ת"פ 16690/03/19 – מדינת ישראל נגד דוד הרוש
בית משפט השלום בבאר שבע |
|
תפ"ק 16690-03-19 מדינת ישראל נ' הרוש(עציר) |
|
1
בפני |
כב' השופט הבכיר אור אדם
|
|
המאשימה: |
מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד אביטל זגורי גיל - לשכת תביעות נגב |
|
נגד
|
||
הנאשם: |
דוד הרוש ע"י ב"כ עו"ד יוחאי הזז במינוי סניגוריה ציבורית |
|
גזר דין |
1. הנאשם הורשע ע"פ הודאתו בשלושה כתבי אישום:
א. בתיק תפ"ק 16990-03-19 הורשע הנאשם בכך שביום 12.1.19 התפרץ לרכב ע"י שבירת חלון וגנב רכוש מהרכב. בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב וגניבה מרכב, לפי סעיפים 413ו' ו- 413ד' (א) לחוק העונשין תשל"ז 1977.
ב. בת"פ 63587-01-20 שצורף, הורשע הנאשם בכך שביום 3.2.19 גנב בקבוק וודקה וקרם לחות מסניף ויקטורי בדימונה. בגין כך הורשע הנאשם בעבירה של גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין תשל"ז 1977.
ג. בת"פ 16195-08-21 שצורף, הורשע הנאשם בכך שביום 3.8.21 התפרץ לרכב משטרתי שהושאר לא נעול וגנב טלפון נייד מהרכב. בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב וגניבה מרכב, לפי סעיפים 413ו' ו- 413ד' (א) לחוק העונשין תשל"ז 1977.
2. הנאשם שולב בבית המשפט הקהילתי ביום 8.9.20, ולקח חלק בהליך השיקומי במשך כשנה וחצי, במסגרתו שולב בקהילה סגורה, עד שהפסיק את שהייתו בקהילה טיפולית ונעצר מחדש. ביום 13.4.22 הוחלט על הפסקת שילובו בבית המשפט הקהילתי וסיום ההליך שלא בהצלחה ע"י טיעונים פתוחים לעונש.
2
טיעוני הצדדים
3.
המאשימה
טענה לעונש בחומרה והיא ציינה כי מדובר במספר עבירות של פריצה לכלי רכב המלמדות כי
מדובר בשור מועד. התפרצות לכלי רכב היא עבירה שמהווה מכת מדינה ופוגעת בביטחונו
העצמי של האזרח. נטען כי מדובר בעבירה קלה לביצוע וקשה לתפיסה ולכן יש הכרח בענישה
מחמירה.
התובעת ציינה כי בכל אחת משתי ההתפרצויות לכלי רכב יש לקבוע מתחם של בין שבעה
חודשי מאסר עד 14 חודשי מאסר, לגזור במצטבר לכך עונש בגין תיק הגניבה המצורף,
בגינו מתחם העונש ההולם עומד על מאסר על תנאי עד שישה חודשים, ולהפעיל את המאסר על
תנאי במצטבר.
בתוך מתחם העונש ההולם, הדגישה המאשימה כי לנוכח גדיעת ההליך הטיפולי יש מקום
לגזור מאסר באמצע המתחם. המאשימה ציינה כי ניתנה לנאשם הזדמנות פז לשקם את חייו על
ידי שילוב בקהילה טיפולית, אולם הוא לא נעזר בהזדמנויות שניתנו לו וההליך בבית
המשפט הקהילתי הסתיים. עם זאת יש להביא בחשבון את קבלת האחריות והחרטה שהביע
הנאשם.
4.
מנגד,
בא כוח הנאשם טען כי יש לדון את הנאשם לכף זכות והוא ציין כי מדובר בעבירות נעדרות
כל תחכום או תכנון מוקדם שבוצעו על רקע שימוש בסמים. על רצף העבירות הרכוש, מדובר
בעבירות קלות יחסית.
בתחום הנסיבות האישיות צוין כי הנאשם לקח אחריות מלאה על מעשיו והביע צער. הנאשם
גם התחיל בתהליך טיפולי משמעותי, לרבות שלושה חודשים בקהילה סגורה, דבר שמלמד על
רצון כן ואמיתי לצאת מעולם הסמים שגרם לביצוע עבירות הרכוש.
