בית משפט השלום בפתח תקווה

ת"פ 18376-12-15 מדינת ישראל נ' איבגי(עציר)

בפני

כבוד השופטת אליאנא דניאלי

המאשימה:

מדינת ישראל

נגד

הנאשם:

אליעז איבגי

גזר דין

הנאשם הודה ביום 24.7.17 במסגרת הסדר טיעון, בכלל העובדות המפורטות בכתב האישום המתוקן (להלן: "כתב האישום"), והוסכם בין הצדדים כי לאחר שתישמענה טענות הצדדים באשר לעבירות הקמות מהעובדות המתוארות בכתב האישום, יורשע הנאשם בביצוע עבירות אלו.

ביום 16.11.17, לאחר בחינת טענות הצדדים, הרשיע סגן הנשיאה, כב' השופט טרסי את הנאשם בביצוע 25 עבירות של גניבה במרמה - בניגוד לסעיף 384 בחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), בנסיבות סעיפים 383(א)(1) + 383(ג)(1)(א) בחוק. כן הורשע הנאשם במסגרת 24 אישומים גם בביצוע עבירה של הוצאת שיק ללא כיסוי, בניגוד לסעיף 432 בחוק, ובאישום מס' 26, הורשע גם בביצוע עבירות איומים, ניסיון לגניבה במרמה וניסיון להוצאת שיק ללא כיסוי - בניגוד לסעיפים 192, 384 ו-432, כולם ביחד עם 25 בחוק.

מהכרעת הדין עולה כי בהתאם לחלק הכללי בכתב האישום, החזיק הנאשם בשני חשבונות בנק, אשר בתקופה הרלבנטית נמצאו בגרעון כספי, כך שלפנקסי השיקים ולכרטיסי האשראי שהונפקו במסגרת חשבונות אלו לא היה כיסוי.

החל מיום 28.5.14 ועד ליום 13.6.14 פנה הנאשם באופן שיטתי, אינטנסיבי ומרוכז לעשרות אנשים אשר עסקו במכירת ציוד או השכרתו, ורכש או שכר ציוד בהתאמה, כשהוא ערב להשבת הציוד באמצעות השיקים או כרטיס האשראי.

ואולם הנאשם לא השיב את הציוד במועד בו התחייב להשיבו, ומשניסו המתלוננים לפדות את השיקים או לחייב את כרטיס האשראי, לא אושרו החיובים. מהחלק הכללי לכתב האישום עולה כי מיעוט מהמתלוננים כלל לא טרח לנסות לפדות את השיקים או לחייב את כרטיס האשראי, לאחר שהבינו כי נפלו קורבן למעשה מרמה.

עוד עולה מכתב האישום, כי הנאשם הגיע בחלק מהמקרים למקום ביצוע העסקאות והסיע מהמקום את הציוד שקיבל מהמתלוננים באמצעות רכב אותו מבקשת המאשימה לחלט.

בהתאם לכתב האישום ניסו מרבית המתלוננים ליצור קשר עם הנאשם לאחר שלא אושר החיוב, או כאשר הבינו כי נפלו קורבן למרמה, ולעמוד על קבלת הציוד השייך להם בחזרה, ואולם הנאשם התחמק בדרכים שונות ולא השיב לאף אחד מהם את הציוד.

אף הכתובת אותה מסר למתלוננים וכן לבנקים, נמצאה ככתובת פיקטיבית אשר עודכנה על ידו במשרד הפנים זמן קצר טרם החל במסכת העבירות המתוארות בכתב האישום.

עובדות כתב האישום, הנושא 26 אישומים לא תפורטנה בהרחבה, ואולם יצוין כי עולה ממנו רצף מעשים אינטנסיבי הכולל 28 מתלוננים כלפיהם ביצע הנאשם עבירות, בתוך פרק זמן הקצר משלושה שבועות.

מהאישומים השונים עולה כי הנאשם רכש או שכר תמורת אלפי שקלים בכל אישום, ציוד מגוון, ובכללו מכונת שטיפה בשווי 7,000 ₪, מכונת קפה וציוד נלווה בשווי של מעל 8,000 ₪, תנור בשווי 5,000 ₪, מערכת קריוקי, מחשב נייד וציוד נוסף ממתלונן אחר, ציוד הגברה, ציוד לאירועים, ציוד מזון וחשמל וכיוצא בזה בסכומים ניכרים, כאשר בסך הכל קיבל לידיו פריטים בשווי מוערך של 165,000 ₪ מ-28 מתלוננים שונים, וניסה לקבל ציוד בשווי אלפי ₪ נוספים מידי מתלונן נוסף, ניסיון אשר לא צלח אך נוכח תפיסתו ומעצרו.

