ת"פ 17583/12/13 – מדינת ישראל נגד פאדי טבנג'ה
בית משפט השלום ברחובות |
||
ת"פ 17583-12-13 מדינת ישראל נ' טבנג'ה(עציר)
|
|
25 יוני 2014 |
1
|
|
|
בפני כבוד השופטת אפרת פינק
|
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל
|
||
נגד
|
|||
הנאשם |
פאדי טבנג'ה (עציר)
|
||
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד עדי סאו
ב"כ הנאשם עו"ד פאדי חמדאן מטעם הסנגוריה הציבורית
הנאשם הובא על ידי שב"ס
[הדיון מתורגם לנאשם על ידי מתורגמן לשפה הערבית]
[פרוטוקול הושמט]
גזר - דין
מבוא
1.
בהכרעת דיני מיום 22.6.14 הרשעתי את הנאשם
בעבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף
2.
הכרעת הדין ניתנה לאחר שהנאשם בחר לנהל
הוכחות, וזוכה מעבירה של ניסיון התפרצות למקום מגורים, לפי סעיף
3. בהכרעת הדין קבעתי, כי הנאשם הודה בשתי עבירות של כניסה לישראל או ישיבה בה בניגוד לחוק. כמו כן קבעתי, כי הנאשם ברח משוטרים, משום ששהה בישראל שלא כחוק, ובעת ששוטרים תפסוהו, התנגד למעצרו.
2
טענות הצדדים לעונש
4. בטיעוניה לעונש טענה באת כוח התביעה, כי בקביעת מתחם העונש ההולם בעבירה של הפרת הוראה חוקית, יש להתחשב בערך המוגן של הסיכון הבטחוני, כאשר נלוות לעבירה של כניסה לישראל עבירות נוספות, הדבר מעיד על מסוכנות גבוהה, על אחת כמה וכמה. לטענתה, הפגיעה בערך היא גבוהה, כאשר מדובר בשתי עבירות של כניסה לישראל, שנלוות לה עבירות נוספות.
5. באת כוח התביעה הוסיפה, כי מתחם העונש ההולם בעבירות שבהן הורשע הנאשם, הן: ביחס לאישום הראשון המתחם נע, לטענתה, בין מאסר בפועל לתקופה של ארבעה חודשים לבין מאסר בפועל לתקופה של שנים עשר חודשים; ביחס לאישום השני המתחם נע, לטענתה, בין שלושה חודשים לבין תשעה חודשים.
6. באשר לעונש הראוי בתוך המתחם טענה בא כוח התביעה, כי יש לזקוף לחובתו של הנאשם את עברו הפלילי בעבירות בטחוניות, שבגינה נשפט בבית משפט צבאי למאסר לתקופה של 32 חודשים; וכן את העובדה כי הנאשם בחר לנהל הוכחות ובסופו של דבר הורשע לאחר ניהול הוכחות.
7. לאור האמור סברה באת כוח התביעה, כי יש להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: ביחס לאישום הראשון, מאסר לתקופה של שבעה חודשים; וביחס לאישום השני, מאסר לתקופה של ארבעה חודשים במצטבר; וזאת בנוסף למאסר על תנאי, וקנס.
8. בטיעוניו לעונש טען בא כוח הנאשם, כי מתחם הענישה שלו טען בא כוח התביעה, אינו הולם את מדיניות הענישה ואת הנסיבות שבהן בוצעה העבירה, כאשר נעשה שימוש בכוח על ידי השוטרים במהלך מעצרו, ואילו הנאשם לא תקף את השוטרים, אלא ברח מתוך חשש להיתפס. לטענתו, בקביעת העונש ההולם יש להתחשב בכך שהנאשם נכנס לישראל לצרכי פרנסתו בלבד. הנאשם אמנם ביצע עבירות נלוות לעבירות הכניסה והישיבה בישראל שלא כדין, אולם אין המדובר בעבירות שיש בהן כדי ללמד על מסוכנותו של הנאשם.
דיון
9.