אכן, ההליך בבית המשפט הקהילתי נגדע לפני שהסתיים בהצלחה, אולם יש הכרח להביא
בחשבון את ההתקדמות הממשית של הנאשם בהליך הטיפולי.
5. הנאשם עצמו ציין כי בתחילת ההליך בבית המשפט הקהילתי עמד בכל המטלות והתקדם יפה, אולם בשלב מסוים הוא נקלע לקשיים שלא הצליח להתגבר עליהם. לדבריו הוא הוצא מהקהילה הטיפולית לא בגלל הפרת כללים, אלא בגלל קשיים שלא טופלו על ידי הקהילה. הוא ציין כי הוא איננו משתמש בסמים כבר תקופה ממושכת אלא רק בתחליפי סם והוא מבקש לשקם את חייו ולהוות דוגמא לילדיו. בנסיבות אלו ביקש מבית המשפט לגלות רחמים הן בנוגע למאסר והן בנוגע לקנס, לנוכח מצב כלכלי מורכב בו הוא מצוי.
3
ההליך השיקומי
6.
שירות
המבחן בתסקיר המסכם מיום 26.05.22 פירט כי הנאשם שולב בבית המשפט הקהילתי ביום
08.09.2020 ונבנתה לו תכנית טיפולית הכוללת מעקב בתחום ההתמכרויות וטיפול בתחום
הנפשי ועבודה טיפולית סביב דפוסי התנהגות שוליים, שילוב בתעסוקה, הסדרת חובות
וחידוש הקשר עם ילדיו.
הנאשם נעצר ביום 03.08.21 בגין עבירות של פריצה לרכב וגניבה מרכב, בהמשך הוא שולב
"מדלת לדלת" בקהילה הטיפולית "צעדים" אשר מצויה בבית החולים
קריית שלמה ומיועדת למתמודדים עם תחלואה כפולה של בעיות נפשיות והתמכרות לסמים. גם
שם בחודשים הראשונים הוא ביטא מוטיבציה גבוהה לטיפול ושיתוף פעולה, אולם בהמשך
החליטו גורמי הטיפול לסיים את הטיפול בקהילה לנוכח התנהלות בניגוד לכללי המסגרת
ולאחר מספר ניסיונות להשיב את הנאשם לתלם.
גורמי הטיפול התרשמו כי המוטיבציה של הנאשם הייתה במגמת ירידה ככל שחלף הזמן, עד
כדי חוסר שיתוף פעולה עם הצוות במקום ועם גורמי הטיפול. מיד לאחר הרחקתו מהמסגרת,
נעצר הנאשם מחדש.
למרות שההליך הטיפולי לא צלח, הדגיש התסקיר כי הנאשם שיתף פעולה במרפאה לתחליפי סם
עד למעצרו. ביחס לתעסוקה, הוא עבר בחברת "המשקם" כגנן במשך כשבעה חודשים
עד להפסקת עבודתו עקב התפרצות זעם כלפי המנהל. ביחס לחובות, הוא הסדיר את חובותיו
וקיבל הפטר ולפני מעצרו, החל תהליך הנוגע לחידוש הקשר עם בנו.
בנוגע לעבירות בהן הורשע הנאשם, ציין התסקיר כי הנאשם לוקח אחריות על המעשים ומתאר
תסכול ואכזבה מעצמו עקב הפסקת ההליך הטיפולי.
לסיכום, התרשם שירות המבחן כי הנאשם בעל מודעות לדפוסי התמכרותו ומבין כי כאשר הוא
חוזר להשתמש בסמי רחוב, עולה הסיכון להישנות עבירות רכוש. הנאשם נמצא בסיכון כזה
באופן תמידי.
כגורמי סיכון הביא שירות המבחן בחשבון את עברו הפלילי ואת ההתרשמות מנטייה
לאימפולסיביות ולהתנהגות פורצת גבול בעת שימוש פעיל בסמים ואת העובדה כי בכל פעם
לאחר תקופת ניקיון, חוזר הנאשם לשימוש בחומרים משני תודעה. כגורמי סיכוי לשיקום,
ציין שירות המבחן את המוטיבציה של הנאשם לצאת ממעגל זה ולשנות את מסלול חייו.