כתב האישום מלמד כי חלק מהמעשים בוצעו בסמיכות זה לזה ובחלקם באותו יום ממש. כך, הנאשם קיבל את הציוד המפורט באישום השני ביום בו בוצעה הגניבה גם באישום השלישי, ולמחרת היום ביצע את הגניבה נשוא האישום הרביעי.

הנאשם ביצע את המעשים בהם הודה באישום החמישי עד הארבעה עשר בתוך יום אחד, באופן המלמד על עיסוק אינטנסיבי ושיטתי בגניבה. את המעשים נשוא אישומים 24-15 ביצע למחרת היום, ואת האישומים 25- ו-26 ביצע יום לאחר מכן.

אישום 26 מלמד כי משנחשף מערך המרמה הנטען של הנאשם, הגיע המתלונן נשוא אותו אישום יחד עם מתלוננים אחרים לפגישה שתואמה עם הנאשם לשם ביצוע עסקה נוספת. משנכנסו למקום המתלוננים, בלוויית שוטרים, ואחד מהם אמר לשוטרים כי הנאשם רימה אותו, נצמד אליו הנאשם באופן מאיים בנוכחות השוטרים, ואז הורחק על ידי אחד השוטרים, נעצר ונכבל.

ואולם גם במעצרו לא היה כדי לגרום לנאשם להפסיק ולאיים על המתלונן, והוא המשיך לאיים עליו במילים בוטות, ניסה להשתחרר מאחיזת השוטר כדי להגיע אל המתלונן ואף ההין ואמר למתלוננים בנוכחות השוטרים - "אני משתחרר תוך יומיים ומוכר את הציודים, לא רואה אתכם ממטר".

במסגרת הכרעת הדין קיבל כב' השופט טרסי את טענת ההגנה, כי מן הראוי להרשיע את הנאשם בביצוע עבירות גניבה ולא בקבלת דבר במרמה, בהתחשב בכך שעבירת הגניבה נועדה לשמור על רכוש הזולת, שעה שעבירת המרמה נועדה להגן על חופש הבחירה של המרומה.

כב' השופט טרסי התייחס בהכרעת הדין לטיעוני המאשימה, לפיהם עבירת הגניבה אינה מאפשרת ליתן ביטוי לנסיבות המחמירות המפורטות בחלק הכללי לכתב האישום, בשונה מהאפשרות לעשות כן בעבירה של קבלת דבר במרמה. הובהר כי ניתן יהא לעשות שימוש בנסיבות המחמירות במסגרת הטיעונים לעונש, והוטעם כי אלו, מן הסתם, יקבלו ביטוי ראוי בשלב גזירת הדין.

בעניינו של הנאשם הוגשו תסקירים מטעם שרות המבחן וחוות דעת מטעם מרכז "התחלה חדשה".

תסקיר ראשון, מיום 24.4.18, לימד כי הנאשם, בן 22, רווק, סיים 8 שנ"ל, אז נשר מהמסגרת הלימודית. הנאשם גויס לצה"ל אולם שוחרר זמן קצר לאחר מכן על רקע אי התאמה. לאחר שחרורו מהצבא העמיקו קשריו השוליים ובגיל 20 עמד לדין ונידון למאסר בדרך של עבודות שרות. הנאשם התקשה לבצע את המוטל עליו וסיים לרצות עונשו במאסר ממש.

נסיבות חייו הקשות פורטו בתסקיר, ומטעמי צנעת הפרט לא אפרטן. עם זאת יובהר כי הנאשם שלל בעייתיות בתחום השימוש בסמים ואלכוהול, ותיאר בפני קצינת המבחן כי בהיותו בכיתה ח' נחשף לתחום ההימורים והחל להמר בתדירות גבוהה ויומיומית, עד כדי התמכרות להגדרתו שלו. נוכח התנהלותו זו נקלע לחובות בגיל 15, והיה עסוק בהסתרתם תוך מאמץ להחזר חובות באמצעות עבודה סדירה. הקשר בינו לבין אמו נותק על רקע חובותיו.

הנאשם שלל הישנות התנהלות שולית בתחום ההימורים, או נזקקות להתערבות טיפולית בתחום זה.

צוין כי באבחון קודם, בשל עבירה של התפרצות וגניבה (בגינה נדון למאסר לריצוי בעבודות שירות אשר הוזכר לעיל), התרשם שירות המבחן מצמצום התייחסותו לדפוסיו השוליים, מקשיים לערוך התבוננות בדפוסיו ומגורמי סיכון משמעותיים.

