כתבי האישום בהם הודה הנאשם

1.      ת"פ 17472-11-21 (התיק הראשון) - בתיק זה תוקן כתב האישום ללא הסדר טיעון, והנאשם הודה בעבירות רכוש ומרמה כמפורט להלן.

                    א.        האישום הראשון - מאישום זה עולה כי ביום במהלך חודש אוקטובר 2021 גנב הנאשם קטנוע שהיה בחזקתו של קטין. לצורך כך הזדהה הנאשם כאחר ואף הציג לקטין תעודת זהות עם זהותו הבדויה, וכערבון מסר לקטין המחאה בסך
13,000 ₪, שאף היא הייתה מזויפת. הנאשם ביצע "נסיעת מבחן" עם הקטנוע, אך בפועל לא השיבו וגנב אותו. בגין מעשים אלו הורשע הנאשם בעבירות של התחזות לאחר במטרה להונות, לפי סעיף 441 רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977; שימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל דבר, לפי סעיף 420 לחוק; גניבת רכב לפי סעיף 413ב לחוק; נהיגה ללא רישיון, מעולם לא הוציא, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, ונהיגה ללא ביטוח, לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי.

                     ב.         האישום השני - מאישום זה עולה כי במהלך אמצע חודש אוקטובר 2021 התפרץ הנאשם למשרד עורכי דין בירושלים תוך ששבר את מנגנון הדלת הראשית למקום, פתח את הדלת ונכנס אליו. הוא גנב מן המשרד שני טלפונים ניידים. בכך הורשע בעבירות של היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק; פריצה לבניין שאינו דירה וגניבה, לפי סעיף 407(ב) לחוק, וגניבה, לפי סעיף 384 לחוק.

                      ג.         האישום השלישי - מאישום זה עולה כי כשבוע לפני אירוע האישום השני, התפרץ הנאשם לאותו משרד עורכי דין בכך שמשך את הדלת בחוזקה תוך שעיקם את מסילת הבריח התחתון והדלת. הנאשם נכנס למשרד וגנב ממנו ארבעה מחשבים ניידים, אחד מהם מחשב גיבוי לפעילות המשרד. כמו כן גנב צ'קים, חותמת, תעודת זהות של לקוחה שנפטרה, כרטיס אשראי, החסן נייד, טלפון נייד ומזומן בסך 500 ₪. בגין כך הודה בהיזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק; פריצה לבניין שאינו דירה וגניבה, לפי סעיף 407(ב) לחוק, ובגניבה, לפי סעיף 384 לחוק.

                     ד.         האישום הרביעי - בחודש ספטמבר 2021 לערך, התפרץ הנאשם למשרדים שהחזיק האדם לו התחזה באישום הראשון, וגנב מהמקום פנקס שיקים, כרטיסי תדלוק, סיגריות, בקבוק שתיה ותעודת זהות של האדם אליו התחזה. באישום זה הורשע הנאשם בעבירות של התפרצות לבניין שאינו דירה וגניבה, לפי סעיף 407(ב) לחוק ובגניבה, לפי סעיף 384 לחוק.

                     ה.        האישום החמישי - מאישום זה עולה, כי במהלך חודש מאי 2021, התפרץ הנאשם למוסד ללימודים גבוהים בירושלים וגנב מהמזנון מצרכים ו-200 ₪ מן הקופה וכן גנב ציוד שהיה שייך לתלמידים לרבות בושם, מחשב נייד, מכנסיים ובקבוק יין. בגין כך הורשע הנאשם בעבירות של התפרצות לבניין שאינו דירה וגניבה, לפי סעיף 407(ב) לחוק ובגניבה, לפי סעיף 384 לחוק.

                      ו.          האישום השישי - בתחילת חודש אוקטובר 2021 התפרץ הנאשם למשרד תוך גרימת נזק לדלת. הוא גנב מזומן בסך 1,500 ₪. הורשע הנאשם בעבירות של היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק, התפרצות לבניין שאינו דירה וגניבה, לפי סעיף 407(ב) לחוק ובגניבה, לפי סעיף 384 לחוק.

