ת"פ 17642/11/20 – מדינת ישראל נגד איתי הראל
ת"פ 17642-11-20 מדינת ישראל נ' הראל(עציר)
|
27 אוקטובר 2021 |
1
לפני כבוד השופט בני שגיא, סגן נשיא |
|
|
המאשימה: |
מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז תל-אביב על-ידי ב"כ עו"ד לילך כץ |
|
נגד
|
||
הנאשם: |
איתי הראל על-ידי ב"כ עו"ד טלי חזום |
|
גזר דין
כללי
1. הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו- (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן - פקודת הסמים או הפקודה), והחזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו, לפי סעיף 10 רישא לפקודת הסמים.
הסדר הטיעון שגובש בין הצדדים כלל את תיקונו של כתב האישום מבלי שגובשה הסכמה לעניין העונש, ובהקשר זה טען כל צד על-פי מיטב שיקול דעתו.
2. על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, החזיק הנאשם, יחד עם אחר שזהותו אינה ידועה, סמים מסוכנים מסוגים שונים שלא לצריכה עצמית בדירה שכורה בה התגורר, כמפורט להלן: סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל כולל של 298.79 גרם נטו; סם מסוכן מסוג קטמין במשקל כולל של 79.03 גרם נטו; סם מסוכן מסוג קטמין במשקל 189 מ"ל נטו; סם מסוכן מסוג EYUTYLON (נגזרת מבנית של קאתינון) במשקל כולל של 5.031 גרם נטו; 170 טבליות סם מסוכן מסוג MDMA; סם מסוכן מסוג MDMA במשקל כולל של 0.858 גרם נטו; סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 302.445 גרם נטו; סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 3.366 גרם נטו; סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 4.896 גרם נטו. עוד החזיק הנאשם בדירה - שלושה משקלים דיגיטליים, שקיות חלוקה בגדלים שונים וכן 8,580 ₪ במזומן.
3. להשלמת התמונה יצוין, כי ביום 24.1.2021 שוחרר הנאשם לקהילה טיפולית, אולם ההליך הטיפולי לא הושלם וביום 12.5.2021 נעצר הנאשם מחדש.
ראיות לעונש
2
4. התביעה הגישה גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם (תע/1) ממנו עולה כי לחובתו הרשעה אחת מבית משפט השלום בחיפה בעבירות סמים (גידול סמים מסוכנים, החזקת סם שלא לצריכה עצמית, נטילת חשמל במרמה) משנת 2019, בגינה נדון, בשל שיקולי שיקום, למאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים, צו של"צ בהיקף של 160 שעות וצו מבחן.
עוד הגישה התובעת מאסר על תנאי בר הפעלה (תע/2) וגזר דין חדש מבית משפט השלום בחיפה (תע/3) במסגרתו הופקעו צווי המבחן והשל"צ, והושתו על הנאשם 5 חודשי מאסר בפועל ופסילה מהחזקת רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים, בעקבות אי עמידתו בתנאי צו המבחן והשל"צ.
5. מטעם ההגנה העידו בשלב העונש שלושה מבני משפחתו של הנאשם:
גב' רחל הראל, אמו של הנאשם, סיפרה בבכי כי הנאשם בורך בכישורים רבים, בשכל ובכריזמה אך בחר לנתב את יכולותיו החיוביות למעשים שליליים. לדבריה, לא ידעה על השימוש בסמים ועל הקשיים הכלכליים אליהם נקלע הנאשם:
"אני התוודעתי לזה לפני שנה, רק במשפט הקודם שהייתי פה. לא ידעתי על התיק הזה... אני לא מכירה את הדברים האלה. לא מכירה אנשים שרוכשים סמים, לא האמנתי בחלומות הכי שחורים שלי שאעיד לבן שלי. איתי הוא חומר אנושי טוב שאפשר להוציא ממנו אזרח טוב. צריך לסייע לו להביא אותו למקומות הנכונים. אני עם כאב לב עמוק מתחננת ומבקשת לעזור, להקל ולסייע לו שיהיה אזרח מן השורה ולא נטל על מדינת ישראל...".