הנאשם מסר כי הרקע למעשיו הוא התנהלותו בתחום ההימורים. לדבריו, גורמים עברייניים מהשוק האפור הציעו לו לבצע את המעשים במטרה להחזיר את חובותיו. הוא מסר כי הסכים, נוכח איומים מצידם וחשש לחייו. הנאשם צמצם את מעורבותו והיה עסוק בנזקקותו ובחווית האיום, התקשה לראות את האחר ופגיעתו בו, ולא שקל בחירותיו והשלכות מעשיו.

שרות המבחן התרשם מנטייה למגמתיות, ניסיון לטשטוש וצמצום בכל הקשור לבחירותיו ועומק מעורבותו השולית, והבהיר כי הנאשם היה עסוק במפגשים באופן חזרתי בנזק שנגרם לו ולמשפחתו נוכח פרסום הפרשה. הוא הפגין קושי בגילוי אמפתיה כלפי נפגעי העבירה, ושירות המבחן התרשם כי הנאשם חשוף לחברה שולית המהווה גורם סיכון משמעותי עבורו להישנות התנהגות בעייתית.

לפיכך, לא ניתנה המלצה שיקומית - טיפולית בעניינו.

חוות דעת מטעם מרכז "התחלה חדשה" הוגשה בחודש יוני 18', וממנה עולה כי הנאשם פנה למרכז בבקשה להשתלב בטיפול רק בחודש אפריל 18', קרי כ-9 חודשים לאחר שהודה בכתב האישום, וכ-4 שנים לאחר ביצוע העבירות. במרכז התרשמו כי תיאוריו באשר לתוכנית הגניבה אותנטיים, כי הנאשם לקח אחריות מלאה על מעשיו, והבין כי מעשיו אסורים. עם זאת, הנאשם היפנה לנקודת המוצא לפיה היה במצוקה, והתקשה עדיין לחשוב על אפשרויות אחרות לפעולה. הנאשם שולב בטיפול אצל עו"ס מומחה בתחום ההתמכרויות ונפגש עימו שלוש פעמים.

במרכז התרשמו כי הנאשם מבין את חומרת המעשים, כי ההליך הפלילי מהווה גורם מרתיע משמעותי, וכי הוא בעל רצון פנימי לשיקום.

תסקיר משלים הוגש ביום 6.9.18. ממנו עלה כי הנאשם שולב כאמור בטיפול פרטני שבועי במרכז "התחלה חדשה", וצפוי להשתלב בטיפול קבוצתי בחודש יוני 18'.

שירות המבחן התרשם מהתקדמות מסוימת במסוגלותו של הנאשם להתייחס לדפוסים השוליים אותם אימץ ולבעייתיות בהתנהגותו. חל גם שינוי מסוים בעמדתו כלפי נפגעי העבירה, והנאשם נמצא פנוי ברמה ראשונית לבחון את בחירותיו והתנהלותו הבעייתית.

הוא שלל בעייתיות בהתנהלותו ותיאר הימנעות מהימורים ומהמשך מעורבות בחברה שולית.

בסופו של יום המליץ שירות המבחן לדחות את הדיון פעם נוספת למשך 4 חודשים, לצורך שילוב ומעקב אחר טיפול תואם.

התסקיר האחרון הוגש ב-16.12.18. ממנו עולה כי הנאשם המשיך לעבור טיפול במרכז "התחלה חדשה". משניסו בשירות המבחן ליצור קשר עם הנאשם, התברר כי נעצר וכי בתקופת הדחייה הוגשו נגדו שני כתבי אישום - בגין גידול סמים וגניבת חשמל, וכן בגין שימוש בדרכון מזויף, הפרת הוראה חוקית והתחזות כאדם אחר במטרה להונות.

שירות המבחן הבהיר כי מעצרו של הנאשם משקף את חלקיו הנוטים לטשטוש והסתרה, לצד יכולת ההצגה המגמתית של מצבו. חשיפתו הנמשכת לחברה בעייתית מהווה גורם סיכון במצבו. בנסיבות אלו הומלץ על השתת ענישה קונקרטית ומוחשית אשר תחדד חומרת מעשיו.

טיעוני ב"כ הצדדים

המאשימה ציינה שהנאשם הורשע ב-26 אישומים, כאשר נוכח הדמיון הרב שבהם, פרק הזמן המצומצם בו בוצעו ומטעמי נוחות, ביקשה לראות בכתב האישום כמסכת עבריינית אחת ולקבוע מתחם ענישה אחד. משכך, ביקשה לקבוע מתחם הנע בין שנתיים לארבע שנות מאסר.

