ת"פ 21606/03/15 – משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נגד לירן וקנין
בית משפט השלום ברמלה |
|
ת"פ 21606-03-15 משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' וקנין
|
|
1
בפני |
כב' השופט ד"ר עמי קובו, סגן הנשיאה
|
|
בעניין: |
משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה
|
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
לירן וקנין
|
|
2
|
|
הנאשם |
ב"כ המאשימה: עו"ד יעקב שטרנברג
ב"כ הנאשם: עו"ד ארז נגה
גזר דין |
רקע
1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום בעבירות כדלקמן:
א. פריצה לרכב בכוונה לגנוב, לפי סעיף
ב. גניבה, לפי סעיף
2. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום, ביום 29.10.13 התפרץ הנאשם לרכב בכך שניפץ את החלון הימני הקדמי במטרה לבצע גניבה. באותן נסיבות גנב הנאשם מהרכב 6 נתבים של חברת בזק, 5 כרטיסי אשראי, 7 כרטיסי "סים" ו- 4 מסננים של חברת "תמי 4".
3. הנאשם הודה והורשע בכתב האישום ונשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן.
תסקיר שירות המבחן
3
4. על פי תסקיר שירות המבחן מיום 8.6.16, הנאשם כבן 24, נשוי ואב לתינוקת בת חודש. עובד מזה כשנה בעסק שבבעלותו. סיים 12 שנות לימוד, עם תעודת בגרות חלקית. החל לעבוד מגיל צעיר במקביל ללימודיו. הנאשם תיאר יחסים מרוחקים עם הוריו, כששנות התפתחותו לוו במחסור רגשי וחומרי ועל כן נהג להתרועע עם חברה שולית מגיל צעיר. בהתייחסו לעבירות מסר כי הן בוצעו על רקע תקופה משברית שעבר כשהיה מחוסר עבודה יציבה וחש ייאוש והעדר כיוון בחייו. תיאר כי העבירות בוצעו במסגרת עבודתו כשליח כשפרץ לרכב אחד מהעובדים. מסר כי פעל ללא שיקול דעת ובאופן אימפולסיבי במטרה לעשיית רווח כספי. הנאשם קיבל אחריות על מעשיו והביע חרטה. מסר כי התנצל בפני המתלונן ומעסיקו והשיב את הרכוש הגנוב, דבר אשר אושר על ידי מעסיקו. הנאשם שלל צורך טיפולי. שירות המבחן התרשם מנאשם אשר גדל ברקע משפחתי מורכב בו נחשף לדפוסים עבריינים של אביו ולקשיים נפשיים של אימו. לאורך השנים נעדר תמיכה משמעותית והיעדר התייחסות לצרכיו. על אף זאת סיים לימודיו והשקיע כוחותיו בתעסוקה. שירות המבחן לא התרשם מקיומם של דפוסים עברייניים מושרשים והעריך כי הוא מאופיין בקושי להיענות לגבולות ונטייה להתנהגות אימפולסיבית. שירות המבחן העריך כי קיים סיכון מסוים להישנות עבירות כשאילו היה משתלב בטיפול היה בכך כדי להוות גורם ממתן. לפיכך לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם והמליץ על ענישה של צו של"צ לצד מאסר על תנאי ופיצוי.
ראיות לעונש
5. ת/1 - רשימת הרכוש הגנוב ושוויו.
6. עדות אימו של הנאשם, אורלי וקנין - מסרה כי היא מטופלת בבריאות הנפש. הנאשם הוא האדם היחיד שבא לבקר אותה ודואג לה. מתקיימת מביטוח לאומי. הנאשם הוא זה שמסייע בפרנסתה וקונה עבורה את התרופות ודואג שתיקח אותם. הנאשם נישא לאחרונה והחל בחיים חדשים, הוא אינו עבריין.
7. נ/1 - מכתב המתלונן, ממנו עולה כי בזמן שעבד אצלו הנאשם במשך כשנה ביצע את תפקידו באחריות ובנאמנות על הצד הטוב ביותר. לאחר שגילה כי הנאשם הוא זה שביצע את העבירה פנה אליו הנאשם, הביע חרטה עמוקה ואמיתית על מעשיו והחזיר את שווי הרכוש שנגנב. מחל לנאשם על מעשיו. הנאשם ערך שינוי בחייו, מבקש לאפשר לנאשם להמשיך בדרך החדשה.
8. נ/2 - מסמכים רפואיים באשר למצבה הנפשי של אם הנאשם.
