1

 

ב"כ המאשימה: עו"ד שרית דרור

ב"כ הנאשם: עו"ד זכריה שנקולבסקי

 

 

 

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב האישום בת"פ 50789-06-17 בעבירת ניסיון פריצה לרכב בכוונה לגנוב. ביום 9.6.17 סמוך לשעה 3:45 הגיע הנאשם לרחוב שבזי בירושלים והבחין ברכב ובו קופסה כחולה. הנאשם החליט לגנוב אותה, מתוך תקווה כי יש בה כסף. הוא פנה לעבר ביתו, הצטייד בפטיש ובאזמל, חזר לרכב ובמשך מספר דקות ניסה לפרוץ לרכב, תוך שגרם נזק למסגרת חלון הרכב, שבר את ידיות דלתות הרכב ואת ידית תא המטען. הנאשם לא הצליח לפרוץ לרכב ונעצר על ידי כח שיטור שהוזעק למקום (להלן: "התיק העיקרי").

2

 

2.      הנאשם צירף את ת"פ 20503-09-16 והורשע בו על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בארבע עבירות הונאה בכרטיס חיוב וארבע עבירות קבלת דבר במרמה. ביום 24.2.15 החזיק הנאשם בכרטיס חיוב מסוג ישראכרט של המתלוננת, נחמה פרייזלר, שלא בהסכמתה והשתמש בו כדי לערוך קניות בארבעה בתי עסק שונים בסכום כולל של 2,857 ₪ (להלן: "התיק המצורף הראשון").

 

3.      הנאשם צירף את ת"פ 47344-08-18 והורשע בו על פי הודאתו בעבירת גניבה. ביום 13.2.17 סמוך לשעה 21:30 גנב הנאשם ארבע טבעות מדוכן למכירת תכשיטים בתחנה המרכזית בירושלים. שווין הכולל של הטבעות הוא 300 ₪ (להלן: "התיק המצורף השני").

4.      לאחר הודאתו של הנאשם בתיק העיקרי, התבקש בעניינו תסקיר מבחן. במשך תקופה ארוכה בת למעלה משנה, עקב שירות המבחן אחר הנאשם וערך מאמצים לשלבו במסגרת טיפולית. בעניינו של הנאשם התקבלו מספר תסקירי מבחן כפי שיפורט להלן;

 

3

5.      תסקיר שהוגש ביום 30.11.17 מלמד כי הנאשם יליד 1954, גרוש, אב לשני ילדים התגורר באותה עת אצל אביו, שהיה במצב סיעודי, טיפל בו ועבד בעבודות מזדמנות. הנאשם סיים לימודיו בתיכון מקצועי ושירת שירות צבאי מלא כנהג, לרבות בזמן מלחמת יום הכיפורים. הנאשם, שמוכר לשירות המבחן מתיקים קודמים, מכור לסמים מגיל צעיר, מנהל אורח חיים התמכרותי ועברייני, ולאורך השנים לא הצליח לערוך שינוי משמעותי ויסודי בחייו. שירות המבחן התרשם, כי בבסיס ההתמכרות עומדים קשיים רגשיים ואישיותיים המקשים עליו לערוך שינוי בדפוסי התנהגותו ובאורח חייו לרבות הפסקת השימוש בסמים. במהלך השנים השתלב הנאשם במספר מסגרות גמילה ואף סיים טיפול בקהילה טיפולית ובמרכז יום, אך בכל פעם חזר לשימוש בסמים. בדיקות שנערכו לנאשם סמוך לעריכת התסקיר לימדו כי באותה תקופה צרך תחליף סם מסוג "סבוטקס" בלבד. לנאשם ארבע- עשרה הרשעות קודמות, רובן בתחום השימוש והסחר בסמים. בגין הרשעתו האחרונה משנת 2009 נדון, בין היתר, ל- 32 חודשי מאסר בפועל. הנאשם התקשה לקבל אחריות על מעשיו המתוארים בתיק העיקרי וטען כי נבעו מכך שהיה תחת השפעת כדורי "קלונקס". שירות המבחן העריך כי הרקע לעבירה הוא חזרתו של הנאשם לשימוש בסמים עקב המגורים המשותפים עם אחיו המכור לסמים. הנאשם הביע רצון ומוטיבציה ראשונית לטיפול בקשייו, בפרט בתחום הסמים. לפיכך, ולאור שיתוף הפעולה עם שירות המבחן והצלחתו של הנאשם להימנע במשך תקופה ארוכה לאחר שחרורו ממאסר מביצוע עבירות ושימוש בסמים, המליץ שירות המבחן לאפשר לנאשם להשתלב במרכז של"מ, מסגרת טיפולית למשתמשים בסמים.