גב' מור בנסון, אחותו הבכורה של הנאשם, סיפרה בהתרגשות:
"אנו באים מבית נורמטיבי. אבא שלי ניתק איתנו קשר בעקבות גירושין, כשאיתי היה בן שמונה. אימי ספרית עצמאית וניסתה לעשות מה שאפשר. אני מנהלת מחלקה באוסם. יש לנו אח צעיר שהוא מתחום הבישול והאוכל, עובד כשף. באמת לא ידענו על הקשיים הכלכליים של איתי והוא לא שיתף אותנו. אני בטוחה שהיו גם קשיים נפשיים כי בשיחות שהוא חשף עצמו הבנו שיש לו קושי. השתדלנו להיות אחד בשביל השני. אני גרה בדרום, וכאם לילדים פחות יכולתי להיות בשבילו. (בוכה...) אני מתנצלת, הוא אדם טוב ויש אפשרויות טובות יותר להציע לו".
מר עומרי אבן צור, אחיו למחצה של הנאשם, תיאר מערכת יחסים קרובה ואוהבת עם הנאשם, שיתף כי הנאשם יקר לליבו, נטל חלק משמעותי בגידולו, תמיד ליווה ועזר לו בכל דרך ושלב בחיים:
"בחיים לא האמנתי שהוא יגיע למצב כזה ולדרך כזו... הוא אח מדהים ובחיים לא נתן לי טיפה של ספק כי יגיע למקומות האלה. אני מתפלל כל יום שהוא יצא מזה כמה שיותר מהר".
טענות הצדדים לעונש
6. התובעת, עו"ד לילך כץ, עמדה בהרחבה על חומרת העבירות והמעשים שבוצעו.
3
לטענת התובעת מדובר ב"חנות מכולת של ממש" שהנאשם החזיק יחד עם אחר, ולא עבור אחר. לדבריה, הנאשם החזיק סוגים שונים ורבים של סמים קשים, בכמויות גדולות, כאשר כל סוג לבדו בעל פוטנציאל נזק רב, והצטברותם יחד - נוסף למשקלים ולשקיות החלוקה שנמצאו בדירה - מלמדת כי מדובר במחזיק מקצועי שמטרתו הייתה הפצה וגריפת רווחים.
על בסיס הטיעונים האמורים והפסיקה שהוצגה, עתרה התביעה למתחם ענישה שנע בין 4.5 ל- 7 שנות מאסר.
אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה נטען, כי הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי יקר, אך עברו הפלילי רלוונטי ומצוי בלב עבירות הסמים. התובעת הדגישה את החומרה בתיק הקודם, במסגרתו הורשע הנאשם בגידול והחזקת מעבדה שהכילה כמויות גדולות של סמים וזכה להתחשבות משמעותית בגזר הדין בשל הליך טיפולי ארוך שעבר הנאשם, תוך אימוץ המלצת שירות המבחן מחודש ספטמבר 2019 לפיה הסיכוי להישנות מעשים דומים בעתיד פחת באופן ניכר. והנה, לא חלפה לה שנה והנאשם נתפס בתיק הנוכחי כשהוא מחזיק סמים מסוגים שונים בכמויות ענק.
לאור האמור, עתרה התביעה למקם את עונשו של הנאשם באמצע המתחם; להשית עליו 5.5 שנות מאסר; ולהפעיל את המאסר על תנאי בן 8 חודשי המאסר במצטבר; לצד ענישה נלווית.
7. הסנגורית, עו"ד טלי חזום, לא חלקה על חומרת העבירות אך ציינה כי אלו בוצעו על רקע שימוש בסמים קשים וחובות כבדים שצבר הנאשם בעקבות השימוש. עוד הוסיפה כי הנאשם שיתף פעולה במהלך חקירתו במשטרה, הודה בשלב מוקדם של ההליך ונטל אחריות מלאה על מעשיו.
