1

2

ב"כ המאשימה: עו"ד טל תבור

ב"כ הנאשם: עוה"ד אורית חיון

רקע

1.                 הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום בעבירות כדלקמן:

א.    הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: החוק").

ב.     התחזות לאדם אחר (2 עבירות), לפי סעיף 441 לחוק.

ג.       שימוש במסמך מזוייף בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 420 לחוק.

ד.     קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (2 עבירות), לפי סעיף 415 לחוק.

2.                 על-פי המתואר בעובדות כתב האישום, ביום 20.2.12 נגזר על הנאשם עונש מאסר בן 30 חודשים. ביום 2.8.12 עתר הנאשם לעכב את מועד תחילת ריצוי עונשו עקב פטירת אחיו. בית המשפט נעתר לבקשת הנאשם וקבע כי על הנאשם להתייצב לריצוי עונשו ביום 12.8.12. ב- 11.8.12 לפנות בוקר, התייצב הנאשם בשדה התעופה בן גוריון ורכש כרטיס טיסה לצרפת תוך שהוא מציג עצמו בפני נציג חברת התעופה בשם דוד לוגסי. בהמשך ניגש הנאשם אל דלפק שירות ביקורת הגבולות בשיטה הביומטרית ונרשם לשירות, תוך שהוא מציג בפני פקיד משטרת הגבולות מסמך מזוייף הנחזה להיות דרכון על שם דוד לוגסי הנושא את תמונת הנאשם, ותוך שהוא מציג את עצמו במרמה בפני פקיד השירות בתור דוד לוגסי. ביום 12.8.12 יצא הנאשם את הארץ במרמה בתור דוד לוגסי וטס לפאריס.

3

3.                 במועד מסירת מענה לכתב האישום הודה הנאשם במיוחס לו וטען כי יש לבטל את כתב האישום נגדו מטעמי הגנה מן הצדק. על פי הנטען נפלו פגמים בהליך שבו הועבר הנאשם לישראל על ידי שלטונות שוויץ אשר עצרו את הנאשם לבקשת מדינת ישראל. על פי הנטען נפלו פגמים בהליך הן מבחינת התנהלות הרשויות בשוויץ והן מבחינת התנהלות הרשויות בישראל ועל כן נפגעה זכותו של הנאשם להליך הוגן. ברם, בהחלטה קודמת מיום 24.12.15 נדחתה טענת הגנה מן הצדק ונקבע כי לא נפל כל פגם בהליך, בין אם בשוויץ ובין עם בישראל.

ראיות לעונש

4.                 נ/1 - פרוטוקול ועדת שחרורים בעניינו של הנאשם, ממנו עולה כי הנאשם נעדר עבירות משמעת בכלא, יוצא לחופשות באופן סדיר וכן מועסק במטבח הסגל של בית הסוהר והתנהגותו הינה ללא כל דופי. כמו כן השתתף במסגרת מאסרו בקבוצה טיפולית לעברייני מרמה ואולם נוכח השתתפות פסיבית לא ניתן היה להעריך האם הוא נתרם מהשתתפותו בקבוצה. בעקבות זאת ובשים לב לתיק הנוכחי דחתה הועדה את הבקשה לשחרורו מוקדם. ערעור על החלטת הועדה נדחה (עת"א (מח' מרכז-לוד) 32927-12-15 פריזי נ' ועדת השחרורים (9.2.16)).

5.                 נ/2 - ריכוז תיק הוצל"פ של הנאשם.

6.                 נ/3 - בקשה בהסכמה לדחיית מועד התייצבות הנאשם למאסר עקב פטירת אחיו ורצונו לשבת את מלוא ימי השבעה טרם כניסתו למאסר.

7.                 נ/4 - מכתב עדות אופי בעניינו של הנאשם אשר נמסר במסגרת ההליך הפלילי אשר התנהל נגדו.

