1

כתב האישום

הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות ובעובדות המנויות בכתב האישום, בכך שבתאריך 6.5.2015, ערב ל"ג בעומר, בשעות הערב המאוחרות הגיעו ניידות משטרה לרחוב רשב"ג בירושלים שם נערכו מדורות, על מנת לשמור על הסדר. בין השוטרים שהגיעו, היה גם השוטר דניאל דוד יחזקאלי (להלן - השוטר דניאל). במקום התפתחה תגרה המונית, בה נטל חלק הנאשם, על רקע חשדם של אזרחים כי הנאשם וחברו הפחידו את הנוכחים במקום באמצעות כלבתו של הנאשם. השוטר דניאל נקרא על מנת לסייע במעצרו של הנאשם, וכשהבחין בו, הודיע לו על מעצרו. הנאשם החל להימלט מהמקום עם כלבתו, והשוטר דניאל החל במרדף אחריו, תוך שהוא קורא לעבר הנאשם "משטרה, עצור, אתה עצור". הנאשם המשיך במנוסתו. משעלה בידי השוטר דניאל להשיגו, הכה הנאשם את השוטר דניאל במכת אגרוף לצלעות בצד שמאל, ומכות עם הברכיים לכיוון האשכים. בנוסף, הנאשם איים על השוטר באומרו " אני אמיר בדוי תוריד אזיקים, אני אזיין אותך, אני יודע שאתה גר בירושלים, אני אזיין אותך". הנאשם חזר על האיומים כלפי דניאל גם במהלך הנסיעה בניידת וגם בהגיעם לתחנת המשטרה.

מהלך הדיון

2

הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום, ולכן נשמעו העדים בתיק. ביום 27.1.2019 הרשיעה חברתי, כבוד השופטת אבמן-מולר, את הנאשם בעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן - החוק) ובעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין. כב' השופטת דחתה את טענותיו של הנאשם, בין היתר בשל הבדלים משמעותיים בין גרסתו בחקירה במשטרה, לבין גרסתו המאוחרת בבית המשפט.

תסקיר

מהתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם עולה כי הנאשם כבן 24, רווק, עובד בפועל בחברת סלילה, מתגורר בבית הוריו. הנאשם סיים 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות חלקית. מבחינה תעסוקתית עולה מן התסקיר, כי בהיות הנאשם תלמיד תיכון עבד עם אביו בתחום הבנייה הקלה. עם סיום לימודיו טס לרוסיה במטרה להשתלב בלימודים אקדמאים כמהנדס. עולה כי שהה ברוסיה כשנה ולמד את השפה, אולם לאחר כשנה חזר לישראל, לדבריו כדי להתמודד עם ההליך הפלילי. לנאשם אין הרשעות קודמות. שירות המבחן התרשם כי הנאשם התקשה לקבל אחריות לעבירות המתוארות בכתב האישום המתוקן. הנאשם ביקש להדגיש, כי חש מושפל כאשר הותקף על ידי ההמון, וכי פעולתו הייתה תגובתית לקנטור ואלימות שהפנו כלפיו ולא תוכננה מראש. מוסיף ומציים שירות המבחן, כי תגובתו האלימה של הנאשם באירוע נבעה מסערת רגשות בה היה נתון, בהיותו חרד, דחוי ומוצף, וכתגובה לקנטור ולתחושת העוול ואובדן כלבתו, זאת לצד האלימות שלדברי הנאשם הופעלה כלפיו, תוך קושי לשקול את ההשלכות של התנהגותו בנסיבות המתוארות. שירות המבחן אף התרשם, כי בשלב זה הנאשם מתקשה לבחון את המניעים שהובילו אותו לבצע את העבירות. עם זאת, שירות המבחן התרשם, כי שעה שהנאשם בחור צעיר, בעל מערכת משפחתית תומכת, נעדר עבר פלילי קודם, כשהוא בעל כוחות ויכולות תפקוד חיוביים, הדבר מהווה גורם סיכוי לשיקום והימנעות מהתנהגות עבריינית, וכי מתקיימת בנאשם רמת סיכון נמוכה להישנות עבירת אלימות במידת חומרה נמוכה. עוד מציינים בתסקיר, כי העבירה אינה משקפת את ערכיו, וכי היא חריגה להתנהגותו בדרך כלל, וכי ההליך המשפטי מהווה גורם מרתיע ומציב גבול. ביחס להמלצה, מציין שירות המבחן, כי התלבט, אולם לנוכח החשיבות השיקומית בשמירה על יציבותו התעסוקתית הנוכחית, ממליצים על צו של"ץ בהיקף של 350 שעות ורואים חשיבות בהימנעות מהטלת ענישה מחמירה ולו גם של מאסר בעבודות שירות.

