1

בשם המאשימה: עו"ד אפרת ברזני

בשם הנאשם 3: עו"ד ישי ניב

1.         נאשם 3 (להלן: "הנאשם") הובא לדין ביחד עם נאשמים אחרים בגין עבירות שונות, כמפורט בכתב האישום המקורי. הנאשמים כפרו בעובדות כתב האישום המקורי ובית המשפט שמע חלק ניכר מראיות המאשימה ורק ביום 07/2/16 הודיעו הצדדים על הגעתם להסדר טיעון במסגרתו חזרו בהם הנאשמים מכפירתם והודו בעובדות כתב האישום המתוקן שסומן באות א'.

2.         יחד עם כתב האישום המתוקן הוגש הסדר טיעון שסומן באות ב'. על כן, ולאחר שבית המשפט הרשיע את הנאשמים בהתאם להודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן שסומן באות א', הורה על הגשת תסקירים ביחס לחלק מהנאשמים. ביחס לנאשם 3 לא קיימת חובת תסקיר.

2

3.         בית המשפט קבע את הטיעונים לעונש ליום 21/4/16, כדי לאפשר הגשת תסקירי שירות המבחן, אולם בשלב מסוים הגיש הנאשם 3 בקשה להקדים את הטיעון לעונש בעניינו מהנימוקים שפירט בבקשתו, ועל כן נעתרתי לבקשה ושמעתי את הטיעונים לעונש בישיבת יום 17/3/16. בפתח ישיבה זו ביקשו באי כוח הצדדים להפריד את הדיון בין עניינו של נאשם 3 לעניינם של הנאשמים האחרים.

4.         הנאשם 3 הודה בעבירה של תקיפה לשם גניבה עבירה לפי סע' 381(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 - (להלן: "חוק העונשין"), ביחד עם סעיף 381(ג) לחוק העונשין ובהקשר עם סעיף 29 לחוק העונשין, עבירה של גניבה לפי סעיפים 384, 383 ו-29 לחוק העונשין ותקיפה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 382(א), 380 ו-29 לחוק העונשין.

עובדות כתב האישום:

5.         בעובדות כתב האישום המתוקן נטען, כי ביום 2/10/14 בסמוך לשעה 22:00 ישבו הנאשמים בקפה אורה שברח' הרצל 34 בחיפה - (להלן: "בית הקפה"), ושתו משקאות אלכוהוליים. באותה שעה הגיע לבית הקפה פהד עדואן, יליד 1987 - (להלן: "המתלונן"), וביקש לרכוש פחית שתיה. המתלונן הוציא מכיסו שטר של 100 ₪ כדי לשלם עבור פחית השתייה, ומיד לאחר מכן הנאשמים 1 ו- 3 הצמידו את המתלונן לתריס סגור של עסק סמוך, תוך כדי שהם מכים אותו בכל חלקי גופו, ובעיקר בפניו ואף נאשם 2 נתן למתלונן מכה בכתף, נאשם 1 תפס בשרשרת שהמתלונן ענד על צווארו ותלש אותה. במקביל, הנאשם 3 גנב ממנו 2 טלפונים ניידים וכסף במזומן שהיה ברשותו - (להלן: "הרכוש"). כל זאת עשו הנאשמים בכוונה לשלול את הרכוש שלילת קבע.

6.         אף לאחר שהנאשמים גנבו מהמתלונן את רכושו, המשיכו הנאשמים 1 ו- 3 להכותו. בשלב מסוים הצליח המתלונן להשתחרר מהמתלוננים 1 ו- 3 והחל להימלט מהמקום לכיוון קיוסק הנמצא ברח' הרצל 30 - (להלן: "הקיוסק"), כשהוא מקלל את הנאשמים.

            הנאשמים 1 ו- 3 רדפו אחרי המתלונן עד לפתח הקיוסק, שם הצליחו להשיגו והיכו אותו שוב ואף הורידו ממנו את החולצה שלבש.

3

7.         במקביל, הנאשם 2 צעד לכיוון הקיוסק בניסיון להימלט מהמקום. המתלונן נכנס לתוך הקיוסק והנאשמים 1 ו- 3 נכנסו בעקבותיו והמשיכו להכותו. בשלב מסוים עזבו הנאשמים 1 ו- 3 את המתלונן ויצאו מהקיוסק, ולאחר המתנה קצרה יצא גם המתלונן מהקיוסק והחל להתקדם לכיוון רח' נורדאו. המתלונן הבחין בנאשמים והחל לקלל אותם בשל מעשיהם שפורטו לעיל, וכתגובה לכך החלו הנאשמים לרדוף שוב אחרי המתלונן שהתקדם לכיוון רח' נורדאו תוך שהוא צועק לעזרת אחיו סייף ולחברו לוטפי שהיו באותו רחוב באותה עת.