2.      ת"פ 47194-10-22 (התיק השני) - גם תיק זה עניינו עבירות רכוש שביצע הנאשם תוך הפרת תנאי שחרורו.

                    א.        החלק הכללי - מהחלק הכללי עולה ביום 19.12.2021 שוחרר הנאשם בתנאים לרבות מעצר בית מלא בתל-אביב.

                     ב.         האישום הראשון - מאישום זה עולה כי באוקטובר 2022 נכנס הנאשם לתלמוד תורה בירושלים תוך גרימת נזק לדלת וניפוץ חלון פנימי. לאחר מכן הסתובב במקום ונכנס לחדרים שונים. בגין כך הורשע הנאשם בעבירות של הסגת גבול פלילית, לפי סעיף 447(א) לחוק, היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק והפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק.

                      ג.         האישום השני - כשבוע לאחר אירועי האישום הראשון, נכנס הנאשם לבית ספר בירושלים באמצעות פתיחת הדלת הראשית. בהמשך נטל לום ופטיש שהיו במקום ושבר באמצעותם ארוניות שהיו ב-30 הכיתות אליהן נכנס. בהמשך ניפץ שני חלונות זכוכית של חדרי משרדים וכן היכה בקירות המשרדים ובכך גרם לחורים בקיר. בגין כך הורשע הנאשם בעבירות של הסגת גבול פלילית, לפי סעיף 447(א) לחוק, היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק והפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק.

מהלך הדיון

3.      במסגרת התיק הראשון, הוגש נגד הנאשם כתב אישום עם בקשה למעצרו עד לתום ההליכים. הנאשם היה עצור מחודש אוקטובר 2021 ועד לשחרורו ביום 19.12.2021 למעצר בית בעמותת "אכפת" בתל-אביב. אלא שהנאשם הפר את תנאי מעצר הבית וביצע את המעשים שתוארו בכתב האישום בתיק השני. הוא נעצר ביום 20.10.2022 והוגש נגדו למחרת כתב אישום עם בקשה למעצרו עד לתום ההליכים, כשביום 7.11.2022 הוחלט על מעצרו עד לתום ההליכים. מאז הוא נתון במעצר.

תסקירי שירות המבחן

4.      בתחילה, לאחר שהנאשם שוחרר במסגרת התיק הראשון, היה ניסיון לבחון את אפשרות התאמתו לבית משפט קהילתי, אך הדבר לא עלה יפה. מהתסקיר לעונש עולה כי הנאשם כבן 22, רווק וללא תמיכה ועוגן משפחתיים. הוריו התגרשו כשהיה צעיר, ולדבריו מערכת היחסים עמם לאורך השנים הייתה קונפליקטואלית ומורכבת עד מאוד, וכיום הוא נמצא בקשר רופף עם בני משפחתו. היום סיפר כי חודש הקשר בעודו בכלא. הוא אובחן כסובל מהפרעות קשב וריכוז, סיים 10 שנות לימוד ויצא לעבוד בעבודות שונות, בהן לא שמר על יציבות. בתקופת ביצוע העבירות בתיק הראשון היה דר רחוב, והוא תלה את ביצוע העבירות במצב אליו נקלע וכן בעובדה כי עשה שימוש לרעה בסמים. לדבריו, במהלך תקופת שהותו בהוסטל עמותת "אכפת" נחשף לשימוש בסמים קשים יותר, אך מאז מעצרו בתיק השני, אינו צורך סמים. הנאשם קיבל אחריות חלקית בלבד למעשיו ותלה את ביצועם בגורמים חיצוניים. שירות המבחן עמד על נסיבותיו של הנאשם בכלא והיפנה את תשומת לב בית המשפט ושב"ס לצורך לקבוע תנאי כליאה הולמים. שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית או עונשית בעניינו של הנאשם.