8.                 נ/5 - מכתב הנאשם. במכתבו מתאר הנאשם את הרקע לביצוע המעשים ואת מצבו הבריאותי והמשפחתי.

9.                 נ/6 - כתבה מעיתון מקומון של העיר נהריה ובה מסופר על ייצוג מדינת ישראל בתחרות ספורט על ידי אחד מבניו של הנאשם.

10.             נ/7 - סיכום מידע רפואי מיום 18.4.12 באשר לתרופות אותן נוטל הנאשם.

טיעוני הצדדים

4

11.             לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד טל תבור, הנאשם הורשע בהליך קודם ועתר לעכב את העונש בעקבות נסיבות אישיות, התביעה הסכימה לבקשה ובית המשפט נעתר לבקשה. הנאשם ניצל את התקופה שניתנה לו ונמלט מהארץ באמצעות מסמך מזויף תוך שהוא מרמה את המערכת הביומטרית של מעבר הגבולות וקונה כרטיס באמצעות זהות של אדם אחר ובכך נמלט מהעונש שהוטל עליו. הערך החברתי שנפגע הינו פגיעה בסדרי השלטון, הפרת אמון בית המשפט, כאשר מדובר בפגיעה חמורה מפני שבתי המשפט נוטים לסמוך על בעלי דין הפונים בבקשות שנסמכות על נסיבות אישיות. בנוסף ישנה פגיעה בריבונות המדינה וביכולתה לבקר את הנכנסים בשעריה. הפגיעה בערכים הינה גבוהה וזאת נוכח היות המקרה דנן מקרה קיצון. המדובר בהפרת הוראה חוקית שהינה ביצוע גזר דין חמור. הבריחה אף היא אינה גניבת גבול אלא בריחה לחו"ל באמצעות דרכון מזויף תוך פגיעה במערכת הביומטרית. מתחם העונש הינו החל ממספר חודשים ועד ל- 24 חודשי מאסר. באשר לנסיבות העבירה הרי שמדובר במעשה שקדם לו תכנון, הנאשם ביקש לעכב את ביצוע גזר הדין והצליח לשים את ידו על דרכון מזויף באיכות שהצליחה לרמות את המערכת הביומטרית. הנאשם נמלט מעונש כבד, הפעיל את רשויות החוק מסביב לעולם וגרם להתנהלות של הליכים ארוכים ומורכבים. באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם, יש לזכור כי הנאשם העלה את נסיבותיו האישיות, כגון גיל ומצב כלכלי ובריאותי, כבר בהליך שבו נגזר עונשו ואף זכה להקלות מסוימות בגינן ולמרות כל אלו ביצע הנאשם את העבירות שבתיק זה ועל כן אין לתת להן משקל רב. יש לתת את הדעת לשיקול הרתעת היחיד והרבים. הנאשם הורשע בעבירות זיוף ומרמה חמורות ונידון לעונש מאסר כבד ולמאסר על תנאי. לא חלפה חצי שנה והנאשם שב ומבצע את אותן עבירות. אמנם התנאי בעניינו לא חל מבחינה פרוצדורלית ואולם מבחינה מהותית ניתן ללמוד ממעשיו על העדר המורא של הנאשם אשר שב ומבצע את אותן עבירות תוך זמן כה קצר. ראוי שתהיה בעניין זה אמירה ברורה לעבריינים שאינם מתייצבים לריצוי עונשם או שמשתמשים בדרכונים מזויפים כדי להערים על המערך הביומטרי. כמו כן, אין מקום לתת כל משקל לעניין התמשכות ההליכים בתיק. העבירה בוצעה בשנת 2012, רק בשנת 2013 הצליחו הרשויות להחזיר את הנאשם ארצה, נערך שימוע ובהמשך העלה הנאשם טענות רבות וטען כי לא הועברו לידו מסמכים אשר היו מלכתחילה בידיו. על כן חלוף הזמן מונח לפתחו של הנאשם בלבד. לפיכך עתר ב"כ הנאשם להשית על הנאשם מאסר בפועל למשך 15 חודשים לצד עונשים נלווים.

