתו גם על הנסיבות האישיות של הנאשם ועל שיקולי מדיניות של ענישה ראויה.

בית המשפט אינו צד לעסקת הטיעון ואינו חייב לאמצה. יחד עם זאת, ככלל בית המשפט יטה לאמץ עסקאות טיעון על בסיס ההנחה כי המאש/ימה ממלאה תפקידה וחובתה לציבור. רק לעיתים נדירות ובמקרים מיוחדים תידחה העסקה ( ר"ע 486/86 קשת נ' מדינת ישראל)

 

5

במקרה שלפני כאמור אני סבור כי יש לאמץ את הסדר הטיעון.

 

לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.          9 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו מיום 14.10.16.

ב.         מאסר על תנאי בן 10 חודשים לתקופה של 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור כל עבירת אלימות מסוג פשע .

 

ג.         מאסר על תנאי בן 6 חודשים לתקופה של 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור כל עבירת אלימות מסוג עוון .

 

ד.         הנאשם יחתום על התחייבות בסך 10,000 ש"ח לתקופה של שנתיים, וההתחייבות היא שלא יעבור את העבירה בה הורשע או כל עבירה שיש בה יסוד של אלימות.

לא תחתם ההתחייבות תוך שבעה ימים מהיום, ירצה הנאשם עשרה ימי מאסר תמורתה.

 

 

בנסיבות מקרה זה ונוכח העובדה כי הצדדים לא עתרו להטלת פיצוי כספי, לא מצאתי מקום להורות על פיצוי למי מהמתלוננים.

 

תשומת לב שלטונות שב"ס למצבו הרפואי של הנאשם כפי שעולה מפר' דיון זה והצורך ליתן לו טיפול רפואי הולם.

 

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

 

דיון ההוכחות הקבוע ליום 6/3/17 מבוטל בזאת.

              

השעה כעת 14:23.

 

 

 

 

ניתנה והודעה היום י"ג שבט תשע"ז, 09/02/2017 במעמד הנוכחים.