1

רקע

הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בשנית, בייצור סם מסוכן, בניגוד לסעיף 6 בפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג- 1973 (להלן: "הפקודה"), החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, בניגוד לסעיף 7(א) יחד עם סעיף 7(ג) רישא בפקודה, החזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, בצוותא, בניגוד לסעיף 10 רישא בפקודה, החזקת חצרים לשם הכנת סם, בניגוד לסעיף 9(א) יחד עם סעיף 9(ד) בפקודה, שימוש במסמך מזויף, בניגוד לסעיף 420 יחד עם סעיף 418 רישא בחוק העונשין, התשל"ז- 1977, ושיבוש הליכי משפט, בניגוד לסעיף 244 בחוק העונשין.

2

על פי עובדות כתב האישום המתוקן בשנית, בסוף חודש אוגוסט 2013 שכר הנאשם מחסן בכפר קאסם, לצורך הקמת מעבדה לייצור והפקת סם מסוג קנבוס. בעת חתימת חוזה השכירות הזדהה הנאשם בפני בעל המחסן באמצעות תעודת זהות מזויפת, וחתם על החוזה תוך שימוש בשם של אחר המצויין בתעודת הזהות המזויפת. הנאשם צייד את המחסן בציוד רב לצורך גידול הסם, לרבות טפטפות, מערכת מיזוג אויר, מפוח, משאבת מים, מדי לחות ועוד. בהמשך יצר הנאשם קשר עם נאשם 2, והשניים ביצעו עבודות שיפוץ במחסן במטרה להתאימו לגידול הסם. בתמורה העניק הנאשם לנאשם 2 רכב מסוג מאזדה. לאחר סיום השיפוץ הציע הנאשם לנאשם 2 לעבוד עבורו בגידול והכנת הסמים בתמורה לתשלום של 30,000₪, ונאשם 2 נענה להצעה. החל מ-1.1.14 פקד נאשם 2 בקביעות את מעבדת הסמים לצורך השקיה ודישון שתילי הקנבוס, בשליחותו של הנאשם, והנאשם דאג למימון הפעילות. ביום 21.5.14, החזיקו הנאשמים כ- 800 שתילי קנבוס במשקל של 25 ק"ג נטו. באותו היום, לאחר שנודע לנאשם כי המשטרה פשטה על המחסן, פעל כדי להעלים את רכבו מסוג אאודי A6, אולם הפעולה סוכלה על ידי המשטרה. לאחר עימות בין הנאשמים במשטרה, במסגרתו הטיח נאשם 2 את חלקו של הנאשם במעשים, אמר הנאשם לנאשם 2 "אתה עוד תשלם על זה ביוקר".

במסגרת הסדר הטעון הוסכם כי המאשימה תעתור לעונש מאסר בן 27 חודשים, מאסר על תנאי וקנס, וכן לחילוט, בעוד ההגנה תהא חופשית בטיעוניה. כן הוסכם כי הנאשם יופנה לתסקיר שירות המבחן. להשלמת התמונה יצויין כי בעניינו של נאשם 2, אשר טרם נגזר דינו, ואשר הורשע בסיוע להפקת הסם, סיוע להחזקתו וסיוע להחזקת הכלים, הוסכם כי המאשימה תעתור לעונש מאסר בן 12 חודשים.

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה טען כי במעשיו פגע הנאשם בערכים חברתיים מתחומים שונים, שכן מעבר לפגיעה בכל הנוגע להפצת הסם, פגע הנאשם בהתנהלות התקינה של ההליך המשפטי, ואף בערכים המוגנים ברובד האזרחי משהשתמש במסמך מזויף לצורך שכירת המחסן. נטען כי פעילות הנאשם כללה תכנון מוקדם אשר בא לידי ביטוי בשיפוצים ובהשקעה כספית משמעותית, וכן בהפעלת נאשם 2 אשר סייע תמורת שכר לתפעול מעבדת הסמים. הכמות הנכבדה של הסמים והמעבדה המתקדמת של הנאשם מעידים כי אין מדובר בפעילות חובבנית ונקודתית אלא בפעילות מסודרת וממושכת, וכי המעשים בוצעו מתוך בצע כסף וניסיון להשגת רווחים. באשר לנזק הצפוי נטען כי בעבירות הסמים נגרמים נזקים חברתיים משמעותיים, הגם שלא מדובר בסמים מהסוג הקשה ביותר.