המאשימה תמכה עתירתה זו במספר נימוקים, ובהם הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, ובכללם הפגיעה בקניינו של אדם ורכושו, והצורך בשמירה על ניהול חיי מסחר תקינים. נטען כי הנאשם פגע באופן שיטתי בקניינם וברכושם של אחרים, בדרך המערערת את יציבות חיי המסחר. כן פגע הנאשם בערך החברתי של ביטחון האדם ושלוות נפשו, עת איים על מתלוננים שהתלוננו נגדו.

נטען כי מידת הפגיעה בערכים גבוהה, שכן הנאשם תכנן את העבירות תכנון מוקדם, נקט בשיטת פעולה חוזרת, תוך הצטיידות באמצעים מתאימים לנשיאת הציוד והעלמתו. כך עולה גם מריבוי העבירות בתוך זמן קצר יחסית.

כן התבקש להתחשב בנזקים בפועל שנגרמו לנפגעי העבירה כתוצאה ממעשי הנאשם. הנזק המוערך הכולל של סך הכספים ששילשל הנאשם בפועל לכיסו עומד על כ- 165,000 ₪, מידי 28 מתלוננים. לעניין זה הוגשו בהסכמה תצהירי כמה מנפגעי העבירה.

נימוק נוסף לחומרה עניינו במניע לביצוע העבירות - בצע הכסף אשר נועד להשיג בצורה עבריינית סכום כסף רב על חשבונם של אחרים.

חומרה נוספת מצויה בריבוי האירועים - 28 נפגעים ב-26 אישומים.

המאשימה הפנתה למדיניות הענישה הנהוגה ולמתחמים שנקבעו, בהפנייתה לאישום האחרון ולאופן התנהלותו של הנאשם, המלמד על העבריינות המושרשת בו, שעה שבאופן חריג לאחרים הנוטלים את כספי הזולת, הרשה לעצמו להלך אימה על מי שקודם לכן נטל את כספו.

בהתייחסה לעונש בתוך המתחם, טענה המאשימה כי נוכח השיקולים המחמירים יש לקבוע עונשו של הנאשם קרוב לרף העליון של המתחם. המאשימה ציינה את הליכי השיקום הממושכים אשר לא נשאו פרי, ואת העובדה שהנאשם אף נידון לאחרונה בשל עבירה אחרת והוא אסיר כיום. כן צוין כי התסקיר האחרון לא מצא קיומו של פוטנציאל שיקומי, וכי הנאשם לא עשה דבר על מנת לפצות מיוזמתו, אף באופן חלקי או סמלי, מי מהמתלוננים. כן הפנתה המאשימה לעברו הפלילי של הנאשם, לעובדה כי ביצע עבירות תוך כדי ניהול ההליך בתיק זה, להפקעת עבודות השרות אותן ריצה במסגרת תיק אחר, ולשיקולים בדבר הרתעת הרבים והיחיד.

אשר לרכיבים הכספיים -ביקשה המאשימה לגזור פיצוי מלא לכל נפגעי העבירה, וכן לפצותם בגין עגמת הנפש שנגרמה להם. כן עתרה להורות על חילוט הרכב אשר שימש את הנאשם בביצוע העבירות.

ב"כ הנאשם ציינה כי הנאשם היה בן 19 בעת ביצוע העבירות וביצע את שהורשע בגינו בתוך פרק זמן של כשבועיים ימים, כאשר 20 מהעבירות נעשו בתוך יומיים בלבד. הוא הודה בעובדות וחסך זמן שיפוטי יקר.

ב"כ הנאשם הפנתה לנסיבות ביצוע העבירות ולנסיבותיו האישיות כפי שעלו בתסקירי שרות המבחן ובחוות הדעת מטעם מרכז "התחלה חדשה", וציינה כי הנאשם חווה קשיים רבים מגיל צעיר, אביו נאסר, והוא עצמו התמכר למשחקים אסורים, צבר חובות ובשלב מסוים אויים, עזב את בית הוריו ומצא עצמו ללא מקום מגורים. משלא עמד בתשלום על רקע האיומים וההתמכרות שהעמיקה, הוביל הדבר לכתב אישום זה בגינו הוא נותן את הדין.

