ת"פ 17516/04/16 – מדינת ישראל נגד רוני אבו עמר
1
בפני |
כבוד השופט דוד שאול גבאי ריכטר
|
|
בעניין: |
מדינת ישראל |
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
רוני אבו עמר |
|
|
|
הנאשם |
גזר דין |
כתב האישום
הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירת שימוש ברכב ללא רשות בצוותא, לפי סעיף 413ג סיפא וסעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 4.12.2014, בשעות הערב, הבחינו הנאשם ואחיו הקטין, באופנוע והחליטו לגנוב אותו. בהמשך, הובילו הנאשם והקטין את האופנוע למטע זיתים סמוך והחנו אותו שם. לאחר מכן, ניסו השניים מספר פעמים להניע את האופנוע, זאת באמצעות מספריים, כבלים ושבירת המתנע, אך ללא הצלחה.
מהלך הדיון והקשר עם שירות המבחן
כתב האישום כנגד הנאשם הוגש ביום 10.4.2016. הנאשם בחר שלא להתייצב למספר דיונים שנקבעו בעניינו והוצאו נגדו מספר צווי הבאה. כשהנאשם בחר להתייצב, ביום 2.1.2017, הודה והורשע בכתב האישום המתוקן ונשלח לשירות המבחן להגשת תסקיר בעניינו.כפי שעולה מתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו, הנאשם לא שיתף פעולה עם השירות, קבע עמם פגישות ולא התייצב, לא יצר קשר עם שירות המבחן וניתק קשר עם סנגורו. בהמשך נפלו תקלות ביצירת הקשר עם שירות המבחן, אך לבסוף הוגש תסקיר בחודש אוקטובר 2020.
2
מהתסקיר עולה, כי הנאשם כבן 23, רווק ומתגורר עם אמו סמוך לירושלים. הוא עובד מזה כ-3 שנים בעבודה מסודרת. הוא בן למשפחה מרובת ילדים ממוצא ערבי, כשאביו מרצה עונש מאסר ממושך ואין לו קשר עמו. אחים נוספים של הנאשם מעורבים בפלילים. בשל קשייו בלימודים ומצב כלכלי קשה, נשר מהלימודים לאחר 9 שנים והחל לעבוד כדי לסייע בפרנסת המשפחה. לדבריו, שירת 3 שנים בשירות לאומי אך לא הציג על כך אישורים. לחובתו שתי הרשעות קודמות עוד משנות נעוריו ועד לשנת 2014, שהן רלבנטיות לענייננו. הנאשם נטל אחריות למעשים אך לדעת שירות המבחן התקשה להבין את חומרתם. לדבריו מצא ריגוש בביצוע עבירות בעקבות ריקנות שחש באותה תקופה וכן בשל לחץ של אחיו הקטין. שירות המבחן עמד על הקשר של הנאשם בעבר עם השירות, על צריכת סמים בתקופת הנעורים ועל קשיי הסתגלות למסגרות. שירות המבחן העריך, כי הנאשם עבר את העבירות על רקע אישיותו הבלתי בשלה וקשייו האחרים. אשר לסיכויי השיקום, שירות המבחן עמד על כך שמדובר באדם שלא ביצע עבירות מאז שנת 2014, אשר עושה מאמצים ומביע כוונה לקיים אורח חיים יציב ויצרני ובעל שאיפות לעתיד. הוא הביע נכונות להשתלב בטיפול פרטני ואף הוזמן למסור בדיקת סמים. שירות המבחן סבר כי הנאשם הצליח לייצב את חייו, הוא עובד במקום קבוע מזה מספר שנים, ועל-מנת לא לקטוע רצף זה, יש מקום להטיל עליו של"ץ בהיקף 150 שעות וצו מבחן פיקוחי למשך שנה.
טיעונים לעונש
הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית.
מחד, ב"כ המאשימה טען למתחם ענישה שבין 6 ל-12 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, ועתר להטיל על הנאשם עונש של 8 חודשי מאסר וענישה נלווית.
מאידך, הסניגור ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ועמד על נסיבותיו האישיות של הנאשם ועל העובדה, כי מאז 2014, לא נפתחו לנאשם תיקים נוספים, דבר המעיד על התייצבות חייו.
קביעת מתחם הענישה - מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה.
אשר לערך המוגן - עבירות כלפי רכב פוגעות בקניינו של האדם. בעניינו, הפגיעה בערכים המוגנים בינונית.
3
נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40ט' לחוק העונשין - בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: אין מדובר בעבירה מתוכננת, שכן מעובדות כתב האישום עולה כי הנאשם והקטין הבחינו בקטנוע וגמלה בליבם ההחלטה לגנוב אותו. משמעות הדבר שמדובר בניצול הזדמנות שבא לידי ביטוי גם בניסיונות הכושלים והלא מתוחכמים להניעו מאוחר יותר. אלא שהנאשם לא חדל מן המעשים למרות שיכול היה לעשות כן בכל עת; הנזק שנגרם לקטנוע הוא רב שכן השניים ניסו מספר רב של פעמים להתניע את הקטנוע ואף שברו את המתנע; אמנם בעת ביצוע העבירה הנאשם היה בן 18, אולם הוא יכול היה להימנע מביצוע המעשים.