8.         לוטפי וסייף חשו לעזרת המתלונן ורצו לכיוון הנאשמים, ואז זרק הנאשם 3 כיסא שנמצא בקרבת מקום לעבר סייף, לוטפי והמתלונן, ואילו הנאשמים 1 זרק לעברם בקבוק זכוכית, ולאחר מכן ברחו הנאשמים מהמקום.

            כתוצאה מהמכות שהמתלונן ספג מהנאשמים, נגרמו לו כאבים וכן נפיחות בעין ימין.

            במעשים המתוארים לעיל, ביצע נאשם 3 את העבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, ביחד עם הנאשמים האחרים.

הסדר הטיעון:

9.         על פי הסדר הטיעון הוסכם כי על נאשם 3 יוטל עונש של מאסר בפועל בן 6 חודשים וכן יופעל מאסר מותנה בן 6 חודשים שעומד ותלוי נגדו. עונשי המאסר יהיו מצטברים, כך שיהיה על נאשם 3 לרצות עונש מאסר בפועל של 12 חודשים, בניכוי ימי מעצרו וכן להטיל על הנאשם מאסר מותנה וחיוב בתשלום פיצוי.

טיעוני הצדדים:

10.       ב"כ המאשימה הביאה את הנימוקים להסדר הטיעון, ובין השאר, טענה כי התנהל משא ומתן בין הנאשמים לבין המאשימה, זאת נוכח קשיים ראייתיים רבים שהתגלו בתיק, וזאת לאחר שנשמעו עדים רבים בפרשת התביעה.

            המאשימה הגישה במסגרת טיעוניה את הרישום הפלילי של נאשם 3 - (ת/47), וכן את כתב האישום וגזר הדין בת"פ 10990-08-11 - (ת/46).

11.       הסנגור המלומד אישר את דברי באת כוח המאשימה בהקשר להסדר הטיעון וביקש מבית המשפט לאמצו. לדבריו, הסדר הטיעון התגבש לאחר משא ומתן ארוך ובעקבות הקשיים הראייתיים שעלו במסגרת שמיעת ראיות המאשימה.

4

            עוד טען הסנגור, כי הנאשם מטפל באמו שאושפזה לאחרונה עקב בעיות רפואיות, מה גם, שהוא היה במעצר בית מלא לתקופה של 6 חודשים בביתו בנצרת, תנאים שהוקלו במהלך שהותו במעצר בית.

12.       כאמור, באי כוח הצדדים ביקשו מבית המשפט לאמץ את הסדר הטיעון.

13.       כידוע, ובהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, ככלל, יש לכבד הסדר טיעון, ובלבד שלפנינו הסדר טיעון מידתי המקיים את הלכת האיזון הדרוש בין שיקולי הענישה שעל בית המשפט להביא במניין שיקוליו במסגרת בחינת מהותו של הסדר הטיעון - ראו ע"פ 1958/98 פלוני נגד מדינת ישראל פד (נז)(1) 557.

14.       לאחר שבחנתי את הסדר הטיעון, בהתאם להלכת האיזון ונתתי דעתי למדיניות הענישה הנוהגת, ומבלי להתעלם מיתר שיקולי הענישה והנימוקים לקולא ולחומרא, לרבות נסיבותיו האישיות של הנאשם, הודאתו, גילו, המצב הבריאותי של אמו, עברו הפלילי והעונש המותנה התלוי ועומד נגדו ויתר הטיעונים שהובאו בפניי על ידי באי כוח הצדדים, אני מחליט לאמץ את הסדר הטיעון ולהטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

            (א)       6 חודשי מאסר בפועל;

(ב)       אני מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה של 6 חודשים שהוטל ביום 24/4/12 על הנאשם בת"פ (שלום-נצ') 10990-08-11;

(ג)        עונשי המאסר יצטברו כך שיהיה על הנאשם לרצות 12 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 2/10/14 עד 27/11/14;

(ד)       אני מטיל על הנאשם 10 חודשי מאסר מותנה למשך 3 שנים, עונש אשר יישא הנאשם אך ורק אם יעבור עבירה בה הורשע בתיק זה;

(ה)       אני מחייב את הנאשם לשלם למתלונן פיצוי בסך 3,500 ₪. הפיצוי ישולם בתשלומים חודשיים של 500 ₪ כ"א, כאשר התשלום הראשון יחל מיום 1/5/16 ובכל 1 לכל חודש שלאחריו.

5

זכות ערעור לבית משפט העליון, תוך 45 יום מהיום הודעה לנאשם.

ניתן היום, י' אדר ב' תשע"ו, 20 מרץ 2016, במעמד ב"כ המאשימה, עו"ד הגב' ענת שטיינשניד , הנאשם בעצמו ובא כוחו, עו"ד ישי ניב.