לטענת ההגנה, חלקו של הנאשם בביצוע העבירות פחוּת מזה של "האחר" עמו החזיק את הסמים, על אף שזהותו אינה ידועה. עוד נטען, כי הגם שהנזק הפוטנציאלי רב, הסמים נתפסו ולא נגרם כל נזק ממשי.
הסנגורית עתרה לקביעת מתחם ענישה שמתחיל מ- 24 חודשי מאסר והפנתה לשם כך לפסיקה שלשיטתה תומכת במתחם לו עתרה.
אשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם, נטען כי מדובר בנאשם בן 35, שלחובתו הרשעה אחת קודמת, על רקע שימוש בסמים קשים, כאשר במהלך אותו הליך שיתף פעולה עם שירות המבחן, השתקם והוטל עליו עונש של צו מבחן. ואולם, באותו שלב, לא הבינו את עומק הבעיה והסתבר כי הטיפול האמבולטורי לא הספיק, בפרט כאשר החלה מגפת הקורונה והקבוצות הטיפוליות פסקו במהלך תקופת הסגרים.
לטענת הסנגורית, לאחר שהטיפול לא צלח, חזר הנאשם להתגורר בתל אביב ומעד, כאשר באותה עת בני משפחתו לא ידעו דבר על מעורבותו בסמים מאחר שהסתיר זאת מהם.
ההגנה הוסיפה וטענה כי כיום הנאשם עייף ממצבו, בחר לפתוח את ליבו, לשתף את משפחתו ולבקש עזרה. כעת המשפחה מודעת היטב להתמכרות ממנה הוא סובל ולחובות הכבדים אליהם נקלע, והיא מסייעת ותומכת בו. לדברי הסנגורית, בכוונת הנאשם להשתלב בהליך טיפולי במסגרת שב"ס ויש ליתן משקל לסיכויי השיקום.
4
לאור האמור סברה הסנגורית כי יש להשית על הנאשם עונש מאסר ברף התחתון של המתחם לו עתרה, ולהפעיל את המאסר על תנאי בחופף. עוד ביקשה, שהעונש שיוטל על הנאשם בתיק זה ייגזר בחופף לעונש המאסר שהוא מרצה היום בבגין התיק הקודם.
8. הנאשם תיאר את השתלשלות העניינים שקדמה לביצוע העבירות והביע רצון ונכונות לערוך שינוי בחייו:
"אני יודע ששום דבר שאגיד לא מצדיק מעשה של פשע. אבל בגיל 30 התחיל כדור שלג עקב נסיבות אישיות של שימוש בסמים, שאחריו הגיעו חובות כלכליים כבדים... ולא רציתי לעשות רע למשפחה. לא רציתי לשתף אותם... השתתפתי בטיפול ביחידה להתמכרויות בעמק הירדן, ובשלב מסוים הגעתי לת"א, לא היה לי רכב, והתחילה הקורונה. ובגלל חוסר עבודה וחוסר מעשה, התחיל השימוש לא ידעתי איך להתמודד עם זה... המעצר עשה לי טוב. לא הבנתי פשוט באיזה גלגל אני נמצא... הבור נפער וזה נעשה עמוק עמוק... לא ידעתי איך לעצור את זה... אני יודע שזו הזדמנות ודרך אחרונה... יש לי עוד דרך לעשות מול הסם, מול החברה, מזה כמה שנים לא הצלחתי להחזיק מקום עבודה. אני ניקיתי עצמי מהסם הזה ואני יכול לצאת לדרך חדשה... אני מקווה שתתחשבו בי ותראו את הפוטנציאל לדרך חדשה".
