1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד נדב שחם ועו"ד סיגל אלפר

ב"כ הנאשם עו"ד ראסם ג'בארה

הנאשם בעצמו

[פרוטוקול הושמט]

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשם בפניי, אני מרשיעה אותו בעבירה של ניסיון כניסה לישראל שלא כדין, בניגוד לסעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל, יחד עם סעיף 25 בחוק העונשין.

ניתנה והודעה היום ח' תמוז תשע"ז, 02/07/2017 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

2

גזר דין

הנאשם הודה והורשע ללא הסדר טיעון בכתב האישום שהוגש כנגדו, בעבירה של ניסיון כניסה לישראל שלא כדין. בהתאם לכתב האישום, ביום 7.5.17, ניסה הנאשם להיכנס לתוך המדינה, ואולם כח מג"ב שהגיע למקום, זיהה את הנאשם יחד עם אחרים חוצים את הגדר ולפיכך, לא השלים הנאשם את העבירה המושלמת.

בהתאם לפסיקת ביהמ"ש העליון במעשהו פגע הנאשם בזכותה של המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה, מעשה אשר יש בו כדי להוות סיכון בטחוני פוטנציאלי.

נוכח נסיבות ביצוע המעשה, העובדה כי מדובר בעבירה שלא הושלמה ומדיניות הפסיקה, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם הינו החל ממאסר מותנה וכלה ב- 5 חודשי מאסר.

באשר לגזירת הדין בתוך המתחם, עותרת המאשימה להטיל על הנאשם מאסר במרכזו של המתחם, כאשר המאשימה עתרה לקביעת מתחם שהוא בין חודש לששה חודשי מאסר וכן עותרת המאשימה להפעיל במצטבר מאסר על תנאי בן חודשיים, התלוי ועומד כנגד הנאשם.

מנגד, עותר ב"כ הנאשם להאריך את המאסר המותנה התלוי ועומד כנגד הנאשם, בהתחשב בנסיבות חייו של הנאשם, כאשר אמו מתה בהיותו בן מספר חודשים ובהתחשב בקשיי הפרנסה ובעובדה שהנאשם נכנס לישראל בעבר וניסה להיכנס אליה כעת, לשם סיוע בפרנסת הבית.

ב"כ הנאשם הגיש כתמיכה בעתירתו פסק דין במסגרת ת"פ שלום פתח תקווה 38797-09-16 בעניין חאזם, במסגרתו האריך בית המשפט מאסר על תנאי אשר היה תלוי כנגד נאשם שהורשע בעבר מספר רב של פעמים. כן הפנה ב"כ הנאשם לפסיקה אשר צוטטה במסגרת פסק דין זה, ובמסגרתה האריכו בתי המשפט מאסרים מותנים.

בהתאם לסעיף 56 לחוק העונשין, על בית המשפט להפעיל מאסר מותנה, אלא אם שוכנע כי בנסיבות העניין לא יהיה צודק לעשות כן. הכלל הינו בהארכת המאסר המותנה ואיני סבורה כי בעובדה שמדובר במי שיש לו קשיי פרנסה או שאמו נפטרה בסמוך ללידתו, יש כדי הצדקה להאריך את המאסר המותנה.

3

יצוין כי פסקי הדין אליהם הפנה ב"כ הנאשם, התייחסו ככלל למקרים בהם נמצאה הצדקה להארכת המאסר המותנה, ובכלל זה, מדובר היה במקרה בו קיבל הנאשם היתר כניסה במסגרת איחוד משפחות, במקרה בו העבירה הקודמת בוצעה 8 שנים לפני העבירה הנוכחית או במקרה בו המאסר המותנה היה ארוך במיוחד.

במקרה שבפניי, ביצע הנאשם את העבירה בגינה הורשע כשנה לאחר גזר הדין הקודם בעניינו במסגרתו הוטלו עליו 10 ימי מאסר בפועל ומאסר מותנה בן חודשיים לתקופה של שנתיים.

כאמור, העובדה שהנאשם שב וביצע מעשה אף כי לא השלים את הכניסה לישראל, ומתוך שקלול נסיבותיו האישיות, איני מוצאת כי יש בהן הצדקה לחרוג מהכלל המורה על הפעלת מאסר מותנה.

התחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם, תעשה במסגרת גזר הדין הכולל ומתוך שקלול העובדה כי קיים כנגדו מאסר מותנה.

נוכח דברים אלו אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1.         30 ימי מאסר בניכוי ימי מעצרו 7.5.17 עד 9.5.17.

            מאסר מותנה התלוי כנגד הנאשם במסגרת ת"פ 45496-04-16 בן חודשיים יופעל בחופף ובמצטבר כך שבסך הכל ירצה הנאשם חודשיים ושבועיים בניכוי ימי מעצרו.

2.         חודשיים מאסר על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור הנאשם עבירה על חוק הכניסה לישראל.

3.         קנס בסך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו.

            לבקשת הנאשם, יקוזז הקנס מפיקדון במ"י מס' 13173-05-17 וככל שקיימת יתרה, תושב לידי הנאשם או בא כוחו, בכפוף לכל מניעה חוקית אחרת.

הנאשם יחל היום בריצוי עונשו.

זכות ערעור כדין.

ניתנה והודעה היום ח' תמוז תשע"ז, 02/07/2017 במעמד הנוכחים.

4

הוקלדעלידייפיתהדר