1

1.      בפני בקשה להבהרת גזר דין. הבקשה הוגשה מטעם שירות בתי הסוהר והיא חתומה על ידי רשם בית סוהר שיטה.

2.      ביום 5.2.16 נגזר דינו של הנאשם. בגזר הדין הוריתי כי תקופת המאסר שהוטלה על הנאשם, תרוצה בחלקה, במצטבר לעונש מאסר שהוטל על הנאשם לריצוי בעבודות שירות בתיק אחר (להלן- "התיק האחר"). יצוין כי טרם מתן גזר הדין, הופסקו העבודות בתיק האחר, הפסקה מנהלית, ונקבע שהנאשם יחל בריצוי יתרת התקופה בבית מאסר החל מיום 4.5.16 (להלן- "המאסר הנוסף"). עובדה זו הובאה בפני על ידי הצדדים טרם מתן גזר הדין.

2

3.      לאחר מתן גזר הדין הגיש רשם בית הסוהר בו שוהה הנאשם בקשה ובה ציין כי לא ניתן להורות על צבירת העונשים, כפי שהוריתי בגזר הדין, זאת בשל כך שבמועד גזר הדין לא היה הנאשם אסיר בתיק האחר. הוסבר כי מועד תחילת ריצוי מאסרו של הנאשם בתיק האחר הנו 4.5.16 כלומר יומיים לאחר מתן גזר הדין. לאור כך ביקש הרשם לקבל הבהרה "ממתי להתחיל את תקופת המאסר".

4.      ביקשתי את תגובת ב"כ הצדדים. ב"כ הנאשם לא מסר כל תגובה. ב"כ המאשימה מסרה הודעה בה נטען כי על הנאשם לרצות את העונש שהוטל עליו בתיק זה, עם סיום ריצוי תקופת עבודת השירות שהופסקה. עם זאת, המאשימה לא הסבירה עמדתה ולא התמודדה עם עמדת שב"ס.

5.      לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, סברתי כי אין מדובר בנושא שאמור להיות מובא בפני. עם מתן גזר הדין סיים בית המשפט את מלאכתו. השאלה כיצד ייושם גזר הדין, אינה בסמכותי והיא אינה בגדר הבהרה לגזר הדין. לאור כך אין מקום שאכריע אם הנאשם היה במועד מתן גזר הדין בבחינת "מי שנידון למאסר" כאמור בסעיף 45(ב) לחוק העונשין, או שמא הסעיף אינו חל עליו (וראה לעניין זה סעיף 51ט'(ד1) לחוק העונשין; וכן ראה רע"פ 5075/06 אושרי צימר נ' מדינת ישראל (15.5.07)). בעניין זה יפעל שב"ס על פי הקבוע בחוק כהבנתו את נסיבות המקרה, או על פי ייעוץ משפטי שיקבל מהגופים המוסמכים לכך. במידה ויחלוק הנאשם על החלטת שב"ס, רשאי הוא כמובן לפעול באפיק המנהלי. ראה לעניין זה:

"בנסיבות בהן קיימת אי בהירות באשר לפירושו הנכון של פסק דין, על אנשי שירות בתי הסוהר להכריע בשאלה בין על פי הייעוץ המשפטי של שירות בתי הסוהר, ובין על פי פרשנות היועץ המשפטי לממשלה. בשלב ריצוי העונש אין לפנות לבית המשפט למעט לצורך תיקון טעות סופר ועל פי הדין. בית המשפט סיים את מלאכתו עם מתן גזר הדין" (רע"ב 4017/08 נעים אליהו נ' שב"ס ואח' (9.9.08))

כן ראה לעניין זה החלטתו של כב' השופט י. ליפשיץ בת.פ 29845-11-11 מדינת ישראל נ' ארז ברעם משה (16.5.12) והאסמכתאות שנזכרו שם).

3

6.      הבקשה נדחית.

להמציא לצדדים וכן לשב"ס

ניתנה היום, כ"ח אייר תשע"ו, 05 יוני 2016, בהעדר הצדדים.