1

לפני שתי בקשות של הנאשם: להורות על איסור פרסום פסק הדין, וכן להורות על ביטול תוספות פיגורים שצבר בהקשר לקנס בו חויב בגזר הדין.

אשר לבקשה הראשונה, הנאשם לא הצביע על נימוק המבסס עילה לאיסור פרסום פסק הדין, והיא נדחית.

אשר לבקשה השנייה: הגם שככלל הכתובת לפניית נאשמים בבקשות דומות היא המרכז לגביית קנסות, מצאתי באופן חריג לקבל את הבקשה. זאת, בשל שילוב האלמנטים הבאים:

ראשית, הנאשם פרע את רוב קרן הקנס. בבירור של המזכירות עם המרכז לגביית קנסות עלה כי שילם 22,950 ₪ מתוך קרן הקנס (27,000 ₪), אך צבר חוב פיגורים של 12,744 ₪.

2

שנית, מפנייתו של הנאשם עולה כי נקלע ל"סחרור" כאשר החוב הולך ותופח (גם לאחר פניה למרכז לגביית קנסות להפחתת תוספות הפיגורים), הוא אינו מצליח לפרעו בשל מצב כלכלי קשה אליו נקלע וכך צובר פיגורים נוספים, וחוזר חלילה. בנסיבות אלה ונוכח העובדה שאינו מתחמק מתשלום ופרע את רוב הקרן, סבורני כי מידת הצדק מחייבת ללכת לקראתו של הנאשם ולאפשר לו הזדמנות לסיים את תשלום הקנס. עם זאת, משלא הייתה עמידה מלאה במועדי התשלום אין מקום לבטל את חוב הפיגורים כולו.

במכלול השיקולים אני קובע, כי אם הנאשם ישלם סך 3,000 ₪ עד ליום 1.12.16, יופחת חוב הפיגורים ב-60% וייתרת החוב הכולל (קרן ופיגורים) תשולם ב-4 תשלומים בכל 1 לחודש החל מיום 1.1.17. אם הנאשם לא ישלם סך 3,000 ₪ במועד, ימשיכו הליכי הגבייה.

מודגש בפני הנאשם כי לא ניתן יהיה לאפשר הזדמנויות דומות בעתיד.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים (יש לשלוח אותה לנאשם לפי הכתובת המפורטת בבקשתו) וכן למרכז לגביית קנסות.

ניתנה היום, י"ג חשוון תשע"ז, 14 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.