ב"כ הנאשם ציינה כי הנאשם לקח אחריות כבר בחקירת המשטרה, בהדגישה כי בהתאם להכרעת הדין אין המדובר במרמה אלא בתחבולה, אשר יש בה כדי לפגוע כאמור, בערכים מוגנים שונים מעבירת המרמה.

אשר למתחם הענישה, הצטרפה לבקשת המאשימה לקבוע מתחם ענישה אחד למכלול המעשים, אולם טענה כי מדיניות הענישה בעבירות מרמה שונה ממדיניות הענישה בעבירות הגניבה בהן הורשע הנאשם. לפיכך ביקשה שלא להסתמך על הפסיקה אותה הגישה המאשימה, שעניינה בעבירות מרמה וזיוף, וטענה כי המתחם לעבירת גניבה הוא בין מע"ת למס' חודשי מאסר בודדים לריצוי בעבודות שרות, ככל שהיה נבחן כל אישום בנפרד. משכך, ביקשה לקבוע מתחם כולל הנע בין 6 ל - 12 חודשי מאסר בפועל.

ב"כ הנאשם היפנתה לפסיקה העוסקת בעבירות גניבה או גניבה בידי עובד, וביקשה ללמוד ממנה לעניינו של הנאשם.

כן ציינה ב"כ הנאשם את גילו הצעיר, חלוף כ-5 שנים מביצוע העבירות, והודאתו. עוד ציינה, כי התהליך השיקומי בו החל נגדע בשל כניסתו למאסר בשל עבירות סמים.

עם זאת, טענה כי הנאשם עובר טיפול במסגרת המאסר, ועתרה להתחשב בכך לקולה. לפיכך עתרה לדחות את מועד מתן גזר הדין ולהימנע מגזירת דינו במועד הטעונים לעונש, על מנת שיתקבל עדכון מגורמי הטיפול בכלא אודות הטיפול בנאשם.

אשר לפיצוי, ציינה ב"כ הנאשם כי הייתה לנאשם כוונה להתחיל לפצות את המתלוננים אך הוא נעצר באוקטובר 18', ולפיכך לא היה סיפק בידו לעשות כן.

ניתנה הסכמה לחילוט הרכב.

הנאשם, בדברו האחרון, הבהיר כי טעה וכי הוא שאשם במעשים בגינם הוא נותן את הדין. לדבריו, משמצוי הוא במאסר כעת, הוא מבין את מידת הסבל אותו גרם למשפחתו ולחבריו. אף הנאשם, בדומה לבאת כוחו, טען כי החל טיפול בכלא, וכי טרם מעצרו קיבל טיפול פרטי. לדבריו, ביקש להשתלב בתוכנית "גפ"ן" כדי להתנצל בפני המתלוננים ולבקש את סליחתם, והוסיף כי לו יכול היה לפצות את המתלוננים, היה עושה כן.

ייאמר כבר עתה, כי לבקשת הנאשם, הוריתי לרשויות שב"ס טרם גזירת הדין להגיש עדכון בדבר הטיפול אותו נטען כי הנאשם עובר בין כתלי הכלא.

מהעדכון שהוגש ביום 15.9.19 הובהר כי הנאשם אמנם שולב תחילה במחלקה טיפולית, ואולם עקב קשיי הסתגלות הוזהר מספר פעמים, ובהמשך ביצע עבירת משמעת ונשפט בגינה, ובסופו של דבר הורחק מכלא חרמון ומהמחלקה הטיפולית בשל התנהגות שלילית, חוסר מוטיבציה, מעורבות שלילית וחוסר התאמה.

דיון והכרעה

הנאשם נותן את הדין בגין 26 אירועים שונים, אשר בוצעו בתוך פרק זמן קצר של כשבועיים וחצי, ואשר כללו תכנון מוקדם מצידו של הנאשם ודפוס פעולה דומה, נפגעי עבירה רבים, וסכום גניבה מצטבר רב.

מכתב האישום עולה כאמור כי הנאשם ביקש לשכור או לקנות ציוד מגוון, בשלמו עבור הציוד כשהוא יודע כי לא ניתן יהא לפדות את התשלום. חומרה יתרה יש באינטנסיביות הנלמדת ממועד ביצוע העבירות, בסמיכות זה לזה ותוך ביצוע מספר מעשים שונים באותו יום, מסכומי הגניבה הניכרים מכל מתלונן בנפרד, ומצירופם יחדיו - לסכום של כ-165,000 ₪, לצד ניסיון המרמה הנוסף שלא צלח.