חוות דעת של הממונה על עבודות השירות

3

הממונה הגיש חוות דעת על אודות כשירות הנאשם לבצע מאסר בעבודות שירות. מחוות הדעת עולה, כי הנאשם כשיר לביצוע עבודות שירות במעון נכים "גילה".

טיעונים לעונש

הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית.

מחד, ב"כ המאשימה טען למתחם שבין מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד ל-18 חודשי מאסר וענישה נלווית, וטען שיש להטיל על הנאשם עונש בשליש התחתון (ולא בתחתיתו) של המתחם.

מאידך, הסניגור טען כי ניתן להסתפק בעונש של של"ץ ומאסר מותנה, לנוכח מאפייניו החיוביים של הנאשם ונסיבותיו.

קביעת מתחם הענישה - מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה.

אשר לערך המוגן - בענייננו פגע הנאשם בערכים המוגנים של שמירה על שלטון החוק ושמירה על שלום גופם ונפשם של שלוחי החוק, שהם עובדי ציבור שמטרתם לשרת את הציבור, להגן על ביטחונו ולקיים את שלטון החוק. לכן פגיעה בשוטר בעת מילוי תפקידו היא בעלת אופי כפול - הן פגיעה אישית בשוטר כאדם, והן פגיעה בשוטר כממלא תפקיד בשליחות הציבור. בנסיבות העניין, מידת הפגיעה היא ברמה בינונית. ברע"פ 5579/10 קריה נ' מ"י (מיום 02.08.2010) נקבע כך ביחס להעלבת עובד ציבור, ומקל וחומר שהדבר נכון בכל הנוגע להפעלת אלימות נגד שלוח ציבור: " חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה והעלבה כה קשה של נציגי החוק, וכל פגיעה שכזו צריכה להיתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות, על מנת לגדוע אלימות מסוג זה במהירות האפשרית... הציבור נותן את מבטחו בעובדי הציבור ונציגי החוק, 'וטובת הציבור מחייבת כי יובטח להם שיוכלו למלא את תפקידם ללא מורא וללא פחד ... מתוקפנים ומאיימים. לכן הכרח להטיל ענישה של ממש, גם למען ישמעו וייראו'..." (עמ' 6-7 להחלטה).

4

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40ט' לחוק העונשין - בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: אין מדובר בעבירה מתוכננת בנסיבותיה, אלא בהתפרצות אלימה, אגב ניסיון עיכוב הנאשם ולקיחתו לתחנה; הנאשם אחראי על ביצוע העבירה והוא יכול היה לנהוג אחרת ולהימנע מהאלימות שהופעלה; באירועים מסוג זה עלול להיגרם נזק לנפש ולרכוש, כשבפועל, הוא פגע פיזית בשוטר דניאל; יש לציין כממצא שנקבע בהכרעת הדין, כי הנאשם היה תחת השפעת אלכוהול בזמן האירוע, עובדה שיש בה להעצים תגובות ולהפכן לתגובות לא מידתיות ולא צודקות, החורגות מנסיבות האירוע הספציפיות. צריכת אלכוהול אינה נסיבה לקולא, אך יש בה להסביר את הפער שבין התרשמות שירות המבחן מהנאשם כאדם נורמטיבי, לבין התנהגותו החריגה באירוע.

מדיניות הענישה הנוהגת -סקירת הפסיקה מלמדת על מנעד רחב של עונשים בהתאם לנסיבות המעשה.
ברע"פ 1544/16 זבידאת ואח' נ' מ"י (מיום 25.2.2016) נדונו נסיבות חמורות יותר. שם נגזרו עונשי מאסר בפועל בין 18 ל-20 חודשים; בע"פ 5214/13 סיראחן ואח' נ' מ"י (מיום 30.12.2013) אושר מתחם ענישה בין מס' חודשי מאסר עד 12 חודשים והוטל על מערער 5 עונש של 4 חודשי מאסר, אשר הומר ל-4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, בהסכמת המדינה שהובעה בבית המשפט העליון; ברע"פ 1860/07 נחמני נ' מ"י (מיום 14.6.2007) אושר עונש מאסר של 7 חודשים בנסיבות שכללו תקיפה במכות ונשיכה של אחד השוטרים, שם נגרמו חבלות של ממש. גם עיון בת"פ (פ"ת) 173-07-18 מ"י נ' עיסא (מיום 26.5.2014) והאסמכתאות העונשיות שם, מלמדת על רמת ענישה שיכולה לכלול מאסר בעבודות שירות עד חודשי מאסר דו-ספרתיים.

