1

1.         הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של התפרעות לפי סעיף 152 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274(1) לחוק ועבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק.

2

2.         נסיבות ביצוע העבירות פורטו בהכרעת הדין מיום 31.10.17 ובקצירת האומר יצוין כי ביום 17.05.15 השתתף הנאשם בהתפרעות שכוונה נגד חגיגת יום ירושלים, ובמהלכה יידו מספר מתפרעים אבנים לעבר השוטרים, ופגעו בחזהו של השוטר ויקטור קרטני. השוטר ויקטור ביקש מהמתפרעים, ובהם הנאשם, להתרחק מהמקום, ובתגובה הכה הנאשם את השוטר ויקטור בפניו באגרוף והחל להימלט מהמקום. הוא נעצר על ידי השוטרים לאחר מרדף קצר.

3.         בטיעוניה לעונש עמדה ב"כ המאשימה על הערכים המוגנים שנפגעו בעבירות שבוצעו על ידי הנאשם ועל חומרת נסיבות ביצוען, בין היתר בשל ביצוען על ממניע אידיאולוגי. לדבריה, מתחם העונש ההולם מקרה זה בנסיבותיו נע בין 10 ל-24 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי, קנס משמעותי ופיצוי למתלונן. באשר לנאשם צוין כי הוא נעדר עבר פלילי, אך לצד זאת הוא לא לקח אחריות על מעשיו. הוא גם לא התייצב בפני שירות המבחן והממונה על עבודות השירות אף שהופנה לשם לבקשת סניגורו. נתבקש להשית עליו מאסר בפועל לתקופה של 15 חודשים, מאסר על תנאי, קנס משמעותי ופיצוי לשוטר שנפגע.

4.         מנגד טען ב"כ הנאשם כי הנאשם לא נמנה על מארגני ההתקהלות האסורה שהפכה להתפרעות ולא נטל חלק במעשים החמורים שהפכו את ההתקהלות להתפרעות כיידוי אבנים וחפצים לעבר השוטרים. המעשה המיוחס לו בתקיפת השוטר הוא אירוע שנמשך זמן קצר בלבד.

5.         באשר לנאשם נטען כי הוא נעדר עבר פלילי, ביצע את העבירות בהיותו אך כבן 22, ומאז ביצוען לפני שלוש שנים לא היה מעורב בפלילים. מכאן, כי מדובר באירוע חד פעמי שאינו מאפיין את הנאשם המנהל אורח חיים נורמטיבי ומסייע בפרנסת המשפחה. לדבריו, מתחם העונש ההולם נע משל"צ מורחב ועד 5 חודשי מאסר, ובנסיבותיו של הנאשם די בהשתת עונש של 3 חודשים ויום.

הנאשם לא ביקש להוסיף דבר.

6.         תקיפת שוטרים הוא מעשה חמור, לא רק בהיותה מכוונת נגד גופו של אדם ומהווה עבירה של אלימות, אלא בעיקר משום שיש בה קריאת תיגר על הרשות, הממלאת את תפקידה כחוק ועל סמכותם ומעמדם של שוטרים העוסקים במילוי תפקידם בהשלטת הסדר, מניעת עבירות ובלכידת עבריינים (ראו אך למשל: ע"פ 4263/98 בולוס לואבנה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 9.07.98); ע"פ 7255/08 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 27.10.08)). לא בכדי קבע המחוקק עונש מינימום לצד עבירה זו.

3

7.         חומרה יתרה נודעת למקרה זה, בו התקיפה נעשתה במסגרת התפרעות חמורה, שפגעה כשלעצמה בשמירה על הסדר הציבורי, שלום הציבור וביטחונו ושכללה יידוי אבנים לשוטרים, ובתגובה לבקשת השוטר מהנאשם להתרחק מהמקום. למעשה אפוא, תקיפת השוטר הייתה חלק מההתפרעות האלימה. גם לאחר התקיפה הנאשם ניסה להימלט מהמקום. הנזק שיכול היה להיגרם ממכת האגרוף של הנאשם היה יכול להיות חמור.

8.         לא יכולה להיות מחלוקת כי מעשים אלו, שיש בהם כדי לקעקע את סדרי השלטון והמשפט, חייבים ענישה משמעותית בדמות מאסר לתקופה של מספר חודשים לא מבוטל, גם אם ברף התחתון שלו יכול הוא במקרים מסויימים להיות מרוצה בעבודות שירות. בשים לב לאינטרס המוגן, לנסיבות ביצוע העבירות, ובשים לב לפסיקה הנוהגת, אני סבור כי מתחם העונש ההולם את מעשה הנאשם בנסיבותיו, נע מ-6 חודשי מאסר בפועל ועד ל-20 חודשי מאסר, לצד עונש מאסר מותנה וקנס או פיצוי למתלונן במקרים המתאימים.

ובאשר לנאשם.

9.         הנאשם יליד 1993, בן 22 במועד ביצוע העבירות, וכיום בן 25. לזכותו יש לזקוף את העדר עבר פלילי ואת העובדה כי ביצע את המעשה בגיל צעיר. מדובר במעשה חמור, אך יחיד במהלך שנותיו של הנאשם, וגם מאז ועד היום, במשך 3 שנים הוא לא ביצע מעשה דומה. לצד זאת, הנאשם לא נטל אחריות על מעשיו ולא הביע צער וחרטה. בכלל זה יש לציין את התעלמות הנאשם מפניות שירות המבחן לפגישה עמו, דבר שנעשה לבקשת סנגורו. בנסיבות אלו אני סבור כי יש לגזור את עונשו של הנאשם במחצית התחתונה של המתחם אך לא בתחתיתו.

10.       בשים לב לכל האמור, ולאחר שנתתי דעתי למכלול הנסיבות לקולא ולחומרא, אני משית על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        9 חודשי מאסר בפועל.

4

ב.         5 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם כן יעבור אחת מהעבירות בהן הורשע או כל עבירת אלימות אחרת כולל איומים בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.

ג.         פיצוי למתלונן, השוטר ויקטור, בסך של 1,500 ₪.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ט"ו תמוז תשע"ח, 28 יוני 2018, במעמד המתייצבים.