1

2

ב"כ המאשימה: עוה"ד אורית מנצ'יקובסקי ומעין דואק

ב"כ הנאשם: עו"ד רן קרויט

רקע

1.                 הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום בעבירות כדלקמן:

א.    התפרצות למקום מגורים כדי לבצע גניבה, לפי סעיף 406 (ב) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").

ב.     גניבה, לפי סעיף 384 לחוק.

2.                 על-פי המתואר בעובדות כתב האישום ביום 20.10.11 התפרץ הנאשם לדירתם של המתלוננים בקומה השניה, דרך החלון וגנב שלוש טבעות כסף, שלוש שרשראות זהב, ארבע שרשראות מכסף וכן כסף מזומן בסך של 15,000 ₪.

3.                 הנאשם הודה והורשע בכתב האישום ונשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן. המאשימה הצהירה כי עמדתה הינה למאסר בפועל.

תסקיר שירות המבחן

3

4.                 על פי תסקיר שירות המבחן מיום 25.8.15, הנאשם כבן 38, נשוי ואב לשישה ילדים בגילאים 2-15 שנה. הנאשם מתגורר עם משפחתו ועובד מזה כשלוש שנים בחברת "חוגלה". הנאשם סיים 12 שנות לימוד, עם סיום לימודיו החל לעבוד בעבודות מזדמנות ולסייע בפרנסת המשפחה. בהמשך החל להתרועע עם חברה שולית, צרך אלכוהול והחל להסתבך בעבירות רכוש. בשנת 2000 נישא לרעייתו ובהמשך חווה משבר עת נולדה בתו השניה כשהיא סובלת מפיגור שכלי. באותה עת התקשה הנאשם לשאת את הכאב הרגשי ובתקופה זו העמיקה צריכת האלכוהול ומעורבותו בפלילים. בשנת 2013 הופנה הנאשם לשירות המבחן על רקע ביצוע עבירות אחרות. באותה עת הביע נזקקות טיפולית ומשנגזר עליו צו מבחן שיתף הנאשם פעולה באופן מלא. הנאשם תיאר כי ביצע את העבירות בתיק דנן בטרם החל בהליך הטיפולי המתואר ועל רקע התמכרותו לאלכוהול תוך קשייו לראות את הנזק הנגרם לאחרים בהם פגע וברכושם. בעיתוי הזה הצליח הנאשם להתייחס לנפגעי העבירה והביע תחושת בושה ואשמה בגין הפגיעה באחרים. בנוסף תיאר תחושת הצלחה וניכר כי גאה בעצמו מאחר שהצליח לשקם עצמו על ידי הימנעות מאלכוהול וממעורבות פלילית וכן על ידי התמדתו בעבודתו. כיום מבין הנאשם את חומרת מעשיו ומביע מוטיבציה להמשיך בטיפול שיסייע לו להימנע ממעורבות שולית. הנאשם מטופל מנובמבר 2013 ביחידה להתמכרויות והוא נקי מאלכוהול כשנתיים וחצי, מגיע לשיחות באופן עקבי, משתף פעולה באופן מלא ומגלה מוטיבציה רבה לשמור על הישגיו הטיפוליים. נוכח זאת, ונוכח העובדה כי היום נותן הנאשם את הדין בגין עבירות שביצע טרם החל בהליך הטיפולי, המליץ שירות המבחן להעמידו בצו מבחן ולהימנע מהטלת עונש מוחשי.

טיעוני הצדדים

5.                 לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד אורית מנצ'יקובסקי ומעין דואק, הנאשם יליד 1977, לחובתו 11 הרשעות קודמות בעבירות של החזקת כלי פריצה לרכב, שוטטות, סחר בסמים, החזקת סכין ועוד. מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם החל בהליך טיפולי וכי הוא נקי מאלכוהול כבר תקופה ממושכת. עם זאת הוא הורשע בעבירות חמורות כאשר הערכים המוגנים שנפגעו הינם זכות הקניין ותחושת הביטחון. הנאשם פרץ לבית בשעה שבה בדרך כלל יש אנשים, שוטט בתוך הבית, חיטט ברכושם ונטל עימו תכשיטים שהם בעלי ערך סנטימנטלי וכן כסף רב אשר לא הוחזר לבעליו. מדובר בעבירות קשות לפענוח לרוב, אשר פוגעות בפרטיות של אדם מלבד הנזק הכלכלי, ולעיתים אף יכולות להסלים לאירוע אלים. מתחם העונש בעבירות התפרצות נע בין 12 ל-24 חודשי מאסר ובעבירת הגניבה בין מאסר קצר ועד ל- 24 חודשי מאסר. נוכח הודיית הנאשם, חלוף הזמן ושיקום הנאשם אשר מצדיק חריגה ממתחם העונש, עתרו ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם עונש מאסר של 10 חודשים לצד מאסר על תנאי, קנס ופיצוי.