5

12.             לטענת ב"כ הנאשם, עוה"ד אורית חיון ודין כוכבי, הנאשם אכן ניהל פרשת הגנה ממושכת וטען כי נפגעו זכויותיו באופן הבאתו לארץ. לו היו נמסרים כל המסמכים להגנה מבעוד מועד היה נחסך זמן שיפוטי רב. הנאשם נידון לעונש של 30 חודשי מאסר. מדובר היה שם במעשים שבוצעו בין השנים 1998 ועד 2001 ואולם כתב האישום הוגש רק בסוף שנות ה- 2000. הנאשם לא היה הרוח החיה באותה פרשה והעונש שנגזר עליו לא היה חריג בחומרתו באופן שיכול להצדיק מעשה כה נואש כמו בריחה מהארץ. הפרשה נוהלה במשך זמן רב למרות שהוא רצה לסיים את עניינו ואולם משום שהיו מעורבים אחרים הדבר לא היה אפשרי. מה שהביא לביצוע העבירה בתיק זה היו נסיבות אחרות, אביו נפטר בצרפת, אחיו אף הוא נפטר ממחלה קשה והנאשם היה במצב נפשי קשה מאוד. בנוסף הנאשם העיד כעד תביעה כנגד ארגון פשע. הנאשם התייסר מאוד בהחלטה לברוח. אין ספק כי טעה ואולם הוא משלם על כך כבר מחיר כבד. במהלך כל המשפט היה הנאשם בכלא. הנאשם נעדר עבר פלילי נוסף למעט עבירה אחת אשר כבר התיישנה. לו היה נשאר לרצות את עונשו, היה יוצא לחופשות וודאי שהיה זוכה לקיצור עונשו בשליש. כעת בעקבות התיק הנוכחי הנאשם אינו יוצא לחופשות ואף לא זכה לקיצור מאסרו. לא ניתן לומר על הנאשם שהוא עבריין סדרתי, הוא ביצע עבירות מרמה לפני עשרים שנה ובהמשך ברח מהארץ ולא מדובר באדם ששב ומבצע את אותן עבירות. היה מדובר בטעות בשיקול דעת נוכח האבל והפחד בהם היה שרוי. מפרוטוקול דיון ועדת השחרורים (נ/1) ניתן ללמוד על התנהגותו החיובית. הנאשם כבן 63, עלה ארצה וניהל רוב חייו אורח חיים נורמטיבי. הנאשם נשוי ויש לו שני בנים, הבכור עו"ד והשני מייצג את ישראל בכבוד בתחרויות ספורט. שניהם שירתו בצבא. הנאשם היה מעורב בפעילות התנדבותיות בקהילה ופעל למען בטחון המדינה. הרקע להסתבכותו בתיק הקודם היה קריסה של העסק שהיה בבעלותו. הנאשם סובל מבעיות לב, סכרת קשה ונוטל תרופות. לפיכך עתרו ב"כ הנאשם להשית על הנאשם עונש מאסר על תנאי ולחלופין מאסר בפועל שלא יעלה על חודשים ספורים ושיהיה בחופף למאסר אותו הוא מרצה כעת.

דיון - קביעת מתחם העונש ההולם

13.             כתב האישום מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

14.             במקרה דנן, הערכים החברתיים אשר נפגעו הינם כיבוד צווים שיפוטיים, סמכות המדינה להחליט מי יצא ויבוא בשעריה והגנה על תקינותם של מסמכים רשמיים של מדינת ישראל.

