ת"פ 14828/12/14 – מדינת ישראל נגד עלאא אלשיך
בית משפט השלום בכפר סבא |
||
ת"פ 14828-12-14 מדינת ישראל נ' אלשיך(עציר)
|
|
14 יוני 2015 |
1
|
|
|
לפני כבוד השופט עמית פרייז |
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל |
||
נ ג ד |
|||
הנאשם |
עלאא אלשיך |
||
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד דנית שושן ועו"ד ליאת שפיר
ב"כ הנאשם עו"ד איהאב עבדל חי [מטעם הסניגוריה הציבורית]
הנאשם בעצמו
המתורגמן מר נעים חיט
[פרוטוקול הושמט]
הכרעת דין
נוכח הודאתו, הריני מרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.
ניתנה והודעה היום כ"ז סיוון תשע"ה, 14/06/2015 במעמד הנוכחים.
|
עמית פרייז , שופט |
[פרוטוקול הושמט]
גזר דין
הנאשם הורשע על פי הודאתו, בביצוע עבירה יחידה של כניסה לישראל שלא כחוק.
ראשית יאמר כי מדובר במי שאיננו עומד לדין פעם ראשונה, ועל כן מתחם הענישה בעניינו אינו נתון לתחולת הלכת אל הרוש. יחד עם זאת, יש לזכור שפסקי הדין שניתנו לפני הלכה זו אפשרו בחלקם קביעת מתחם שהרף התחתון לו הוא מאסר מותנה וכך אף נעשה בבימ"ש זה. כמובן, שכאשר מדובר על רף תחתון של מאסר מותנה, הרי הדברים כוללים אף הארכת תקופת מאסר מותנה קודם.
2
לטעמי, הגם שמדובר בנאשם שבעבר עבר את העבירה מס' פעמים, לא רק במקרה שהביא לעונש המאסר המותנה, והגם שביצע אף עבירות פליליות נוספות בעברו, הרי שבמקרה זה קיים חריג משמעותי אשר מאפשר אי מיצוי הדין עמו בהיבט הפעלת המאסר המותנה.
המדובר בכך שמאז הגשת כתב האישום הנאשם עבר פציעה קשה, אשר גורמת לכך שהוא מוגבל מאוד בפעולותיו, ואף מבלי להזקק למסמכים הרפואיים ניכר בפני ביהמ"ש אדם נעזר בהליכון, אשר לא מסוגל אף לשבת במהלך הדיון. לענין זה משמעות משולשת, כפי שיפורט להלן.
היבט אחד הינו כפי שציין בצדק רב הסניגור, הפציעה בוצעה אגב עבודה באזור מגוריו של הנאשם, דבר שמלכתחילה הקטין את הסיכון שמא יחזור לבצע את העבירה בה הורשע ולו ממניע של פרנסה. היבט שני הינו שהטלת מאסר בפועל על אדם כה מוגבל משמעותה קשה עשרות מונים מאשר הטלת המאסר בפועל במקרה של אדם לא מוגבל. היבט שלישי הינו, שבמצבו הפיסי הקשה של הנאשם קשה לי לראות כיצד יצליח להכנס שוב לשטח ישראל וזאת יש לזכור כאשר הוא מתגורר באזור השומרון אשר כולו תחום במכשול ובמחסומים כך שנדרשת מידה של תחכום בכדי להכנס לשטח המדינה, דבר המצריך פעולות פיסיות שהנאשם כנראה לא יכול לבצע.
נוכח כל זאת, סברתי כי במקרה זה יש להסתפק בהארכת תקופת המאסר המותנה, דבר שהינו בגדר רף תחתון של הענישה. יחד עם זאת, לאור עברו המכביד של הנאשם, ולצורך הרתעת הרבים, יש מקום לאזן את ההקלה המשמעותית בהיבט המאסר בפועל על דרך הטלת קנס ובשיעור לא סימלי. יחד עם זאת, ועל אף שהסניגור השאיר פתח לכך, סבורני כי ניתן להטיל קנס נמוך מהפקדון אותו הפקיד הנאשם, זאת בין היתר כדי לאפשר לו ולזוגתו לממן טיפולים רפואיים לא שגרתיים.
סוף דבר אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. הריני מורה על הארכת תקופת המאסר על תנאי בן 6 החודשים שהוטל על הנאשם בת"פ
19984-06-10 וזאת למשך שנתיים נוספות החל מהיום.
ב. קנס בסך 3,000 ₪ אשר ישולם באמצעות הפקדון בסך 4,500 ₪ שקיים בתיק מ"ת
14839-12-14. יתרת הפקדון תוחזר לנאשם באמצעות בא כחו.
זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בלוד בתוך 45 יום.
ניתנה והודעה היום כ"ז סיוון תשע"ה, 14/06/2015 במעמד הנוכחים.
3
|
עמית פרייז , שופט |
הוקלדעלידיורדלסקי