ב"כ המאשימה טען כי לחובת הנאשם הרשעה קודמת בתחום האלימות, וציין כי מתסקיר שירות המבחן עולה כי לחובתו הרשעה נוספת.

3

ב"כ המאשימה עמד על כך כי ההליך השיקומי אותו עובר הנאשם הובא בחשבון במסגרת העונש לו עותרת המאשימה, אשר אילולא שיקול זה הייתה עותרת לרף תחתון שהינו גבוה מהעונש לו עתרה, במיוחד נוכח קיומן של העבירות הנלוות, אשר יש בהן כדי להעלות את המתחם. על כן נטען כי אין להקל עם הנאשם הקלה נוספת בשל שיקול השיקום, מעבר לזו שכבר נעשתה ע"י המאשימה. לפיכך עתר ב"כ המאשימה להשית על הנאשם 27 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס משמעותי, בהתאם לאופי העבירות, לכמות הסמים שנתפסה, ולרווח הפוטנציאלי שצפוי היה להיות מופק כתוצאה מהמעשים.

באשר לחילוט שהתבקש, הסכימו הצדדים כי רכב האאודי יושב לבעלים הרשומים, ויתר הפריטים אשר בכללם גנרטור, טרקטורון, טלפונים ניידים וצ'קים, יחולטו בהסכמה. כן הוסכם כי במנותק מהקנס הכספי, יפקיד הנאשם לקופת המדינה 10,000 ₪.

ב"כ הנאשם עמד על כך שהמאשימה הציעה עוד בטרם החל הנאשם בהליך שיקומי, עונש בן 27 חודשי מאסר, ועל כן ביקש שלא לקבל את טענת המאשימה כי העונש לו היא עותרת נקבע לאחר ההליך השיקומי. עוד נטען, כי הצעת המאשימה להסדר נעשתה כאשר כמות הסמים עמדה, טרם תיקון כתב האישום, על 44 ק"ג.

נטען כי הנאשם היה מכור לסמים והשתמש בהם באופן יום יומי, שימוש אשר הביא לאורח חיים שלילי, אשר כלל בין היתר את ביצוע העבירות נשוא כתב האישום. הנאשם ביצע שינוי תפיסתי, החליט להיגמל מסמים, נרתם ביוזמתו להליך שיקום משמעותי אותו החל בעת שהיה נתון במעצר בית ואשר נמשך עד כה כשנה וחצי. ההליך כולל טיפול אינטנסיבי ומתן בדיקות שתן. בהתבסס על תסקיר שירות המבחן נטען כי מדובר באדם בעל יסודות טובים אשר הדרדר לשימוש בסמים ולביצוע עבירות. הנאשם מבטא נזקקות להמשך הטיפול והמעקב כדי להמשיך בשינוי אורחות חייו, ומבין את הסיכון בשימוש בסמים ובאלכוהול. ב"כ הנאשם הוסיף וטען כי מהתסקיר עולה כי במידה שהנאשם ירצה מאסר בפועל, יהיה בכך כדי להשיגו לאחור ולהכשיל את השינוי בו החל.