נפתח בקביעת מתחם העונש ההולם. בקביעת מתחם
העונש ההולם את מעשה העבירה שביצע הנאשם יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע
מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות
הקשורות בביצוע העבירה (סעיף
3
10. הערך המוגן שבבסיס עבירות הכניסה לישראל שלא כחוק הוא בטחון המדינה וזכותה הריבונית של מדינת ישראל לשלוט בנכנסים וביוצאים משעריה. הערך המוגן שבבסיס עבירות ההפרעה לשוטר במילוי תפקידו והתנגדות למעצר הוא הבטחת אכיפת החוק, שלטון החוק וכיבוד החוק. הנאשם ביצע שתי עבירות של כניסה או ישיבה בישראל שלא כחוק, ונלוו לה שתי עבירות, אחת מהמדרג הנמוך של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, והשניה מן המדרג הגבוה יותר, של התנגדות למעצר, הרי שהפגיעה בערכים המוגנים היא במדרג בינוני.
11. מדיניות הענישה המקובלת והנוהגת בעבירה של כניסה לישראל או ישיבה בה שלא כחוק בהיעדר עבירות נלוות, היא מגוונת למדיי, בהתאם לנסיבותיו של כל תיק ותיק. גם מאסר על תנאי אפשרי בעבירות מסוג זה, והכל בהתאם לנסיבות העניין (רע"פ 4088/13 הדרי נ' מדינת ישראל (11.6.13)).
12.
לקחתי בחשבון את הנסיבות הבאות הקשורות
בביצוע העבירות (סעיף
13. מתחם העונש ההולם כאשר מדובר בעבירה של כניסה לישראל או ישיבה בה שלא כחוק נע בין מאסר מותנה או מספר ימי מאסר לבין מאסר בפועל לתקופה של שישה חודשים (ראו, למשל: ת"פ (כ"ס) 4883-07-13 מדינת ישראל נ' שחאתית (14.7.13); ת"פ (ת"א - יפו) 57968-01-13 מדינת ישראל נ' עויס (19.2.13); ת"פ (פ"ת) 10389-09-12 מדינת ישראל נ' טאהא (9.9.13)). מתחם העונש ההולם כאשר מדובר בעבירה של כניסה לישראל או שהייה בה שלא כחוק, אשר נלוות לה עבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו וכן עבירה של התנגדות למעצר ללא אלימות של ממש, נע בין מאסר בפועל לתקופה של חודשיים לבין מאסר בפועל לתקופה של שמונה חודשים (ראו, למשל: ת"פ (ת"א - יפו) 36956-02-10 מדינת ישראל נ' גרבוע (1.6.11); ת"פ (פ"ת) 57631-11-12 מדינת ישראל נ' סלימאן ואח' (11.12.12); עפ"ג 46359-10-13 מדינת ישראל נ' אלרגוב (3.11.13)).
14. לאור כל האמור, אני קובעת כי מתחם הענישה ביחס לעבירות שבהן הורשע הנאשם בכללותן, בהתאם לערך החברתי, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת, ונסיבות המעשה, נע בין מאסר לתקופה של חודשיים ועד מאסר לתקופה של שמונה חודשים.
4
15.
באשר לעונש ההולם בתוך המתחם לקחתי בחשבון את
הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף
16. מכאן שאני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א. מאסר לתקופה של חמישה חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 28.11.13;
ב. מאסר
על תנאי לתקופה של 3 חודשים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה לפי
ג. קנס כספי בסכום של 1,000 ₪, או 15 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים, וזאת החל מיום 1.7.14 וב-1 לכל חודש עוקב שלאחר מכן.
לא ישולם תשלום אחד במועדו, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מיידי.
זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים.
ניתנה והודעה היום כ"ז סיוון תשע"ד, 25/06/2014 במעמד הנוכחים.
|
אפרת פינק, שופטת |
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
5
משקבעתי כי הנאשם ירצה מאסר לתקופה של 5 חודשים החל מיום מעצרו - 28.11.13, הרי שלמעשה סיים את ריצוי מאסרו ביום 28.4.13.
לבקשת ב"כ הנאשם, יומר הקנס שהטלתי על הנאשם ב- 15 ימי המאסר שקבעתי כנגדם.
יובהר, כי בסכומן יחד של שתי התקופות הנזכרות הרי שהנאשם סיים את ריצוי עונשו בתיק זה.
לא למותר לציין, כי בנסיבות אלו, על רשויות בתי הסוהר להבטיח שחרורו עוד היום וללא דיחוי.
ניתנה והודעה היום כ"ז סיוון תשע"ד, 25/06/2014 במעמד הנוכחים.
|
אפרת פינק, שופטת |
קלדנית: איילת
הוקלד על ידי איילת סוסן