הנאשם פגע במעשיו באופן ממשי במקורות הפרנסה של נפגעי עבירה שונים. אין צורך בדמיון רב כדי לשער מה רבה הייתה עוגמת הנפש שנגרמה למתלוננים, שעה שציוד השייך להם לא הושב, והם לא הצליחו להיפרע מהשיקים שנמסרו להם על ידי הנאשם לביטחון.

כן יש לראות כנסיבה לחומרה את התכנון מראש, לרבות שינוי כתובת מגוריו של הנאשם בכוונת מכוון במשרד הפנים, כך שעל השיקים נרשמה כתובת פיקטיבית למעשה, ומכלול נושיו של הנאשם - הבנקים והמתלוננים עצמם, לא יכולים היו לאתרו משנחשפה הגניבה.

עוד יש לראות בחומרה את התנהלותו של הנאשם משהבין שנחשף - באיימו על המתלוננים לנגד עיניי השוטרים, אף לאחר שנעצר, ובהתרסתו כי ישוחרר, ימכור את הציוד, וכי אינו - "רואה אתכם ממטר".

במעשיו פגע הנאשם בערכים החברתיים המוגנים שעניינם שמירה על זכות הקניין ורכושו של הציבור מפני פגיעה בהם, יציבות חיי מסחר תקינים והגנה על כלכלת המשק. כן פגע בשלוות נפשו של הפרט.

פגיעת הנאשם בערכים אלו מצויה ברף גבוה, בהתחשב בריבוי המקרים, בנזק הכלכלי אותו הסב הנאשם, בתכנון ובנסיבות הנוספות לחומרה אשר פורטו לעיל.

סעיף 40ב בחוק קובע כי העיקרון המנחה בענישה הינו עיקרון ההלימה, ולאורו יש לקבוע את מתחם העונש ההולם.

אשר לקביעת המתחם, הרי שנוכח עתירתם המשותפת של הצדדים, ייקבע מתחם עונשי אחד ההולם את מכלול מעשיו של הנאשם (ור' בענין זה את ע"פ 4910/13, ג'אבר נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 29.10.14 (פורסם בנבו) וע"פ 1261/15, מדינת ישראל נ' דלאל, ניתן ביום 3.9.15 (פורסם בנבו)).

מטבע הדברים, אין מקרה אחד דומה למשנהו, ועיון בפסיקה מלמד כי לא בנקל נמצאו מקרים הדומים לעניינו של הנאשם, שכן על דרך הכלל הורשעו נאשמים בגין מעשים דומים גם בביצוע עבירות מרמה, שעה שהנאשם שבפניי הורשע בביצוע עבירת גניבה כאמור.

נוכח הקושי לאתר פסיקה דומה, הציגו הצדדים פסקי דין מרובים, השונים זה מזה באופן משמעותי בכל הנוגע לענישה אשר ננקטה בהם.

המאשימה הגישה פסיקה אשר כללה כאמור גם עבירות מירמה ועבירות נוספות (עפ"ג (מרכז) 5533-09-15 ספיאן ואח' נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 26.1.16, ת"פ (שלום כפ"ס) 22210-07-16, מדינת ישראל נ' בוחבוט ואח', ניתן ביום 17.1.18), ומנגד הגישה ההגנה פסיקה מקלה ביחס לנסיבותיו של תיק זה, אשר התייחסה גם לנאשמים שניתנה בעניינם המלצה חיובית מטעם שירות המבחן (ע"פ (מחוזי חיפה) 59265-01-15, מדינת ישראל נ' אבו רוקן, ניתן ביום 16.4.15, ת"פ (שלום חיפה) 21535-07-13, מדינת ישראל נ' גאוי, ניתן ביום 19.4.15).

נוכח המתואר לעיל, דומה כי יש להתאים את המתחם לנסיבות הספציפיות של כתב האישום דנן, ומכאן שמדיניות הענישה שהובאה על ידי הצדדים, לצד פסיקה נוספת, יש בה אך כדי לשמש לצורך הנחייה כללית של המדיניות.

בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, בערכים המוגנים שנפגעו ובמדיניות הענישה, נמצא כי מתחם העונש ההולם את מכלול העבירות נשוא כתב האישום מתחיל ב-15 חודשי מאסר ומסתיים ב-3 שנות מאסר, לצד ענישה כלכלית אשר יש בה כדי לפצות את המתלוננים, ולהרתיע את אלו המבצעים עבירות למטרת בצע כסף.