דיון והכרעה
9. על החומרה הטמונה בעבירות הסמים, השפעתן על תחומי עבריינות נוספים והצורך להיאבק בהן באמצעות ענישה משמעותית ומרתיעה, נשפכו כבר נהרות של דיו, בפרט כאשר מדובר בכמות כה גדולה ובמגוון כה רחב שלא לשימוש עצמי:
"על חומרתה המופלגת של עבירת החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית אין צורך להכביר מילים, ולא כל שכן כך הוא כאשר מדובר בכמות כה גדולה של סמים מסוג זה. הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים, ולשמש אות אזהרה אפקטיבי לכל מי שמתכוון לקחת חלק במערכת ההעברות והסחר בסמים, תהא אשר תהא הפונקציה אותה הוא ממלא בשרשרת זו של העברת הסם מיד ליד. מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העיקריים של הענישה בתחום הסמים" (ע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל, פס' 10 (22.6.2010) (להלן - עניין אזולאי)).
10. העבירות אותן ביצע הנאשם פוגעות משמעותית בערכים עליהם ביקש המחוקק להגן, ועיקרם - שמירה על שלום הציבור והגנה עליו מפני הנזקים החברתיים, הישירים והעקיפים, אשר נגרמים כתוצאה משימוש בסמים מסוכנים.
לעבירות הסמים אותן ביצע הנאשם מיוחסת חומרה מיוחדת בפסיקת בתי המשפט, בעיקר כשמדובר בסמים משלל סוגים ובהיקף נרחב (ע"פ 1932/15 בן סעדון נ' מדינת ישראל (17.4.2016)).
5
מידת הפגיעה בערכים אלו משמעותית בהתחשב בסוג העבירות - החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית; סוג הסמים; והכמויות הבלתי מבוטלות שנתפסו: קוקאין במשקל כולל של 298.79 גרם נטו; קטמין במשקל כולל של 79.03 גרם נטו; קטמין במשקל 189 מ"ל נטו; EYUTYLON במשקל כולל של 5.031 גרם נטו; 170 טבליות של MDMA; MDMA במשקל כולל של 0.858 גרם נטו; קנבוס במשקל כולל של 302.445 גרם נטו; קנבוס במשקל כולל של 3.366 גרם נטו; קנבוס במשקל כולל של 4.896 גרם נטו - אשר מרביתם ידועים כסמים קשים, מסוכנים וממכרים.
יצוין, כי למשקל הסם יש השפעה של ממש בקביעת מתחם העונש ההולם.
הנזק הקונקרטי במקרה דנא נמנע מאחר שהנאשם נעצר והסמים נתפסו בטרם הופצו למשתמשי הקצה. יחד עם זאת, הנזק הפוטנציאלי שעלול היה להיגרם מהפצת הסם הוא משמעותי ביותר בשל הכמות הגדולה ומגוון הסמים המסוכנים שהחזיק הנאשם, שעלולים היו לשמש להכנת מנות סם רבות.
יצוין כי שלושת המשקלים הדיגיטליים, שקיות החלוקה בגדלים השונים והכסף המזומן שנתפסו ברשות הנאשם "מחזקים את החזקה", הברורה מאליה, כי מדובר בסם המיועד להפצה לכל דיכפין.
11. יוער, כי אין בידי לקבל את טיעון ההגנה, לפיו יש ליתן משקל בקביעת המתחם לכך שחלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה פחוּת מחלקו של "האחר". כאמור, זהותו של אותו "אחר" אינה ידועה, הוא לא נתפס וממילא לא הועמד לדין ומכל מקום, אין בכך כדי להמעיט או לצמצם מחלקו של הנאשם ביחס להחזקת הסמים, בוודאי כאשר אלו נתפסו בדירתו שלו.
12. באשר לפסיקה הנוהגת בעבירות של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, מצאתי את פסקי הדין הבאים כרלוונטיים:
א. ע"פ 971/21 אמאצ'י נ' מדינת ישראל (31.3.2021) - המערער הורשע בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לאחר שהחזיק 678 גרם קוקאין על מנת לספק את הסם לאחרים. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 24 ל- 60 חודשי מאסר וגזר על הנאשם 30 חודשי מאסר, לצד עונשים נלווים. בית המשפט העליון דחה את ערעור הנאשם, תוך שציין כי מתחם העונש ההולם שנקבע עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות סמים.