 

6.      בהחלטתי מיום 11.12.17 קיבלתי את המלצת שירות המבחן, ועל אף התנגדות המאשימה אפשרתי לנאשם להמשיך בהליך טיפולי טרם שמיעת הטיעון לעונש. תסקיר משלים שהוגש ביום 7.2.18 מלמד כי בתקופת הדחיה הנאשם יצר קשר עם המרכז והשתלב בטיפול פרטני במסגרתו. באותה עת נמצא הנאשם בשלב התחלתי של הטיפול, ועל אף הקשיים שהיו כרוכים בהשתלבות במסגרת גמילה, נראה היה כי הוא ביטא מידת מחויבות גבוהה ושיתף פעולה עם הטיפול. עוד צוין בתסקיר, כי בתקופה שחלפה שמר הנאשם על קשר גם עם שירות המבחן, שיתף בתהליך שעבר ובתחושותיו, לפיהן מדובר בתהליך משמעותי וחיובי. לפיכך, ולאור החשיבות שראה שירות המבחן בהשתלבותו של הנאשם בטיפול לשיקום חייו ולמניעת חזרה על העבירות, הומלץ על תקופת ניסיון נוספת בת שלושה חודשים במהלכה יעקוב שירות המבחן אחר התקדמות הליך הטיפול ובסופה יבוא בהמלצה.

 

7.      בהחלטתי מיום 18.2.18 נעתרתי לבקשת הדחייה של שירות המבחן. תסקיר משלים שהוגש ביום 19.6.18 מלמד כי בתקופת הדחייה הנאשם המשיך השתתפותו בהליך הטיפולי במרכז של"מ והחל טיפול בתחליף סם מסוג "סבוטקס" במרכז מתדון, שם מסר גם בדיקות שתן לאיתור שרידי סם. בשש מהבדיקות שמסר לאורך תקופה זו במרכז המתדון ובמרכז של"מ נמצאו שרידי הרואין וקוקאין. עם זאת, הנאשם הקפיד להגיע לטיפול פרטני מדי שבוע ושיתף מעולמו הפנימי. שירות המבחן העריך, כי עדיין קיים קושי הנוגע לשימוש בסמים אך תיאר כי עליות ומורדות הן ממאפייני התהליך. שירות המבחן התלבט ביחס להמלצתו, שכן הנאשם לא שיתף את מטפליו בשימוש בסמים, אך מנגד הביע מוטיבציה ומחויבות להמשך טיפול ולא נפתחו לו תיקים חדשים. הומלץ כי ככל שהנאשם יביע לפני בית המשפט מחויבות להמשך הטיפול, שמיעת הטיעונים לעונש תידחה בשלושה חודשים נוספים לצורך מעקב אחר התקדמותו בתכנית הטיפולית.