הנאשם הונה ללא כל נקיפות מצפון בעלי עסקים, אשר במסגרת חיי המסחר השכירו ציוד תוך ערובה להשבת הציוד, או מכרו אותו. אולם לא רק שהציוד לא הושב אליהם, גם הערובה שנמסרה להם על ידי הנאשם לא כובדה, כאשר הנאשם בכוונת מכוון מסר כנגד הציוד שקיבל ערובה אשר ידע כי לא תכובד, לצורך גניבת הציוד.

לעיוני הגישה המאשימה תצהירי נפגעי עבירה, מהם עולה חומרת התנהלותו העבריינית של הנאשם, אשר גרם לנזקים ולהפסדים כספיים משמעותיים לנפגעי העבירה, לרבות עוגמת נפש משמעותית. נפגעי העבירה פירטו כי גניבת הציוד אותו השכירו לנאשם, מנעה מהם מלשוב ולהשכיר ציוד זה, ופגעה לגבי חלקם באופן אנוש במקור פרנסתם, לאורך שנים, עד כדי סגירת כמה מעסקיהם. הגניבה אף השליכה על תחומי חיים נוספים, כעולה מתצהיר אחד הנפגעים, אשר מסר כי לימודיו באקדמיה נפגעו ונדחו, וכיוצא בזה פגיעות נוספות.

לא למותר לציין כי הנאשם לא פיצה ולו אחד מהם, בסכום כלשהו, עד עתה, כשהוא טוען כיום, בחלוף

למעלה מ-5 שנים ממועד ביצוע העבירות, כי טרם הספיק לעשות כן, בין היתר בשל מעצרו האחרון.

בנסיבות אלו מוצאת אני ממש בעתירת המאשימה להשית על הנאשם פיצוי מלא לנפגעי העבירה בגין הנזק בעין שנגרם להם, לצד פיצוי בגין עגמת הנפש אותה גרם הנאשם.

בדומה לרצון הלכאורי של הנאשם לפצות את קורבנותיו, ביטא הנאשם נכונות להשתלבות בטיפול, וטען כי ההליך המשפטי מרתיע אותו, כשהוא מביע בפני שירות המבחן רצון לניהול אורח חיים תקין.

ואולם בהמשך התברר כי באותה עת ממש המשיך הנאשם לעבור עבירות קשות, בגינן נידון לאחרונה לעונשי מאסר בשני בתי משפט שונים.

התברר כי הגם שהנאשם הודה במעשים בחודש יולי 17', והורשע בחודש נובמבר 17', לפני כשנתיים ימים, לא היה בדחיות אותן העניק לו בית המשפט כדי להעלותו על דרך הישר, וההיפך הוא הנכון. שכן הנאשם ניצל את תקופות הדחיה בדיונים לשם ביצוע עבירות נוספות, בגינן נידון בבית המשפט המחוזי ובבית משפט השלום בראשון לציון.

על מנת לפרוש את התמונה במלואה, יובהר כי הנאשם נידון לאחרונה במסגרת ת"פ 4261-12-18 (מחוזי מרכז), בשל ביצוע עבירות של גידול סמים וגניבה בנסיבות מיוחדות, לאחר שהתברר כי הקים מעבדה לגידול סמים וגידל במסגרתה כ-47 ק"ג קנאביס, וכן גנב חשמל. הוא נידון ל-22 חודשי מאסר בפועל, ולעונשים נוספים.

בנוסף, נידון במסגרת ת"פ 26566-12-17, בגין ביצוע עבירות של הפרת הוראה חוקית, זיוף דרכון ושימוש בו, והתחזות לאדם אחר, לאחר שזייף דרכון במטרה לצאת את הארץ, ויצא את הארץ בניגוד לצו עיכוב יציאה מן הארץ שניתן בעניינו במסגרת תיקי הוצאה לפועל. עבירות אלו ביצע לאחר הגשת כתב האישום נשוא תיק זה.

הנאשם נידון בגין אותו מעשה, בין היתר ל-3 חודשי מאסר לריצוי בחופף ובמצטבר לתיק הנוסף בגינו נידון.

עוד עולה ממסמכים שהוצגו, כי בחודש אוגוסט 17', קרי לאחר הודאתו בתיק שבפניי, הופקעו עבודות שירות אותן אמור היה לרצות הנאשם, והוא נידון למאסר ממש.

בכל אלו יש כדי לקבוע כי אין בחלוף הזמן כדי ללמד על שיקום כלשהו אותו עבר הנאשם, או להקהות את הצורך בענישה מרתיעה.