במקרה זה כמות הקוקאין שנתפסה כפולה מהכמות שהחזיק הנאשם שלפניי. ואולם, מגוון סוגי הסמים, הכמויות המשמעותיות והכלים שנתפסו אצל הנאשם מצדיקים לשיטתי מתחם עונש הולם גבוה יותר.
ב. ע"פ 482/20 מטר נ' מדינת ישראל (4.6.2020) - המערער הורשע בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ובאיומים בכך שהחזיק בביתו 65 גרם הירואין, ו- 5 משקלים דיגיטליים, ואיים על אחד השוטרים שלקח חלק בחיפוש. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 3 ל- 5 שנות מאסר, והשית על המערער 4 שנות מאסר, לצד עונשים נלווים (בין היתר, בשל עבר פלילי מכביד ורלוונטי). עוד יצוין, כי במקרה דנן בחר המערער לנהל הוכחות ועל כן לא ניתן היה להעניק לו את אותה הקלה השמורה לאלו הנוטלים אחריות. בית המשפט העליון קיבל את הערעור שהוגש על חומרת העונש, והעמיד את עונשו על 3.5 שנות מאסר בעקבות פגם שנפל בחיפוש המשטרתי.
6
במקרה זה נתפס סוג סם אחד ובכמות פחוּתה מזו שבענייננו.
ג. ע"פ 8048/19 פיצ'חדזה נ' מדינת ישראל (4.6.2020) - המערער הורשע בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו בכך שהחזיק בביתו 55 גרם קוקאין המחולק ל- 38 מנות, משקל אלקטרוני וכסף מזומן בסך 4,250 ₪. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 24 ל- 42 חודשי מאסר, סטה מהמתחם משיקולי שיקום והשית על המערער 18 חודשי מאסר, לצד עונשים נלווים. ערעור שהוגש על חומרת העונש נדחה. בית המשפט העליון קבע כי "עונשו של המערער אינו מחמיר עימו כלל ועיקר, ואף מקל עימו... בית המשפט המחוזי העניק משקל נכבד לנסיבותיו האישיות של המערער ולהליך השיקומי אליו נרתם, עד כדי שחרג באופן משמעותי ביותר ממתחם העונש שקבע וממדיניות הענישה הנוהגת בנסיבות דומות".
ענייננו חמור יותר מעניינו של פיצ'חדזה הן ביחס למגוון סוגי הסמים, לכמויות, לציוד ולכסף המזומן שנתפסו.
ד. ע"פ 2570/17 קריחלי נ' מדינת ישראל (17.1.2018) - המערער הורשע בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ובהחזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו בכך שהחזיק בביתו 102 גרם קוקאין, 1.2 גרם חשיש ומשקל דיגיטלי ששימש לשקילת הסמים. בית המשפט המחוזי השית על המערער 40 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. ערעור על הערכת הדין נדחה בעוד שערעור על גזר הדין התקבל באופן חלקי כך שעונש המאסר הופחת ל- 34 חודשים.
גם ביחס למקרה זה, ענייננו חמור יותר מאותם טעמים שפורטו לעיל.
ה. ע"פ 10173/16 מדינת ישראל נ' טאהא (14.2.2017) - המערער הורשע בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בכך שנתפס כשברשותו 302 גרם קוקאין. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 18 ל- 36 חודשי מאסר, והשית על המערער 20 חודשי מאסר בפועל. כמו כן הופעל עונש מאסר מותנה בן 12 חודשים, כשמחציתו במצטבר ומחציתו בחופף, לצד עונשים נלווים. בית המשפט העליון דחה את ערעור המדינה ביחס לעונש טרם הפעלת המאסר המותנה תוך שקבע כי מדובר בעונש עולם, אולם קיבל את הערעור לעניין אופן הפעלת המאסר המותנה בלבד, והעמיד את תקופת המאסר על 32 חודשים.
