בהמשך להחלטה מיום 14.12.22 עמ' 132 לפרוטוקול הדיון.

בדיון שהתקיים ביום 14.12.22 ביקש ב"כ הנאשמים 1 ו-2, במסגרת חקירתו הנגדית של העד, להגיש את הודעת החוץ של העד כמוצג הגנה לתיק בית המשפט ללא כל הסתייגות מטעמו.

ב"כ נאשם 3, התנגדה להגשת המוצג ולחילופין ביקשה כי ההודעה תוגש ותוכל לשמש אך ורק לגבי נאשם 1. היא אף ביקשה לתמוך טענותיה בעניין זה באסמכתאות מהפסיקה.

ביום 18.12.22 צירפה ב"כ נאשם 3 הודעה מטעמה תוך שהפנתה וסקרה אסמכתאות לתמיכה בבקשתה.

המדינה מסרה תגובה להודעה זאת ביום 19.12.22.

לאחר שעיינתי באסמכתאות השונות, בהודעה ובתגובה לא מצאתי לקבל את בקשת ב"כ הנאשם 3.

מהאסמכתאות אליהן הפנתה ב"כ נאשם 3 אכן עולה, שבמקרים מסוימים, צד יכול להגיש מוצג מטעמו תוך שהוא מסייג הגשת הודעת החוץ של העד אך לצורך הוכחת סתירות בגרסת אותו עד.

יש לומר, כי גם הסתייגות זו אינה משמשת "חומה בצורה" מפני אפשרות צדדים אחרים בהליך, לרבות המאשימה, להכשיר הגשת אותה עדות כראיה לאמיתות תוכנה באופן מלא - ראה למשל האמור בהפניה אליה הפנתה ב"כ נאשם 3 בעניין ת.פ. 1508-07-08.

אך בכל מקרה, האסמכתאות שהוצגו אין עניינם דומה למקרה שבפנינו שבו ההסתייגות המבוקשת אינה של מגיש המוצג אלא של צד אחר.

לאור האמור, המוצג נ/14 מתקבל ללא ההסתייגות לה עתרה ב"כ נאשם 3.

העתק מההחלטה יועבר לעיון הצדדים.

ניתנה היום, י"ז טבת תשפ"ג, 10 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.