1

רקע

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות פגיעה בפרטיות והפרת צו פיקוח. ואלו עובדות האישום:

ביום 23.4.20 ניתן בעניינו של הנאשם צו פיקוח עברייני מין, בו הוארך עד יום 1.11.21 תוקפם של צווים קודמים, ובין היתר נאסר עליו להחזיק "חומר מעורר מינית". חרף זאת, בתקופה שקדמה ליום 4.9.21 החזיק הנאשם בביתו 56 זוגות תחתונים של נשים וילדות, גוזיות ושני דילדואים.

ביום 4.9.21, בסמוך לשעה 2:00, הציץ הנאשם לעבר חלון חדר האמבטיה של שכניו בעת ששכנתו היתה שם, והאיר את החלון באמצעות פנס. השכנה הרגישה במעשיו של הנאשם ועברה למטבח והנאשם המשיך לצפות בה ולהאיר עליה בפנסו.

הודאת הנאשם באה בעקבות הסדר דיוני שבין הצדדים, שכלל תיקונים בכתב האישום, ללא הסכמה בשאלת העונש.

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה הפנתה לחומרת מעשיו של הנאשם, אשר התבטאה בפגיעה בפרטיות ותחושת הביטחון של שכניו ובערכים של קיום צווים שיפוטיים וכיבוד שלטון החוק. לאור אלה טענה כי מתחם העונש ההולם את עבירת הפגיעה בפרטיות נע בין מאסר מותנה לששה חודשי מאסר ובגין הפרת צו הפיקוח המתחם נע בין ארבעה חודשי מאסר לעשרה חודשים. לאור נסיבותיו האישיות של הנאשם ועברו המכביד, ביקשה המאשימה להשית עליו בגין עבירת הפגיעה בפרטיות ארבעה חודשי מאסר ובגין הפרת צו הפיקוח שמונה חודשי מאסר, אך בשל עברו המכביד ביקשה לחרוג מהמתחם לחומרה ולהשית על הנאשם עונש כולל של 14 חודשי מאסר לצד הפעלת מאסר מותנה שלחובתו, אותו ביקשה להפעיל במצטבר לעונש שיגזר עליו. בנוסף, ביקשה להשית על הנאשם קנס ופיצוי לשכנתו המתלוננת.

2

ב"כ הנאשם מנגד הפנה לכך שמעשיו של הנאשם לא גרמו לנזק של ממש לאיש והם נמצאים ברף החומרה הנמוך. ביחס למתחם העונש טען, כי המתחם ביחס לשני המעשים מתחיל במאסר מותנה ומסתיים בתקרת המתחמים לה עתרה המאשימה. ביחס לקביעת העונש בתוך המתחם הפנה לנתוניו האישיים של הנאשם, כפי שעלו מחוות דעת של ועדת אבחון שניתנה בעניינו בשנת 2013. עוד הפנה לכך שהנאשם קיבל אחריות למעשיו ויתר הנסיבות האופפות את המקרה. לאור אלה ביקש להסתפק בימי מעצרו של הנאשם.

הנאשם הביע צער על מעשיו וביקש עזרה וטיפול.

מתחמי העונש

הפרת צו פיקוח

נגד הנאשם היה תלוי צו פיקוח, אשר כלל איסור על החזקת חומרים מעוררים מינית. חרף זאת, החזיק הנאשם עשרות זוגות תחתוני נשים וגוזיות וכן שני דילדואים.

מטרתו של צו הפיקוח היא להפחית את המסוכנות המינית הטמונה בנאשם (כפי שעולה בין היתר מהרשעותיו הרבות בעבירות מין), והפרתו חותרת הן תחת ערכים של ציות לצווים שיפוטיים והן תחת הערך עליו בא צו הפיקוח להגן, היינו מניעת פגיעה מינית באחרים.

בקביעת מתחם העונש אביא בחשבון כי מדובר בצו שהוצא בשל הרשעה שחלפו מספר שנים מאז ניתנה והצו הוארך מאז מספר פעמים. עוד אביא בחשבון כי מבלי להקל ראש במעשה, אין אינדיקציה כי פוטנציאל הסכנה שבו התממש, וכן כי מדובר בהחזקת פריטים אשר לכשעצמם אינם אסורים בהחזקה ושימוש.

מנגד אביא בחשבון את הצורך להרתיע מפני ביצוע מעשים דומים ואת הצורך להציב תג מחיר ממשי בשל הפרת צו שיפוטי. מסקירת הפסיקה עולה, כי על פי רוב מתחמי הענישה הנקבעים במקרים חמורים יותר של הפרת צו פיקוח, מתחילים במאסר קצר ומגיעים עד למאסר של כעשרה חודשים. ר' למשל ת"פ 60917-03-14, פלוטקין (ואת הפסיקה הרבה המצוטטת בו), ת"פ 42573-04-17, סמאן, ת"פ 37810-03-14, מפארגה, 71955-01-18, סעדה ות"פ 50185-05-17, ארוך.