ב"כ הנאשם טען, בהתבסס על הפסיקה, כי רף הענישה בעבירות דומות הינו 8-12 חודשי מאסר בפועל, ועתר לסטות ממתחם הענישה הראוי בשל השיקול השיקומי, לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהסתפק במאסר לריצוי בעבודות שירות ובפיקוח שירות המבחן. באשר לקנס, נטען כי הנאשם ניזוק בכיסו במסגרת ההסכמה לרכיבי החילוט, ואולם ככל שייגזר קנס עתר לקזזו מההפקדה בת 16,000 ₪ המצויה בתיק, בנוסף לקיזוז סכום של 10,000 ₪ עליו הוסכם במסגרת החילוט, מתוך אותה הפקדה.

הנאשם בדברו לעונש הביע צער על ביצוע המעשים וטען כי העבירות בוצעו שעה שהיה שרוי בתקופה קשה עקב משבר כלכלי. הוא עמד על כך כי נרתם להליך שיקומי, והביע חשש כי יסוג לאחור אם ייגזר עליו מאסר של ממש. כן ציין כי הינו אב ל-3 ילדים ומצפה לילד נוסף, וביקש את רחמי בית המשפט.

דיון וגזירת הדין

4

ראשית יצויין כי אין בידי לקבל את טענות הצדדים, כי לאור הסדר הטיעון בית המשפט אינו נדרש לקבוע מתחם עונש הולם. בשורת פסקי דין נקבע כי קיומו של הסדר טיעון אינו פוטר את בית המשפט מלבחון את ההסדר בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין. לפיכך על בית המשפט לקבוע, במנותק מההסדר, את מתחם הענישה ואת העונש בגדרו של המתחם (ר' ע"פ 3856/13 שי גוני נ' מדינת ישראל וע"פ 512/13 פלוני נ' מדינת ישראל).

בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, על בית המשפט להתחשב בקביעת מתחם העונש ההולם בערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם, במידת הפגיעה בערכים, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

הערכים חברתיים אשר נפגעו בעקבות ביצוע העבירות על ידי הנאשם הם הגנה על שלום הציבור ובריאותו מפני נגע הסמים והשלכותיו ההרסניות על החברה. שרשרת הסם מתחילה בגידול, אשר בלעדיו אין קיום ליתר החוליות בשרשרת, ומכאן חומרתו היתרה. עבירות הסמים פוגעות ישירות בצרכני הסם ובאופן עקיף בציבור כולו, באשר ההתמכרות לסם אף עלולה לגרור ביצוע עבירות נוספות. לפיכך הדגיש בית המשפט העליון לא אחת את הצורך במאבק בעבירות הסמים (ר' ע"פ 3172/13 עלא סואעד נ' מדינת ישראל).

בענייננו אף השתמש הנאשם בתעודת זהות מזויפת ושיבש מהלכי משפט, פעולות אשר יש בהן כדי לפגוע באמון ובערכים של שמירת החוק והיכולת לאוכפו.

באשר לנסיבות ביצוע העבירות, מעשיו של הנאשם מאופיינים ברמת תכנון גבוהה; הנאשם שכר מחסן לצורך גידול הסמים, השקיע מאמצים ומשאבים כספיים בתכנון המעבדה והתאמתה, איבזר את המעבדה ורכש חומרים ומתקנים המיועדים לגידול והשבחה של הסם. כן השתמש בתעודת זהות מזויפת לצורך שכירת המחסן. ניכר כי הנאשם השקיע מחשבה בפרטים, כדי למנוע את תפיסתו, וגם לאחר הפשיטה המשטרתית ביקש להבריח את רכבו אל חברו, והטיל מורא על נאשם 2 אשר חשף את חלקו של הנאשם במעשה. הנאשם הוא הדומיננטי, והוא שהפעיל את נאשם 2 לפעול עבורו, תמורת תשלום.

בבחינת פוטנציאל הנזק כתוצאה מהמעשים הרי שהנזק הצפוי הינו רב. יוזכר כי במעבדה נמצאו כ-800 שתילים במשקל של 25 ק"ג נטו, בהם רצה הנאשם לסחור, לפי דבריו בפני שירות המבחן, לשם בצע כסף וצמצום חובותיו. הרווח הכלכלי הטמון בגידול הסם הינו רווח קל ומהיר, שעה שהסיכוי להיתפס אינו רב.