טיעוני הצדדים
4
9. לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד אורית מנצ'יקובסקי ומיכל בן דוד, הנאשם יליד 1991, לחובתו 3 רישומים פליליים קודמים בגין שימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר, גניבה, החזקת סכין והרשעה נוספת שהתיישנה בגין החזקת נכס חשוד כגנוב, פריצה לרכב בכוונה לגנוב וחבלה במזיד ברכב. הנאשם התפרץ לרכב לאור יום. מדובר היה ברכב של עובד נוסף באותה חברה בה עבד, תוך שהוא ניפץ את השמשה של החלון הקדמי וגרם לנזק. הערך שנפגע הינו קניינו ורכושו של הפרט. נסיבות העבירה מעידות על תעוזה. מדובר על עבירות קלות לביצוע וקשות לאכיפה. העבירות בוצעו באוקטובר 2013. רק בשנת 2014 נמצאה התאמה בין ט.א ברכב לנאשם ואז הוא זומן לחקירה ביולי 2014, הודה וכתב אישום הוגש במרץ 2015. מדובר בעבירה שקדם לה תכנון, ואשר פגעה במעסיק של הנאשם. בעברו ביצע הנאשם עבירות רכוש וזכה לעונש בדמות של"צ ואולם לא היה בכך כדי להרתיעו. שווי הרכוש הוא 3,882 ₪ והוא אינו כולל את הנזק שנגרם לרכב. מתחם העונש הינו החל מ- 6 חודשי עבודות שירות ועד ל- 18 חודשי מאסר ובעבירות גניבה מרכב החל ממאסר קצר ועד 24 חודשי מאסר. במקרה דנן אין מקום לסטות ממתחם העונש ההולם. הנאשם דחה אפשרות לטיפול. לפיכך ועל אף הודאת הנאשם וחלוף הזמן עתרו ב"כ המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל ברף בינוני לצד מאסר על תנאי וקנס.
10. לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד ארז נגה, הנאשם כבן 24, הודה ומסר כי העבירה בוצעה על רקע נפשי וכלכלי לא פשוט. הציוד הוחזר במלואו, הנאשם פיצה את המעביד שלו וזה מחל לו. הנאשם בעל משפחה חדשה, אב לתינוק בן חודשיים. לא היה בתיק הסדר טיעון. הנאשם הודה בכתב האישום כפי שהוא, הוא לא ביקש הקלות בהסדר ומכאן יש ללמוד על הכנות והחרטה שלו. הדבר אף חסך זמן שיפוטי יקר. העבירות משנת 2013 ולא התקבל הסבר שמבהיר את השיהוי בהגשת כתב האישום. לנאשם נסיבות חיים לא פשוטות. הוא זה שמטפל באימו, לוקח אותה לטיפולים ומסייע לה. שירות המבחן התרשם שאין דפוסים פליליים מושרשים. הנאשם הינו המפרנס היחיד של משפחתו. רעייתו נמצאת בחופשת לידה. שליחת הנאשם לעבודות שירות תמוטט את כל המשפחה כלכלית ותפגע קשות באימו שתלויה בו. הנאשם עבר הליך שיקומי. אמנם לא דרך שירות המבחן ואולם ניתן לראות שהוא נמנע מביצוע עבירות. העבירה הקודמת היא משנת 2009 כשהיה קטין. מאז חלפו 6 שנים שבהם הוא לא ביצע עבירות. היום הוא בעל משפחה ועובד בצורה מסודרת. הוא התנצל על מעשיו, ואף חזר לעבוד שם במשך תקופה. לפיכך, עתר ב"כ הנאשם לקבל את המלצת שירות המבחן ולהשית על הנאשם עונש צו של"צ לצד עונשים נלווים תוך התחשבות בפיצוי הנאשם את המתלונן.
11. הנאשם הביע חרטה על מעשיו. תיאר כי היה נתון בלחץ. כיום עובד באופן עצמאי ונמצא במקום אחר בחייו.
דיון - קביעת מתחם העונש ההולם
12. כתב האישום מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.
13. במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו שמירה על קניינו של אדם.
5
14. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערך המוגן הינה ברף בינוני. הנאשם התפרץ לרכב תוך שניפץ את אחד מחלונות הרכב וגרם לנזק. המחוקק קבע בצידה של עבירת הפריצה לרכב בכוונה לגנוב עונש מרבי של שבע שנות מאסר, ובכך יש כדי ללמד על החומרה שייחס המחוקק לעבירה זו.
15. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב החל ממספר חודשי עבודות שירות ועד ל - 12 חודשי מאסר בפועל (ראו למשל רע"פ 2955/10 אליהו נ' מדינת ישראל (25.4.10); רע"פ 2366/10 ג'אבלי נ' מדינת ישראל (13.4.10); רע"פ 1200/11 יעקובוב נ' מדינת ישראל (14.2.11); רע"פ 6257/11 בדר נ' מדינת ישראל (30.10.11); רע"פ 5313/12 ראיף נ' מדינת ישראל (11.7.12); עפ"ג (מח' חי') 20738-08-14 מדינת ישראל נ' אבו חאטום (27.8.14); עפ"ג (מח' מרכז-לוד) 56608-07-13 מדינת ישראל נ' ברנס (17.11.13); ת"פ (ב"ש) 29299-03-10 מדינת ישראל נ' איפראימוב (3.1.11); ת"פ (רמ') 33174-02-10 מדינת ישראל נ' סמאדה (10.4.11)).
