1

גזר דין בעניין נאשם 3

הנאשם הורשע ע"פ הודאתו בכניסה לישראל שלא כדין והתחזות לאדם אחר.

2

במעשיו האמורים לעיל פגע הנאשם בערך המוגן של ריבונות המדינה לקבוע מי יבוא בשעריה, והסדרת שוק העבודה. בעקיפין יש בכניסתו של הנאשם לישראל, שלא תחת עינם הפקוחה של גורמי הביטחון, כדי להביא לפגיעה בביטחונו של הציבור ולו ברמה הפוטנציאלית. בהקשר לכך ראה דבריו של כב' השופט ס' ג'ובראן ברע"פ 3677/13 מוחמד אלהרוש נ' מ"י (9.12.14) (להלן: "אלהרוש"):

"מושכלות ראשונים הם כי הכניסה לישראל שלא כדין ומבלי היתר פרטני פוגעת בבטחון המדינה, בזכותה לקבוע את הבאים בשעריה ועלולה להגדיל את הסיכון לפשיעה מצד אלו ששוהים בה לא כדין... אין חולק כי עצם תופעת הכניסה שלא כדין מגדילה את הפוטנציאל לסיכון בטחוני, בין היתר בכך שהיא פותחת פתח לזליגת פעילות חבלנית עוינת (פח"ע) לתחומי מדינת ישראל ובכך מסכנת את בטחון תושביה".

בעניין אלהרוש הכיר ביהמ"ש בכך שמצב בטחוני עשוי להשפיע על העונש שייגזר על הנאשם:

"מידת החומרה של עבירת השב"ח נגזרת מהמצב הבטחוני. היא עשויה להשתנות עם שינוי העתים ואף עשויה להשתנות ממחוז למחוז. יש לבחון ולהתאים מעת לעת את מתחם העונש ההולם ואת העונש הראוי בתוך המתחם בגין עבירה זאת על פי תנאי הזמן והמקום, כך שאת מסקנתנו בפסק דין זה יש לבחון על רקע נסיבות ומצב בטחוני נתון".

על ההחמרה המתבקשת נוכח המצב הביטחוני הרעוע, ר' נימוקיו של בית משפט, בין היתר בת"פ 44226-11-15, ת"פ 3939-12-15, ת"פ 65591-11-15 וכן עפ"ג 62917-10-15, עפ"ג 46537-10-15, עפ"ג 63731-10-15, עפ"ג 62917-10-15, כן עפ"ג 57021-10-15 פסקאות 13-14, לרבות הפסיקה המצוטטת שם. נימוקים אלו יפים גם לעניינו של הנאשם שבפניי, באבחנה המתבקשת.

אכן, לשמחת כולם המצב הביטחוני השתפר מאז ניתנו אותם גז"ד אליהם הפנה ביהמ"ש וכנגזר מכך יש מקום לקבוע מתחום עונש שונה במעט. לצד האמור לעיל, אין בידי ביהמ"ש לקבל הטענה כי השיפור במצב הביטחוני הינו כזה המצדיק התעלמות מרכיב זה ומשיקולי הרתעת היחיד בקביעת מתחם העונש ההולם. לדאבוננו, גם כיום אנו עדים באופן תדיר לפיגועים שונים, המבוצעים בתחומי הקו הירוק ומחוצה לו, ואין לומר כי הארץ תשקוט 40 שנה ואף לא קרוב לכך.

יתר על כן, וכפי שצוטט לעיל בעניין אלהרוש, הענישה בנוגע לעבירת השב"ח יכול ותשתנה אף מאיזור לאיזור. בענייננו, וכידיעה שיפוטית, ישנו את האיזור המכונה "ג'ימבה" ואת פתחת רמאדין, בהם אין מצויה גדר. נתון זה מביא לכך ששוהים בלתי חוקיים רבים, אף כאלו המתגוררים באיזור השומרון, מדרימים, חוצים את הקו הירוק באותם אזורים וממשיכים דרכם אל טבורה של המדינה.

3

ודוק, בעניינו של הנאשם שלפניי נלוותה לכניסה זו שנועדה לצורכי פרנסה עבירה נוספת שהנה התחזות כאדם אחר, שכן על פי המתואר מקום בו התבקש הנאשם להזדהות, זה התייצג בכזב בפרטיו של אחר תוך נקיבה במספר תעודת הזהות שלו. הצדדים נחלקו במסגרת הטיעונים לעונש האם כפי טענת המאשימה הלה מסר את מספר תעודת הזהות או האם כפי טענת ההגנה, מספר תעודת הזהות הוסף בדיעבד על ידי החוקר שבירר מיהו אותו אדם שבשמו התחזה.

