1

1.         הרשעתי את הנאשמים על פי הודאתם בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום, עבירות לפי חוק עבודת הנוער, התשי"ג - 1953.

            הרשעתי את הנאשמת - חברה שעסקה בתקופה הרלוונטית בתחום גידול, אריזות ושיווק ירקות בהעסקה של אני מרשיע את הנאשמת בהעסקה של שבעה ילדים שטרם מלאו להם 15, לפי סעיפים 2(א)ו-33 (א)(1) לחוק עבודת הנוער, ובהעסקה של 4 נערים שמלאו להם 15 וחל עליהם חוק לימוד חובה, לפי סעיפים 2(ב) ו- 33(א)(1) והעסקה של 9 צעירים שחל עליהם חובת לימוד לפי סעיפים 2(ב1) ו- 33(ב) לחוק עבודת הנוער.

הרשעתי את הנאשמים 2ו-3 שהיו מנהלים פעילים אצל הנאשמת בכך שהפרו את חובת פיקוח המוטלת עליהם ולא עשו כל שניתן כדי למנוע את העבירות שביצעה הנאשמת עבירות לפי סעיפים 2(א), 2(ב), 2(ב1) סעיפים 33(א)(1), סעיפים 33(ב) ו- 38(א) לחוק עבודת הנוער.

2

2.         ב"כ המאשימה ביקש לראות בהעסקה של כל נער ושל כל ילד כעבירה בפני עצמה ובסה"כ 20 עבירות וביקש לגזור על כל אחד מהנאשמים 50% מהקנס המקסימלי (43,800 ₪) בגין כל עבירה, כך שעל כל אחד משלושת הנאשמים ביקש לגזור קנס שלא יפחת מ-438,000 ₪ וכן להורות לכל אחד מהנאשמים לחתום על כתב התחייבות בגובה הקנס המקסימלי למשך שלוש שנים.

ב"כ הנאשמים ביקש להסתפק בקנס של בין 10% ל- 20% מהקנס המקסימלי שעומד על 43,800 ₪ לכל אחד מהנאשמים וביקש לראות בכל המעשים כאירוע אחד מאחר שכל האירוע ארע באותו יום הביקורת ובאותו מקום בחצרי הנאשמת.

3.         ב"כ המאשימה בטיעוניו הדגיש את החומרה בהעסקת נוער בניגוד לדין מאחר שמדובר בהעסקה בניגוד לחוקי המגן שעלולה לחשוף את הנערים לניצול לרעה מצד המעסיקים, והפנה לפסיקה מנחה בקשר לחומרה של העסקת נוער מתחת לגיל 15 ואיסור העסקת נוער מעל גיל 15 שחוק חינוך חל עליו. מנגד ב"כ הנאשמים ביקש להקל בעונשם של הנאשמים בשל הודאתם בפתח ההליך והחיסכון בזמן שיפוטי, בעובדה שמדובר בנאשמים נורמטיביים נעדרי עבר פלילי שאף לאחר הגשת כתב האישום פנו ליעוץ משפטי נוסף, החליטו להפיק את הלקחים. הנאשמת מינתה אדם שיקפיד הקפדה יתרה על בדיקה יום יומית של כל תעודות הזהות, הנאשמת גיבשה נהלים מחמירים מול הקבלנים (עמ' 6 שורות 1-4 לפרוטוקול מהיום). הוסיף הסניגור המלומד שמדובר בנאשמת שמפרנסת מאות משפחות. מדובר היה בתקופת משבר הקורונה שענף החקלאות נמצא באותה עת בקשיים רבים וחזר על כך שאינטרס ההרתעה הושג במלואו והנאשמים הפיקו את הלקח.

3

4.         תיקון 113 לחוק העונשין מורה לנו לפני גזירת הדין לקבוע האם מדובר בעבירה אחת או בכמה עבירות והאם הן מהוות אירוע אחד או אירועים נפרדים. כאמור המדינה טענה שמדובר במספר אירועים. מאחר שמדובר בהרשעה בגין העסקה של יום אחד, באותו מקום ובאותה ביקורת החלטתי לראות בכל העסקת העובדים כאירוע אחד שמורכב כאמור מהעסקה של 20 נערים. אכן בקביעת מתחם הענישה התקרה היא 20 מעשים במכפלת הקנס המקסימלי אולם יש להתחשב בכך שמדובר באירוע אחד. בכל הנוגע לערך הנפגע אני מקבל את עמדת המאשימה לפיה יש לראות בחומרה העסקת נוער בניגוד לחוק עבודת הנוער ואני מקבל את מתחם הענישה שהציג ב"כ המאשימה לפיו רמת הענישה היא כ-50% מהקנס המקסימלי. עם זאת, אני מקבל את טיעוני הסניגור לפיהם יש להביא בחשבון שהנאשמים הורשעו בעבירה שנעברה ביום אחד בלבד וכן שהנאשמים הפנימו את חומרת המעשה וכאמור לאחר הגשת כתב האישום לקחו ייעוץ משפטי נוסף, מינו אדם שיקפיד הקפדה יתרה על בדיקת תעודות הזהות של העובדים והנאשמת גיבשה נהלים אחרים מול הקבלנים. כך שאינטרס ההרתעה הושג וכעולה מדברי הסניגור מדובר בנאשמת שמפרנסת מאות משפחות והאירוע ארע בזמן משבר הקורונה ויש להביא בחשבון גם שיקולים אלה.

5.         בבואי לגזור את העונש בנסיבות הייחודיות של תיק זה ומשהאינטרס השיקומי הושג, הנאשמים נטלו אחריות, הפיקו את הלקחים והגבירו את מערך האכיפה מול הקבלנים עמם הם מתקשרים וכן לאור הודאתם בפתח הדיון, מצאתי להסתפק בקנס של 50% מהקנס המקסימלי לעבירה אחת, אף על פי שמדובר במספר מעשים. כאמור מדובר באירוע שאירע ביום אחד, באותה ביקורת. הנאשמת לא טענה שזכויות העובדים קופחו ועל כן אני גוזר על כל אחד משלושת הנאשמים קנס בשיעור של 21,900 ₪.

            כל אחד משלושת הנאשמים יחתום על התחייבות בה הורשע בתיק זה למשך שלוש שנים מהיום, גובה ההתחייבות יעמוד על הקנס המקסימלי.

6.         לבקשת הנאשמים בשל מצבה הכלכלי של הנאשמת אני מאפשר את תשלום הקנס ב-20 תשלומים חודשים ושווים של 1,095 ₪ לכל נאשם.

            התשלום הראשון החל ביום 1.9.22 והתשלומים הבאים בכל 1 בחודש שלאחר מכן. אם אחד מהתשלומים לא ישולם במועד תעמוד יתרת הקנס שלא שולמה לפירעון מיידי.

            הנאשמים יחתמו עד ליום 1.8.22 על כתב התחייבות להימנע מביצוע העבירות בהן הורשעו למשך שלוש שנים מהיום.

7.         תשומת לב הנאשמים מופנית להוראות הכלליות הבאות:

א.    ככל שמועד התשלום חל בשבת או ביום חג, עליהם להקדים את התשלום על מנת להימנע מקנסות ומריבית פיגורים.

ב.      החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית הדין.

ג.       ניתן יהיה לשלם את הקנס כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

4

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il.

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

ד.      מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000.

8.         לבקשת הצדדים מהיום - גזר הדין יישלח אליהם באמצעות נט המשפט וגם באמצעות הפקסימיליה.           

9.         זכות ערעור כדין.

ניתן היום, כ"ז סיוון תשפ"ב, 26 יוני 2022, בהעדר הצדדים.