העבירות הנוספות, שאת חלקן ביצע הנאשם בתקופה בה נידחו לבקשתו הטעונים לעונש בתיק זה, לשם שילובו לכאורה בטיפול, מלמדות כאלף עדים כי הרושם אותו יצר בפני שירות המבחן ובפני אנשי "התחלה חדשה", נוצר תוך שימוש בדפוסיו העבריינים והמרמתיים המושרשים.

התרשמות גורמי הטיפול כי הנאשם מבין את חומרת המעשים, כי ההליך הפלילי מהווה גורם מרתיע משמעותי, וכי הנאשם חפץ בשיקום, לצד דבריו כי הוא נמנע מקשרים שוליים, שעה שבאותה עת ממש הקים מעבדת סמים, מלמדים על מידת ההטעייה שלו, ועל אי קבלת אחריות אמיתית ושינוי של ממש. הנאשם עשה שימוש ציני בגורמי הטיפול, אשר הלכו שולל אחר הצהרותיו השקריות.

דפוסי המרמה המושרשים ניכרו אף בדבריו בפני בית המשפט לפיהם השתלב בטיפול בין כתלי הכלא, שעה שזמן קצר לאחר הצהרתו זו, קצה נפשם של גורמי הטיפול בו, והוא הועבר לכלא אחר נוכח התנהלות פורצת גבולות וחוסר מוטיבציה אמיתית לערוך שינוי.

נוכח המתואר לעיל, מתחייבת המסקנה כי אף אם נכונה טענת ב"כ הנאשם, לפיה בגין כל אירוע בנפרד ניתן היה להשית ענישה מקלה, הרי שמכלול מעשי הגניבה של הנאשם, על הנסיבות לחומרה אשר פורטו לעיל, מחייב השתת ענישה משמעותית, אשר תהלום ולו באופן חלקי את חומרת מעשיו ואת הנזק אותו הסב לנפגעיו הרבים.

טרם סיום אציין כי הנאשם ביקש לדחות חלק מהדיונים שנקבעו לשם טיעון לעונש, לצורך שקילת האפשרות לצרף תיק זה לאחד התיקים האחרים. משבחר הנאשם שלא לצרף את התיק, הוא אינו זכאי לחפיפה בענישה, ולפיכך יצטבר עונש המאסר לו ידון לעונשי המאסר אותם הוא מרצה.

נוכח האמור לעיל ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        מאסר למשך 24 חודשים, במצטבר לכל עונש אותו נושא הנאשם כעת.

ב.         6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור אחת העבירות בהן הורשע, או כל עבירה בעלת יסוד מרמה.

ג.         קנס בסך 50,000 ₪ או חמישה חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 25 תשלומים שווים ורצופים, הראשון בהם ביום 1 באוקטובר 2021, ובכל 1 לחודש שלאחריו.

ד.         פיצוי למתלוננים, בסכום כולל של 224,200 ₪.

הפיצוי ישולם ב-20 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 1.10.19 וכל 1 לחודש שלאחריו, כמפורט להלן:

1.          יצחק כרמי - 9,000 ₪

2.          צחי כהן - 10,000 ₪

3.          לואיזה ז'ולפו - 10,000 ₪

4.          שמואל מלכן - 12,000 ₪

5.          אריאלה קסטנבוים - 3,500 ₪

6.          יואב אברהמי - 12,000 ₪

7.          אברהם פורמה - 12,000 ₪

8.          גלעד אור זכריה קלימי - 5000 ש"ח

9.          ידידיה מחפוץ - 12,000 ₪

10.        אורי דהן - 11,000 ₪

11.        ארז כץ - 19,000 ₪

12.        יניב כץ - 5,000 ₪

13.        זוהר לב - 12,000 ₪

14.        אוהד סלהוב - 7,000 ₪

15.        אילן חסיד- 12,000 ש"ח

16.        אלי גואקיל - 5,000 ₪

17.        מאור טחלוב - 9,000 ₪

18.        ירון בר - 6,000 ₪

19.        אשר ניסנוב - 8,000 ₪

20.        מתן אוחיון - 7,000 ₪

21.        רות רם - 4,000 ₪

22.        שחר אשר - 6,000 ₪

23.        תמיר וברק ברוך יעקב - 7,000 ₪

24.        יותם ואופק מלחי - 12,500 ₪

25.        אבי ניב בצלאלי - 7,000 ₪

26.        דורון משה בן רשי - 1,200 ש"ח.

בהסכמת הצדדים אני מורה על חילוט הרכב אשר שימש לביצוע העבירה, אשר פרטיו מפורטים בכתב האישום.

המזכירות תשלח העתק מגזר הדין לשירות המבחן.

זכות ערעור בתוך 45 ימים.