4

6.                 לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד רן קרויט, האירוע המתואר התרחש באוקטובר 2011, כתב האישום הוגש רק ביוני 2014. תסקיר שירות המבחן מראה כי בעקבות אירוע במשפחתו התנהל הנאשם באופן מסוים, אולם החל משנת 2013 שינה הנאשם מדרכו, התגייס להליך טיפולי, החל לעבוד באופן מסודר, סיים תקופת מבחן של שנה והמשיך את הטיפול ועדיין מעוניין בהמשך קשר עם שירות המבחן. לנאשם אמנם יש הרשעות קודמות ואולם בשנים האחרונות לא נפתחו נגדו תיקים. הוא עובד ומטפל במשפחתו. הנאשם אינו אותו אדם שהיה בזמן ביצוע העבירה וזאת ניתן להבין גם מתוך תסקיר שירות המבחן. חלוף הזמן המשמעותי אינו רובץ לפתחו של הנאשם, שהיה כל הזמן הזה בקשר עם שירות המבחן. הטלת עונש מאסר בפועל או לחלופין עבודות שירות תהרוס את כל מה שהוא עבד עבורו, הוא יפוטר ממקום עבודתו שעליו הוא שמר. על כן עתר ב"כ הנאשם לחרוג ממתחם העונש ההולם ולאמץ את המלצת שירות המבחן במלואה.

7.                 לאחר שהתקבלה חוות דעת שלילית מאת הממונה על עבודות השירות השלימו הצדדים את טיעוניהם.

דיון

8.                 כתב האישום מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

קביעת מתחם העונש ההולם

9.                 במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו קניינו של הפרט ותחושת הביטחון של הפרט.

10.             בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערך המוגן הינה ברף בינוני. הנאשם פרץ בשעת לילה מאוחרת אל ביתם של המתלוננים וגנב משם תכשיטים וכן כסף מזומן בסך כולל של 15,000 ₪.

11.             בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשי מאסר לתקופות משמעותיות (ראו למשל רע"פ 4352/13 פלוני נ' מדינת ישראל (1.9.13), רע"פ 3063/11 כהן נ' מדינת ישראל (17.4.11), רע"פ 5090/13 חסן נ' מדינת ישראל (17.7.13), רע"פ 659/13 אביכזר נ' מדינת ישראל (28.1.13), ע"פ (מח' חי') 17277-02-13 מדינת ישראל נ' פסחוב (2.5.13), ע"פ (מח' י-ם) 19885-07-11 ששון נ' מדינת ישראל (24.11.11), עפ"ג (מח' י-ם) 24997-04-14 מדינת ישראל נ' בנון (7.7.14), עפ"ג (מח' מרכז- לוד) 5599-04-14 ערב נ' מדינת ישראל (17.6.14), ת"פ (פ"ת) 19161-02-11 מדינת ישראל נ' עיסא (29.7.13), ת"פ (פ"ת) 56329-10-13 מדינת ישראל נ' גומעה (17.11.14)).

12.             במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים:

א.        הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה; הנאשם התפרץ לבית מגורים בשעת לילה מאוחרת. בעבירת התפרצות לבית מגורים טמון פוטנציאל להתפתחות אלימה, אף במקרים שבהם המבצע כלל לא התכוון לכך.

5

ב.         הנזק שנגרם מביצוע העבירה; הנאשם גנב מהדירה תכשיטים שונים וכן סכום כסף בסך כולל של 15,000 ₪ אשר לא הוחזרו לבעליהם.

ג.          הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה; הנאשם ביצע את העבירות על רקע התמכרותו לאלכוהול אשר העמיקה נוכח משבר משפחתי עת נולדה בתו השניה כשהיא סובלת מפיגור שכלי.

13.             בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל מ- 6 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל- 24 חודשי מאסר בפועל.

סוגיית הסטייה מן מהמתחם

14.             סבורני כי במקרה דנן, קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם לקולא. כתב האישום בתיק זה הוגש כשלוש שנים לאחר ביצוע העבירה. מדובר בשיהוי משמעותי אשר רובץ לפתחה של המאשימה אשר לא הציגה הסבר מניח את הדעת לשיהוי, בפרט בשים לב לכך שאין המדובר בתיק רחב היקף או סבוך. שיהוי זה גרם לכך שהנאשם נותן היום את הדין על מעשיו לאחר שבתקופה שבין ביצוע העבירה ועד היום עבר הנאשם הליך טיפולי משמעותי והצליח לשקם את עצמו. החל מנובמבר 2013 מטופל הנאשם ביחידה להתמכרויות והוא נקי מאלכוהול מזה כשנתיים וחצי. הנאשם מגיע לשיחות באופן עקבי, משתף פעולה באופן מלא ומגלה מוטיבציה רבה לשמור על הישגיו הטיפוליים. הנאשם אף נקי מאלכוהול מזה שנתיים וחצי. הנאשם היה נתון בתקופת מבחן במסגרת תיק אחר ועמד במבחן בהצלחה ואף המשיך להתמיד בטיפול גם לאחר סיום התקופה. הנאשם עובד מזה כשלוש שנים באותה חברה ושומר על יציבות תעסוקתית ואף לא נפתחו לו תיקים חדשים. כל אלו מלמדים לא רק על "אפשרות" או "פוטנציאל" שיקום של הנאשם אלא על שיקום ממשי ומשכך מוצדקת חריגה לקולא ממתחם העונש משיקולי שיקום. למעלה מן הצורך יצוין כי עשויים אף להיות מקרים שהשיהוי כשלעצמו עשוי להצדיק חריגה ממתחם העונש בגדרי טענת הגנה מן הצדק (ר' השופט ד"ר יובל ליבדרו, "חריגה ממתחם העונש ההולם מטעמי צדק" הסניגור 197-198 (ספטמבר 2013); וכן ת"פ (פ"ת) 29898-02-14 מדינת ישראל נ' אבו גאבר (13.11.14) וכן ת"פ (ב"ש) 36886-09-12 מדינת ישראל נ' נבאהין (6.1.13)).