הגם שכמות הקוקאין בשני המקרים זהה; בעניינו של הנאשם שבפניי נתפסו סוגי סמים נוספים בכמויות בלתי מבוטלות וכן כלים, ציוד וכסף מזומן.
ו. ע"פ 2279/15 בורוחוב נ' מדינת ישראל (31.1.2016) - המערער הורשע בעבירות סמים, לאחר שבביתו וחצרו נמצאו 51 גרם קוקאין, 293 טבליות MDMA, 17.6 גרם חשיש, וכן משקל אלקטרוני. בית המשפט המחוזי קבע ביחס לעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית מתחם ענישה הנע בין 24 ל-48 חודשי מאסר, והשית על המערער 28 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. ערעור שהוגש על חומרת העונש נדחה.
גם במקרה זה, כמויות הסמים שנתפסו פחותות מאלו שבענייננו.
7
ז. ע"פ 1313/14 בהתימי נ' מדינת ישראל (9.6.2015) - המערער הורשע בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית בכך שהשליך חבילה ובה כ- 50 גרם קוקאין בזמן ששוטרי סיור התקרבו אליו. הצדדים טענו למתחם ענישה הנע בין 2 ל- 4 שנות מאסר. בית המשפט המחוזי השית על המערער 42 חודשי מאסר והפעיל עונש מאסר מותנה בן 10 חודשים במצטבר, לצד עונשים נלווים. ערעור שהוגש על חומרת העונש נדחה. נקבע כי "עסקינן בסם מסוג קוקאין ובמשקל של כחמישים גרם. אלו נתונים שמצדיקים עונש חמור".
הקוקאין שנתפס אצל בהתימי מהווה 1/6 מהכמות שהחזיק הנאשם, וממילא הנאשם החזיק קוקטייל נוסף של סמים מסוגים שונים וכן ציוד וכסף מזומן.
ח. ע"פ 8820/14 שחר נ' מדינת ישראל (17.5.2015) - המערער הורשע בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית והחזקת סם לצריכה עצמית, בכך שנתפסו בביתו חשיש במשקל כולל של 3.74 גרם וקוקאין במשקל כולל של 112 גרם. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 3 ל- 5 שנות מאסר והשית על המערער 3 שנות מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. ערעור שהוגש על חומרת העונש נדחה.
גם במקרה זה נתפס סוג סם אחד בלבד (קוקאין) ובכמות המהווה שליש מהכמות שנתפסה אצל הנאשם שבפניי.
ט. ע"פ 6277/14 משלטי נ' מדינת ישראל (2.2.2015) - המערער הורשע בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים המשמשים להכנת סם בכך שהחזיק בביתו 51.36 גרם קוקאיןוכן חומר מסוג LIDOCAINE במשקל 10.11 גרם, ועמם שקיות ניילון קטנות גזורות ומשקל אלקטרוני. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 3 ל- 5 שנות מאסר והשית על המערער 4 שנות מאסר. כמו כן הופעל עונש מאסר מותנה בן 36 חודשים - שנה במצטבר ושנתיים בחופף, לצד עונשים נלווים. ערעור שהוגש על חומרת העונש נדחה.
ההבחנות האמורות לעיל רלוונטיות גם למקרה זה.
י. ת"פ (מחוזי ת"א) 45195-11-20 מדינת ישראל נ' מוחמד (19.5.2021) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים המשמשים להכנת סם בכך שהחזיק 133 גרם הרואין ו- 29 גרם קוקאין ומשקל דיגיטלי. באותו מקרה קבעתי מתחם ענישה הנע בין 24 ל- 60 חודשי מאסר, וגזרתי על הנאשם 24 חודשי מאסר, לצד עונשים נלווים.
להבדיל מהמקרה שבפניי, לא זו בלבד שמגוון הסמים והכמויות שנתפסו פחותות מאלו שנתפסו אצל הנאשם; אלא שהמתחם כאמור נקבע מתוך התחשבות בעובדה כי כמות משמעותית מתוך הכמות שנתפסה הוחזקה "עבור אחר", וגם אם מבחינה משפטית החזקה "עבור אחר" היא החזקה לכל דבר ועניין, ברור כי מדובר בהחזקה פחותה בחומרתה בהיבט העונשי המאפשר את ראיית הנאשם כסוג של "מחסנאי".