 

4

8.      בהחלטתי מיום 27.6.18 ניתנה לנאשם הזדמנות נוספת להתקדם בטיפול ושמיעת הטיעונים לעונש נדחתה לשם כך. תסקיר משלים שהוגש ביום 4.10.18 מלמד כי בתקופת הדחיה הנאשם המשיך להגיע לשיחות פרטניות והמשיך למסור בדיקות לגילוי שרידי סם, שיתף פעולה והביע מוטיבציה לטיפול, אך לצד זאת בדיקות השתן שמסר לימדו על שימוש בסמים מסוג קוקאין הרואין ועוד, והבדיקה האחרונה שנערכה ביום 4.9.18 העידה על הפסקת השימוש בתחליף הסם וחזרה לשימוש בסמים. שירות המבחן התרשם מקושי של הנאשם להתחייב להליך של גמילה וקושי להתייצב על שימוש בתחליף סם, ולעמוד בסנקציות המוטלות על מטופלים שלא עומדים בדרישות המסגרת. עוד התרשם השירות, כי הנאשם מבטא יחס אמביוולנטי בנוגע לטיפול; מצד אחד מבטא מחויבות מילולית גבוהה, אך מנגד מתקשה לעמוד בתנאים וממשיך בשימוש פעיל בסמים. הנאשם טען כי בחודשים האחרונים הוא עובר תקופה קשה ולכן השתמש בסמים. ההתרשמות היא כי הנאשם מצמצם ממידת השימוש שעושה בסמים. הנאשם ביקש תקופת ניסיון נוספת להוכיח כי הוא מסוגל למסור בדיקות נקיות מסמים, ולהמשיך בטיפול. יחד עם זאת שלל כיוונים שונים של טיפול כמו יציאה למסגרת כוללנית לצורך התייצבות על שימוש בתחליף סם באופן בלעדי, טיפול אשר להערכת שירות המבחן הוא זקוק לו ונדרש עבורו. עוד דווח כי בתקופת הדחיה לא נפתחו תיקים נוספים. צוין כי משנמצא שחרף הרצון המילולי שמביע בטיפול והגעתו הסדירה למפגשים, הנאשם אינו מצליח להפסיק את השימוש רב השנים בסמים, הוא מצוי ברמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות פוגעת ועוברת חוק. שירות המבחן סבור כי הנאשם זקוק לטיפול אינטנסיבי, מעמיק וכוללני יותר ואולם הנאשם שולל אפשרות לצאת לקהילה טיפולית. לאור האמור התקשה שירות המבחן להמליץ על המשך הטיפול.

 

9.      המאשימה ביקשה לקבוע מתחם ענישה נפרד לכל אירוע. בגין התיק העיקרי ביקשה לקבוע מתחם ענישה שבין ארבעה לשנים- עשר חודשי מאסר בפועל. בגין התיק המצורף הראשון ביקשה לקבוע מתחם ענישה שבין שישה חודשי מאסר בעבודות שירות לבין שנים עשר חודשי מאסר בפועל, בגין התיק המצורף השני ביקשה לקבוע מתחם ענישה שבין מאסר מותנה לשמונה חודשי מאסר בפועל. המאשימה הדגישה את עברו הפלילי המכביד של הנאשם, את היעדר היכולת שלו להתמיד בהליך שיקומי וביקשה לגזור עליו עונש המצוי ברף העליון של המתחמים, לצד מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלוננים.

 

10.  ב"כ הנאשם ביקש להימנע מלגזור על הנאשם עונש הכולל מאסר בפועל, תוך שהתייחס להליך הטיפולי הארוך שבו נטל חלק הנאשם, ומאמציו של הנאשם, על פי מיטב כוחותיו, להתמיד בטיפול. ב"כ הנאשם הדגיש עוד את גילו המתקדם של הנאשם, המקשה עליו מאד להשתלב בתכנית טיפולית אינטנסטיבית כדוגמת זו המוצעת בקהילה טיפולית, וביקש לייחס משקל לכנות שבה הודה הנאשם במגבלות של כוחותיו. ב"כ הנאשם ביקש עוד לשקול את העובדה שהנאשם איבד בחודשים האחרונים גם את אביו החורג וגם את אביו הביולוגי, שאותו סעד עד למותו, את נסיבות חייו הקשות ואת העייפות שהפגין הנאשם מחיים של התמכרות ופשיעה, שהובילה לאי פתיחתם של תיקים חדשים מאז שהחל בהליך הטיפולי. לדידו של ב"כ הנאשם, עובדות אלה מפחיתות את הסיכון להישנות מעשי עבירה בעתיד.