בנסיבות אלה המליץ שירות המבחן שלא ניתן לסיים את ההליך בבית המשפט הקהילתי בהצלחה
והמליץ כי מעונש המאסר שיוטל עליו תנוכה תקופת מעצרו וכי היתרה תרוצה במידת האפשר
בדרך של עבודות שירות.
4
עבר פלילי
7. לחובת הנאשם גיליון הרשעות קודמות מכביד ובו 10 הרשעות קודמות בעבירות של סחר בסם, החזקת סם שלא לצריכה עצמית, אלימות ועבירות רכוש רבות מאוד. הנאשם כבר ריצה תקופות קצרות אלה ואחרות של מאסרים.
8. בין השאר ביום 07.01.2019 הורשע הנאשם בעבירת רכוש במסגרת תיק פלילי 14134-10-18 ונדון בין השאר למאסר על תנאי בן ארבעה חודשים לתקופה של שלוש שנים על עבירת הגניבה בה הוא הורשע. הנאשם ביצע חלק מן העבירות נשוא תיק זה תקופה של ימים ספורים לאחר גזר הדין של המאסר המותנה, אשר לא הרתיעו מלשוב ולבצע עבירות. כיוון שמדובר במספר עבירות בפער זמנים משמעותי, הרי שמדובר במאסר על תנאי חב הפעלה.
גזירת הדין
9. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, תחילה יש לקבוע את מתחם העונש ההולם לכל אחת מן העבירות.
10. עבירת הגניבה איננה חמורה, והמתחם לגביה עומד על מאסר על תנאי עד לשבועות ספורים.
11.
עם
זאת, לא ניתן להקל ראש בעבירות ההתפרצות לכלי רכב.
גם אם אין מדובר בעבירות מתוחכמות, וגם אם התפרצות לבית מגורים היא עבירה חמורה יותר
- הרי שגם עבירות בכלי רכב פוגעות בערך המוגן של רכושו של אדם, ומידת הפגיעה
בתחושת הביטחון האישי, שעה שרכב נפרץ ונגנב ממנו רכוש, איננה מידה זניחה.
5
12. ההלכה הפסוקה קבעה לא פעם
כי ראוי להחמיר בענישה בעבירות בכלי רכב:
נפסק כי יש מקום להחמרה בענישה בעבירות הרכב, שהפכו למכת מדינה (ע"פ (מח'
ת"א) 70412/06 מדינת ישראל נ' יאיר מאיר (08.03.2007).
כך למשל, בגין חמש עבירות התפרצויות לכלי רכב, החמיר בית המשפט המחוזי בענישה
מתשעה חודשים ל- 14 חודשי מאסר, מבלי למצות את חומרת הדין (ע"פ (מחוזי חי')
736-09-12 מדינת ישראל נ' אברהים מסרי (31.10.2013).
עוד נקבע בעניין אחר כי: "לא היה מקום לסטות מהענישה הנוהגת לפיה מי שפוגע
ברכושו היקר של בעל רכב, כמו המערער שבפנינו, במיוחד כאשר עושה זאת יחד עם אחר
וכאשר לאחר מכן הוא נמלט משוטר ומעלים ראיות, דינו עונש מאסר לריצוי בפועל"
(עפ"ג (מח' מרכז) 56608-07-13 מדינת ישראל נ' יואב ברנס
(17.11.2013).
במקרה אחר אושר מתחם בין 8 ל- 16 חד' מאסר בגין התפרצות לרכב ושימוש ברכב ללא רשות
(ע"פ (מח' מרכז) 42154-03-15 נהאד עמוס נ' מדינת ישראל (09.06.2015).
כמו כן אושר עונש של תשעה חד' מאסר בגין פריצה לרכב ונסיון גניבתו (ע"פ
(מחוזי י-ם) 8217-08-14 כאמל חמורי נ' מדינת ישראל (30.10.2014).
ובמקרה אחר אושר עונש של 19 חודשי מאסר בגין התפרצות לרכב, החזקת מכשירי פריצה
והפרעה לשוטר (ע"פ (מחוזי י-ם) 34318-01-20 אחמד שולי נ' מדינת ישראל (30.06.2020)).