גזירת העונש המתאים לנאשם

6

15.             בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:

א.        הפגיעה של העונש בנאשם ובמשפחתו, לרבות בשל גילו; הנאשם יליד 1977, נשוי ואב לשישה ילדים. הנאשם עובד מזה שלוש שנים באותו מקום עבודה ונמצא בהליך טיפולי מנובמבר 2013. אין ספק כי עונש מאסר, גם אם ירוצה בעבודות שירות, יפגע בו ובמשפחתו.

ב.         נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב; הנאשם הודה במעשיו, הביע חרטה ונטל אחריות מלאה על מעשיו.

ג.          נסיבות חיים קשות שהיתה להן השפעה על ביצוע מעשה העבירה; כאמור, חווה הנאשם משבר עת נולדה בתו השניה כשהיא סובלת מפיגור שכלי. באותה עת התקשה להתמודד עם המצב והתמכרותו לאלכוהול הלכה והעמיקה. על רקע התמכרות זאת ובשל הצורך לממן אותה העמיקה גם מעורבותו בפלילים.

ד.         חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות; העבירה בוצעה באוקטובר 2011, ואילו כתב האישום הוגש ביולי 2014, וזאת למרות שאין המדובר בתיק מורכב או רחב היקף וללא כל הסבר. חלוף זמן משמעותי זה רובץ לפתחה של המאשימה ויש בו כדי להצדיק התחשבות לקולא בעונשו של הנאשם.

ה.        עברו הפלילי של הנאשם או העדרו; לחובתו של הנאשם 10 הרשעות קודמות בעבירות אלימות כנגד שוטרים, איומים, החזקת נשק, שיבוש הליכי משפט, הטרדת עד, הדחה באיומים, החזקת סכין, שוטטות וסמים בגינן נידון ל- 5 תקופות מאסר. ואולם הרשעתו האחרונה הינה משנת 2008.

16.             עוד יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לעברו הפלילי של הנאשם.

7

17.             באיזון בין השיקולים השונים, סברתי מלכתחילה כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, לצד צו מבחן ועונשים נלווים. זאת תוך שנתתי דעתי אף להמלצת שירות המבחן להימנע מענישה משמעותית בכלל. ברם, חוות דעת הממונה על עבודות השירות בעניינו של הנאשם הינה שלילית, לאור התיק המודיעיני של הנאשם במשטרת ישראל. לפי חוות דעת הממונה על עבודות השירות, לנאשם קשרים עם עבריינים בכירים המוכרים למשטרה, ומדובר בסכסוך שריר וקיים על רקע פלילי אשר הוביל לאירוע ירי. לפיכך, ישנה סכנה לחיי הנאשם ולחיי המעורבים ולחפים מפשע בהעסקתו בעבודות שירות. מכאן שלא ניתן להורות על ריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות. בנסיבות הללו, ותוך איזון בין מכלול שיקולי הענישה, איני סבור כי יש להימנע כליל מעונש ממשי לנאשם או להסתפק בענישה של שירות לתועלת הציבור וקנס כספי, אלא יש להטיל על הנאשם עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח לתקופה קצרה יחסית.

הקנס הכספי

18.             המדובר בעבירה אשר בוצעה למטרת רווח כלכלי וניזוקו בה המתלוננים ועל כן ראוי להשית קנס כספי תוך התחשבות במצבו הכלכלי של הנאשם וכן לפצות את המתלוננים.

סוף דבר

19.             אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        חודשיים מאסר בפועל אשר ירוצו מאחורי סורג ובריח.

הנאשם יתייצב ביום 1.3.16 בבית המעצר הדרים עד השעה 10.00 או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון.

על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

ב.         8 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום על עבירת רכוש מסוג פשע.

ג.          4 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום על עבירת רכוש מסוג עוון, למעט עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין.

ד.         קנס כספי בסך של 2,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.8.16. לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.

ה.        פיצוי בסך 15,000 ₪ למתלוננים עדי תביעה 1-2 (7,500 ₪ לכל אחד). הפיצוי ישולם ב- 5 תשלומים חודשים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.3.16. הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט ויועבר למתלוננים על פי פרטים שתמסור המאשימה.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ב טבת תשע"ו, 03 ינואר 2016, בנוכחות הצדדים.