במחלוקת שבין הצדדים ולצורך מתן גזר הדין הנני לקבוע כי הנאשם מסר את שמו של האחר בצירוף תעודת הזהות שלו. ביחס לכך יש לומר כי הנאשם הורשע במסגרת ההסדר שהוצג בפני כב' השופט ליבדרו, על בסיס כתב אישום שכלל נתון זה. לא ברור הכיצד הודאה זו עומדת בקנה אחד עם הטענה האמורה לעיל. לו סבור היה הנאשם שנתון זה שגוי או אז היה נמנע מלהודות בו ולמצער מבקש להשמיטו. שונים היו פני הדברים במידה וכתב האישום היה "שותק" ביחס לעובדה זו שאז כל צד רשאי להביא ראיות ללמד על נסיבות לחומרה או לקולא בהתאם להוראת סעיף 40 י' לחוק העונשין.

למעלה מן הצורך אציין כי העובדה ששוטר אחד מציין כי הנאשם מתייצג בשמו של האחר, ואילו עמיתו מציין זאת תוך צירוף תעודת זהות היא לכשעצמה אינה יכולה להוביל בהכרח למסקנה אותה מבקש הסניגור ללמד, וממילא לו הנאשם היה מנהל הוכחות, בית המשפט היה נדרש לקבוע ממצאי מהימנות בין היתר בהסתמך על חקירתם הנגדית של השוטרים וחקירתו של הנאשם לצד יתר הראיות הקיימות בתיק.

לגופם של דברים, ההתחזות הנ"ל מהווה חלק מהפמינולוגיה השב"חית ובמובן זה מלמדת כי זו אינה במדרג הגבוה של עבירות בכגון דא. כך גם יש ליתן הדעת לעובדה שהתחזות זו לא בוצעה אגב זיוף או שימוש במסמך מזויף. לא ברור האם אותו אחר הינו תושב השטחים בעל אישור כניסה כדין או אזרח ישראלי. במצב דברים זה בית המשפט יניח לטובתו של הנאשם כי מדובר בתושב השטחים, דבר המלמד כי התחזותו לא נועדה להסתיר את דבר היותו תושב השטחים אלא רק העדרו של אישור כניסה כדין. מנגד, האמור לעיל מלמד על תכנון ומחשבה מוקדמים, שתכליתם כפי הנראה להימנע מהפעלתו של המאסר המותנה שהנאשם סבר היה שהינו בר הפעלה בעניינו ויש בו לפגוע גם בערכים המוגנים של הסדר הציבורי ושלטון החוק. על ההחמרה המתבקשת בביצוע עבירות בכגון דא, בין היתר עפ"ג 11005-04-17, מחוזי באר שבע, שם בית המשפט מעמיד את עונשו של נאשם נעדר עבר פלילי בביצוע עבירות דומות בנסיבות קלות מהתיק שבפניי, על 50 יום מאסר בפועל (תחת 67 ימים שנגזרו עליו בבית המשפט השלום).

4

מכל המקובץ לעיל הנני לקבוע כי מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם מן הראוי שינוע בין חודשיים ועד שבעה חודשים מאסר בפועל.

בקביעת עונשו של הנאשם ולקולא תילקח בחשבון הודאתו שיש בה משום נטילת אחריות והבעת חרטה. מדובר בנאשם צעיר שמצוקה כלכלית הביאה אותו לגנוב את הגבול ולהסתכן בהעמדה לדין וריצוי עונש מאסר בפועל. המדובר בתושב השטחים אשר מעצרו ומאסרו קשים אף יותר מאשר דרך הכלל, נוכח העדרה של מעטפת תומכת.

מנגד ולחומרה לנאשם הרשעה קודמת מבית משפט צבאי בגין ביצוע עבירות של זיוף מסמך ושימוש במסמך מזויף, הפרת הכרזת שטח סגור והתחזות כאדם אחר. גם אם אין מדובר בעבירות לפי חוק הכניסה לישראל לא ניתן להתעלם מהדימיון הרב בין העבירות בהן הורשע בבית המשפט הצבאי לבין אלו בתיק שבפניי. המדובר בעבירות שבוצעו לפני כשבעה חודשים טרם זה שב וחטא בעבירות לפי חוק הכניסה לישראל. המאסר המותנה שהושת על הנאשם אינו חל אך יחד עם זאת לצורך שיקולי הרתעת היחיד, נכון וראוי לקחת הרשעה זו במכלול השיקולים.

סוף דבר, מכל המקובץ לעיל, הנני לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        שלושה חודשים ויום מאסר בפועל שימנו מיום מעצרו 12.4.17.

ב.         3 חודשיים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו שלא יעבור עבירה לפי חוק הכניסה לישראל או עבירה של התחזות לאדם אחר או זיוף או שימוש במסמך מזויף.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתנה והודעה היום ג' סיוון תשע"ז, 28/05/2017 במעמד הנוכחים.

5

שם הקלדנית: רחל עמר