ראיות וטיעונים לעונש

5.      לנאשם רישום פלילי הכולל הרשעה עדכנית בעבירה של הפרת הוראה חוקית בגינה הוטל עליו מאסר של 65 ימים, וכן מאסר מותנה בגין הפרת הוראה חוקית של חודש למשך שנתיים - ת"פ 60925-03-22 מיום 30.5.2022 (המאסר המותנה; תיק התנאי). מדובר במאסר מותנה חב-הפעלה. המאשימה עתרה למתחמי ענישה גבוהים ועתרה להטלת מאסר ממושך. הסניגור עמד על נסיבותיו של הנאשם וביקש שלא למצות עמו את הדין.

קביעת מתחם הענישה

6.      מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, נסיבות ביצוע העבירה ומידת אשמו של הנאשם, ומדיניות הענישה.

7.      אשר לערך המוגן, העבירות אותן עבר הנאשם פוגעות בערך המוגן של שלום הציבור וביטחונו, וההגנה על קניינו. הנאשם פגע באופן חוזר ונשנה במידה לא מבוטלת בערכים מוגנים אלה. בתיק השני, פגע הנאשם בנוסף בערך שלטון החוק ובצורך למלא אחר הוראות בית המשפט.

8.      אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: בתיק הראשון, האישום הראשון מגלם תכנון ותחכום וניצול לרעה של הפרש גילים ותמימות של הנער ממנו גנב הנאשם את האופנוע. הנאשם התחזה לאחר, שאת זהותו "שאל" לאחר שהתפרץ למשרדו. בעבירות ההתפרצות והגניבה גרם הנאשם נזקים משמעותיים לרכוש. במכלול מקרי ההתפרצות בשני התיקים מדובר בהתפרצויות במדרג חומרה גבוה, נוכח מהות המקומות - משרד עורכי דין ומוסדות חינוך. בנוסף, הפגיעה הפיזית ברכוש, במיוחד בעת ההתפרצות לבית הספר (האישום השני בתיק השני) מוסיפה נופך של חומרה לאירועים. הנאשם אחראי בלעדית למעשיו, וגם אם היה חסר דיור, מעשיו אינם קשורים לכך ולא ניתן להצדיקם במצוקותיו.

9.      אשר למדיניות הענישה הנוהגת, עבירות התפרצות זוכות לרוב למענה של מאסר בפועל ממושך. הענישה מחמירה פחות ביחס לעבירה של גניבת כלי רכב דו-גלגלי.

                    א.        רע"פ 6263/15 כורם נ' מ"י (מיום 20.9.2015) - הנאשם חיכה ברכב לחבר שהתפרץ למשרד וגנב ממנו. אושר מתחם שבין 4 ל-10 חודשי מאסר ועונש של 10 חודשי מאסר.

                     ב.         רע"פ 4830/20 סויסה נ' מ"י (מיום 28.7.2020) - במקרה זה דובר בריבוי התפרצויות למשרדים וגרימת נזק. אושר מתחם שבין 8 ל-32 חודשים ועונש של 48 חודשי מאסר בשל ריבוי מקרים, לרבות התפרצות לבית מגורים.

                      ג.         עפ"ג (חיפה) 4198-01-18 מ"י נ' סבית ואח' (מיום 1.2.2018) - הנאשם שם הורשע בשלושה אירועי התפרצות מתוחכמים לבתי עסק. אושר מתחם שבין 12 ל-26 חודשים והוחמר העונש מעבודות שירות לשנת מאסר בפועל.

                     ד.         רע"פ 9043/14 בר ששת נ' מ"י (מיום 18.1.2015) - הנאשם הורשע בין היתר בהסגת גבול למחסן וגניבת כלי עבודה, וכן שימוש בקטנוע ללא רשות ונהיגה ללא רישיון. הוא נדון ל-6 חודשי עבודות שירות.