מדיניות הענישה הנוהגת מגלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשי מאסר של ממש, אף כאשר שירות המבחן בא בהמלצה טיפולית:

5

א.   בע"פ 2194/14, אליהו בן שמעון נ' מדינת ישראל, נידון נאשם אשר הודה בגידול קנבוס במשקל של 33.5 ק"ג, ובעבירות נלוות ל-20 חודשי מאסר בפועל.

ב.    בעפ"ג (מחוזי ת"א) 46738-09-14, מדינת ישראל נ' משה צקבאשווילי ואח', התקבל ערעור המדינה על קולת העונש של נאשמים, בעלי עבר פלילי קל, אשר הורשעו בגידול קנבוס במשקל 17.86 ק"ג ובעבירות נלוות, ונידונו ל-24 חודשי מאסר. כן הופעל מאסר מותנה.

ג.      בעפ"ג (מחוזי ת"א) 49714-12-13, רמי קדשני נ' מדינת ישראל, נדחה ערעור של נאשם נעדר עבר פלילי רלוונטי, אשר הורשע בהתאם להודאתו בגידול קנבוס במשקל העולה על 20 ק"ג. הנאשם נידון ל-10 חודשי מאסר בפועל, חרף תסקיר חיובי בשל טיפול אותו עבר.

ד.    בע"פ (מחוזי חיפה) 20712-03-13, לירן בן רחמים נ' מדינת ישראל, נדחה ערעור וערעור שכנגד, בעניינו של נאשם צעיר נעדר עבר פלילי, אשר הורשע בהתאם להודאתו בגידול קנבוס במשקל של 20.581 ק"ג, ובעבירות נלוות, ונידון ל-11 חודשי מאסר בפועל.

באשר לעבירות השימוש במסמך מזויף ושיבוש מהלכי משפט, הרי שמדיניות הענישה במקרים בהם קיבלו הנאשמים אחריות למעשיהם הינה ככלל בין מאסרים מותנים למאסרים קצרים אותם ניתן לרצות בעבודות שירות.

נוכח האמור לעיל באשר לנסיבות המעשים, הערכים שנפגעו, ומדיניות הפסיקה, ולאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם את המקרה שבפניי הינו 10-30 חודשי מאסר בפועל.

שיקולים בתוך המתחם, וסוגיית הסטייה מן המתחם

תסקיר שירות המבחן מלמד כי הנאשם היה בעברו שחקן מקצועי בכדורסל ואף שיחק בנבחרת הקאדטים של ישראל. הנאשם נחשף לשימוש בסמים מסוג חשיש וקוקאין על רקע חברתי, וחזר אל השימוש בסם על רקע משבר כלכלי משפחתי אותו חווה. בשל מצבו הכלכלי ובניסיון להרוויח כסף לצורך החזר חובותיו, ביצע את העבירות נשוא כתב האישום. שירות המבחן עמד על כך שהנאשם פנה ביוזמתו ליחידה לטיפול בהתמכרויות לאחר ששוחרר מן המעצר, הוא מקפיד להגיע לפגישות, מחויב להליך הטיפולי ולשמירה על הניקיון מסמים, ומבטא צורך עז בהמשך טיפול.

6

שירות המבחן התרשם כי הנאשם נוטל אחריות ומביע חרטה על ביצוע העבירות, וכי ההליכים המשפטיים מהווים גורם הרתעה משמעותי עבורו. עוד התרשם, כי לאורך השנים הנאשם נגרר אחר גורמים חברתיים שליליים אשר באמצעותם נחשף לסמים, ובעקבות התמכרותו התקשה לתפקד באופן נורמטיבי והחל במעורבות בפלילים. הוא ביצע את העבירות בתקופת משבר קשה בחייו, בה חווה רגרסיה לדפוסי התנהגות מכשילים. עם זאת, הרושם הינו כי קיימים בנאשם יסודות בריאים לתפקוד ולהתמודדות אשר ניכרים בהצלחתו לשמור על ניקיונו מסמים משך תקופה ארוכה, והתמדתו במסגרת תעסוקתית. הנאשם מגלה מוטיבציה לשינוי התנהגות מכשילה בחייו. לפיכך המליץ שירות המבחן על הטלת צו מבחן, לצד מאסר בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה וקנס.