15.             בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערכים המוגנים הינה משמעותית. הנאשם ניצל את האמון שניתן לו על ידי בית המשפט ואת פרק הזמן שניתן לו לצורך סיום האבל על אחיו בטרם יחל לרצות את מאסרו, בכדי לשים את ידו על דרכון מזויף, היינו מסמך רשמי של מדינת ישראל, במטרה להימלט מעונש מאסר של 30 חודשים אשר נגזר עליו. לצורך כך התחזה הנאשם להיות אחר והציג דרכון של אותו אחר, ובו תמונתו שלו ובאופן זה רכש כרטיס טיסה וכן נרשם בדלפק הביומטרי ויצא את הארץ.

16.             בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:

6

א.          ברע"פ 2164/07 לוי נ' מדינת ישראל (11.3.07), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בעבירות זיוף דרכון, שימוש במסמך מזויף והתחזות לאחר. הנאשם בעל עבר פלילי, בין היתר בעבירות דומות ולחובתו עמד מאסר על תנאי בן 16 חודשים. נסיבות חייו קשות וחלף זמן רב ממועד ביצוע העבירות. הוטלו על הנאשם 6 חודשי מאסר והופעל המאסר על תנאי בחופף.

ב.           בת"פ (עכו) 40616-07-12 מדינת ישראל נ' חורי (30.12.12) הורשע נאשם בעבירות התחזות, זיוף, קבלת דבר במרמה והפרת הוראה חוקית. לפי האישום הראשון הנאשם ואחר נחזו להיות מי שהיה מיופה כוח של אמו של הנאשם למכירת קרקעות וחתמו על מסמכי מכר מקרקעין. לפי האישום השני פנה הנאשם ללשכת האוכלוסין, תוך שתלוי כנגדו צו עיכוב יציאה מהארץ, וביקש להוציא דרכון חדש לאחר שהצהיר כי דרכונו אבד. הנאשם יצא מן הארץ בעזרת דרכונו החדש למשך כשלוש שנים. הנאשם בעל עבר פלילי. לעניין האישום השני, בית המשפט קבע מתחם ענישה שבין 6 חודשים לשנת מאסר בפועל לעבירת קבלת דבר ברמה ובין 4 ל-10 חודשי מאסר לעבירת הפרת הוראה חוקית. הנאשם נידון ל-26 חודשי מאסר בפועל (30 חודשים כולל הפעלת תנאי) ועונשים נוספים.

ג.             בת"פ (נצ') 5849-11-12 מדינת ישראל נ' נוהי (11.11.13) הורשע נאשם בעבירות התחזות לאחר, ניסיון קבלת דבר במרמה, זיוף, שימוש במסמך מזויף, הפרעה לשוטר והפרת הוראה חוקית. הנאשם לא התייצב לריצוי מאסרו וזייף דרכון על מנת להסתייע בו בהמשך ההתחמקות ממאסר. שעה שנמצא במקום מסתור, הציג את הדרכון המזויף לשוטרים שבקשו ממנו להזדהות ולבסוף ניסה להימלט. מתחם הענישה שקבע בית המשפט הוא בין 3 חודשים ועד שנתיים מאסר בפועל. נידון ל-12 חודשי מאסר בפועל.

ד.           בת"פ (פ"ת) 3940-04-14 מדינת ישראל נ' תשובה (17.11.14), הורשע נאשם בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובהפרת הוראה חוקית. הנאשם ביקש דחיה במועד דיון אשר היה קבוע בעניינו במהלך משפטו, פנה למשרד הפנים וביקש להנפיק לו דרכון חדש ויצא את הארץ על אף צווי עיכוב יציאה מהארץ אשר היו קיימים נגדו. הנאשם חזר לארץ מיוזמתו וללא הליכי הסגרה. נידון ל- 6 חודשי עבודות שירות ועונשים נלווים.