                     ה.        רע"פ 4075/21 הרמן נ' מ"י (מיום 9.6.2021) - הנאשם הואשם בגניבת קטנוע. אושר מתחם שבין 5 ל-18 חודשי מאסר ועונש של 7 חודשי מאסר בעבודות שירות.

10.  מתחם הענישה - לפיכך, מתחם הענישה ייקבע כך:

                    א.        בתיק הראשון - האישום הראשון - 4 - 12 חודשי מאסר; לגבי יתר האישומים - קובע מתחם אחד לחמשת אישומי ההתפרצות נוכח קיומו של קשר הדוק ביניהם מבחינת שיטת פעולה והתרחשותם על ציר הזמן - 10 - 30 חודשי מאסר.

                     ב.         בתיק השני - נוכח עתירת המאשימה, קובע מתחם המתחיל בחודשי מאסר ספורים ועד 9 חודשי מאסר בגין כל אישום.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

11.  ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: מחד ולקולא, הנאשם הודה בשני כתבי אישום ללא תיקונים וללא הסדר עונשי. כמו כן, נסיבותיו האישיות אינן מן הקלות, ונדמה כי מעשיו הם תוצאה ישירה של ההזנחה שחווה בשנות ילדותו ונערותו והן הניתוק ממשפחתו והיעדר מקור תמיכה כלשהו בחייו. לחומרה, העובדה שביצע את המעשים בתיק השני תוך הפרה של תנאי השחרור, מבלי שעבר תהליך טיפולי כלשהו, שיהיה בו לשרש את הסיבות לביצוע העבירות.

המיקום במתחם

12.  יש למקם את הנאשם עד לאמצע המתחמים שקבעתי.

גזירת הדין

13.  לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.     18 חודשי מאסר בפועל בניכוי מלא של ימי מעצרו בתיקים שבכותרת או בתיקים קשורים ע"פ חישוב שב"ס שיכריע;

ב.      מפעיל בחופף את חודש המאסר המותנה שהוטל בתיק התנאי כמפורט לעיל. בסה"כ ירצה הנאשם 14 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי המעצר בתיקים שבכותרת ע"פ חישוב שב"ס שיכריע;

ג.       8 חודשי מאסר על-תנאי, שלא יעבור הנאשם בתוך 3 שנים משחרורו כל עבירת רכוש מסוג פשע;

ד.      4 חודשי מאסר על-תנאי, שלא יעבור הנאשם בתוך 3 שנים משחרורו כל עבירת רכוש מסוג עוון, וכן כל עבירה שיש בה מרמה או זיוף, וכן עבירה של הפרת הוראה חוקית, וכן עבירה של נהיגה ללא רישיון או ללא ביטוח;

ה.      12 חודשי פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה שיימנו החל מיום שחרורו ממאסר, ללא צורך בהפקדה;

ו.       6 חודשי פסילה מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה, וזאת על-תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, שלא יבצע עבירות רכוש או מרמה;

ז.       התחייבות בסך 6,000 ₪ שלא לעבור כל עבירת רכוש או מרמה או הפרת הוראה חוקית במשך שנתיים משחרורו של הנאשם. הובהר לנאשם שמשמעות ההתחייבות היא, כי אם יעבור את העבירה בתוך התקופה שצוינה, בית המשפט שיגזור את הדין יהא חייב לחלט את ההתחייבות כקנס.

אין סיבה למנוע מהנאשם ללמוד נהיגה לאחר שחרורו.

לא מצאתי, נוכח מצבו של הנאשם, להטיל עליו רכיבים כספיים, שהסיכוי לגבייתם נמוך עד אפסי.

יש לשלוח לשירות המבחן.

שב"ס ידאג לתנאי כליאה הולמים.

זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"א שבט תשפ"ג, 12 פברואר 2023, במעמד הצדדים.