ב"כ הנאשם עתר כאמור להטיל על הנאשם מאסר לריצוי בעבודות שירות, עונש אשר נוכח קביעת המתחם כמפורט לעיל מהווה סטייה מן המתחם. לשם כך יש לבחון אם מתקיימים במקרה זה החריגים המצדיקים סטייה מהמתחם. סעיף 40ד(א) לחוק העונשין מאפשר לבית המשפט לחרוג ממתחם העונש ההולם כאשר נמצא כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם. סטייה ממתחם העונש מתאפשרת מקום בו קיים פוטנציאל שיקומי גבוה, וכאשר קיים חשש כי עונש מאחורי סורג ובריח יפגע פגיעה ממשית בהליך השיקומי (ר' ע"פ 7555/14 פלוני נ' מדינת ישראל ורע"פ 262/14 מוחמד נאשף נ' מדינת ישראל. כן ר' עפ"ג (מחוזי מרכז) 53504-01-11 בענין אדם אלון, בו ביטל בית המשפט את הרשעתו של מי שהחזיק בקנבוס במשקל מעל 8 ק"ג נטו, בשל נסיבות חריגות).

פסיקת בית המשפט העליון עמדה על חשיבות שיקום הנאשם והצורך להתחשב בכך. זאת, הן מתוך הכרה בנדירות ההישג השיקומי והציפייה כי שיקום זה יגרום לכך שהנאשם לא יחזור לפשע, הן נוכח תקוות הנאשם כי שיקומו יפנה אותו לדרך חיים בונה, והן כמסר כי יש טעם ותוחלת בהשקעת משאבים חומריים ואנושיים בשיקום עבריינים, ודאי במקרים בהם הניבו פעולות אלה פרי(ר' ע"פ 8092/04 ישראל חביב נ' מדינת ישראל. באותו מקרה נידון נאשם אשר ביצע עסקאות סחר בקנבוס במשקל של כ-7 ק"ג והחזיק כ-20 ק"ג נוספים, לצו מבחן, חלף מאסר בפועל אשר הוטל עליו ע"י בית המשפט המחוזי).

בענייננו, כאמור, מחד יש מקום ככלל להשתת עונש מרתיע, מאחורי סורג ובריח; מאידך, התרשמתי כי הנאשם עבר הליך שיקום משמעותי וממושך, וכי קיים חשש כי השמתו כיום מאחורי סורג ובריח תפגע בצורה ניכרת בתהליך השיקום אותו עבר. לפיכך, נמנה המקרה על אותם חריגים בהם יש מקום לסטות ממתחם העונש ההולם בשל השיקול השיקומי.

7

כאמור, הנאשם נטל אחריות על מעשיו והיכה על חטא. הוא נשוי ואב לילדים, העובד כעת לפרנסתו. הנאשם ביצע שינויים באורחות חייו, פנה ביוזמתו לשיקום, התמיד בהגעה למפגשים, ועבר כברת דרך בסופה נמצא כיום נקי מסמים. הנאשם ביטא חרטה וצער בשל ביצוע המעשים, והביע מוטיבציה ונזקקות להמשך ההליך הטיפולי. תסקיר שירות המבחן מלמד כי במסגרת טיפולית יש כדי להפחית באופן ממשי את הסיכון להישנות ביצוע עבירות דומות בעתיד ולשמר את ניקיון הנאשם מהסמים. מושכלות יסוד הן כי שיקום העבריין איננו אינטרס של הנאשם בלבד, כי אם של החברה כולה, ואני מוצאת כי יש מקום לעודד את הנאשם בדרכו החדשה, חלף הטלת מאסר בפועל אשר עלול להשיגו לאחור.

