1

2

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק בניגוד לחוק הכניסה לישראל

2.         לטענת המאשימה מתחם הענישה ההולם הנו בין 1 ל- 6 חודשי מאסר בפועל; המאשימה סבורה כי יש לשמור על האינטרס הציבורי ועל הסדר הציבורי וזכות המדינה לקבוע הבאים בשעריה; נוכח היעדר עבר לנאשם הסכימה המאשימה להעמיד המתחם על הרף התחתון

3.         ב"כ הנאשם הדגיש כי מדובר בעבירה של כניסה שניה, היעדר עבר, ונסיבות אישיות של הנאשם וביקש להקל בענישתו; הנאשם הודה מיידית בכתב האישום

4.         מדובר באירוע יחיד בו הערך המוגן הנו כאמור- זכות המדינה לקבוע הבאים בשעריה, במיוחד נוכח אופי המציאות בה אנו חיים

5.         הפגיעה בזכות כאן הנה במישור נמוך יחסית ואין חולק על כך; מדיניות הענישה הנוהגת נקבעה בהלכת רע"פ 3677/13 אלהרוש; במקרה בפנינו סבורני כי ניתן להסתפק בימי מעצרו של הנאשם

6.         מתחם הענישה נע בין מאסר מותנה, ובין מאסר בפועל ועד 6 חודשים; בדרך כלל לעבירת השהייה נלוותה עבירה נוספת או עבר מכביד, כאשר הוטלו עונשי מאסר, וכאמור המציאות במקרה בפנינו שונה

7.         זאת ועוד- יש להתחשב גם בנסיבות הנאשם לרבות מחלתו.

8.         משכך- סבורני כי ניתן להסתפק ברף התחתון של הענישה; ראה והשווה- ת"פ 18131-01-17 והאסמכתאות שם; ת.פ 27383-03-16 והזהות למקרה בפנינו; ראה במיוחד- ע"פ (מח' חיפה) 60696-10-15

9.         אני גוזר על הנאשם מאסר של 5 ימים בניכוי ימי מעצרו (כך שהמאסר בפועל מוצה והנאשם ישוחרר)

10.       מאסר על תנאי לתקופה של 45 ימים למשך שנתיים ממועד השחרור, והתנאי שהנאשם לא יעבור עבירה נוספת על חוק הכניסה לישראל

3

זכות ערעור לכב' בית המשפט המחוזי תוך 45 ימים

ניתן היום, י"ז ניסן תשע"ז, 13 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.