5

 

11.  הנאשם בדברו האחרון הביע כאבו על פטירת אביו, תיאר את הקושי שבשהות הארוכה בתנאים מגבילים, אמר שהיו לו מעידות אך לדבריו הוא ממשיך להגיע למפגשים הטיפוליים. לבסוף טען הנאשם, כי הוא אובחן כסובל ממחלה קשה ועתיד להתחיל בטיפולי הקרנות. ניתנה לנאשם אפשרות להגיש מסמכים רפואיים התומכים בטענתו, שכן לעניין זה לא היה כל זכר בתסקירי שירות המבחן ובטיעוניו של בא- כוחו, ואולם עד למועד שנקבע לא הוגש כל מסמך שיש בו כדי לתמוך בטענה הנוגעת למצבו הבריאותי.

 

מתחמי העונש ההולם

12.  הצדדים התייחסו לכל אחד מכתבי האישום ככזה המגלם אירוע נפרד, ואף אני סבורה כי יש לקבוע מתחם עונש נפרד ביחס לכל אחד מהתיקים; הגם שכל העבירות שביצע הנאשם הן עבירות רכוש, מדובר בעבירות מסוגים שונים, כלפי קורבנות שונים ואשר בוצעו במקומות שונים ובפער זמנים ניכר זו מזו.

 

התיק העיקרי

13.  הערך המוגן בעבירת ניסיון הפריצה לרכב כדי לבצע גניבה, שבה הורשע הנאשם במסגרת התיק העיקרי, הוא קניינו של אדם וזכותו לפרטיות. פריצה לרכב, הגם שחונה ברחוב, לבד מהנזק שגורם מעשה הפריצה עצמו, היא גם פלישה לתוך המרחב הפרטי של אדם שבו הוא מחזיק לעיתים גם רכוש אחר וחפצים אישיים.

 

14.  העבירה שביצע הנאשם במסגרת התיק העיקרי בוצעה בצורה מתוכננת, תוך שימוש בכלים שהוא הצטייד בהם במיוחד לצורך ביצוע העבירה, ותוך כדי ביצועה הוא גילה נחישות והתמדה, ניסה לפרוץ את הרכב בדרכים שונות- דרך חלונות הרכב, ידיות הדלתות ותא המטען, ולא חדל ממעשיו עד שנתפס.

 

15.  מעשיו של הנאשם גרמו נזק בלתי מבוטל לחלקים שונים של הרכב, ואולם בסופו של יום הנאשם לא הצליח לגנוב את הרכוש שהתכוון לגנוב באמצעות הפריצה.

 

6

16.  בחינת הפסיקה מלמדת כי בגין עבירת ניסיון פריצה לרכב בכוונה לגנוב שבוצעה בנסיבות דומות, נגזרו עונשים הכוללים רכיב מוחשי של מאסר בפועל או בעבודות שירות. ראו למשל רע"פ 2955/10 אליהו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 25.4.10); עפ"ג (חי') 20738-08-14 מדינת ישראל נ' אבו חאטום (פורסם בנבו 27.8.14); עפ"ג (מרכז) 51523-12-14 פנטה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 18.1.15); ת"פ 22913-03-12 מדינת ישראל נ' חרלפ (פורסם בנבו 28.11.13).

 

17.  לנוכח האמור לעיל מתחם העונש ההולם את העבירה שביצע הנאשם בתיק העיקרי הוא בין ארבעה לעשרה חודשי מאסר בפועל יחד עם מאסר מותנה, קנס ופיצוי לקורבנות העבירה.

 

התיק המצורף הראשון

18.  הערכים המוגנים באמצעות עבירות המרמה והונאה בכרטיס חיוב שבהן הורשע הנאשם במסגרת התיק המצורף הראשון הם קניינו של אדם והבטחת קיומו של מהלך עסקים תקין, תוך הסתמכות על אמינותם של כרטיסי חיוב כאמצעי תשלום.