16.
במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע
העבירה (סעיף
17.
בהתאם לתיקון 113 ל
18. במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא. באשר לשיקול השיקומי, על אף ששירות המבחן סבר כי הירתמות הנאשם להליך טיפולי עשויה למתן את הסיכון להישנות המעשים, הנאשם שלל כל צורך טיפולי.
גזירת העונש המתאים לנאשם
6
19. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לכך שהנאשם יליד 1991, נשוי ואב לתינוקת. הנאשם עובד כמתקין מזגנים בעסק שנמצא בבעלותו והוא המפרנס היחיד של משפחתו וכן תומך כלכלית באימו, ומסייע לה בכל הנוגע לטיפולים הרפואיים להם היא נדרשת בשל מצבה הנפשי. אין ספק כי עונש מאסר, גם אם ירוצה בעבודות שירות, יפגע בו ובמשפחתו. הנאשם הודה במיוחס לו עוד בתחנת המשטרה, הביע חרטה ולקח אחריות על מעשיו. הנאשם פנה מיוזמתו אל המתלונן, טרם ההליכים המשפטיים בעניינו, הביע חרטה עמוקה וכנה ואף השיב לו את שווי הרכוש הגנוב. המתלונן מחל לנאשם על מעשיו. מאז עשה הנאשם מאמצים לחזור למוטב. לנאשם נסיבות חיים לא קלות, הנאשם גדל במערכת משפחתית מורכבת, כאשר אביו היה מעורב בפלילים ואף ריצה עונשי מאסר לאורך השנים. בשנת 2002 נפגע על רקע פלילי והפך למשותק בכל חלקי גופו ולפני כשנה וחצי נפטר. אימו של הנאשם סובלת מתחלואה נפשית ומטופלת תדיר על ידי מערכת בריאות הנפש. בהיותו כבן 3 חודשים עבר הנאשם ניתוח בראשו ולאחרונה עבר מספר ניתוחים נוספים. עוד יש לתת את הדעת לכך שהעברות בוצעו באוקטובר 2013 ואילו כתב האישום הוגש יותר משנה וחצי מאוחר יותר. לטענת המאשימה הסיבה לכך היתה השגת התאמה בין טביעות האצבע בזירה לנאשם, בשנת 2014, ואולם סבורני כי מדובר בשיהוי בין מועד גילוי טביעות האצבע וחקירת הנאשם לבין מועד הגשת כתב האישום ויש לתת לו משקל הואילו ומדובר בתיק שאינו מורכב וכי הנאשם הודה במיוחס לו בחקירתו. לחובתו של הנאשם הרשעה קודמת בעבירת שימוש בכוח למניעת מעצר שבוצעה בשנת 2010 בגינה נידון למאסר על תנאי. כמו כן לחובתו שני רישומים נוספים, ללא הרשעה, מבית משפט לנוער, האחד בגין עבירות גניבה והחזקת סכין, וכן רישום נוסף שהתיישן בגין החזקת נכס חשוד כגנוב, חבלה במזיד ברכב ופריצה לרכב בכוונה לגנוב.
20.
עוד יש לתת את הדעת לשיקול הרתעת
היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב להתרשמות שירות המבחן לפיה הנאשם מאופיין בקושי
להיענות לגבולות ה
21. באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בעבודות שירות שלא ברף המרבי לצד עונשים נלווים. כמו כן הואיל והעבירה בוצעה למטרת רווח ולאור הנזק שנגרם למתלונן מן הראוי לפצות את המתלונן וכן להטיל על הנאשם קנס כספי תוך התחשבות במצבו הכלכלי וכן בעובדה שהנאשם כבר השיב למתלונן את שווי הרכוש שנגנב. אני ער להמלצת שירות המבחן להסתפק בעונש של צו של"צ ואולם סבורני כי אין בכך כדי לאזן כראוי בין שיקולי הענישה.
סוף דבר
22. אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 3 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות. עבודות השירות תבוצענה בהתאם להמלצת הממונה. תחילת עבודות השירות ביום 12.9.16.
7
ב. 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום על עבירה מן העבירות בהן הורשע או עבירה לפי סימן ה' 1 לפרק י"א שכותרתו "עבירות בקשר לרכב".
ג. קנס כספי בסך של 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 6 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.11.16. לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.
ד. פיצוי בסך 1,000 ₪ למתלונן. הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט עד ליום 1.10.16 ויועבר למתלונן על פי פרטים שתמסור המאשימה.
מזכירות בית המשפט תמציא העתק גזר דין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.
זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.
ניתן היום, י"א תמוז תשע"ו, 17 יולי 2016, בנוכחות הצדדים.
