1

השתלשלות ההליך:

1.      ביום 30.1.18, במסגרת הסדר טיעון דיוני ללא הסכמות עונשיות, הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן והורשע בעבירות הבאות:

א. תקיפת בת זוג, עבירה לפי 382(ב) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977;

ב. איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק הנ"ל;

2.      בהתאם למוסכם, הופנה הנאשם לשירות המבחן למבוגרים והתקבל בעניינו שני תסקירים, מיום 28.6.18 ומיום 29.10.18: המלצתו של השירות היא טיפולית-שיקומית, ועיקרה צו מבחן ומאסר מותנה

3.      היום 5.11.18 טענו ב"כ הצדדים לעונש:

התביעה עתרה לעונש של מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות, או של"צ, כאמצעי קונקרטי;

ההגנה עתרה לאימוץ המלצתו של שירות המבחן;

מעשי הנאשם:

1.      הנאשם והמתלוננת הם בני זוג הנשואים זל"ז ומתגוררים בדירתם ב--- עם ארבעה ילדיהם, בני שנה עד שמונה במועד האירוע.

2

2.      בתאריך 2.2.17 בסמוך לשעה 09:50, בדירה, על רקע אי שביעות רצונו מאופן סידור הבית וניקיון הדירה, צעק הנאשם על המתלוננת ודחף אותה. בזעמו השליך הנאשם חפצים בדירה ועקב הרעש הוזעקו שוטרים למקום. כשהגיעו השוטרים למקום, צעק הנאשם ואיים על הנפגעת באמרו לה: "אין בעיה, על כל זה את עוד תשלמי ביוקר... מה את מגישה עליי תלונה... אני אשבור לה את העצמות, אין בעיה על מה שהיה כאן".

נסיבות הקשורות לביצוע מעשי העבירה- קביעת מתחם העונש ההולם:

1.      במעשיו פגע הנאשם בערכים המוגנים בעבירות, שהם שמירה על שלמות הגוף והבריאות, האוטונומיה של האדם על גופו כחלק מכבוד האדם שלו, וזכות האדם לחיים חופשיים מלחצים אסורים. עצמת הפגיעה היתה ממשית, בוודאי בהתחשב בכך שהנאשם תקף את הנפגעת ואיים עליה בתוך ביתה-מבצרה ובמסגרת הקשר המשפחתי. הנזקים הממשיים לא היו פיזיים, אלא תחושות של פחד ועלבון שחוותה בוודאי הנפגעת.

2.      לנוכח העובדה שמעשי הנאשם לא היו חלק ממסכת "טרור ביתי", ייקבע מתחם העונש ההולם בין מאסר מותנה לבין שמונה חודשי מאסר.

נסיבות שאינן קשורות לעבירות - קביעת העונש במתחם:

1.      הנאשם יליד 1983, כבן 35 כיום, נשוי ואב לארבעה ילדים. מוצא הנאשם במשפחה נורמטיבית ותומכת. הנאשם סיים 12 שנות לימוד בתעודת בגרות חלקית, בחר שלא להתגייס והחל לעבוד. כיום מנהל הנאשם עסק הובלות שבבעלותו.

2.      עברו הפלילי של הנאשם כולל עבירות אלמ"ב ישנות. את מערכת היחסים עם הנפגעת תיאר לשירות המבחן כתומכת ותקינה, אך הדגיש את חלוקת התפקידים הנוקשה והמסורתית בין בני הזוג. הנאשם שלל כל גילוי אלימות כלפי הנפגעת אך הכיר בדפוסי התנהגות תוקפניים כלפיה כשאינה עומדת בציפיותיו. הנפגעת הכחישה כל אלימות כלפיה מצד הנאשם אך תיארה את דפוסי התקשרות הלקויים בין בני הזוג ומסרה על תחושות מתעצמות של עלבון והשפלה. הן הנאשם והן הנפגעת הביעו רצון בעזרה מקצועית, והנאשם כבר פנה ליחידה העירונית לשלום המשפחה, ומצוי בעיצומו של טיפול. בני הזוג מעוניינים בהמשך חייהם המשותפים.

3.      לזכות הנאשם יעמדו אפוא אורח חייו הנורמטיבי והיצרני, הודאתו שיש עמה נטילה כנה של אחריות ונכונות לביקורת עצמית, הירתמותו לטיפול יעיל ומקדם, היעדרן של עבירות מהשנים האחרונות ורצונה של הנפגעת.

4.      כל אלה יעמידו את עונשו העיקרי של הנאשם בתחתית המתחם, כמאסר מותנה, לצד אמצעי שיקום עיקרי של צו מבחן. לא יוטל כל עיצום כספי העלול לפגוע בכלכלת המשפחה כולה.

סוף-דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

3

        א.        שלושה חודשי מאסר על-תנאי למשך שנתיים מהיום, שלא יעבור עבירת אלימות מכל סוג, לרבות איומים;

         ב.         צו מבחן למשך שנה מהיום, בתנאי מפורש של המשך טיפול ביחידה העירונית לשלום המשפחה כל זמן ששירות המבחן ימצא צורך בכך. הנאשם מוזהר, כי הימנעות משיתוף פעולה עם שירות המבחן תוביל להשבת התיק לבית המשפט ולהטלת עונש חלופי נוסף;

הוראות נלוות:

        א.        עותק גזר הדין יועבר לשירות המבחן;

         ב.         תקליטורים יושמדו וכל מוצג אחר יועבר להחלטת קצין משטרה;

          ג.         אם הופקד פיקדון בתיק זה או בתיק קשור, יושב לנאשם;

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, כ"ז חשוון תשע"ט, 05 נובמבר 2018, במעמד הצדדים.