מדיניות הענישה הנוהגת - סקירת הפסיקה מלמדת כי בדרך כלל כתבי אישום שמוגשים נגד נאשמים בעבירת שבל"ר, מייחסים לנאשמים גם עבירות נוספות. במקרים חמורים מהמקרה שלפניי, מהם ניתן לגזור לקולא, הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב. ברע"פ 3058/18 רחמילוב נ' מ"י (מיום 23.4.2018) אושר מתחם ענישה שבין עבודות שירות ל-8 חודשי מאסר בגין עבירת שבל"ר, והוטל על הנאשם עונש מאסר בשל נסיבות אחרות ועבירות נוספות בהן הורשע. בת"פ (מחוזי י-ם) 32337-01-14 מ"י נ' אבו רמילה (25.12.2014) הורשע נאשם במעשה פזיזות, שימוש ברכב ללא רשות ונהיגה ללא רישיון. בית המשפט קבע מתחם שבין מספר חודשי עבודות שירות לבין 20 חודשי מאסר בפועל והנאשם נידון ל - 5 חודשי עבודות שירות. בת"פ 47341-12-12 מ"י נ' עמר (29.1.2014) הורשע נאשם, בעל עבר פלילי רלבנטי, בעבירות של נהיגה ללא רישיון, ללא ביטוח, שבל"ר, הפרעה לשוטר והתנגדות למעצר. בית המשפט כי קבע מתחם הענישה הינו בן 6 חודשי עבודות שירות ל - 12 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל.
מתחם הענישה - לפיכך, מתחם הענישה צריך לעמוד על חודשיים מאסר ועד 12 חודשי מאסר בפועל.
4
נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לפי סעיף 40י"א לחוק העונשין - ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: מדובר בנאשם צעיר מאוד, כבן 23, שמסכת חייו לא הייתה פשוטה כלל ועיקר. לחובתו רישום פלילי רלבנטי, אם כי לזכותו יש לציין כי לא חזר לבצע עבירות מאז שנת 2014. הגם שחלוף הזמן לא ייזקף לזכותו בשל הנסיבות עליהן עמדתי, הרי שחלוף הזמן והיעדר פתיחת תיקים חדשים הוכיחו כי שירות המבחן הסיק נכונה, כי הנאשם עלה על דרך חדשה ויציבה בחייו, והוא מתנהג באופן בוגר ואחראי יותר. נראה כי כעת מידת שיתוף הפעולה שלו עם שירות המבחן טובה הרבה יותר ויש תקווה שכך אכן יימשך הדבר.
המיקום במתחם - אלמלא שיקולי שיקום המצדיקים חריגה ממתחם הענישה שקבעתי לקולא, היה מקום לקבוע עונש בתחתית מתחם הענישה בדמות עבודות שירות. אלא שסברתי, כי התייצבותו של הנאשם בעבודה מסודרת מזה כ-3 שנים, וכן העובדה שלא פתח תיקים חדשים תקופה כה ארוכה, מבססים את מסקנת שירות המבחן בדבר שיקומו וסיכויי התמדתו בכך לעתיד לבוא. כמו-כן, מתוקף הנסיבות האישיות הקשות בהן חי הנאשם, העובדה שהוא מחזיק בעבודה מסודרת מזה זמן כה רב מהווה עוגן משמעותי של יציבות בחייו, ויש לכך חשיבות יתרה. לכן, שליחתו למאסר בעבודות שירות תפגע בעוגן זה, ותגרום נזק משמעותי לנאשם. כמו-כן, יש לזכור כי הנאשם ביצע את המעשים בסמוך לביצוע המעשים האחרים בתקופה בה היה צעיר יותר נער לאחר שחצה אך במעט את גיל הנעורים, וכיום מיצוי הדין עמו לחומרה לא יהיה צודק.
גזירת הדין
לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 400 שעות שירות לתועלת הציבור (של"ץ), אשר ירוצו לא לפני 1.1.2021 על-פי תוכנית שיכין שירות המבחן ובפיקוחו. התוכנית תוגש בתוך 30 יום. הנאשם הוזהר כי אי-קיום צו השל"ץ באופן משביע רצון עלול להביא להפקעת הצו ולדיון מחודש בשאלת גזר הדין הראוי לרבות אפשרות של הטלת מאסר בפועל;
ב. צו מבחן לתקופה של 18 חודשים מהיום. במהלך תקופה זו הנאשם מחויב בשיתוף פעולה עם שירות המבחן, כאשר מובהר כי הפרת הצו תוכל להביא לפתיחה מחודשת של המשפט וגזירת עונשו של הנאשם, לרבות עונש מאסר;
ג. 6 חודשי מאסר, שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם כל עבירה כלפי רכב, למעט היזק בזדון לרכב, וזאת בתוך שנתיים מהיום;
5
ד. התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לעבור כל עבירה כלפי רכב למעט היזק בזדון לרכב, במשך שנתיים מהיום. הובהר לנאשם שמשמעות ההתחייבות היא, כי אם יעבור את העבירה בתוך התקופה שצוינה, בית המשפט שיגזור את הדין יהא חייב לחלט את ההתחייבות כקנס;
ה. 1,000 ₪ פיצוי למתלונן, ע"ת 1. הפיצוי ישולם עד ליום 1.2.2021. לא ישולם במועד יישא הפרשי ריבית פיגורים והצמדה.
יש לשלוח לשירות המבחן.
זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, י' חשוון תשפ"א, 28 אוקטובר 2020, במעמד הצדדים.