יא. ת"פ (מחוזי ת"א) 44540-10-20 מדינת ישראל נ' אלל (15.2.2021) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים המשמשים להכנת סם בכך שהחזיק 103 גרם קוקאין, 980 גרם קנאבוס, משקל דיגיטלי ושקיות חלוקה. באותו מקרה קבעתי מתחם ענישה הנע בין 30 ל- 66 חודשי מאסר וגזרתי על הנאשם 30 חודשי מאסר, לצד עונשים נלווים.
ענייננו חמור יותר הן ביחס למגוון הסמים והן ביחס לכמויות שנתפסו.
8
יב. ת"פ (מחוזי ת"א) 44129-09-19 מדינת ישראל נ' אלקאים (9.11.2020) - במקרה זה שהתברר בפניי, דובר בנאשם שהחזיק 101 גרם קוקאין. נקבע מתחם ענישה הנע בין 2 ל- 5 שנות מאסר, והוטל עליו עונש של 28 חודשי מאסר, לצד עונשים נלווים.
מדובר במקרה פחוּת בחומרתו ביחס למקרה שלפניי.
יג. ת"פ (מחוזי ת"א) 43983-05-19 מדינת ישראל נ' ראובן (19.3.2020) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בשתי עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ובעבירה של החזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו בכך שבאישום הראשון החזיק 3 שקיות שהכילו 317 גרם נטו MDMA; ובאישום השני החזיק 10 גרם קוקאין, 19 טבליות MDMA, 15.62 גרם MDMA, 6.26 גרם METHYLMETHCATHINONE, 12 גרם קטמין ו- 56 בולים של LSD. כמו כן החזיק בשני משקלים אלקטרוניים. באותו מקרה קבעתי מתחם ענישה הנע בין 18 ל-42 חודשים וגזרתי על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.
הגם שבשני המקרים מדובר בהחזקת מגוון רחב של סמים קשים, סבורני כי ענייננו חמור יותר הן ביחס לסוג הסמים הקשים והן ביחס לכמויות.
יד. ת"פ (מחוזי ת"א) 6322-04-16 מדינת ישראל נ' כהן (22.1.2018) - הנאשם הורשע בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ושיבוש הליכי משפט בכך שהשליך מחלון דירתו קוקאין במשקל כולל של 278 גרם, שהיה מחולק לשקיות, בזמן שהגיעו למקום שוטרים. באותו מקרה קבעתי מתחם ענישה הנע בין 18 ל-42 חודשי מאסר. בעקבות נסיבות ייחודיות והליך שיקום מרשים ומשמעותי, מצאתי לסטות ממתחם העונש שקבעתי (בין היתר על סמך המלצת הגורמים המטפלים) ולהשית על הנאשם 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד עונשים נלווים.
אמנם, כמות הקוקאין בשני המקרים דומה, אך גם במקרה של כהן דובר על קוקאין בלבד.
סיכום - מתחם העונש ההולם
13. כפי שניתן להיווכח, בעבירות סמים, מטבע הדברים, קיים מנעד ענישה רחב הנגזר מסוג הסם, כמותו, נסיבות ההחזקה ועוד. על יסוד כלל הנתונים אשר פורטו לעיל, ראיתי להעמיד את מתחם העונש ההולם ברף התחתון שלו על 42 חודשי מאסר וברף העליון שלו על 72 חודשי מאסר.
קביעת העונש המתאים
14. נתתי משקל לעובדה כי הנאשם נטל אחריות מלאה על מעשיו בשלב מוקדם של ההליך. מעבר לחיסכון בזמן הציבורי ושיתוף הפעולה עם רשויות אכיפת החוק, ובשים לב לדבריו כי המעצר בתיק הנוכחי היטיב עמו וקטע את ההתדרדרות מצבו - יש בכך כדי להצביע על הפנמת הפסול במעשיו. נתונים אלו מצדיקים הקלה בעונש.