סיכומו של דבר

שקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, ובהם חומרת המעשים בהם הורשע הנאשם, לרבות התכנון הרב ומשך ביצועם, אל מול קבלת האחריות על ידי הנאשם, העדר עבר פלילי רלוונטי, והצלחת ההליך השיקומי, אשר אינו קל. כן התחשבתי בעובדה כי הנאשם שהה במעצר לתקופה של מעט פחות מחודשיים ימים, אשר היו מנוכים מעונש המאסר, לו היה מוטל עליו. לאחר מבחינת מכלול השיקולים כאמור, נמצא כי יש מקום לסטות ממתחם הענישה ההולם, ולהטיל על הנאשם מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות, מאסר מותנה משמעותי שיהיה בו כדי להרתיע, וקנס משמעותי.

בכל הנוגע להטלת הקנס, הרי שהלכה היא כי חילוט אינו עונש אלא הוצאת בלעו של הגזלן מפיו (ר' ע"פ 7475/95 מדינת ישראל נ' צ'רלי בן שטרית ואח'). כאמור, במסגרת ההסדר הסכימו הצדדים על חילוט משמעותי, אשר כולל טרקטורון, גנרטור, 2 צ'קים, ו-10,000 ₪. לצד האמור, איני מוצאת מקום להיעתר לבקשת ההגנה שלא להטיל קנס על הנאשם, הן כאיזון לעונש המאסר אשר הוטל תוך חריגה מהמתחם, והן נוכח העובדה כי העבירות בוצעו למטרת בצע כסף.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        6 חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה.

ב.         12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, ובלבד שלא יעבור עבירה מסוג פשע לפי פקודת הסמים.

ג.         6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, ובלבד שלא יעבור עבירה מסוג עוון לפי פקודת הסמים.

ד.         קנס בסך 20,000 ש"ח או 200 ימי מאסר תמורתו. 6000 ₪ מתוך סכום הקנס ישולמו מתוך הפקדון בה"ת 10304-08-14. היתרה, בסך 14,000 ש"ח, תשולם ב-14 תשלומים שווים ורצופים החל ב-1.3.16 ובכל אחד לחודש שלאחריו. לא יעמוד הנאשם באחד התשלומים, יעמוד הקנס כולו לפירעון מיידי.

ה.        הנאשם יועמד בפיקוח שירות המבחן למשך 18 חודשים מהיום, והוא מוזהר כי ככל שיפר את תנאי הפיקוח ניתן יהא לשוב ולגזור את דינו.

הנאשם יתייצב לריצוי עונשו במפקדת מחוז צפון של יחידת עבודות השירות בטבריה, בתאריך 7.7.2016 בשעה 8:00.

8

לבקשת הממונה, מוזהר הנאשם כי במהלך ריצוי עבודות השירות יהיה נתון למעקב של בדיקות שתן, כי אין לשתות אלכוהול במהלך העבודה או להגיע בגילופין, מדובר בתנאי העסקה קפדניים, וכל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות ולריצוי המאסר בפועל.

בהסכמת הצדדים יחולטו: גנרטור, טרקטורון אשר הושב לנאשם יוחזר על ידו לידי המדינה לצורך חילוטו, טלפונים ניידים וצ'קים, הכל בהתאם לפרטים המצויינים בכתב האישום המתוקן בשנית. כן יקוזזו מהפיקדון 10,000 ₪.

לבקשת הצדדים, רכב האאודי שמספרו 1710113, יושב לבעליו, מר סבג ויקטור, ת.ז 026983081.

העתק הפרוטוקול יועבר לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור בתוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, ל' שבט תשע"ו, 9.2.16 במעמד הצדדים.