7

ה.          בת"פ (ראשל"צ) 3865-09 מדינת ישראל נ' גואטה (4.11.11) הורשע הנאשם בעבירת הפרת הוראה חוקית והודאה כוזבת לשם קבלת דרכון. הנאשם הנפיק במשרד הפנים תעודת זהות הנושאת שמו של אחר, בהמשך הנפיק דרכון בעזרת אותה תעודת זהות. בהמשך לכך יצא הנאשם מהארץ באמצעות הדרכון המזויף. הנאשם יליד 1966 ונעדר עבר פלילי. נידון ל-4 חודשי עבודות שירות ועונשים נוספים.

ו.             בת"פ (רמ') 3732-05-12 מדינת ישראל נ' בוחניק (27.3.14), הורשע נאשם בשימוש במסמך מזויף, ניסיון לקבל דבר במרמה והפרת הוראה חוקית. הנאשם קיבל אישור ביומטרי מזויף, באמצעותו ניסה לצאת את הארץ למרות שהיה מנוע מיציאה על פי החלטת רשם. הנאשם בעל עבר פלילי. נידון ל- 3 חודשי עבודות שירות.

ז.            בת"פ (רמ') 59194-01-14 מדינת ישראל נ' אטקין (5.2.15), הורשע נאשם בזיוף מסמך ושימוש בו ובהפרת הוראה חוקית. נגד הנאשם הוצא צו עיכוב יציאה מהארץ. הנאשם זייף אישורי יציאה וכניסה הנחזים להיות אישורי מעבר ביומטריים ויצא בעזרתם את הארץ. הנאשם נעדר עבר פלילי. נידון לחודשיים עבודות שירות ועונשים נלווים.

17.             במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים:

א.          התכנון שקדם לביצוע העבירה; הנאשם הגיע לשדה התעופה יום לפני המועד שבו היה עליו להתייצב לריצוי מאסרו כשבידו דרכון מזויף באיכות שהיה בה כדי לשטות בפקידי מעבר הגבול. אין כל ספק כי למעשיו של הנאשם קדם תכנון מוקדם ותחכום.

ב.           הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה; לו היה הנאשם מצליח להימלט ולא היה נתפס על ידי שלטונות שוויץ, היה מצליח הנאשם לחמוק מביצוע עונש מאסר של 30 חודשים אשר הושת עליו.

ג.             הנזק שנגרם מביצוע העבירה; בעקבות הימלטותו של הנאשם נאלצה מדינת ישראל להפעיל ערוצי תקשורת והליכים משפטיים שונים במטרה לאתר את הנאשם ולהביא להעברתו לארץ כדי שירצה את עונשו.

ד.           הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה; הנאשם ביצע את המעשים במטרה להימלט מריצוי עונש המאסר שהוטל עליו.לגרסת הנאשם הרקע למעשים היה מצבו הנפשי עקב מות אחיו ומצב בריאותו של אביו וכן חששו פן יבולע לו בכלא בעקבות עדות שמסר נגד גורמים המעורבים בעולם הפשיעה המאורגנת.

18.             בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל מ- 6 ועד ל- 18 חודשי מאסר בפועל.

8

19.             במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא.

גזירת העונש המתאים לנאשם

20.             בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:

א.          הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו; הנאשם כבן 66, נשוי ואב לשני ילדים. סובל מבעיות בריאות שונות ומטופל תרופתית. הנאשם מרצה כעת מאסר של 30 חודשים אשר נגזרו עליו בתיק בו הורשע בבית משפט המחוזי בתל אביב. אין ספק כי הטלת עונש מאסר משמעותי נוסף על הנאשם תפגע בו ובמשפחתו.

ב.           הנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירה ומהרשעתו; לאחר בריחתו של הנאשם לחו"ל הוא נתפס על ידי שלטונות שוויץ והועבר לריצוי מאסרו בארץ. בעקבות ביצוע העבירה היה הנאשם מוגדר על ידי שלטונות שירות בתי הסוהר בסטטוס של אסיר בסיכון גבוה לבריחה ומשכך לא יכול היה להשתתף בפעילויות של הכלא ואף לא יכול היה לצאת לחופשות, וזאת במשך השנה הראשונה למאסרו.