עם זאת, ניתן למצוא גם גזרי דין בהם, בנסיבות מתאימות, הוטלו על נאשמים עונשים שכוללים רכיב של של"ץ בלבד, ואף ללא הרשעה. יש לשים אל לב את העובדה, כי ביחס לעבירת תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות קבוע עונש מינימום של 3 חודשי מאסר, נתון שיש להתחשב בו בעת קביעת גבולות מתחם הענישה, הן ביחס לגבול התחתון הן ביחס לרכיבי ענישה נוספים שיש בהן לאזן בין הרכיבים השונים.

מתחם הענישה - לפיכך, מתחם הענישה צריך לעמוד על בין מאסר קצר לרבות ריצוי בעבודות שירות ל-12 חודשי מאסר בפועל.

5

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לפי סעיף 40י"א לחוק העונשין - ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: הנאשם נעדר עבר פלילי. לקחתי בחשבון את העובדה, כי מדובר בנאשם צעיר בתחילת חייו הבוגרים. הרשעתו בתיק זה, וכן עצם נקיטת ההליך הפלילי, היוו הרתעה משמעותית עבורו, והציבו גבולות ברורים כפי שעולה מהתסקיר. יצוין, כי מאז האירוע (לפני כ - 4 שנים) ועד היום, לא נרשמה לחובתו הסתבכות פלילית נוספת, דבר המעיד על כך שמדובר במעידה חד פעמית ומלמד, כי דפוס התנהגות כושל זה אינו מאפיין אותו. יצוין, כי מטבע הדברים, יש קושי בנטילת אחריות הנאשם הואיל וכפר במיוחס לו וניהל הוכחות. זוהי זכותי, ולא ניתן לזקוף זאת לחובתו אך גם אינו זכאי להקלה בשל כך.

המיקום במתחם - לפיכך, במסלול הנסיבות שתיארתי, יש למקם את הנאשם בשליש הראשון של מתחם הענישה.

גזירת הדין

לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.     חודש מאסר, אשר ירוצה בעבודות שירות, החל מיום 25.7.2019 אשר ירוצו במעון נכים גילה ברח' צביה ויצחק 30, גילה ירושלים, וזאת על פי חוות דעת הממונה על עבודות השירות. על הנאשם להתייצב ביום 25.7.2019 עד לשעה 08:00 במשרד הממונה על עבודות שירות בבאר שבע לתחילת ריצוי עונשו. מובהר בזה כי הפרת הוראות הממונה ואי עמידה בכללים הנוגעים לריצוי עבודות השירות עלולים להביא להפקעת העבודות ולהמרת העונש בעונש מאסר של ממש;

ב.      4 חודשיים מאסר, שלא ירוצו אלא יעבור הנאשם כל עבירת אלימות כלפי שוטרים או עובד ציבור, לרבות איומים כלפי שוטרים או עובדי ציבור בלבד, וזאת בתוך שנתיים מהיום;

ג.       פיצוי בסך 2,000 ₪ למתלונן, ע"ת/2, דניאל דוד יחזקאלי, שישולם ב-6 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.9.2019 ובכל 1 לכל חודש רציף ועוקב. לא יעמוד הנאשם במי מהתשלומים במועד או בתשלום כולו, יעמוד הפיצוי לפירעון מלא, ויישא הפיצוי הפרשי ריבית פיגורים והצמדה מיום 1.9.2019 ועד לתשלום בפועל.

ד.      התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לעבור כל עבירת אלימות ואיומים כלפי שוטרים או עובדי ציבור במשך שנתיים מהיום או 5 ימי מאסר תמורתה אם לא תיחתם. הובהר לנאשם שמשמעות ההתחייבות היא, כי אם יעבור את העבירה בתוך התקופה שצוינה, בית המשפט שיגזור את הדין יהא חייב לחלט את ההתחייבות כקנס.

בנסיבות העניין, לא מצאתי שנדרש רכיב של קנס.

6

יש לשלוח לשירות המבחן.

זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"ז סיוון תשע"ט, 20 יוני 2019, במעמד הצדדים.