לאור אלה, מתחם העונש ההולם את הפרת הצו נע בין מאסר קצר שניתן לשאת בו בעבודות שירות ועד שמונה חודשי מאסר בפועל.

פגיעה בפרטיות

הנאשם הציץ באישון לילה אל חדר הרחצה של בית סמוך בעת ששכנתו היתה שם, וכאשר הבחינה השכנה במעשיו ועברה לחדר אחר המשיך וצפה בה, תוך שהאיר לעברה בפנס.

3

מדובר במעשים הפוגעים בכבודה של המתלוננת, פרטיותה ותחושת הביטחון האישי שלה - ובמיוחד דברים אמורים בשים לב לכך שהנאשם פגע בפרטיותה של שכנתו בעת שהיתה בתוך ביתה - הוא המקום בו היא אמורה לחוש ביטחון ושלווה.

בשים לב לעצמת הפגיעה בערכים המוגנים, מתחם העונש ההולם את המעשה לו עתרה המאשימה, בין מאסר מותנה לששה חודשי מאסר בפועל נראה סביר (ואף מתון), ועל כן אאמצו.

נסיבות שאינן קשורות לעבירות

הנאשם יליד 1967.

מחוות דעת ועדת אבחון שניתנה בעניינו בשנת 2013 עולה כי מדובר באדם בעל יכולות גבוליות, אך אינו סובל מפיגור שכלי, וכי יש לו אישיות אנטי סוציאלית ואינו מורתע מעונשים המוטלים עליו.

לחובת הנאשם הרשעות קודמות רבות בעשרות רבות של עבירות מין, הפרת צו פיקוח, רכוש, סמים ועוד, בגינן נדון פעם אחר פעם למאסרים, חלקם ממושכים. כמו כן מספר מאסרים מותנים שהוטלו על הנאשם הופעלו.

הרשעתו האחרונה של הנאשם היא משנת 2020, בה נדון לתשעה עשר חודש מאסר בפועל, הכוללים הפעלה של שני מאסרים מותנים, בגין ביצוע עבירות מין והפרת צו פיקוח. בגזר דין זה הוטל על הנאשם גם מאסר מותנה של ארבעה חודשים בשל הפרת צו פיקוח (ת"פ 18246-05-20, גזר דין מיום 19.10.20).

דיון והכרעה

לחובת הנאשם זקפתי את עברו המכביד מאוד, המעיד בו כי הרגיל עצמו לראות בגופם ורכושם של אחרים הפקר וכי אין עליו כלל מורא הדין, שהרי מאסרים חוזרים ונשנים בהם נשא לא הביאו להרתעתו ולא מיתנו את התנהגותו - והדברים עולים גם מחוות דעת ועדת האבחון שהוצגה.

לזכות הנאשם זקפתי את הודאתו, אשר מבטאת קבלת אחריות, לפחות מהבחינה הפורמלית. כמו כן הבאתי בחשבון את נתוניו האישיים ויכולותיו המוגבלות של הנאשם, כפי שעלה מחוות דעת ועדת האבחון.

נתתי דעתי לעמדת המאשימה, כי יש לחרוג לחומרה ממתחמי העונש ההולם מטעמי הגנה על שלום הציבור, אך התקשיתי לקבלה: מבלי להקל ראש בעבירות בהן הורשע הנאשם, תוצאותיהן אינן חמורות ולא נגרם כתוצאה מהן נזק (שהרי ביחס לאירוע הפגיעה בפרטיות, עמדתה של המאשימה היא כי מתחם העונש ההולם מתחיל במאסר מותנה). מעבר לכך, חריגה לחומרה מהמתחם שמורה למקרים חריגים ויוצאי דופן, אשר המקרה שלפני אינו נמנה עליהם.

לפיכך אשית על הנאשם עונשים בצידם הגבוה של המתחמים שקבעתי, תוך חפיפה מסוימת בינהם, ואפעיל מאסר מותנה שלחובתו באופן מצטבר.

לפיכך גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

4

א.        שמונה חודשי מאסר בפועל. מתקופה זו ינוכו ימי מעצרו של הנאשם, מיום 5.9.21.

ב.         מפעיל מאסר מותנה של ארבעה חודשים שהוטל על הנאשם בת"פ 18246-05-20 במיום 19.10.20. הנאשם ישא בעונש זה במצטבר לעונש המאסר שבסע' א, כל שסך הכל יישא בשנים עשר חודשי מאסר.

ג.         ארבעה חודשי מאסר בו לא יישא, אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר של הפרת צו פיקוח, פגיעה בפרטיות או עבירת מין.

ד.         פיצוי לנפגעת העבירה בסך 2,000 ש"ח. הסכום ישולם עד יום 1.6.22.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.

ניתן היום, י"ח אדר ב' תשפ"ב, 21 מרץ 2022, בנוכחות הצדדים.