ג.             נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב; הנאשם הודה במיוחס לו, נטל אחריות על מעשיו והביע חרטה.

ד.           חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות; הנאשם ביצע את העבירות בחודש אוגוסט 2012, הנאשם אותר והוחזר לידי שלטונות מדינת ישראל במהלך שנת 2013, אז גם נערך לנאשם שימוע שבסופו הוגש נגד הנאשם כתב אישום בחודש דצמבר 2014. בהמשך לכך התנהל הליך זה בעיקרו בנוגע לטענות הנאשם בנוגע לפגמים בהליך החזרתו לישראל. בסופו של דבר, לא התקבלו טענות ההגנה. כמו כן במסגרת ההליך התבקשו לא מעט בקשות מטעם ההגנה לדחיות הדיון ומכאן שהימשכות ההליך אינה נזקפת לחובת המאשימה.

ה.          עברו הפלילי של הנאשם או העדרו; בעברו של הנאשם הרשעה אחת אשר התיישנה, וכן הרשעה בעבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בגינן נידון לעונש המאסר של 30 חודשי מאסר.

9

21.             עוד יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לתעוזה של הנאשם אשר טרם יבשה הדיו על גזר דינו של בית המשפט אשר הרשיע אותו בעבירות מרמה וזיוף וכבר חזר הנאשם וביצע את אותן עבירות תוך שהוא נמלט מהארץ. כמו כן, יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת הרבים בגדרו של המתחם וזאת נוכח הצורך לשמור על התנהלותה התקינה של מערכת המשפט אשר יום יום, כדבר שבשגרה, נעתרת לבקשות בעלי דין בהסתמך על הצהרותיהם ומאפשרת דחיות של ביצוע עונשי מאסר בפועל. וכן נוכח הקושי הרב שבאיתור נאשמים נמלטים והמשאבים שמדינת ישראל נאלצת להשקיע בהשבתם לריצוי עונשם.

22.             באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל בגדרי המתחם אשר ירוצה במצטבר לעונש המאסר אותו מרצה הנאשם כעת. סבורני כי לא קיימת הצדקה לחפיפה בין העונשים וזאת נוכח חומרת העבירות והתעוזה שהן מגלמות בתוכן, שעה שהנאשם אשר הורשע בעבירות מרמה שב וביצע עבירות אלו שוב בכדי להימלט מהארץ. בהקשר זה יש להוסיף ולציין כי הוראת סעיף 45(ב)לחוק העונשין הקובעת שאם לא נאמר במפורש כיצד ירצה הנאשם את עונשו במקרה שמרצה הנאשם כבר עונש מאסר - ירצה את התקופה הארוכה מבין השתיים, נועדה אך למלא את החסר מקום שבית המשפט לא קבע את סוגיית ההצטברות או החפיפה של העונשים, ואין היא קובעת עקרון מנחה של חפיפת עונשים ואף לא הכרעה ערכית בנושא. עקרון ההלימה שנקבע כעקרון המנחה בענישה מחייב כי לכל מעשה עבירה יינתן ביטוי הולם בקביעת העונש, ובמקרה זה חפיפת עונשים אינה מתיישבת עם עקרון ההלימה (לעניין זה ראו ע"פ 1552/15 גואל נ' מדינת ישראל (4.6.15), ע"פ 7907/14 אזוב נ' מדינת ישראל (22.2.15) וכן ספרם של יורם רבין ויניב ואקי דיני עונשין, כרך ג' 1607 (מהדורה שלישית, 2014)).

סוף דבר

23.             אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.          8 חודשי מאסר בפועל. המאסר ירוצה במצטבר לכל עונש מאסר אותו מרצה הנאשם כעת.

ב.           6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר על עבירה מן העבירות בהן הורשע.

      זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, ח' סיוון תשע"ו, 14 יוני 2016, בנוכחות הצדדים.