9
15. גם נתוניו האישיים והמשפחתיים של הנאשם, כפי שבאו לידי ביטוי בטיעוני ההגנה ובעדויות שנשמעו בפניי, עומדים לזכותו. ככל הנראה, להתמכרותו של הנאשם לסמים הייתה השפעה על ביצוע מעשה העבירה. ואולם, התמכרות לסמים והיקלעות לחובות כספיים אינן יכולות להצדיק ביצוען של עבירות פליליות, ולכן מצאתי כי משקל הנתונים האישיים מצדיק הקלה מסוימת בעונש, אם כי מופחתת.
16. נתתי גם דעתי לפרק הזמן שחלף בין מועד הגשת כתב האישום לבין מועד העברת חומרי החקירה לידי ההגנה - עיכוב שרובץ לפתחה של התביעה.
17. לצד השיקולים האמורים שהם בבחינת שיקולים ממתנים, יש לשקול לחובת הנאשם את עברו הפלילי הכולל, כאמור, הרשעה אחת משנת 2019 בעבירות רלוונטיות - גידול, יצור והכנת סמים מסוכנים; החזקת סמים שלא לצריכה עצמית; ונטילת חשמל בגניבה - בגינן נדון, בשל שיקולי שיקום לצו של"צ, צו מבחן ומאסר על תנאי.
נתתי משקל לחומרה לעובדה כי העבירות שבענייננו בוצעו תחת צו המבחן שהוטל עליו בבית משפט השלום בחיפה, תוך שהלכה למעשה -הנאשם הפר באופן בוטה את האמון שנתן בו בית המשפט עת הסתפק בענישה שיקומית באותו הליך. ויודגש, אין עסקינן בסיטואציה בה הנאשם מעד לאחר שנים רבות בהן התמיד בהליך השיקום, אלא בסיטואציה בה העבירות בוצעו פרק זמן קצר לאחר מתן גזר הדין השיקומי בעניינו.
באשר למאסר המותנה, דומני כי חפיפת חודשיים לעונש שיוטל בתיק זה תהא בבחינת צעד מידתי ומאוזן, שייתן ביטוי נוסף להודאת הנאשם וקבלת האחריות.
18. יש לקוות שהנאשם ישכיל להשתלב בהליכים טיפוליים במסגרת ריצוי עונשו בבית הסוהר ויפתח דף חדש בחייו.
סוף דבר
19. לאור האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים כמפורט להלן:
א. 48 חודשי מאסר בפועל.
ב. אני מפעיל את המאסר המותנה בן 8 החודשים שהוטל על הנאשם בת"פ 57945-07-18 באופן שתקופה בת 6 חודשים תרוצה במצטבר ותקופה בת 2 חודשים תרוצה בחופף למאסר שהוטל בסעיף א'.
סה"כ ירצה הנאשם 54 חודשי מאסר, בניכוי ימי מעצרו שבין יום 27.10.2020 ליום 24.1.2021 ובין יום 12.5.2021 ליום 14.7.2021, ובמצטבר לענישה שהוטלה עליו בת"פ 57945-07-18.
ג. 6 חודשי מאסר, אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו עבירה על פקודת הסמים מסוג פשע.
ד. חודש (1) מאסר, אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו עבירה על פקודת הסמים מסוג עוון.
10
ה. קנס בסך 10,000 ₪ אשר ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים ושווים, החל מיום 1.1.2022 או חודשיים מאסר תמורתו.
ו. חילוט (בהסכמה) סך של 8,580 ₪ שנתפסו במקום העבירה.
ניתן צו למוצגים לשיקול דעת קצין משטרה ו/או התביעה.
זכות ערעור כחוק.
ניתן היום, כ"א חשוון תשפ"ב, 27 אוקטובר 2021, במעמד הצדדים.
בני שגיא, שופט סגן נשיא |
