ת"פ 15906/06/22 – ארי בוסביב,אברהם יעקב אליעזר שישא נגד נפתלי חיים גולדשטיין,מרטה גולדשטיין
בית משפט השלום בירושלים |
|
|
|
תפ"מ 15906-06-22 בוסביב ואח' נ' גולדשטיין ואח'
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני |
1
בפני |
כבוד הרשמת הבכירה אביגיל ון-קרפלד
|
|
תובעים |
1. ארי בוסביב 2. אברהם יעקב אליעזר שישא |
|
נגד
|
||
נתבעים |
1. נפתלי חיים גולדשטיין 2. מרטה גולדשטיין |
|
|
||
החלטה |
לפני בקשה לעיון מחדש בהחלטה מיום 18.7.22 בדבר המצאה בתביעת פינוי לצורך מתן פסק דין בהעדר הגנה.
ראשית, הבקשה נדחית מחמת שאין בקשה לעיון חוזר בהתאם לתקסד"א - 2018.
שנית, ביהמ"ש סבור כי אין בפסקי הדין שאליהם הפנה התובע כדי להצדיק את שינוי ההחלטה.
ברע"א 5765/14 דניאל פנינג נ' עו"ד יעקב קראוס (19.2.15) היה מדובר בתביעה לשכ"ט שהגיש עו"ד עבור עבודה שביצע עבור ישראלים תושבי מדינה זרה. עלתה שאלת הסמכות הבינלאומי של ביהמ"ש בישראל לדון בעניין. נקבע שביהמ"ש קנה סמכות בינלאומי להידרש לתביעה נוכח המצאת התביעה לנתבעת בהיותה בתחומי ישראל. בוצעה מסירה לנתבעת בעת שביקרה בישראל עם ילדיה. נקבע בבימ"ש שלום כי בוצעה לנתבעת המצאה כדין בהתאם לתקנה 481 לתקסד"א - 1984 הקובעת כי באין אפשרות למצוא את הנמען די בהמצאה לאחד מבני משפחתו הגר עימו אינה מסייגת עצמה למסירה בכתובת המגורים המשותפת ולפיכך יכלה הנתבעת לקבל את כתב התביעה הן בעבורה והן עבור הנתבע בן זוגה. באותו מקרה הנתבעים הגישו כתב הגנה ובערעור לא עלתה למיטב עיוני טענה לגבי אי המצאה כדין.
2
בפש"ר (מחוזי ת"א) 13231-03-15 אריה בר לב (ארקדי גאידמק) נ' כונס הנכסים הזמני (25.9.16) נקבע כי תקנה 503א לתקסד"א -1984, שנועדה להגן על משיב שכפר בסמכות הבינלאומית של ביהמ"ש בישראל, אינה חלה בנסיבות בהן המשיב, שלו הומצאו כתבי הטענות עבור רעייתו, לא כפר במסכות הבינלאומית. באותו מקרה דובר על כך שאין חשש שהגעתו לישראל של המשיב תשמש לביצוע המצאה אישית לידיו. נקבע כי אין המשיב חסין מפני ביצוע המצאה לידי אשתו הגרה עימו, כאשר מידת אינטנסיביות הקשר כלל לא הוכחשה. במקרה זה היה מדובר במשיבים שהיו נשואים זה לזה ולמשיב הייתה גם אזרחות ישראלית ומקום מגוריה של המשיבה היה בשוויץ עם המשיב. בפתח הדיון בוצע המסירה למשיב לפי תקנה 481 לתקסד"א -1984 והמשיב סרב לקבל את המעטפה.
ברע"א 2652/94 טנדלר נ' לה קלוב מדיטיראינה (ישראל בע"מ) שבו המבקש יצא לנופש ביון ובמהלך החופשה בחו"ל נגרמו לו נזקי גוף ובוצעה המצאה לחברה זרה באמצעות חברה ישראלית. נקבע כי ההמצאה כדין על ידי רשם ביהמ"ש ועל כך הוגש ערעור. בפסק הדין נדרש ביהמ"ש לפרשנות של התיבה מורשה בתקנה 482(א) לתקסד"א - 1984 ולקיומה של דרגה כזו של אינטנסיביות של הקשר שבין המורשה לנתבע שיש להניח כי המורשה יעביר לידיעת הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו. נקבע כי המקבלת משמשת כסניף ברשת סניפים שמפעילה החברה הזרה והמסירה התקבלה בערעור.
פסקי הדין לעיל ויתר הפסיקות אליהם הפנו התובעים אין בהם כדי לשנות את מסקנת ביהמ"ש שיש לבצע המצאה כדין לידי הנתבעת. כל המוכח במקרה שלפני הוא המצאה כדין לנתבע. אין המקרים אלים מפנה התובע ממן העניין שכן במקרה שלפני נטען כי הנתבעת מתגוררת בישראל, בדירת התובעים שאת פינויה הם מבקשים. אין לומר כי אין אפשרות למצוא את הנתבעת והמוסר אף לא הצהיר בתצהירו שזה המצב. זאת ועוד, במקרה שלפני אישור המסירה ממוען לנתבע בלבד. כידוע, הנתבעת היא אישיות משפטית נפרדת מבעלה וזכאית לכך שבטרם מתן סעד של פינוי מנכס מגורים, תבוצע לה מסירה כדין של התביעה נגדה. בנוסף, מהתצהיר לא עולה כי המוסר וידא עם המקבל, הנתבע, שהנתבעת מתגוררת במקום כנטען בעת ביצוע המסירה או שמדובר בנתבעים שהם במועד ההמצאה בני זוג.
גם כאשר מדובר בתביעה בהליך מהיר לפינוי מושכר יש להקפיד על מסירה כדין לשני בני הזוג.
הבקשה לעיון מחדש נדחית ויש לבצע המצאה עדין לנתבעת.
ניתנה היום, ד' אב תשפ"ב, 01 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.