 

19.  הנאשם החזיק בכרטיס חיוב שאינו שייך לו, ובתוך פרק זמן קצר מאד ביצע באמצעותו ארבע עסקאות בארבעה בתי עסק שונים, בסכום של כמה מאות שקלים בכל אחת, ובסך הכל רכש הנאשם מוצרים בשווי של 2,857 ₪. על פי הצהרת המאשימה, נראה, כי בסופו של דבר, בעלת הכרטיס לא ניזוקה ומי שנשאה בעלות המוצרים שרכש הנאשם הייתה חברת האשראי.

 

20.  המעשים בוצעו בצורה פשוטה ולא מתוחכמת. אכן, השווי הכספי של העסקאות שביצע הנאשם אינו עצום, ואולם יש לזכור כי מדובר בנזק של אלפי שקלים שהנאשם גרם לו במעשיו בתוך מספר שעות.

 

21.  מעשים מסוג זה שביצע הנאשם הם, לדאבון הלב, נפוצים מאד, וחברות האשראי נאלצות לנקוט אמצעים למניעתם, אילוץ המוביל לייקור האשראי עבור כלל ציבור משתמשי כרטיסי החיוב.

 

7

22.  בחינת הפסיקה מלמדת כי בגין עבירות שבוצעו בנסיבות דומות נגזרו עונשים שכללו רכיב מהותי של מאסר בפועל או בעבודות שירות, ראו למשל רע"פ 5212/13 שמעון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 29.8.13); עפ"ג (מרכז) 16277-02-12 עזר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 27.3.12); עפ"ג (ת"א) 24946-06-15 גוטמן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 7.10.15); ת"פ (ירושלים) 65-07-10 מדינת ישראל נ' חנוכה (לא פורסם 27.7.10) יחד עם עפ"ג (ירושלים) 56269-08-10 חנוכה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 12.7.11); עפ"ג (י-ם) 45090-06-17 מליח נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 22.7.18); ת"פ (רמ') 53657-11-13 מדינת ישראל נ' בית אלחאג'(פורסם בנבו 19.2.15) והפסיקה הנזכרת שם.

 

23.  לנוכח האמור לעיל, מתחם העונש ההולם את העבירה שביצע הנאשם בתיק המצורף הראשון נע בין שירות לתועלת הציבור בהיקף נרחב לבין שישה חודשי מאסר בפועל ולצדם עונשי מאסר מותנים, קנס ובמקרים המתאימים גם פיצוי לקורבנות העבירה.

 

התיק המצורף השני

24.  הערכים המוגנים באמצעות עבירת הגניבה שבה הורשע הנאשם במסגרת התיק המצורף השני הם שמירה על רכושו של אדם. במקרה דנן מדובר בגניבה מעסק, והיה במעשה פוטנציאל לפגוע גם בפרנסתו של בעל הרכוש.

 

25.  מעשה הגניבה שביצע הנאשם בוצע אף הוא בצורה פשוטה ולא מתוחכמת. הוא גנב תכשיטים ששווים מאות בודדות של שקלים ולאחר שנתפס הרכוש הוחזר לבעליו.

 

26.  מתחם העונש ההולם את העבירה שביצע הנאשם בתיק המצורף השני מתחיל ממאסר מותנה, קנס ופיצוי לנפגע העבירה ומגיע עד למאסר קצר בפועל לצד רכיבי ענישה נלווים אלה.

 

העונש המתאים לנאשם

27.  הנאשם בן 65 ולחובתו עבר פלילי מכביד הכולל 14 הרשעות קודמות שעיקרן בעבירות סמים ולצדן הרשעות בעבירות רכוש ומרמה. הרשעתו האחרונה של הנאשם היא משנת 2010 ומתייחסת לעבירות סחר בסמים שביצע בשנת 2009 ושבגינן נגזרו עליו, בין היתר, 32 חודשי מאסר בפועל.