13. נוכח כל האמור לעיל, ולנוכח נסיבות ההתפרצויות לכלי הרכב שאינן מן החמורות, אני קובע כי מתחם העונש ההולם בגין כל אחת מעבירות ההתפרצות לכלי רכב, עומד על בן ארבעה ל-12 חודשי מאסר בפועל.
14.
בתוך
מתחם העונש ההולם, יש להביא בחשבון את הנסיבות האישיות כלדקמן:
מחד גיסא יש מקום להקל עם הנאשם לנוכח המוטיבציה שהוא גילה כדי לצאת ממסלול
החיים בו הוא נמצא וההליך הטיפולי שהוא החל לעבור במסגרת שירות המבחן.
מאידך גיסא יש להחמיר עם הנאשם, אשר למרות ההזדמנות שניתנה לו לשקם את חייו
ולצאת מעולם הפשע, על ידי שילובו בבית המשפט הקהילתי, הנאשם בעט ביד שהושטה לעברו,
הביא בהתנהגותו להפסקת הליך הגמילה בקהילה הטיפולית ולהפסקת תהליך השיקום בו הוא
החל.
15. תיקון 113 לחוק העונשין קובע כי העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. עוד נקבע כי אם הרשיע בית המשפט נאשם בכמה עבירות המהוות כמה אירועים, יש לקבוע מתחם עונש הולם לכל אירוע בנפרד ולאחר מכן לגזור עונש נפרד לכל אירוע או עונש כולל לכל האירועים. כאשר בגזירת העונש יש להתחשב במספר העבירות, בתדירותן ולשמור על יחס הולם בין מכלול העבירות לבין מידת העונש ותקופת המאסר.
16. בנסיבות העניין כאשר מדובר בשלושה אירועים נפרדים כאשר שניים מהם בוצעו בסמוך להטלת המאסר על-תנאי והשלישי לאחר שהנאשם שולב כבר בבית המשפט הקהילתי והחל בהליך שיקומי, נראה לי כי למרות קביעת מתחם עונש נפרד לכל אחת מן העבירות, יש לגזור את העונש במאוחד לגבי כל התיקים בהם הורשע הנאשם.
6
17. בנסיבות העניין, לנוכח מצוקתו הכלכלית של הנאשם, אף שמדובר בעבירות רכוש, לפנים משורת הדין, לא מצאתי מקום לגזור קנס כספי, אם כי ייגזר עליו פיצוי סמלי למתלוננת בעבירת ההתפרצות לכלי רכב.
18. לאחר שאני שוקל את כל השיקולים לחומרה ולקולה אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. מאסר בפועל לתקופה של תשעה חודשים.
ב. אני מפעיל מאסר על תנאי בן ארבעה חודשים שהוטל על הנאשם בתיק פלילי 14134-10-18 מחציתו בחופף ומחציתו במצטבר למאסר שהוטל בתיק זה כך שבסך הכול ירצה הנאשם 11 חודשי מאסר בפועל אשר ימנו מיום מעצרו של הנאשם 15.02.22 ובניכוי תקופות מעצרו: 7 ימי מעצר בתיק הנוכחי מיום 04.03.19 עד יום 10.03.19 וכן שלושה חודשים ושבוע מיום 04.08.21 ועד ליום 10.11.21 בהם היה הנאשם עצור במסגרת תיק פלילי 16195-08-21.
ג. שישה חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים בהתאם להוראות סעיף 52 (ג) לחוק העונשין תשל"ז 1977 שלא יעבור אף עבירת רכוש שהיא פשע.
ד. חודשיים מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים בהתאם להוראות סעיף 52 (ג) לחוק העונשין תשל"ז 1977 שלא יעבור אף עבירת רכוש שהיא עוון.
ה. פיצוי סמלי בסך 400 ₪ למתלוננת ס"ר מתיק התפ"ק 16690-03-19. הפיצוי יופקד עד ליום 01.01.2023 ויועבר למתלוננת על פי פרטים שתמסור המאשימה.
ו. התחייבות כספית בסך 2,000 ₪ שלא לעבור אף אחת מהעבירות בהן הורשע לתקופה של שנה מהיום.
19. אשר למוצגים אני מורה על השמדה או החזרה לבעליהם לפי שיקול דעת התחנה.
זכות ערעור כחוק.
ניתן היום, י"א אב תשפ"ב, 08 אוגוסט 2022 במעמד הצדדים.