 

8

28.  הנאשם מכור לסמים וכפי שעולה מתוך התסקירים, ניהל לאורך השנים אורח חיים עברייני והתמכרותי. נראה כי גם העבירות נושא התיקים הנוכחיים בוצעו על רקע הצורך לממן התמכרות זו. שירות המבחן תיאר את כישלונותיו של הנאשם בעבר להיגמל מסמים, ואף על פי כן ניתנה לו הזדמנות נוספת, במסגרת התיק הנוכחי להשתלב בהליך גמילה. לדאבון הלב, התברר כי קיים פער של ממש בין הרצון המילולי שמביע הנאשם להיגמל מסמים, הבא לביטוי גם בהגעה למפגשים הטיפוליים, לבין העובדה כי הנאשם הוסיף להשתמש בסמים קשים לצד השימוש בתחליף סם, ולבסוף חדל מליטול תחליף סם והמשיך בשימוש בסמים בלבד. נתתי משקל מסוים לכנות שהפגין הנאשם ביחס להתמכרותו, וביחס לעובדה כי אינו מוצא כוחות להשתלב, בגילו המבוגר יחסית, בקהילה טיפולית סגורה, שהיא, על פי הערכת שירות המבחן, הסיכוי היחיד לטפל בהתמכרות ממנה סובל הנאשם.

 

29.  התמכרותו של הנאשם לסמים מהווה גורם סיכון משמעותי לכך שהוא ישוב לבצע עבירות. משכך, נדרש מתן משקל של ממש לשיקולי הגנה על הציבור ולשיקולי הרתעה אישית. מנגד שקלתי את העובדה כי לאחר עונש המאסר הארוך שנגזר על הנאשם בשנת 2010, חלה התמתנות מסוימת בהתנהלותו, כי בשנה האחרונה לא נפתחו לו תיקים נוספים וכי בשל גילו יש לקוות כי יפרוש ממעורבות בעבירות רכוש.

 

30.  שקלתי לזכות הנאשם את הודאתו במיוחס לו בכתב האישום בתיק העיקרי מבלי שהובטח לו דבר, ואת הודאתו במיוחס לו בכתבי האישום הנוספים, גם בשלב שבו היה ברור כי אין תוחלת להמשך ההליך הטיפולי.

 

31.  שקלתי את העובדה כי הנאשם שהה במשך תקופה ארוכה בתנאים מגבילים.

 

32.  הנאשם עצמו טען כי סובל ממחלה קשה, אשר ברגיל, מחייבת התחשבות בגזירת העונש. ואולם, משעה שלא הוגשו כל מסמכים שיש בהם כדי לתמוך בטענות אלה, הגם שניתנה לנאשם הזדמנות לעשות כן אף לאחר שמיעת הטיעונים לעונש, ומשעה שלא נמצא זכר לקיומה של מחלה כאמור בתסקירי המבחן שהוגשו לאורך התקופה ואף לא בטיעוני ב"כ הנאשם, לא ראיתי לייחס לכך משקל כלשהו.

 

33.  לנוכח האמור לעיל יש לגזור על הנאשם עונש המצוי בחלקם העליון של מתחמי העונש ההולם, אך לא בקצה המתחמים. מצאתי לגזור על הנאשם עונש אחד בגין שלושת האירועים. לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

                                א.        ארבעה- עשר חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיקים שעליהם נשפט.

 

9

                                 ב.         חמישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר שלא יעבור עבירה מסוג פשע לפי פרק יא' לחוק העונשין התשל"ז- 1977.

 

                                  ג.         שלושה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר שלא יעבור עבירה מסוג עוון לפי פרק יא' לחוק העונשין התשל"ז- 1977, למעט עבירה לפי סעיף 413 לחוק.

 

                                 ד.         פיצוי למתלונן, עד- תביעה 1 בתיק העיקרי בסך 1,000 ₪. הפיצוי ישולם עד ליום 1.5.19.

 

34.  המזכירות תשלח העתק גזר הדין לשירות המבחן.

 

35.  זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 ימים מהיום.

 

 

ניתן היום, ג' כסלו תשע"ט, 11 נובמבר 2018, בנוכחות הצדדים.